המרכז הציבורי הטטרי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המרכז הציבורי הטטרי
תקופת הפעילות 1988 – 10 ביוני 2022 (כ־34 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

המרכז הציבורי הטטרי המכונה גם המרכז החברתי הטטריטטרית לטינית: Bötentatar İctimağí Üzäge‏ (BTİÜ); קירילית: Бөтентатар Иҗтимагый Үзәге‏ (БТИҮ); ברוסית: Всетатарский Общественный Центр‏ (ВТОЦ)) הוא ארגון חברתי טטרי בעל סדר יום לאומני. מטהו שוכן בקאזאן, טטרסטן.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקונגרס הראשון של הלאומנים הטטרים נערך בפברואר 1989. הארגון שזה עתה הוקם נקרא המרכז הציבורי הטטרי (Tatar İctimağí Üzäge). האמנה והתכנית אומצו בקונגרס השני (פברואר 1991). בקונגרס זה שונה שמו של הארגון למרכז הציבורי ונבחרה הנשיאות בת 35 החברים. לאחר מכן, לאחר נפילת ברית המועצות, השם שונה שוב (1992).

בסוף שנות השמונים ובראשית שנות התשעים, הארגון ארגן הפגנות וישיבות ציבוריות רבות בדרישה שממשלת טטרסטן תכריז על רפובליקה עצמאית מרוסיה. הפעם היחידה בה גילויים אלו גרמו לעימותים ולחימה ברחובות הייתה ב-15 באוקטובר 1991, אז לאומנים רוסים ערכו הפגנה נגדית שעוררה עימות אלים.

בשנים שלאחר מכן, ממשלת טטרסטן בראשותו של מינטימר שאימייב קיבלה עמדה נוגדת יותר כלפי מוסקבה, שהחלישה משמעותית את תפקידה הייחודי של התנועה כמגנה על הטטרים האתניים. כתוצאה מכך, הפופולריות ירדה בקרב רוב האוכלוסייה בעוד הפופולריות של הנשיא שאימייב גברה. מעמדו המיוחד של טטרסטן בתוך הפדרציה הרוסית והוויתורים הכלכליים ממוסקבה שהושגו על ידי שאימייב הפכו דרישות רבות של לאומנים טטריים למיותרים.

בשנים האחרונות הארגון לא היה פעיל כבעבר. רוב המשתתפים בהפגנות האחרונות הם גמלאים. היוצא מן הכלל היחיד הוא יום הזיכרון (Xäter Köne) שנערך באוקטובר של כל שנה לציון המצור על קאזאן בשנת 1552. אירוע זה מושך אליו משתתפים רבים, צעירים ומבוגרים כאחד, מכל חלקי אידל אורל ומלווה בצעדת לוויה וקונצרטים של מוזיקת רוק טטרית.

באזורים מסוימים ברוסיה, סניפים מקומיים של המרכז הציבורי משתפים פעולה עם גורמים מקומיים ומתרכזים בעיקר בפעילויות תרבותיות בקהילות טטריוצ מקומיות. עם זאת, בבשקורטוסטן הארגון שיחק תפקיד פוליטי חשוב ככוח אופוזיציה עיקרי נגד המשטר של הנשיא מורטאזה רחימוב.

בשנת 2022 האגורן הורכז כארגון טרור ופעילותו נאסרה.

משימות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המטרות העיקריות הן: השגת עצמאות עבור טטרסטן, כינון יחסים דיפלומטיים עם הפדרציה הרוסית כמו עם מדינה זרה, הגנה על השפה והתרבות הטטרית, הפיכת טטרית לשפה הרשמית היחידה של טטרסטן או שפה רשמית ברוסיה לצד רוסית. הארגון שואף גם להחיות את האסלאם בטטרסטן, לתמוך בפזורות טטריות ולהגן על זכויותיהם של טטרים אתניים בכל רחבי העולם.

הפרסומים העיקריים של הארגון הם: Taşqın (זרם), Millät (אומה) וביטחון בשפה הרוסית. גופי השלטון בארגון הם Qorıltay (הקונגרס), Ğäli Mäcles (מליאה), נשיאות והיו"ר.

על פי אמנת הארגון, הארגון רודף להשיג את יעדיו בדרך דמוקרטית. עם זאת, מקורות מסוימים מציינים כי בשנות התשעים ניהלו מנהיגי הארגון קשרים עם הוואהבים באיצ'קריה ועם הטליבאן באפגניסטן. יש שמועות ודיווחים לא מבוססים על כמה מתנדבי הארגון המצטרפים לשורות המיליטנטים בקווקז ובמרכז אסיה. עם זאת, טענות אלה טרם הוכחו. אותם מקורות מציינים גם כי הארגון כולל זרועות צבאיות - אידל ואלטניזאן.