אנגלה מרקל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אנגלה מרקל
(17 ביולי 1954; המבורג, גרמניה המערבית) (בת 60)
Angela-Merkel-2014.jpg

אנגלה מרקל במהלך תהלוכה נגד אנטישמיות, 14 בספטמבר 2014
שם בשפת המקור Angela Dorothea Merkel
מדינה גרמניה
מפלגה מפלגת האיחוד הנוצרי-דמוקרטי
בן-זוג

אולריך מרקל (1977-1982, גירושים)
יואכים סאוטר

קאנצלרית גרמניה ה-8
תקופת כהונה 22 בנובמבר 2005 (9 שנים ו-31 שבועות)
הקודם בתפקיד גרהרד שרדר

אנגלה דורותיאה מרקלגרמנית: Angela Dorothea Merkel, ; נולדה ב-17 ביולי 1954) היא קאנצלרית גרמניה הנוכחית. עומדת בראש המפלגה הנוצרית-דמוקרטית הגרמנית (CDU), השולטת בגרמניה. היא נכנסה לתפקידה ב-22 בנובמבר 2005, לאחר שניצחה בבחירות שנערכו ב-30 במאי באותה שנה. בבחירות אלה היא ניצחה ברוב זעום את מפלגת ה-SPD, בהנהגת גרהרד שרדר. בספטמבר 2009 ניצחה מרקל שוב וזכתה בכהונה נוספת. בספטמבר 2013 ניצחה שוב וזכתה בקדנציה שלישית רצופה. היא האישה הראשונה בהיסטוריה של גרמניה, המכהנת בתפקיד הקאנצלר. היא גם הראשונה מבין הקאנצלרים שגדלה בגרמניה המזרחית, והראשונה מביניהם שנולדה לאחר סיום מלחמת העולם השנייה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדות, נעורים וקריירה מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנגלה דורותיאה קסנר נולדה ב-17 ביולי 1954 בהמבורג, גרמניה המערבית, להורסט והרלין קסנר.

הדת מילאה תפקיד חשוב במעבר של מרקל לגרמניה המזרחית. אביה נולד למשפחה קתולית, אך עבר ללותרניזם. הוא למד תאולוגיה לותרנית בהידלברג, ולאחר מכן בהמבורג. בשנת 1954, אביה קיבל תפקיד כומר בכנסייה ליד פרלברג (גרמניה המזרחית). עקב כך, המשפחה עברה לטמפלין, וכפועל יוצא, מרקל גדלה באזור כפרי כ-80 ק"מ מברלין המזרחית.

כמו צעירים רבים גרמניה המזרחית, מרקל הייתה חברה בנוער הגרמני החופשי, תנועת הנוער הרשמית שסובסדה על ידי מפלגת השלטון - מפלגת האיחוד הסוציאליסטי של גרמניה. למרות שרשמית החברות בתנועה הייתה התנדבותית, אלו שבחרו שלא להצטרף נתקלו בקשיים רבים בהרשמה למוסדות להשכלה גבוהה. היא לא לקחה חלק בטקס ההגעה לבגרות החילוני שהיה נהוג בגרמניה המזרחית באותה תקופה. במקום זה, היא עברה קונפירמציה.

במהלך לימודיה, מרקל למדה לדבר רוסית שוטפת, ואף הוענק לך פרס על הצטיינותה ברוסית ובמתמטיקה. מרקל למדה פיזיקה באוניברסיטת לייפציג בין השנים 1973-1978. במהלך לימודיה מרקל השתתפה בפרויקט השיקום של המוריצבסטיי (גר'), אותו יזמו סטודנטים כדי ליצור לעצמם מועדון בקמפוס. יוזמה כזו הייתה חסרת תקדים בגרמניה המזרחית של אותה התקופה, ותחילה נתקלה בהתנגדות מצד אוניברסיטת לייפציג. בסופו של דבר, עם גיבוי מצד ההנהגה המקומית של מפלגת האיחוד הסוציאליסטי של גרמניה, הותר לפרויקט להמשיך. מרקל עבדה ולמדה במכון המרכזי לכימיה פיזיקלית באקדמיה למדעים של ברלין בין 1978 ל-1990. לאחר שהוענק לה דוקטורט בכימיה קוונטית, היא עבדה כחוקרת ופרסמה מספר מאמרים.

פוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כפוליטיקאית, שימשה מרקל במשך שלוש שנים כשרת הנשים והנוער בממשלתו של הלמוט קוהל. לאחר מכן כיהנה במשך ארבע שנים כשרת איכות הסביבה.

כיום היא מנהיגה את המפלגה הנוצרית-דמוקרטית, ה-CDU (המורכבת למעשה משתי מפלגות, המפלגה הנוצרית-דמוקרטית והמפלגה הנוצרית-סוציאלית שמתמודדת בבוואריה). בבחירות הפדרליות שנערכו באוקטובר 2005 זכתה המפלגה המאוחדת שבראשותה ב-225 מושבים (35.2% אחוזים), לעומת 222 (34.3%) שקיבלה המפלגה הסוציאל-דמוקרטית הגרמנית (SPD) בראשות הקאנצלר הקודם, גרהרד שרדר. על אף שזכתה בכמות המושבים הגדולה ביותר, יש הרואים בתוצאות כישלון לאחר שציפו להגיע ליותר מ-250 מושבים.

מרקל לא הצליחה להשיג רוב קואליציוני והגיעה להסכם עם המפלגה הסוציאל-דמוקרטית להקמת ממשלת אחדות בראשותה. כדי לכונן ממשלה, הסכימה למסור מספר תיקים בכירים, כולל את תיק האוצר, לאנשי המפלגה הסוציאל-דמוקרטית ולהגיע לפשרות גם בנושאים שעמדו בראש מערכת הבחירות שלה, שבמרכזם הבטחותיה בדבר רפורמות נאו-ליברליות עמוקות בכלכלה הגרמנית.

כקאנצלרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-22 בנובמבר 2005, נכנסה מרקל ללשכת קאנצלר גרמניה בעקבות בחירות שהביאו לקואליציה גדולה עם מפלגת SPD. היא נבחרה מחדש בשנת 2009 ברוב גדול והקימה קואליציה עם מפלגת FDP.

מרקל וישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז נבחרה, התחממו יחסי גרמניה וישראל. בין היתר, תרמה לכך החלטתה להפסיק את העברת הכספים לרשות הפלסטינית, לאחר בחירת ממשלת החמאס. הביקור הרשמי הראשון של מרקל לאחר כניסתה לתפקיד הקאנצלרית היה בישראל, בינואר 2006. מרקל נועדה עם ממלא מקום ראש הממשלה דאז, אהוד אולמרט, והבהירה שגרמניה לא תקיים כל מגע עם החמאס כל עוד לא יתקיימו שלושה תנאים: הכרה בזכות קיומה של מדינת ישראל, ויתור על המאבק המזוין, וכיבוד ההבנות הדו-צדדיות שהושגו עד אז. במהלך שהייתה בארץ גם ביקרה במוזיאון יד ושם.

מרקל ביקרה בישראל חמש פעמים. במרץ 2007 הגיעה לביקור רשמי שני בישראל, וכן ערכה ביקור נוסף במוזיאון יד ושם.

במרץ 2008 הגיעה לביקור רשמי שלישי בישראל, לציון 60 שנה להקמת המדינה. היא התקבלה בשדה התעופה על ידי ראש הממשלה אהוד אולמרט, משמר כבוד, ומנהיגים פוליטיים ודתיים רבים כולל רוב חברי הקבינט. עד אז היחיד שזכה לקבלת פנים בשדה התעופה על ידי אולמרט היה נשיא ארצות הברית ג'ורג' בוש. אל הביקור התלוו כמחצית משרי ממשלתה, והם קיימו ישיבת ממשלה משותפת עם ממשלת ישראל. במהלך ביקור זה אף נשאה מרקל נאום בפני מליאת הכנסת[1]. העובדה שמרקל נאמה בגרמנית הביאה לכך שמספר חברי כנסת החרימו את נאומה, בהם אריה אלדד ושלי יחימוביץ'[2].

ב-31 בינואר 2011 הגיעה אנגלה מרקל לביקור נוסף בישראל, שבמהלכו הוענק לה תואר דוקטור לשם כבוד מטעם אוניברסיטת תל אביב על פועלה להידוק היחסים בין ארצה לבין ישראל. ב-24 בפברואר 2014 הגיעה לביקור נוסף בישראל עם חברי ממשלתה וקיבלה את עיטור נשיא מדינת ישראל מידי נשיא המדינה שמעון פרס[3].

תארים ופרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדליות ועיטורים לאומיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוארי כבוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2007 קיבלה מרקל תואר דוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטה העברית בירושלים. היא קיבלה תואר דוקטור לשם כבוד גם מאוניברסיטת לייפציג ב-2008. האוניברסיטה הטכנולוגית בוורוצלב (פולין) בספטמבר 2008, ואוניברסיטת באבש-בויאי בקלוז'-נאפוקה ברומניה ב-12 באוקטובר 2010, העניקו לה תארים לשם כבוד עבור תרומתה ההיסטורית לאיחוד האירופי, ותפקידה הגלובלי בחידוש שיתוף פעולה בינלאומי. ב-23 במאי 2013 הוענק לה תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת ראדבאונד. בשנת 2014 הייתה לפי פורבס, האישה החזקה בעולם‏[5]

חייה האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרקל נולדה בהמבורג, שבגרמניה המערבית, אך משפחתה עברה לגרמניה המזרחית בילדותה. מרקל ממשיכה להתגורר במזרח גרמניה גם כיום. היא מתגוררת במדינת מקלנבורג-מערב פומרניה. איחוד גרמניה, בשנת 1990, איפשר לה להפוך לאישה משפיעה בגרמניה כולה.

מרקל דוברת רוסית ואנגלית באופן שוטף. בשנת 1986 אושרה עבודת הדוקטורט שלה בכימיה קוואנטית, ענף בכימיה תאורטית הנושק לפיזיקה. עד שנת 2003 פרסמה עשרות מאמרי מחקר‏[6], האחרונים שבהם עוסקים בהתפתחות סרטן - לוקמיה ומלנומה[7][8][9]. היא הייתה נשואה לפיזיקאי אולריך מרקל בין השנים 1977-1982, וכיום היא נשואה לפרופסור לכימיה יואכים סאוטר. למרקל אין ילדים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקודם:
גרהרד שרדר
קאנצלר גרמניה
2005 - עד היום
הבא:
-