קאזאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קאזאן
Казань, Казан
Coat of Arms of Kazan (Tatarstan).svg
סמל קאזאן
Flag of Kazan.svg
דגל קאזאן
Kazan collage big.jpg
מרכז קאזאן
מדינה רוסיהרוסיה  רוסיה
רפובליקה טטרסטןטטרסטן  טטרסטן
ראש העיר אילסור מטשין
תאריך ייסוד 1005
שטח 613.3 קמ"ר
גובה 60 מטר
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 1,231,878 (2017)
 ‑ צפיפות 2601 נפש לקמ"ר (2017)
קואורדינטות 55°47′00″N 49°10′00″E / 55.7833333333333°N 49.1666666666667°E / 55.7833333333333; 49.1666666666667קואורדינטות: 55°47′00″N 49°10′00″E / 55.7833333333333°N 49.1666666666667°E / 55.7833333333333; 49.1666666666667
אזור זמן UTC +3
http://www.kzn.ru/
ארמון של חקלאים
נמל התעופה הבינלאומי קאזאן
מקדש כל הדתות בעיר קאזאן. מרכז תרבות שהוקם על ידי האומן "אילדר חאנוב"

קאזאן (רוסית: Казань, טטרית: Казан) היא בירת רפובליקת טטרסטן ואחת הערים הגדולות ברוסיה. העיר שוכנת על מפגש הנהרות וולגה וקזנקה והיא נמל הגדול ביותר בגדה השמאלית של הוולגה. בשנת 2017 היו בעיר 1,231,878 תושבי קבע והיא העיר השמינית באוכלוסייתה ברחבי הפדרציה הרוסית. קאזאן מהווה לאחד המרכזים הגדולים ברוסיה בתחומי דת, תרבות, מדע, ספורט וחינוך.

קאזאן היא אחת הערים הרב-לאומיות ביותר בשטח רוסיה, ומתגוררים בה נציגי למעלה ממאה וחמישה עשר לאומים שונים. למרות שרוב תושבי העיר רוסים (48.8% מהאוכלוסייה) וטטרים (47.5% מהאוכלוסייה), ניתן למצוא בין תושביה גם את בני העדה הצ'ובשית, האזרבאידג'אנית, האוקראינית ועוד רבים אחרים.

הקרמלין בקאזאן הוא אתר מורשת עולמית של אונסק"ו. באוגוסט 2005 נערכו בעיר חגיגות המילניום (1,000 שנים) מיום היווסדה וההיסטוריה ארוכת השנים של העיר תורמת להיותה אחת מהערים המתויירות ביותר ברוסיה. קאזאן ממותגת רשמית כ"בירתה השלישית של רוסיה" וכן בירתם של כל בני העדה הטטרית בעולם. בשנת 2013 נערכה בקאזאן אוניברסיאדה, וב-2018 צפויה העיר לארח חלק ממשחקי גביע העולם בכדורגל.

בקאזאן קיים מפעל מסוקים חשוב בשם "קאזאן מסוקים".

מיקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

קאזאן שוכנת כ־827 קילומטרים דרום מזרחה ממוסקבה הבירה. העיר מהווה מרכז תרבותי, כלכלי, מסחרי, ופוליטי חשוב במדינה. בקאזאן יש גם קרמלין (מבצר), שנודע בשל יופיו והוכרז כאתר מורשת עולמית.

איכות הסביבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עשן סמיך מעל מרכז העיר קאזאן בימי שריפות יער

הבעיות האקולוגיות העיקריות בעיר הן זיהום אוויר, איכות ירודה של מי שתייה וחוסר הקפדה על איסוף אשפה[1]. חרף זאת, קאזאן לא נחשבת לאחת הערים המזהמות ברוסיה ועיריית קאזאן עושה מאמצים רבים בשמירה על איכות הסביבה, לרבות הפעלת מחלקת שיטור בתחום איכות הסביבה[2][3][4][5].

בתחומי העיר פועלים מספר מקורות מזהמים, בעיקר ממפעלי תעשייה בצפון העיר ובשנת 2010 סבלה העיר מאוד מזיהום אוויר ועשן עקב שריפות יער סמוכות[6].

העירייה מפעילה מספר תוכניות של השתלת צמחייה במקומות שונים בעיר ומדי שנה העירייה משתילה 5 מיליון פרחים.[7][8]

בשנת 2014 הושלמה בניית צנרת חדשה והתחבורה הציבורית בעיר עברה לתדלק דלק בתקן יורו 3 או יורו 4.[9]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי מקורות טטריים העיר נוסדה במאה ה-10 ושימשה כמרכז מסחרי על הדרך מאירופה לסין וסיביר וכמבצר גבול בצפון-מזרח של בולגריה של הוולגה. במאה ה-14 שימשה כבירת חאנות קאזאן. ב-1552 נכבשה על ידי איוואן האיום הצאר של רוסיה ומאז היא חלק מרוסיה. ב-1774 נכבשה על ידי ימליאן פוגצ'וב במרד הקוזקי, אך כעבור מספר חדשים שוחררה. ב-1804 נוסדה בעיר אוניברסיטה שבראשה עמד המתמטיקאי הנודע ניקולאי לובצ'בסקי. בין 1918 ל-1919 שימשה כבירת מדינת אידל-אורל, שפרשה מרוסיה, אך נכבשה על ידי הקומוניסטים ב-1919. מ-1920 הייתה בירת הרפובליקה הטטרית האוטונומית. בשנות מלחמת העולם השנייה הועברו לעיר מפעלי תעשייה רבים מאזור הקרבות וגם חלק מהאקדמיה למדעים של ברית המועצות. בשנת 1979 אוכלוסיית העיר הגיעה ל-1 מיליון תושבים. מ-1990 העיר משמשת כבירת הרפובליקה הטטרית, אשר מ-1991 עד 2000 לפי חוקתה הייתה מדינה עצמאית, אם כי בפועל נהנתה מאוטונומיה מורחבת בפדרציה הרוסית.

במאי 2005 חגגה העיר אלף שנים להיווסדה. האירוע נחגג בכל רחבי העיר ולכבודו נפתחו בה בתי עסק ומקומות בילוי חדשים.

לכבוד חגיגות המילניום, החלה להיבנות רכבת תחתית לאורך קאזאן.

בשנת 2013 בעיר אירחה את האוניברסיאדה והייתה גם אחת הערים המארחת של גביע הקונפדרציות 2017 וצפויה גם לארח משחקים במסגרת מונדיאל 2018.

שכונות העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

רובעים:
1 — רובע התעשייה האווירית
2 — ואחיטוב
3 — קירוב
4 — מוסקבה
5 — נובו-סאווינוב
6 — עבר הוולגה
7 — הרובע הסובייטי

העיר קאזאן מפוצלת לשבעה רובעים, מאז שאוחדו מספר רבעים ברפורמה מינהלית משנת 2010:[10][11][12]

רובע שטח,
בקמ"ר
תיאור
1 רובע התעשייה האווירית 38,91 הרובע כולל שטחים בצפון העיר. שם הרובע נובע ממיקומם של מפעלים כמו מפעל המסוקים של קאזאן, חברת גורבונוב לתעשייה אווירית ומפעל המנועים. הרובע נוצר בשנת 1994.
2 רובע ואחיטוב 25,82 רובע במרכז העיר קאזאן וכולל גם את הרבעים ההיסטוריים ובהם 469 מבנים היסטוריים מוגנים. הרובע הוקם בשנת 1973.
3 רובע קירוב 108,79 רובע במערב העיר, שמרביתו שטחים מיוערים ופארקים. הוקם בשנת 1920.
4 רובע מוסקבה 38,81 הרובע תופס את חלקה הצפון מערבי של קאזאן. בשטחו נמצא גם אזור תעשייה ובו פועל מפעל קאזאן אורגסינתז (Казаньоргсинтез). הרובע קיים משנת 1973.
5 נובו-סאווינוב 20,66 תופס שטל במערב, מזרח וצפון העיר והוא הרובע הצפוף ביותר. בדרום הרובע עובר נהר קזאנקה ובתחומים נבנה רובע העסקים מילניום-זילנט-סיטי. הרובע הוקם בשנת 1994.
6 עבר הוולגה 115,77 תופס חלקים בדרום העיר. ובשטח מפעלי תעשייה רבים. הוקם בשנת 1920.
7 הרובע הסובייטי 76,87 רובע החולש על שטחים בצפון ובמזרח בעיר. קיים משנת 1934.

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קאזאן — העיר הגדולה ביותר באזור עבר הוולגה וברפובליקה הטטרית[13][14] ומטרופולין קאזאן מאכלס 1.56 מיליון איש.[15].

קאזאן היא העיר הששית בגודלה ברוסיה מבחינת גודל אוכלוסייה: 1,231,878 איש גרים בה לפי הערכות מינואר 2017 (1,200,000 איש התגוררו בה לפי מפקד אוכלוסין משנת 2010).[16][17] במטרופולין קאזאן ובפרבריה מתגוררים 1,560,000, לפי הערכות השירות הפדרלי לסטטיסטיקה ממלכתית[18].

דירוג העיר נכון לינואר 2015:

דירוג עולמי דירוג באירופה דירוג בברית המועצות לשעבר דירוג ברוסיה דירוג אזורי
24 13 6 1

ספירה ורישום ראשוני של כמות האוכלוסייה נערך לראשונה בתקופת החאנות של קאזאן, באמצע המאה ה-16,אז נמדדה כמות אוכלוסייה של בערך בין 25,000 ל-100,000[19], מרביתם היו בני הלאום הטטארי. לאחר כיבוש העיר בידי הרוסים בשנת 1552 השתנה מאוד המבנה הדמוגרפי ומרבית התושבים המקומיים הם רוסים, כך בשנת 1907 אלה היוו 81.7% מהתושבים[20]. מאז מהפכת אוקטובר ובעקבותיה מלחמת האזרחים אוכלוסיית העיר הצטמצמה כמעט ברבע בתוך שלוש שנים. ברם, לאורך כל התקופה הסובייטית, אוכלוסיית העיר הלכה וגדלה ובשנת 1979 נולד התושב המיליון[21] וכמות האוכלוסייה המשיכה לגדול גם בתקופת השפל הכלכלי של שנות ה-90,בעיקר תודות להגירה והתרחבות שטח העיר, על חשבון יישובים קטנים שנבלעו והפכו לשכונות בעיר[22].

מרבית תושבי העיר הם רוסים (48.6% או 554.5 אלף איש, על פי מפקד האוכלוסין משנת 2010) וטטארים (47.6% או 542.2 אלף איש) ובני לאום אחרים, כמו צ'ובשים, אוקראינים, ובני מארי אל.[23]

ילודה ותמותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילודה ותמונה בקאזאן בשנים 2010-2014.
ילודה ותמותה לפי שנים
שנה ילודה תמותה
2010 14,983 15,020
2011 16,397[24] 13,677
2012 17,985 13,406
2013 18,226[25] 13,407
2014 18,804 [26] 13,494
2015 24,063[27] 13 558[28]
2016 24,564 13,353

פוליטיקה וממשל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגוף המחוקק בעיר היא הדומה העירונית של קאזאן (Городская дума) שבראשה עומד ראש עיריית קאזאן (Мэр), אילסור מטשין המכהן בתפקיד מאז 17 בנובמבר 2005.

הדומה העירונית מנהלת ישיבות בבניין העירייה ונציגיה נבחרים בבחירות דמוקרטיות אחת ל-5 שנים[29]. יושב ראש הדומה הוא ראש העיר[30], בדומה העירונית 7 ועדות:

  • הוועדה לפיתוח סוציו-אקונומי ורכוש מוניציפאלי
  • הוועדה לענייני מימון ותקציב, מסים מקומיים והכנסות
  • הוועדה לענייני חינוך, ילדים, נוער וספורט
  • הוועדה לענייני שיכון ובינוי
  • הוועדה לענייני לאום, תרבות וחברה
  • הוועדה לאיכות הסביבה והגנת בריאות התושבים
  • הוועדה לענייני חוק וסדר ושלטון מקומי

ועדת ההוצאה לפועל של קאזאן (Исполнительный комитет) היא למעשה שמה הרשמי של העירייה והרשות המבצעת בעיר קאזאן האחראית לניהול שבעת רובעי העיר.

תרבות והשכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר מפותחת מאוד ויש בה מספר רב של אוניברסיטאות, תיאטראות ובתי חולים.

באוניברסיטה המרכזית של קזאן למדו בין היתר לב טולסטוי ולנין, אשר סולק בגלל פעילותו והושלך לכלא. הפרופסור הנודע ביותר של אוניברסיטה זו, שאף למד בה, הוא המתמטיקאי ניקולאי איוונוביץ' לובצ'בסקי, יוצר הגאומטריה הלא אוקלידית.

בעיר שוכנים גם מבני דת לבני הדת המוסלמית והנוצרית־אורתודוקסית וכן בית כנסת לקהילה היהודית.

ב-2014 ירשה קאזאן מאסקישהיר את התואר של "הבירה התרבותית של העולם הטורקי". הבחירה נעשית מדי שנה ביוזמתו של הארגון הבינלאומי לתרבות טורקית.

נהרות הקזנקה והוולגה עוברים בעיר, ואחד מסממני העיר הם חופי הרחצה והדיג שלה.

תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קאזאן היא אחת מצמתי התחבורה הגדולים ביותר במדינה ובשטח עוברים הכבישים הפדרליים M7, כביש Р241 ו¯Р239 וכביש "וולגה" 22. בעיר גם עוברות מסילות ברזל המובילות רכבות המקשרות את העיר לאיז'בסק, פרם, יקטרינבורג, אוליאנובסק, אופה, מוסקבה, ניז'ני נובגורוד וקירוב ומתוכננת הוספת כביש מצפון אירופה למערב סין[31].

את העיר משרת נמל התעופה הבינלאומי קאזאן, הנמצא במרחק של 26 קילומטרים ממרכז העיר.

בין מערכות התחבורה הציבורית בעיר ניתן למנות את הרכבת התחתית של קאזאן שנחנכה באוגוסט 2005[32] ותחנות הרכבת "קאזאן 1" ו"קאזאן 2".

כלי התחבורה העיקרי בעיר עדיין מהווה רכב פרטי ונכון לשנת 2011 היו בעיר 284 אלף כלי רכב[33] ולכן העיר סובלת מפקקי תנועה רבים. אמצעי ההתניידות הפופולרי ביותר הוא האוטובוס[34] ובעיר ישנם 93 קווי אוטובוס (Bus.KZN.Ru) ופועלים גם 16 קווי רכבת קלה.[35][36][37][38]

בשנים 2014-2017 שופצו מבנים וכבישים רבים בעיר, כחלק מתוכניות שיפוץ לקראת גביע הקונפדרציות 2017 ומונדיאל 2018[39][40]

ספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיר מועדוני ספורט במספר ענפים. הבולטים הם מועדון הכדורסל אוניקס קאזאן המתמודד בליגה הבכירה ברוסיה וקבוצת הכדורגל רובין קאזאן אשר זכתה בשתי אליפויות רצופות בשנים 2008 ו-2009, ובעונת הבכורה שלה בליגת האלופות סיימה במקום השלישי בשלב הבתים. כמו כן, נודעות גם קבוצת ההוקי קרח אק בארס קאזאן שזכתה בשתי אליפויות רצופות של ליגת ה-KHL וקבוצת הכדורעף זניט קאזאן הנחשב למועדון הספורט המצליח ביותר בעיר, לאחר שזכה בארבע אליפויות לאומיות, שלושה גביעים ובעונות 2007/08 ו 2014/15 זכתה בליגת האלופות האירופית והעפילה לחצי גמר גביע העולם לקבוצות בכדורעף.

ביולי 2013 אירחה העיר את האוניברסיאדה ושנתיים לאחר מכן, בקיץ 2015 היא אירחה את אליפות העולם בשחייה.

דת[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד לשנת 1914 הותר רק לקנטוניסטים להתיישב בעיר. אחרי מלחמת העולם הראשונה פליטים יהודיים רבים הגיעו לעיר מאזור הקרבות בבלארוס וליטא, והקימו קהילה גדולה. כרב העיר כיהן הרב בן־ציון חיים ציוני (זילבר) עד לשנות ה־30. משנות ה־30 השלטון הסובייטי התחיל לרדוף את הדת היהודית, כל המוסדות נסגרו ובית הכנסת הוחרם. בתקופת הפרסטרויקה והגלסנוסט של גורבצ'וב חודשה הפעילות הקהילתית. ב-1997 הגיע הרב יצחק גורליק מטעם חב"ד לקאזאן והתמנה לרב ראשי. תחת הנהגתו הקהילה המשיכה לפרוח. בעיר ישנם סניפים של ארגונים יהודיים אחרים, ובהם הסוכנות היהודית, המפעילה את בית הספר היהודי "משפחתנו" והג'וינט המפעיל את "חסד". ישנו גם בית כנסת בעיר קאזאן

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קאזאן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Казанские Ведомости: Экология и охрана окружающей среды
  2. ^ Казань исключена из перечня городов с наибольшим уровнем загрязнения воздуха
  3. ^ Мэр объявил «Пятилетку здоровья»
  4. ^ Госдоклад 2010
  5. ^ Зелёные «лёгкие» российских городов
  6. ^ Концентрация формальдегида в казанском воздухе в 18 раз превышает норму
  7. ^ "Проект «Зеленый рекорд» найдет своё продолжение в парках и скверах Казани". БИЗНЕС Online. 
  8. ^ "И.Метшин: «Дорожная ситуация – вопрос архиважный для любого города» - новости - Официальный портал мэрии Казани". www.kzn.ru. 
  9. ^ "В 2014 году объём реализации МУП «Водоканал» составил более 90 миллионов кубометров воды - новости - Официальный портал мэрии Казани". www.kzn.ru. 
  10. ^ Закон «Об административно-территориальном устройстве Республики Татарстан»
  11. ^ Реестр административно-территориальных единиц и населенных пунктов в Республике Татарстан
  12. ^ Устав муниципального образования города Казани
  13. ^ Проект Концепции территориальной экономической политики Республики Татарстан
  14. ^ Схема территориального планирования Республики Марий Эл. Утверждена постановлением Правительства Республики Марий Эл от 4 июля 2008 г. № 173
  15. ^ Город-спутник Зелёный Дол ждёт инвесторов
  16. ^ Предварительные итоги ВПН-2010 Росстат (1.07.2010)
  17. ^ "Численность населения муниципальных образований Республики Татарстан". 
  18. ^ Экспертная оценке Правительства и Администрации Президента РФ
  19. ^ КАЗАНСКИЕ ПОХОДЫ ИВАНА IV ГРОЗНОГО
  20. ^ Казань и казанцы.
  21. ^ Выйти замуж за «миллионера».
  22. ^ Отчёт Мэра за 2009 год " ЗДРАВООХРАНЕНИЕ
  23. ^ Татарстанстат. Национальный состав населения Республики Татарстан по ВПН 2010
  24. ^ ЕСТЕСТВЕННОЕ ДВИЖЕНИЕ НАСЕЛЕНИЯ МУНИЦИПАЛЬНЫХ РАЙОНОВ И ГОРОДСКИХ ОКРУГОВ РЕСПУБЛИКИ ТАТАРСТАН
  25. ^ Естественное движение населения муниципальных районов и городских округов Республики Татарстан в 2013 году
  26. ^ Естественное движение населения муниципальных районов и городских округов Республики Татарстан в 2014 году
  27. ^ "За 2015 год рождаемость в Казани выросла на 5% – до 24 063 новорожденных". 
  28. ^ "В Казани поставили новый рекорд рождаемости". www.kazan.aif.ru. 
  29. ^ Устав города Казани, глава III
  30. ^ Президиум Городской Думы
  31. ^ Трансконтинентальный коридор «Северная Европа — Западный Китай» — новый путь в Европу
  32. ^ Асфан Галявов: «Думаете, не будь метро, в Казани появились бы супердороги?»
  33. ^ На улицах Казани за год стало больше на 11 тысяч машин
  34. ^ Казанские автобусы ездят на «космическом поводке»
  35. ^ В Казани закупят 20 трамваев и 40 троллейбусов | ОБЩЕСТВО | АиФ Казань
  36. ^ http://transphoto.ru/list.php?serv=0&mid=1154&cid=85/список подвижного состава аксм 843
  37. ^ В Казани в рейс вышел первый маршрутный эко-автобус // KAZAN.KP.RU Комсомольская правда в Казани.
  38. ^ Татарстан давит на газ.
  39. ^ "В Казани полностью завершен капитальный ремонт дворов - новости - Официальный портал мэрии Казани". www.kzn.ru. 
  40. ^ "И.Метшин: «Организация транспортного обслуживания требует постоянного внимания» - новости - Официальный портал мэрии Казани". www.kzn.ru.