The Speckled Bird

The Speckled Bird

מידע כללי
מאת	ויליאם בטלר ייטס, ויליאם או'דונל
שפת המקור	אנגלית
סוגה	רומן פסיכולוגי, נובלה אוטוביוגרפית

The Speckled Bird (בעברית: העיט הצבוע) הוא רומן אוטוביוגרפי, מאת המשורר האירי, המיסטיקן וחתן פרס נובל לספרות בשנת 1923, ויליאם בטלר ייטס. הרומן נכתב בארבע גרסאות, בין 1896 - 1903, ויטס העניק שם זה לגרסה האחרונה, שנלקחה מהברית הישנה, ספר ירמיה, פרק י"ב, פסוק ט': ”הַעַיִט צָבוּעַ נַחֲלָתִי לִי הַעַיִט סָבִיב עָלֶיהָ לְכוּ אִסְפוּ כָּל חַיַּת הַשָּׂדֶה הֵתָיוּ לְאָכְלָה” (ירמיהו, י"ב, ט'). לשם הבהרה, יובא כאן הפסוק המקביל באנגלית: ”Mine heritage is unto me as a speckled bird, the birds round about are against her; come ye, assemble all the beasts of the field, come to devour”. הרומן לא פורסם מעולם במהלך חייו של ייטס. כפי שהתייחס לכך ייטס בעצמו כשכתב בספר האוטוביוגרפיות שלו, בפרק "נפנוף הרעלה": רומן בלתי אפשרי... רומן שלא יכולתי לכתוב ולא יכולתי להפסיק לכתוב, אשר נושאו היה הודוס כמליונטוס, דרך הזיקית. הרומן פורסם לראשונה בשנת 1976, כולל שלוש הגרסאות הקודמות שכתב ייטס לרומן שלו. המהדורה השלישית, בה נוספו הערות חדשות, התפרסמה בשנת 2003. שלוש המהדורות נערכו, הוסברו והוערו, על ידי הסופר ומבקר הספרות ויליאם ה. או'דונל.

הרקע ומיקום העלילה

ייטס החל לעבוד על יצירתו העיט הצבוע בשנת 1896, תוך שהוא כותב ארבע גרסאות נבדלות, הניתנות לזיהוי ולהבחנה ביניהן וזאת לפני שהוא החליט לחדול מלהמשיך לעבוד על פרויקט אישי זה בשנת 1903. הרומן הוא "גמור" במובן שעלילתו מגיעה לסיום, אך ייטס לא השלים את הניסוח והשיפוץ מחדש של הרומן העיט הצבוע, אשר היו כה הכרחיים עבור חיבור הרומן ואשר יענו על הרף הספרותי הגבוה אותו הוא הציב לעצמו.

בהינתן נקודת מבט זו ובהינתן השקפתו הפרטית של ייטס שרקע ריאליסטי היה נחוץ לכתיבת רומנים, הגם שרקע זה יהווה מעין מצג שטחי בלבד, אך מפורט לפרטי פרטיו, זה היה כמעט בלתי נמנע עבור המחבר ש-744 כתבי היד של העיט הצבוע יכללו חלק גדול מאוד של חומר ביוגרפי. הדמויות העיקריות מקבילות לייטס עצמו, אביו, מוד גון, סמואל לידל מקגרגור מת'רס ואוליביה שייקספיר. המיקום הגאוגרפי מבוסס על בתי האחוזה של אדוארד מרטין, הרוזן פלורימון דה בסטרו וליידי אוגוסטה גרגורי במחוז גולוויי ומחוז קלייר. אך העיט הצבוע איננו רומן מפתח. במקום זאת, יש לראות ברומן חיבור שהיבטים מחייו האמיתיים של המחבר נבחרו ממגוון מקורות בהתאם למטרה האמנותית הישירה שתשרת את המחבר ונאספו ביחד לכדי יצירת סינתזה בדיונית אחת ומאוחדת, לאו דווקא כזו שתשקף כמראה את חייו האמיתיים של המחבר.

סוגיית חיבורו של העיט הצבוע, כרומן אוטוביוגרפי, מצויה בהקשר של ניסיונו של ייטס לייסד מסדר כשפים ומסתורין קלטי. ממה שעולה ממהלך התקופה שבה הוא עבד על חיבור הרומן, ניתן להסיק שמאמריו וניירותיו שפורסמו במספר בטאוני ספרות, היו מלאי אמירות שבהן הוא הביע את משאלתו שעידן המדע והמטריאליזם השלט, יוחלף במהירה בעידן חדש של דמיון, יופי אמנותי וסמלים מלאי חיוניות. ואמנם דעות כלליות אלו של ייטס מובעות באופן שחוזר על עצמו בגרסאות הרומן ואכן ניתן למצוא הקבלות בין מסדר הכשפים הקלטי אותו ניסה לייסד ייטס לבין האגודה המיסטית המוזכרת ברומן, ויש בין שני מסדרים אלו, הבדיוני והריאלי, קשר הדוק. ברומן עצמו, הגיבור האוטוביוגרפי דורש באופן נחרץ שהריטואלים של המסדר אותו הוא מתכוון להקים, יגובשו מידע שמגיע מחלומות וחזיונות. וכפי שייטס עצמו העיר לגבי הריטואלים של המסדר הקלטי אותו הוא ניסה לייסד: ”הטקסים הפולחניים של המסדר, לא אמורים להתגבש בצורה מכוונת, כמו חיבור פואמה ובמקום זאת, הם צריכים להיווצר מתוך אותה שיטה שמקגרגור מאת'רס, הסביר לי, של חזיונות שמגיעים דרך סמלים”. מסדר הכשפים הקלטי היה אמור "למצוא את ספרי התפילה שלו בכל הספרות החזיונית". דת זו של יופי, הכוללת בתוכה את כוחו של הדמיון החזיוני, משחקת תפקיד מרכזי בכל גרסאות הנובלה, אף על פי שניסיונו של הגיבור ברומן, לייסד ולארגן את מסדר הכשפים המיסטי, מתואר אך ורק בגרסאות הרומן מהשנים 1900 ו-1902 ולא לפני כן.

הנושא הראשי של הנובלה, תואר על ידי ייטס, במה שהוא מכנה "Hodos Chameliontos" (דרך הזיקית). במובן רחב יותר, ייטס מתייחס לפעילותו המיסטית בשורות המסדר ההרמטי של השחר המוזהב, במהלך תקופה זו (שנות ה-1890), כרקע לכתיבת הרומן. מונח זה לקוח מכתב יד, כתב יד קבלי, שהוצג לייטס על ידי סמואל לידל מקגרגור מאת'רס, אשר כלל תרשים צבעוני של עשר הספירות הקבליות והקווים המחברים ביניהן ("מסלולים"). המונח עצמו, מתייחס למסלול הנכון, אשר הסטודנטים של מסדר השחר המוזהב חייבים לצעוד בו, כדי לקדם את עצמם דרך אותו "הודוס כמליונטוס" וכדי לרכוש עבור עצמם את אותו הידע המיסטי והסודי של המוכשרים ביותר. בנוסף, הסטודנטים חייבים להתקדם וללכת דרך אותו מסלול, בלי ”לסטות ימינה או שמאלה, היכן שנמצאים מסלולי האימה והרשע” אשר יובילו אותם לכדי חוסר ביטחון ולכישלון טוטאלי. רק דרך הזיקית, הדרך בהא הידיעה, אשר אך ורק היא מובילה לכיוון מעלה, לחוכמה העל-טבעית, תוביל אותם להשיג את אותה חוכמה.

עלילה

הגרסה הראשונה

הגרסה הראשונה של הרומן, אשר חוברה בתחילת 1897, היא בבסיסה סיפור של אהבה אידיאליסטית, בהשראת החשיבה של אפלטון והיא מהווה יצירת אמנות שערכה הספרותי הוא מאוד גבוה. מיקום עלילת הגרסה הראשונה, הוא באיי אראן, היכן שאביו המוזר של הגיבור בונה לעצמו בית ומקפיד על שעות התפילה הנהוגות עד שהוא חווה חיזיון שבו הוא רואה את הבתולה מריה, אירוע שלאחריו, הוא מקדיש את עצמו בחיפוש ובהמתנה, אך ורק, לחזיונות ולהתגלויות כאלו של הבתולה. ביקור שעורכת הגיבורה הצעירה והיפה של הסיפור, אצל הגיבור, ממלא אותו באהבה רומנטית המתלווה ליראה המיסטית אשר אותה הוא ירש מאביו, אף על פי שהגיבור עצמו לא רואה שום חיזיון של הבתולה מריה, בניגוד לחזיונותיו של אביו.

הגרסה השנייה

הגרסה השנייה, לה הוענק על ידי ייטס, השם "שושנות האל", חוברה כנראה בין המחצית הראשונה 1897 עד לעונת הקיץ או הסתיו של 1898. מגרסה זו, קיימים 85 דפי טיוטה וכיום חסר רק דף אחד. מיקום העלילה הוא אחוזה רחוקה במערבה של אירלנד, הממוקמת בשטח היבשתי עצמו, בניגוד למיקום העלילה של הגרסה הראשונה, באיי אראן. בגרסה זו, ישנה לאביו של הגיבור קפלה קטנה וכמו בגרסה הקודמת, הוא רואה בחזיונותיו את הבתולה מריה. לסיפור ביקורה של הגיבורה הצעירה ייטס נתן הרחבה וטיפול משמעותיים. גם בגרסה זו לגיבור הנובלה, אין שום חזיונות של הבתולה מריה ואין שום אזכור של טקסי כשפים או מיסטיקה.

הגרסה השלישית

לגרסה השלישית, אשר חוברה בשנת 1900, לה ייטס לא נתן שם, אשר לה הוא התייחס במכתביו, בצורה פשוטה, כ"מייקל", שמו של הגיבור בכל גרסאות הרומן, קיימים 285 דפי טיוטה, כמות דפים שמשלשת את כמות הדפים של שתי הגרסאות הקודמות. מיקום העלילה של גרסה זו, הוא עדיין באחוזה רחוקה במערב אירלנד, אך בניגוד לגרסאות הקודמות, דמותו של האב היא דמות משנית, אשר, לאחר שהוא מבלה את שנות נעוריו בבתי ספר לאמנות ובחיזור אחרי נשים ברחבי אירלנד, המתוארת כדמות מתבודדת, אך לא דתית. במקום זאת, הבן, בניגוד לאביו, רואה חיזיון של הבתולה מריה. קטע הפתיחה של הנובלה, המהווה את השליש הראשון, הוא למעשה הרחבה של שתי הגרסאות הקודמות, עם תשומת לב משמעותית הניתנת לחיזיון זה של הגיבור. שאר הקטעים של גרסה זו של הנובלה, לוקחים את הגיבור ללונדון, שם הוא ומיסטיקן אחר, שדמותו מתבססת באופן הדוק על מקרגור מאת'רס, מתחילים לתכנן לייסד מסדר מיסטי. שמועות שבאות אל הגיבור, על הגיבורה שבסיפור, בדבר נישואיה לאדם אחר, מפתיעות את הגיבור ובהצעתו של שותפו המיסטיקן, הוא נוסע לפריז, כדי להעתיק כתבי יד מיסטיים, בתקווה ששינוי האווירה והמקום ינחמו אותו. מיד לאחר מכן, הוא מקבל דיווחים מדאיגים ששותפו המיסטיקן, השיג בעורמה את השליטה על המסדר, תוך שהוא משנה את טקסי הפולחן, שינוי שלא משקף את האידיאלים האמנותיים של הגיבור. גרסת הרומן של שנת 1900, נקטעת, לאחר שהגיבור פוגש במיסטיקן מוזר וזקן, אשר משתזף עירום מתחת לקרני השמש, בתוך ארון קבורה וממלמל על קשר מתוכנן ביוזמת הישועים, כדי לחתור ולהרוס עד היסוד את המסדר המיסטי אותו הוא ייסד.

הגרסה האחרונה

בגרסה האחרונה של הרומן העיט הצבוע, ישנה התמקדות במסעו של האמן אחר אמת רוחנית. הנובלה מתחילה במערב אירלנד, כאשר מייקל הרן (Michael Hearne), הגיבור, מגלה, שלב אחרי שלב, על קיומו של עולם רוחני, דרך מדיטציה, חלום, טרנס וחיזיון. תודעתו גדלה והוא מתחיל להיחשף לחשיבות הרוחנית של המיתוס, האמנות, הפולקלור, הטבע והמין הנשי. מאוחר יותר, בלונדון, הוא מנסה לייסד מסדר מיסטי אשר יאחד את הרגשות הדתיים, האמנותיים והטבעיים, או אם להשתמש במושגים אפלטוניים, אמת יופי ואהבה. הוא אוסף סביבו חבורה של אמנים ומיסטיקנים כדי שיעזרו לו לגבש טקסי פולחן אשר יעוררו את העל טבעי וכמו כן שיעזרו לו להשתמש באותם כלים וחפצי הפולחן, השייכים למסדר, שיגלמו את היופי האמנותי. הרומן מסתיים כאשר הגיבור עולה בפריז על מסילת רכבת, במטרה לנסוע למזרח, עכשיו לערביה, עכשיו לפרס, כשהוא עדיין מונע על ידי שאיפתו העיקרית, תוך שהוא משוכנע, שבמזרח, הוא לבטח ימצא דוקטרינה ש"תגשר ותפשר בין הדת לבין הרגשות הטבעיים ואשר תדע להסביר את אותם רגשות".

מקורות ראשיים

• The speckled bird at Google Books
• The speckled bird, Volume 1 at Google Books
• The Speckled Bird: An Autobiographical Novel with Variant Versions at Google Books
• Literatim Transcription of the Manuscripts of William Butler Yeats's the Speckled Bird at Google Books
• OCCULTURE: W.B. YEATS’ PROSE FICTION AND THE LATE NINETEENTH AND EARLY TWENTIETH-CENTURY OCCULT REVIVAL; A DISSERTATION SUBMITTED FOR THE DEGREE DOCTOR OF PHILOSOPHY BY LAURA A. SWARTZ
• The speckled bird : an autobiographical novel with variant versions at the Internet Archive