הפירוש הפמיניסטי לתלמוד הבבלי
הפירוש הפמיניסטי לתלמוד הבבלי (FCBT) הוא מפעל לכתיבת פרשנות לתלמוד הבבלי מתוך ביקורת פמיניסטית. את המפעל מובילה טל אילן ושותפים לו חוקרים מכל העולם.
פרטים כלליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
את הפרויקט הגתה פרופ' טל אילן, היסטוריונית באוניברסיטה החופשית של ברלין. חזונה הוא לצרף למאות הפרשנויות התלמודיות שנוצרו לאורך הדורות את הפרשנות הפמיניסטית. פרשנות מסוג זה, המציעה ניתוח פמיניסטי שיטתי, נכתבה לפני כן רק על המקרא[1]. לשם כך היא יזמה את פרויקט A Feminist Commentary on the Babylonian Talmud (FCBT; פירוש פמיניסטי לתלמוד הבבלי), שהיא העורכת הראשית שלו. למיזם משתתפים כשלושים חוקרים מישראל, אירופה וארצות הברית, הכוללים גברים ונשים, דתיים וחילונים, יהודים ולא יהודים[2].
כרכים[עריכת קוד מקור | עריכה]
עד שנת 2021, הניב ה-FCBT עשרה כרכים:
- שני כרכי מבואות:
- שמונה כרכים של פרשנות פמיניסטית:
- בבלי תענית (טל אילן, 2008)[5],
- בבלי סוכה (שולמית ולר, 2009)[6],
- בבלי ביצה (תמרה אור, 2010)[7],
- משנה תמיד, מידות וקינים (דליה מרקס, 2013)[8],
- בבלי כריתות (פדריקו דאל בו, 2013)[9],
- בבלי חולין (טל אילן, 2017)[10],
- בבלי מנחות (דבורה וייסברגר, 2020)[11],
- בבלי קידושין פרק ד (ענת ישראלי ושותפות, 2021)[12].
מאפיינים וחשיבות[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפירוש הפמיניסטי הוא פירוש על הטקסט התלמודי, אך הוא איננו מקיף כל מלה המופיעה בתלמוד, אלא מתעכב רק על שלושה סוגי תופעות:
- אזכור כלשהו של אישה או נשים;
- אזכור כלשהו של עניין מגדרי;
- שתיקה רועמת במקום שהיה מתבקש להזכיר נשים או מגדר.
הפירוש מבוסס על עבודה טקסטואלית מיומנת ומלומדת, והפירושים עומדים על כל מה שיש למשנה ולבבלי לומר על נשים ומגדר, כולל בחילופי הגרסאות שבכתבי היד, תוך שימוש זהיר בניסוחים, בהקשרים, במקבילות בגלגולים ובפרשנויות מאוחרות של כל מקור. כך מבוסס הפירוש על שיטה פילולוגית-היסטורית, עליו נסמכות תיאוריה ביקורתית ופמיניסטית.
ה-FCBT המתהווה הוא ראשוני[13] בכמה היבטים: ראשית, שותפות בו לראשונה גם נשים, אחרי מאות שנים של פרשנות תלמודית גברית בלבד. שנית, הוא נכתב מנקודת מבט פמיניסטית ובוחן סוגיות מגדריות גלויות וסמויות העולות מן הטקסט, מתוך מודעות היסטורית לתנאי הזמן והמקום של יוצרי הספרות התלמודית. שלישית, יש בין הפירושים תובנות מקוריות וחידושים רבים הנובעים מנקודת המבט החדשה. זוהי יוזמה גדולה ושאפתנית המוקדשת לניתוח כל התלמוד הבבלי (וכן מסכתות המשנה שאין בבלי עבורם) באמצעות עדשה פמיניסטית, ובמקרים רבים, באמצעות העדשה הרחבה יותר של המגדר.
אירועים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מספר מושבים מיוחדים הוקדשו לפירוש בכנסים וקונגרסים שונים:
- מושב בכנס האגודה האמריקאית למדעי היהדות (AJS) בטורונטו, קנדה (2007)
- מושב בכנס האגודה האמריקאית למדעי היהדות (AJS) בבוסטון, ארצות הברית (2010)
- מושב בפגישה השנתית של החברה לספרות המקרא (SBL) בלונדון, בריטניה (2011)
- מושב בפגישה השנתית של החברה לספרות המקרא (SBL) באטלנטה, ארצות הברית (2015)[13]
- מושב בקונגרס העולמי למדעי היהדות החמישה עשר (2009), ושוב בקונגרס השישה עשר (2013) ובקונגרס בשבעה עשר (2017), כולם בירושלים.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אריה יואלי, כשתלמוד ומגדר נפגשים: חידושי הפמיניזם על הש"ס, באתר "סרוגים", 15 בנובמבר 2010
- על הפרשנות הפמיניסטית לתלמוד (מתוך המבוא של 'דורשות טוב')
- ענת ישראלי, 'השבויות והחירות: מה זה פירוש פמיניסטי ומי צריך את זה?', דברים באירוע השקה ל'דורשות טוב', 27 בדצמבר 2013
- ביקורת על הכרך של דליה מרקס, משנה תמיד, מידות וקינים[8]:
- ביקורת ב'תלמוד בלוג' על הכרך של פדריקו דל בו, מסכת כריתות[9]: Amit Gvaryahu, Seek and Ye Shall Find: On Federico Dal Bo’s Feminist Commentary on Karetot
- ביקורת על הכרך של שולמית ולר, מסכת סוכה[6]: Harry Fox, Fox on Ṿaller, 'Massekhet Sukkah: Text, Translation and Commentary.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ראו למשל את מפעלה החלוצי של עתליה ברנר, Feminist Companion to the Bible.
- ^ A Feminist Commentary on the Babylonian Talmud, Mohr Siebeck GmbH & Co KG (באנגלית)
- ^ Tal Ilan, Tamara Or, Dorothea M. Saltzer, Christiane Steuer, Irina Wandray (eds.), 2007. A Feminist Commentary to the Babylonian Talmud: Introduction and Studies. Tübingen: Mohr Siebeck.
- ^ Tal Ilan, Monika Brockhaus, Tanja Hidde (eds.), 2012. Introduction to Seder Qodashim: A Feminist Commentary on the Babylonian Talmud V. Tübingen: Mohr Siebeck
- ^ Tal Ilan, Massekhet Ta'anit, Tübingen: Mohr Siebeck, 2008
- ^ 1 2 Shulamit Valler, Massekhet Sukkah, Tübingen: Mohr Siebeck, 2009
- ^ Tamara Or, Massekhet Betsah, Tübingen: Mohr Siebeck, 2010
- ^ 1 2 Dalia Marx, Tractates Tamid, Middot and Qinnim, Tübingen: Mohr Siebeck, 2013
- ^ 1 2 Federico Dal Bo, Federico Dal Bo, Massekhet Keritot, Tübingen: Mohr Siebeck, 2013
- ^ Tal Ilan 2017. A Feminist Commentary to the Babylonian Talmud, Volume V/3: Massekhet Hullin. Tübingen: Mohr. Siebeck. 671
- ^ Dvora Weisberg, Massekhet Menahot, Tübingen: Mohr Siebeck, 2020
- ^ Anat Israeli, in collaboration with Esther Fisher and Inbar Rave, Massekhet Qiddushin Chapter 4, Tübingen: Mohr Siebeck, 2021
- ^ 1 2 Alyssa Gray, The Feminist Commentary on the Babylonian Talmud at SBL 2015, ANCIENT JEW REVIEW (באנגלית)