לדלג לתוכן

המשבר בגבול טורקיה–יוון (2020)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המשבר בגבול טורקיה–יוון (2020)
תאריכי המאבק 28 בפברואר 2020אפריל 2020 (כ־34 ימים)
מקום גבול טורקיה–יוון
עילה
מטרה
  • לחץ טורקי על האיחוד האירופי
שיטת המאבק
  • אלפי מהגרים נשלחים על ידי ממשלת טורקיה לגבול
הצדדים במאבק
יווןיוון המשטרה ההלנית
אזרחים מקומיים
טורקיהטורקיה המשטרה הטורקית
מהגרים סורים
דמויות בולטות
* פרוקופיס פבלופולוס * רג'פ טאיפ ארדואן

המשבר בגבול טורקיה–יוון החל ב-28 בפברואר 2020 כאשר ממשלת טורקיה הודיעה כי בתגובה למותם של 33 חיילים טורקים באידליב, היא פותחת באופן חד צדדי את גבולותיה ליוון כדי לאפשר לפליטים ומהגרים המחפשים מקלט במדינות האיחוד האירופי.

במקביל, עשרות אלפי מהגרים הגיעו לגבול יוון–טורקיה לאורך נהר אברוס. המהגרים הגיעו לגבול דרך אוטובוסים ומוניות. ממשלת טורקיה סיפקה להם תחמושת. מכונית משוריינת טורקית ניסתה לפרוץ את גדר הגבול ללא הצלחה. כוחות המשטרה היוונית, בסיוע האזרחים, הצליחו עם מטפים, תאורה, רמקולים וכן בתיקון הגדר כדי למנוע את הפלישה הפרועה. ראש ממשלת יוון קיריאקוס מיצוטאקיס סגר את הגבול עקב השתלטות מגפת הקורונה.

מהלך האירועים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתגובה למותם של עשרות החיילים הטורקים בתקיפת הכוחות הסוריים והרוסים באזור אידליב, הודיעה טורקיה כי היא פותחת באופן חד צדדי את גבולותיה לאירופה לפליטים ומהגרים, והורתה לכוחות הביטחון הממוקמים על הגבול עם יוון לעשות זאת ולא לחסום את מעברם. תוך שעות ספורות החלו להגיע קבוצות גדולות של מהגרים לגבול היבשתי בין יוון לטורקיה, כאשר טורקיה הכריזה רשמית על מעבר של 80,000 ולאחר מכן 200,000 מהגרים ליוון.

ממשלת יוון עצרה מיד את פעולות המהגרים, על מנת להבטיח מניעת כניסה בלתי מבוקרת של אנשים לשטח יוון.

בבוקר יום שבת, 29 בפברואר, אמר נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן כי גבולות טורקיה עם אירופה פתוחים וציין: "לא נסגור את השערים לפליטים. כ-18,000 פליטים כבר עברו והיום המספר יעמוד על בין 25,000 ל-30,000 ולא נסגור את שערינו, כי האיחוד האירופי חייב לעמוד בהתחייבויותיו".

אלפי אנשים הצטופפו באזור העיירה היוונית קסטנייס הממוקמת על הגבול, שביקשו לעבור לצד היווני של הגבול, בעוד יחידות המשטרה ההלנית מגיעות מאזורים שונים ביוון כדי לחזק את כוח ההרתעה היווני. שר ההגנה האזרחית, מיכאיס כריסוהוידיס, במהלך ביקורו בעיירה על הגבול הצהיר: "אלפי אנשים אומללים מוערמים בגבולותינו. הם לא הגיעו לכאן בכוחות עצמם. הם מגורשים, נדחים ומשמשים את המדינה השכנה, טורקיה. אנחנו רוצים לשלוח מסר לכל כיוון שלא ניתן לאף אחד לעבור ללא מסמכי נסיעה חוקיים. ליוון יש גבולות, לאירופה יש גבולות".

ראש ממשלת יוון, קיריאקוס מיצוטאקיס, העניק ראיון לרשת האמריקנית CNN ולעיתונאי ריצ'רד קווסט. בהתייחסו למשבר היווני-טורקי, הוא אמר: "מה שאנחנו מתמודדים כרגע הוא לא בעצם בעיית ההגירה או הפליטים. זה ניסיון מודע של טורקיה להשתמש במהגרים ופליטים כמשכונים גאופוליטיים כדי לקדם את האינטרסים שלה. האנשים שמנסים לחצות ליוון לא מגיעים מסוריה, הם לא באים מאידליב. הם חיו בטורקיה תקופה ארוכה, רובם דוברים טורקית שוטפת. הם זוכים לתמיכה מלאה של הממשלה הטורקית, שכן היא מספקת להם את האמצעים להעביר אותם לגבול, ושל כמובן שיוון עושה את מה שלכל מדינה ריבונית יש את הזכות לעשות: להגן על גבולותיה מכל כניסה בלתי חוקית. זה מה שאנחנו עושים וזה מה שנמשיך לעשות".

באותו יום, באזור הים של לסבוס, אירעה תקרית בין סירה של משמר החופים היווני והטורקי, כאשר הטורקים ניסו להתנגש ביוונים. בהצהרותיו על התקרית, ציין שר הספינות של יוון, ג'יאניס פלקיוטקיס, כי הגברים והנשים של משמר החופים פועלים בהתאם לחוק הבינלאומי, תוך הדגשת נחישותה של יוון להגן ולשמור על גבולותיה הימיים.

שר הפנים הטורקי, סולימאן סוילו, הפציר בהצהרות בפליטים ובמהגרים ללכת ליוון דרך נהר אברוס, ואמר: "זו רק ההתחלה. במקומות מסוימים (באוברוס) מפלס הגשם ירד ל-40 עד 45 ס"מ. מה זה אומר? ברגל אפשר לעבור בקלות. למיצוטקיס אין את היכולת להחזיק אותם בגבול. תראה מה קורה אחר כך. זה לא רק מה שקרה עד כה, אלא גם מה שיקרה אחר כך".

בשעות הבוקר, אך גם בשבת אחר הצהריים, נורו באזור כדורי אש וכימיקלים משני הצדדים. לפי מידע וסרטונים ששודרו בתקשורת היוונית, רכב משוריין טורקי ניסה להרוס חלק מהגדר בקסטאניס ללא הצלחה.

תגובות בינלאומיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

האיחוד האירופי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין, נשיא המועצה האירופית, שארל מישל, ונשיא הפרלמנט האירופי, דייוויד ססולי, הגיעו לאזור אברוס ב-3 במרץ, ותמכו באופן מלא ביוון ובמאמציה לעצור ניסיונות כניסה בלתי חוקית משטח טורקיה.

אורסולה פון דר ליין, בהצהרה, הצהירה כי "הדאגות היווניות הן הדאגות שלנו, הגבולות היווניים הם גבולות אירופה. אנו מצהירים על הסולידריות האירופית שלנו עם יוון. אנו סומכים על ממשלת יוון ומהסיבה הנוספת שלמרות שיש לך פרויקט חשוב מאוד, אנו מברכים על העובדה שהם פועלים בהתאם לחוק האירופי"[1][2].

ארצות הברית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

גורם במחלקת המדינה של ארצות הברית אמר: "ארצות הברית מכירה בזכותה של יוון לאכוף את חוקיה בגבולותיה. אנו קוראים לשני הצדדים לגלות איפוק לנוכת המצב המתפתח בגבול יוון–טורקיה".

ממשלת גרמניה נמנעה מלגנות את פתיחת הגבול הטורקי, תוך התמקדות בתמיכה בהסכם ההגירה של האיחוד האירופי–טורקיה. בשיחה עם עיתונאים אמרה קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל כי היא מבינה שאנקרה מצפה לתמיכה נוספת מאירופה כדי להתמודד עם משבר הפליטים, אך ציינה כי הנשיא הטורקי "לא צריך להשתמש בפליטים כדי להביע את מורת רוחנו".

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ "Φον Ντερ Λάιεν: Η Ελλάδα αποτελεί ευρωπαϊκή ασπίδα - 700 εκατ. έκτακτη ενίσχυση". בינואר 1980. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ "Ούρσουλα φον ντερ Λάιεν: 700 εκατ. ευρώ στην Ελλάδα για το μεταναστευτικό". 3 במרץ 2020. {{cite web}}: (עזרה)