העתקי הספרים של האולם הצפוני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

העתקי הספרים של האולם הצפוניסינית מסורתית: 北堂書鈔; בסינית מפושטת: 北堂书钞; בפין-יין: Běitáng Shūchāo, בֵּייטָאנְג שׁוּצָ'או) היא אנציקלופדיה סינית מתקופת שושלת סְווֵי, אשר כתיבתה נסתימה בשנת 610. יוצר "העתקי הספרים" הוא המלומד הנודע יוּ' שְׁנָאן, אשר הועסק במשך עשר שנים כמפקח על ספריית הארמון ולפיכך היה בעל גישה למבחר גדול של ספרים.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

השם "האולם הצפוני" מצביע על האולם האחורי של הספרייה הקיסרית, משם נוהל הפיקוח על הספרים.

מקור מתקופת טָאנְג מתאר כך את מקור השם:

האציל יוּ' נעשה למפקח על הספרים, הצליח להשמיש עניינים שהופיעו בספרים אשר נערמו באולם שבירכתי הספרייה, וקרא ל[יצירה] "העתקי הספרים של האולם הצפוני". האולם הצפוני עדיין עומד על תילו כיום, אך "העתקי הספרים" כבר נפוצו בעולם.

"רישום אמרי השפר של לְיוֹ ואורחיו"[1] מאת לְיוֹ יוּ'שִׂי, תרגום ישיר.

חשיבות היצירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

"העתקי הספרים" היא אחת האנציקלופדיות הכלליות הקדומות בסין, וערכה נובע ממספר המקורות הגדול בו השתמשה, והיותם ייחודיים אל מול המקורות של אנציקלופדיות מאוחרות יותר. המקורות כולם מן התקופה שקדמה לשושלות הדרומיות והצפוניות, ו-90% מהם כבר אבדו. בשל מספר הכרכים הרב קשה היה ליצור לספר עותקים, ולפיכך כבר בזמן שושלת סונג, "העתקי הספרים" נעשה נדיר למדי[2].

היצירה גם כלולה באוסף "כלל הספרים של ארבעת האוצרות"[3], ושימשה את לוּ שׂוּ'ן כאשר חקר את הספר "האוסף של גִ'י קָאנְג".

מבנה היצירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקור היו ביצירה 173 כרכים[4] (ייתכן שהיה גם כרך נוסף לתוכן עניינים), 13 מהם לא שרדו לימינו. בגרסה הנפוצה בימינו ישנם 19 פרקים ו-852 ערכים מחולקים ל-160 כרכים[5]. היצירה גם כוללת יותר מ-21,000 ציטוטים ממגוון של 800 סוגי יצירות.

שמות הפרקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מס' שם פרק בסינית מסורתית שם פרק בעברית
1 帝王 מלכים
2 后妃 נשות השליטים
3 政術 שיטות ממשל
4 刑法 חוק פלילי
5 封爵 אצולה
6 設官 הקמת משרדים
7 禮儀 טקסים
8 藝文 תרבות ואמנות
9 מוזיקה
10 武功 שירות צבאי
11 衣冠 גלימות וכובעים
12 儀飾 קישוטים טקסיים
13 服飾 לבוש ועזרים
14 סירות
15 רכבים
16 酒食 מאכל ומשקה
17 השמיים
18 歲時 העונות והזמנים
19 האדמה

גרסאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתב יד של היצירה נמסר על ידי טָאו דְזונְגְיִי[6] מתקופת מתקופת שושלת יְוֵּ'אן.

בתקופת שושלת מִינְג מצא המלומד יוּ' אָנְצִ'י כתב יד של היצירה אשר נקרא "מעטפת הסיווגים של טָאנְג"[7].

השימוש ביצירה היה נדיר יחסית עד שבשנת 1600, תקופת שושלת מינג, הוסיף לה המלומד צֶ'ן יוּ'מוֹ[8] פרשנות ונספחים. אולם צֶ'ן ערך, תיקן, הוסיף והשמיט במקומות רבים, ואף הוסיף ציטוטים מיצירות שמאוחרות לזמנה של היצירה, ואף על פי שבחלק מהמקומות ציין כי מדובר בתוספת מאוחרת, לא ניתן לדעת בוודאות שחלקים אחרים נשארו בצורתם המקורית. הגרסה של צֶ'ן היא זו שמופיעה ב"כלל הספרים של ארבעת האוצרות", אך בשל העריכה וההשמטות שבוצעו בה גם בשוגג, היא נחשבה מקור נחות לספרות התקופה.

בתחילת ימי שושלת צ'ינג השיגו הוצאות ספרים כתבי יד ישנים של היצירה, ביצעו בהם תיקונים והפיצו אותה תחת השמות "גן הסיווג של טָאנְג העתיקה"[9] ו"עיקרי הסיווג של טָאנְג האדירה"[10].

הגרסה המקובלת בימינו היא גירסת הדפוס המוערת של קוֹנְג גוָאנְגְטָאו[11] מ-1888 בסוף תקופת שושלת צ'ינג. על פי הערכתו של קוֹנְג "תחילתה של "העתקי הספרים של האולם הצפוני" בשושלת סְווֵי, שיאה בימי שושלת טָאנְג, היא כמעט נעלמה בימי שושלת סונְג, התבלגנה בימי שושלת מִינְג, וכיום לא ניתן להשיג עותק מקורי". לפיכך הסתמך על מהדורות שעברו עריכה ונעזר במלומדים אחרים, וביחד הצליחו בתוך קצת יותר משנתיים להשלים את תיקון הספר על בסיס מהדורת שושלת סונְג. מתוך מעל 21,000 פסקאות, הצליחו לאמת קצת יותר מ-18,000 פסקאות.

הדפסות נוספות נעשו בשנות השבעים של המאה העשרים בטאיוון, וב-1989 יצאה מהדורה גם בסין.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נוסח אחר של אותם דברים מופיע גם ב"אמרי שפר מסְווֵי וטָאנְג"
  2. ^ על פי "ים הג'ייד" של וָאנְג יִינְגְלִין (תרגום ישיר): "בשני המקומות כבר לא היו "העתקי הספרים" בנמצא, ורק בביתו של גָ'או אָנְזֶ'ן היה עותק, [והקיסר] גֶ'נְדְזונְג ציווה על סריס להביאו, והצו החתום שיבחו ברוחב יד."
  3. ^ 四库全书
  4. ^ ספר טאנג החדש, 志第四十九 艺文三
  5. ^ ספר סונג 志160 艺文6
  6. ^ 陶宗儀
  7. ^ 唐類函
  8. ^ 陳禹謨
  9. ^ 古唐类苑
  10. ^ 大唐类要
  11. ^ 孔廣陶