הנרי פולדס

הנרי פולדס
Henry Faulds
לידה	1 ביוני 1843; Beith, צפון איירשייר, הממלכה המאוחדת
פטירה	19 במרץ 1930 (בגיל 86); Wolstanton, סטפורדשייר, הממלכה המאוחדת
מדינה	הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד
ענף מדעי	רפואה
השכלה	אוניברסיטת גלאזגו; אוניברסיטת סטרת'קלייד ;
השקפה דתית	פרסביטריאניזם
תרומות עיקריות
	טביעת אצבע

הנרי פולדס (באנגלית: Henry Faulds;‏ 1 ביוני 1843 – 24 במרץ 1930) היה רופא, מיסיונר ומדען סקוטי, הידוע בעיקר בזכות תרומתו לפיתוח השימוש בטביעת אצבע לצורכי זיהוי.

ביוגרפיה

שנותיו הראשונות ולימודיו

פולדס נולד בעיירה ביית' (Beith), שבמחוז איירשייר, למשפחה דלת אמצעים. בגיל 13 נאלץ לעזוב את בית הספר ונסע לגלאזגו, שם עבד כפקיד כדי לסייע בפרנסת משפחתו. בגיל 21 החל ללמוד במכון לאמנויות באוניברסיטת גלאזגו, שם עסק במתמטיקה, לוגיקה ולימודים קלאסיים. לאחר מכן למד רפואה במכון אנדרסון (שבאוניברסיטת סטרת'קלייד), וסיים את לימודיו עם רישיון רופא.

עם סיום לימודיו הפך פולדס למיסיונר רפואי מטעם הכנסייה של סקוטלנד. בשנת 1871 נשלח להודו הבריטית, שם עבד במשך כשנתיים בדרג'ילינג בבית חולים לעניים.

ב־23 ביולי 1873 קיבל כתב מינוי מהכנסייה הפרסביטריאנית של סקוטלנד להקים שליחות רפואית ביפן. בספטמבר אותה שנה נישא לאיזבלה וילסון, ובדצמבר יצאו השניים ליפן.

שליחותו הרפואית ביפן

פולדס הקים את המיסיון הסקוטי הראשון ביפן בשנת 1874, שכלל בית חולים ומוסד להכשרת סטודנטים יפנים לרפואה. הוא לימד את שיטות החיטוי של ד"ר ג'וזף ליסטר למנתחים יפנים, וב־1875 השתתף בייסוד Rakuzenkai, החברה היפנית הראשונה לעיוורים. בנוסף היה שותף בהקמת תחנות הצלה שנועדו למנוע מקרי טביעה בתעלות הסמוכות.

פולדס סייע בהתמודדות עם מגפת הכלבת, שגרמה למותם של ילדים ששיחקו עם עכברים נגועים, ונטל חלק במניעת התפשטות מגפת הכולרה ביפן. הוא אף ריפא נגע שפגע באוכלוסיית דגי הקרפיון המקומית. בשנת 1880 היה שותף להקמת בית ספר לעיוורים. עד 1882 טופלו בבית החולים צוקיג'י שבטוקיו כ־15,000 מטופלים בשנה.

פולדס שלט בשפה היפנית, ובנוסף לעבודתו כרופא כתב שני ספרי מסעות על המזרח הרחוק, מאמרים אקדמיים, וייסד שלושה כתבי עת.

גילוי רעיון טביעת האצבע

בעת שליווה את הארכאולוג האמריקאי אדוארד ס' מורס (אנ') לחפירה ארכאולוגית, הבחין פולדס בטביעות אצבעות שהותירו בעלי מלאכה על שברי חרס עתיקים. לאחר שבחן את קצות אצבעותיו ואת אלו של חבריו, הגיע למסקנה כי דפוסי הרכסים (תלמי החיכוך) ייחודיים לכל אדם.

זמן קצר לאחר מכן נפרץ בית החולים שלו. המשטרה עצרה אחד מעובדי המקום, אך פולדס סבר כי הוא חף מפשע. הוא השווה בין טביעות האצבעות שנמצאו בזירה לטביעותיו של החשוד, וגילה שאינן תואמות. על סמך ממצאיו שוחרר החשוד ממעצר.

במטרה לקדם את הרעיון של שימוש בטביעות אצבע לזיהוי, פנה פולדס אל חוקר הטבע צ'ארלס דרווין. דרווין דחה את בקשתו אך העביר את הרעיון לקרובו, פרנסיס גלטון, שהביאו לידיעת החברה האנתרופולוגית של לונדון. כששב גלטון לנושא כשמונה שנים מאוחר יותר, הקדיש תשומת לב מועטה למכתבו של פולדס, דבר שהוביל למחלוקת באשר לזהות ממציא השיטה המודרנית של זיהוי פלילי באמצעות טביעת אצבעות. עם זאת, אין מחלוקת על כך שמאמרו של פולדס בנושא פורסם בכתב העת המדעי Nature בשנת 1880.

שובו לבריטניה ושנותיו האחרונות

בשובו לבריטניה בשנת 1886, לאחר מחלוקת עם החברה המיסיונרית שניהלה את בית החולים ביפן, הציע פולדס את שיטת זיהוי טביעת האצבע למשטרת סקוטלנד יארד. הצעתו נדחתה, ככל הנראה משום שלא הציג ראיות מספקות לכך שטביעות האצבע עמידות, ייחודיות וניתנות לסיווג.

בהמשך עבד פולדס כרופא פלילי במשטרה, תחילה בלונדון, ולאחר מכן בעיר פנטון שבסטוק-און-טרנט. בשנת 1922 מכר את מרפאתו ועבר לרחוב ג'יימס בווולסטונטן הסמוכה, שם מת במרץ 1930, בגיל 86. פולדס מת בתחושת מרירות על שלא זכה להכרה בעבודתו.

בשנת 2007 הוצב שלט הוקרה על שמו בבית בנק הסמוך לכנסיית סנט מרגרט בוולסטונטן, שבה נקבר. בשנת 2011 הוצב שלט נוסף בבית מגוריו ברחוב ג'יימס.

מחלוקת על זכות הראשונים

בחודש שלאחר פרסום מאמרו של פולדס ב־Nature כתב סר ויליאם הרשל, עובד מדינה בריטי בהודו, כי השתמש בטביעות אצבעות לזיהוי מאז 1860, אך מבלי להצביע על הפוטנציאל הפלילי שבהן. במהלך השנים התגלעה מחלוקת חריפה בין פולדס להרשל באשר לזכות הראשונים על השיטה.

בשנת 1894 דרש פולדס הוכחה לכך שהרשל השתמש בטביעות אצבע באופן רשמי, והרשל סיפק אותה. בשנים הבאות פרסם פולדס סדרת ספרים וחוברות שבהם טען כי קופחה זכותו להכרה. ספרים אלו ראו אור החל משנת 1905, זמן רב לאחר שטביעת האצבע כבר אומצה לשימוש נרחב.

מורשת והשפעה

השיטה לזיהוי עבריינים באמצעות טביעות אצבע הוצגה לראשונה בשנת 1860 על ידי סר ויליאם ג'יימס הרשל בהודו, ואילו הפוטנציאל לשימוש פלילי בהן הוצע לראשונה על ידי ד"ר הנרי פולדס בשנת 1880.

גלטון, שעסק בהמשך בנושא על בסיס רעיונותיו של פולדס אך מבלי לציין את תרומתו, היה הראשון להציב את המחקר על יסודות מדעיים, דבר שסייע לאימוץ השיטה על ידי בתי המשפט.

המשטרה היפנית אימצה רשמית את שיטת טביעת האצבע בשנת 1911.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא הנרי פולדס בוויקישיתוף

Classic Works on Fingerprints at galton.org, galton.org
הנרי פולדס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)