צ'ארלס דמות'
 | |
| לידה |
8 בנובמבר 1883 לנקסטר, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
23 באוקטובר 1935 (בגיל 51) לנקסטר, ארצות הברית |
| מקום קבורה |
Lancaster Cemetery |
| מקום לימודים |
|
| תחום יצירה |
צבע מים |
| זרם באמנות |
פרסיסיוניזם |
| הושפע על ידי |
תומאס פולוק אנשוץ |
| יצירות ידועות |
Buildings, הספרה 5 בזהב |
  | |
צ'ארלס דמות' (באנגלית: Charles Demuth; 8 בנובמבר 1883 - 23 באוקטובר 1935) היה צייר אמריקאי שהתמחה בצבעי מים ופנה לשמנים בסוף הקריירה שלו, ופיתח סגנון ציור עצמאי.
"חפשו את ההיסטוריה של האמנות האמריקאית", כתב קן ג'ונסון ב"ניו יורק טיימס", "ותגלו מעט צבעי מים יפים יותר מאלה של צ'ארלס דמות'. שילוב של התבוננות בוטנית מדוקדקת והפשטה קוביסטית רופפת, צבעי המים שלו של פרחים, פירות וירקות בעלי חיים קסומים וחושניות כמעט מזעזעת." [1]
דמות' היה כל חייו תושב בלנקסטר, פנסילבניה. הבית שחלק עם אמו הוא מוזיאון דמות', [2] המציג את עבודתו. הוא סיים את לימודיו באקדמיית פרנקלין לפני שלמד באוניברסיטת דרקסל ובאקדמיה לאמנויות יפות בפנסילבניה. בזמן שהיה סטודנט ב-PAFA, הוא השתתף בתערוכה באקדמיה, וגם פגש את ויליאם קרלוס ויליאמס בפנסיון שלו. השניים נשארו קרובים עד סוף חייהם.
מאוחר יותר למד בפריז, באקדמיה קולרוסי ובאקדמיה ז'וליאן, שם הפך לחלק מעולם האמנות האוונגרדית. הקהילה האמנותית הפריזאית קיבלה את ההומוסקסואליות של דמות'. לאחר שובו לאמריקה, שמר דמות' על היבטים של הקוביזם ברבות מיצירותיו. [3]
ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
צ'ארלס דמות' נולד ב-8 בנובמבר 1883 בלנקסטר, פנסילבניה. בשנת 1889, כאשר היה בן 6, עברה משפחתו לבית מהמאה ה-18 ברחוב איסט קינג 120. בתקופה הקולוניאלית, הבית שימש בית מרזח. חנות הטבק של דמות', בבעלות ובניהול משפחתו מאז 1770, הייתה בסמוך. דמות' התגורר בבית קינג סטריט עם אמו, אוגוסטה למשך שארית חייו. הוא החזיק סטודיו קטן בקומה השנייה.
לאורך הקריירה שלו, דמות נשאר קשור עמוק ללנקסטר. האדריכלות המסחרית והאזרחית הצנועה של העיר הייתה נושא למאות צבעי מים וציורים שלו. התיאורים שלו של מחסנים, מפעלים ובתי שורות מטביעים את המבנים הרגילים הללו (לפעמים באופן אירוני) בפאר וזוהר השמורים בדרך כלל לקתדרלות, ארמונות ומקדשים. לדוגמה, שתי ממגורות תבואה של לנקסטר, (1927), מזמינה את הצופה להשוות את הצורות הנפחיות המסיביות לאנדרטאות פרעוניות כמו הפירמידות. בשנת 1907 הוא צייר דיוקן עצמי הראשון שלו בשמן.[4] דמות' למד במכללת פרנקלין ומרשל ומאוחר יותר למד לתואר שני באמנות בפילדלפיה.[4]
_-_Google_Art_Project.jpg)
דמות סבל מפציעה כשהיה בן ארבע, או אולי סבל מפוליו, מה שהותיר אותו עם צליעה ניכרת ונזקק להשתמש במקל. מאוחר יותר הוא פיתח סוכרת והיה אחד האנשים הראשונים בארצות הברית שקיבלו אינסולין כטיפול. דמות' ביטא את שם משפחתו בדגש על ההברה הראשונה, וזיכה אותו בכינוי "דים" בקרב חברים קרובים. משנת 1909 ואילך, דמות' שמר על מערכת יחסים רומנטית עם רוברט אוונס לוצ'ר, מעצב פנים בסגנון ארט דקו ומעצב במה.
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
כשהיה בפריז הוא פגש את מרסדן הארטלי כשניגש לשולחן של אמנים אמריקאים ושאל אם יוכל להצטרף אליהם. היה לו חוש הומור, עשיר במשמעויות, והם ביקשו ממנו להיות חבר קבוע בקבוצה שלהם. דרך הארטלי, הוא פגש את אלפרד סטיגליץ והפך לחבר בקבוצת סטיגליץ. בשנת 1926, הוא הציג תערוכת יחיד בגלריות אנדרסון ועוד אחת בגלריה אינטימית, הגלריה בניו יורק בניהולו של שטיגליץ. [5] דמות נחשף למודרניזם במהלך מסעות לאירופה בין השנים 1907 ל-1921. בנסיעות תכופות לעיר ניו יורק, הוא נתקל בסגנונות ורעיונות אוונגרדיים, בעיקר הקוביזם, שהשפעתו באה לידי ביטוי ברבות מיצירותיו.
הציור המפורסם ביותר שלו, "ראיתי את הדמות 5 בזהב", נוצר בהשראת שירו של חברו ויליאם קרלוס וויליאמס "הדמות הגדולה". [6] רוברטה סמית' תיארה את העבודה ב"ניו יורק טיימס": "היצירה המפורסמת של דמות' על פי וויליאמס, "ראיתי את דמות החמש בזהב", הוא ציור שכותרתו והסידור דמוי המדליון של צורות הזויות היו שניהם בהשראת פסוק שהמשורר כתב לאחר שצפה במכונית כבאים חולפת על פניו ברחוב גשום במנהטן בזמן שהמתין למרסדן הארטלי, שבאולפן שלו ביקר."[9] בתיאור חשיבותו, כתבה ג'ודית ה. דובז'ינסקי בוול סטריט ג'ורנל: "זו היצירה הטובה ביותר בז'אנר שדמות' יצר, 'דיוקן הפוסטר'. זה הומאז' שנון לחברו הקרוב, המשורר וויליאם קרלוס וויליאמס, ותעתיק לציור של שירו, 'הדמות הגדולה'. זו בהחלט יצירה עבודה אמריקאית שנעשתה בתקופה שבה אמנים אמריקאים פשוט נעו מעבר להשפעות אירופיות. זוהי התייחסות ליחסים השזורים בין האמנויות בשנות ה-20, רגע שהוביל למודרניזם האמריקאי. לפרסיסיוניזם ולאמנות פופ."
העבודה היא אחת מ-10 דיוקנאות פוסטרים שדמות' התכוון ליצור כדי לכבד את חבריו היוצרים. ששת אלה שהושלמו היו במחווה לוויליאמס פלוס ג'ורג'יה אוקיף, ארתור דאב, צ'ארלס דאנקן, ג'ון מרין וברט סבוי. האחרים תוכננו עבור מרסדן הארטלי, גרטרוד סטיין, יוג'ין אוניל וואלאס סטיבנס. ציורים אלה, שצוירו במהלך תקופת החלמה ממחלה, מציגים את הציירים, הסופרים באמצעות אובייקטים ושפה חזותית, בניגוד לתיאורים מילוליים. יצירות אלה התגלו כאתגר עבור המבקרים. מבקר אחד תיאר את העבודות כאילו נעשו ב"קוד שאין לנו את המפתח שלו." [7]
דמות', יחד עם ג'ורג'יה אוקיף וצ'ארלס שילר, היו התורמים המרכזיים לתנועת האמנות המודרנית, שהחלה להתפתח באמריקה בסביבות 1915. יצירותיו של דמות' תיארו לעיתים קרובות מגוון ספציפי של צורות בצורה מעין-קוביסטית ומוגדרת בחדות, מאפיין של דיוקנות. סצינות המתרחשות תכופות בעבודותיו של דמות' הן נופים אורבניים וכפריים, לרוב מורכבים ממאפיינים תעשייתיים כמו גשרים, ענני עשן וגורדי שחקים.
דמות' החל סדרה של ציורים בשנת 1919, בהשראת האדריכלות של לנקסטר. ביצירת העבודות הללו, בחר דמות שלא להשתמש בצבעי מים, אלא יצר את העבודות בשמן ובטמפה. בנוסף, יצירות אלה גדולות יותר מרבות אחרות שלו. יש בהן איזון בין ריאליזם להפשטה. ב-1927 החל דמות בסדרה של שבעה ציורי פאנל המתארים בנייני מפעל בעיר הולדתו. הוא סיים את האחרון מבין השבעה, אחרי הכל ב-1933. [8] שישה מהציורים הודגשו בארובות ומגדלים: הציורים המאוחרים של לנקסטר של צ'ארלס דמות', רטרוספקטיבה של מוזיאון אמון קרטר משנת 2007 של עבודתו, שהוצגה ב-2008 במוזיאון וויטני לאמנות אמריקאית.
בצוואתו של דמות הוא הותיר רבים מציוריו לג'ורג'יה אוקיף. ההחלטות האסטרטגיות שלה לגבי המוזיאונים שקיבלו את היצירות הללו חיזקו את המוניטין שלו כצייר מרכזי של האסכולה הדייקונית.
שנים מאוחרות יותר ומוות[עריכת קוד מקור | עריכה]
דמות', אמן הומסקסואל, [9] היה לקוח קבוע במרחצאות לאפייט. מעלליו המיניים שם הם נושא לציורי צבעי מים, כולל דיוקן עצמי ההומאירוטי שלו מ-1918 המתרחש בבית מרחץ טורקי. [10]
דמות' בילה את רוב חייו בבריאות ירודה. עד שנת 1920, השפעות הסוכרת החלו להקשות על בריאותו, ולקחו מהאנרגיה האמנותית. הוא מת בבית מגוריו במחוז לנקסטר, פנסילבניה בגיל 51 מסיבוכים מסוכרת. הוא נקבר בבית הקברות בלנקסטר.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- צ'ארלס דמות', באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Johnson, Ken (2008-02-27). "A Watercolorist Who Turned His Hand to Oils of Heroic Vision". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2024-03-17.
- ^ Robinson, Ryan (July 30, 2001). "Demote group honors couple for restoration of artist's fame, home: Gerald and Margaret Lestz were presented with a bronze plaque for their work with the Demuth Foundation Sunday". No. B 1–2. Lancaster PA New Era.
- ^ Herberholz, Barbara (March 2002). "The home and studio of Charles Demuth". Arts & Activities. 131 (2): 48–50.
- ^ 1 2 Charles Demuth Paintings, Bio, Ideas, The Art Story
- ^ History of 291 Archived 2015-12-22 at the Wayback Machine, written by the U.S. National Gallery of Art (with an emphasis towards the 291's role in painting rather than photography, see bottom of page for Demuth and Anderson and Intimate galleries)
- ^ Dobrzynski, Judith H. "Charles Demuth, The Figure 5 in Gold | Masterpiece by Judith H. Dobrzynski". WSJ (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2024-03-17.
- ^ Enigmatic portraits by Charles Demuth". American Artist. 59 (630): 10. January 1995.
- ^ Fahlman, Betsy. "Demuth, Charles". Grove Art Online. Oxford Art Online. Oxford University Press.
- ^ Weinberg, Jonathan, 1957- (1993). Speaking for vice : homosexuality in the art of Charles Demuth, Marsden Hartley, and the first American avant-garde. Demuth, Charles, 1883-1935., Hartley, Marsden, 1877-1943. New Haven: Yale University Press
- ^ Neil Miller, Out of the past : gay and lesbian history from 1869 to the present, New York : Vintage Books, 1995, ISBN 978-0-679-74988-2