דליה מרקס

הרבה דליה מרקס
לידה	1966 (בת 58 בערך); ירושלים
ענף מדעי	ליטורגיה
מקום לימודים	האוניברסיטה העברית בירושלים
מוסדות	היברו יוניון קולג'
תרומות עיקריות
	חקר תפילות ישראל בהתפתחותן ההיסטורית

הרבה דליה מרקס (נולדה ב-1966) היא פרופסור לליטורגיה ומדרש בהיברו יוניון קולג' (ירושלים).

אודות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרקס נולדה בירושלים בשנת 1966. מצד אמה היא דור עשירי למשפחה ספרדית המתגוררת בירושלים. אביה עלה כתינוק מגרמניה ערב מלחמת העולם השנייה. היא חיה בירושלים עם בן זוגה ושלושת ילדיהם.

למדה בבית הספר התיכון על שם מיי בויאר בירושלים, שירתה בצה"ל בגרעין נח"ל (גרעין קורא, מחזור פ"ג) לקיבוץ הרפורמי לוטן שבערבה. במשך שבע שנותיה בלוטן שימשה רכזת תרבות, אקונומית ורכזת קליטה, וכן עבדה ברפת ובאולפן לעברית. בשנת 1995 חזרה לירושלים, סיימה תואר ראשון בבלשנות ובלימודי מגדר באוניברסיטה העברית (1997) ותואר שני בספרות עברית, מדרש ואגדה מהאוניברסיטה העברית (2003). את התואר השלישי קיבלה מאותה אוניברסיטה (2005). עבודת הדוקטור שלה עסקה בטקס ההשכמה היהודי ובברכות השחר.

למדה בתוכנית הישראלית ללימודי רבנות בהיברו יוניון קולג' בירושלים ובסינסינטי, והוסמכה לרבנות בשנת 2002. במקביל להסמכתה קיבלה ממוסד זה תעודת מוסמך נוספת בלימודי יהדות (MAHL). משנת 2001 היא מלמדת במוסד זה בסינסינטי, ומאז 2003 בירושלים. בשנת 2012 מונתה לפרופסור חברה, ובשנת 2018 לפרופסור מן המניין בהיברו יוניון קולג'. בשנים 2007–2009 שימשה מרצה אורחת באוניברסיטת פוטסדם בגרמניה ובקולג' לרבנות ליברלית ע"ש אברהם גייגר בברלין. מלמדת במסגרות נוספות המיועדות לציבור הרחב ועוסקת בדיאלוג בין דתי, בעיקר בארצות דוברות גרמנית.

בינואר 2019 קיבלה מינוי כמופקדת הקתדרה על שמו של הרב אהרן דוד פנקן, נשיא היברו יוניון קולג' שנהרג בתאונת מטוס.^[1]

מחקר וכתיבה תרבותית ודתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחומי מחקרה הם תפילות ישראל בהתפתחותן ההיסטורית, ובעיקר בעת החדשה; הפנומנולוגיה של התפילה; חקר התרבות; מדרש (קלאסי וחדש) וחקר טקסטים יהודיים קאנוניים בכלים של חקר המגדר. עוסקת בכתיבה אקדמית, מסאית, ליטורגית ופופולרית.

במרץ 2021 ראה אור הסידור הרפורמי הישראלי הרשמי "תפילת האדם" בעריכתה של מרקס יחד עם הרבה ד"ר אלונה ליסיצה.

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעת אישן ואעירה: על תפילות בין יום ובין לילה, תל אביב: הוצאת ידיעות אחרונות תש"ע.
פרשת המים: טבילה כהזדמנות לצמיחה, להיטהרות ולתיקון, מחברת ועורכת שותפה עם הרבות תמר דבדבני, מיה ליבוביץ ואלונה ליסיצה, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשע"א.
Tractates Tamid, Middot and Qinnim: A Feminist Commentary, Tübingen: Mohr Siebeck, 2013
בזמן: מסעות בלוח השנה היהודי-ישראלי, ידיעות ספרים, 2018

ספרים בעריכתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סידור "החוויה שבלב", סידור הנוער של התנועה ליהדות מתקדמת, ירושלים: תש"ס, מהדורה שנייה, ירושלים תשס"א.
הגדה לזמן הזה: ההגדה לפסח של היהדות המתקדמת (רפורמית) בישראל, ירושלים: מועצת הרבנים המתקדמים בישראל (מר"ם), עורכת שותפה בשיתוף עם הרב יהורם מזור והרב פרופ' יהוידע עמיר, תשס"ט.
אביגדור שנאן, אלפי שנאן: מבחר מאמרים ותגובות תלמידים, עורכת שותפה עם גילה וכמן, תל אביב: ידיעות ספרים, תשע"ה.
סידור תפילת האדם, סידור התפילה של מועצת הרבנות הרפורמית בישראל (מר"ם) ושל קהילות התנועה הרפורמית, עריכה משותפת עם הרבה דר' אלונה ליסיצה, תל אביב: זמורה-ביתן-מודן, 2021.

פרסומים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לשכתב אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא זה אינו דף קורות חיים, יש לבחור את הבולטים יותר.

בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

"ברכות השחר בגניזת קהיר", גנזי קדם, ג (תשס"ז), עמ' 109–161 [1]
"עיונים במשמעותן של ברכות השחר מגניזת קהיר – מאמר המשך", גנזי קדם, ד, (תשס"ח), עמ' 9–34 [2]
"תפילת כל פה: תפילות שנכתבו לקראת תהליך ההתנתקות (קיץ תשס"ה) ובעקבותיו", אקדמות, יח (תשס"ז), עמ' 119–139 [3]
"יצירה ליטורגית על סיפו של אסון לאומי: הפיוט 'אקדמות מילין' לר' מאיר בן ר' יצחק מוורמיזא (שלהי המאה הי"א) ואיגרת התפילה של הרב ליאו בק ליום הכיפורים (1935)", מסכת, ו (תשס"ז), עמ' 153–170 [4]
"עיון במונח 'עיון תפילה'", דרך האגדה, יא (תשע"א), עמ' 67–78. [5]
"סוגיות אידאולוגיות, תאולוגיות וספרותיות בליטורגיה הרפורמית הישראלית", כנישתא: מחקרים בבית הכנסת ועולמו, ד (2010), עמ' רכא-רסב. [6]
"'ומסתרתא זו גן עדן': גן עדן בתפילות ישראל", רחל אליאור (עורכת), גן עדן מקדם: מסורות גן עדן בישראל ובעמים, ירושלים: הוצאת מאגנס, תש"ע, עמ' 207–224 [7]
"מיתוס ישן בשירות ההווה: יציאת רבן יוחנן בן זכאי מירושלים והקמת יבנה", אקדמות, כד (תש"ע), עמ' 156–176 [8]
"רבן יוחנן בן זכאי והקמת יבנה: ניתוח והערכת הסיפור בראי הזמן", מועד, כא (תשע"ד), עמ' 56–85. [9]
"התפילה הרפורמית לדורותיה ולמרכזיה", אבינועם רוזנק (עורך), התנועה הרפורמית, ירושלים תשע"ד, עמ' 307–346
"סמיכת נשים ונשים ברבנות: היסטוריה, אתגרים ואופקים", זהויות, 5 (2014), עמ' 75–98
"תפילת הקדיש – מעמק הריין לעמק יזרעאל: תפילת האבלים בתנועה הקיבוצית", אורי ארליך (עורך), התפילה בישראל: היבטים חדשים, אוניברסיטת בן-גוריון, באר שבע, תשע"ו, 314-291
"שפתיהם דובבות: שימוש בחומרים ליטורגיים מגניזת קהיר בתפילות ימינו”, גנזי קדם, יג (תשע"ז), 74-39
"קבלת השבת בקיבוצים: רליגיוזיות חילונית", מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי (תשע"ח), עמ' 93–134
"נשים ברבנות: תיעוד ותעודה", מבוא לספר "מדרש רבה: מהפכת הרבנות הרפורמית הנשית בישראל" (עריכה: מאיה ליבוביץ' ויהוידע עמיר), ירושלים: כרמל, 2023, עמ' 21-55.

באנגלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

"When L’shon HaKodesh Is Also the Vernacular: The Development of Israeli Reform Liturgy", CCAR Journal, Fall 2009, pp. 31-62
"The Morning Ritual (Birkhot Hashachar) in the Talmud: The Reconstructing of Body and Mind through the Blessings", Hebrew Union College Annual, 77 (2008), pp. 103-129 [10]
"Influences of the Feminist Movement on Jewish Liturgy: The case of Israeli Reform Prayer", Sociological Papers, 14 (2009), pp. 67-79 [11]
"Women and Priests: Encounters and Dangers, as reflected in I Sam 2:22", Lectio Dificilior, 1, 2011 [12]
"Tractate Qinnim: Marginality or horizons: Introduction to Seder Qodashim: A Feminist Commentary of the Babylonian Talmud", V, Tal Ilan, Monika Brockhaus and Tanja Hidde, Tübingen 2012, 253-272. [13]
Dan Levene, Dalia Marx, Siam Bhayro, "'Gabriel is on their Right': Angelic Protection in Jewish Magic and Babylonian Lore"' Studia Mesopotamica 1 (2014) 185-198
"The Prayer of Susanna (Daniel 13)", Stefan Reif, Renate Egger-Wenzel (eds.), Ancient Jewish Prayers and Emotions, Berlin 2015, 221-238. [14]
"‘Where was Sarah?’ – Depictions of Mothers and Motherhood in Modern Israeli Poetry on the Binding of Isaac”, Marjorie Lehman, Jane L. Kanarek, and Simon J. Bronner (eds.), Mothers in the Jewish Cultural Imagination, Liverpool: Littman Library of Jewish Civilisation, 2017, 255-281.
"Participation of Non-Jewish Family Members in Bar/Bat-Mitzvah Ceremonies in the American Reform Movement: Boundaries or Inclusion“, Tudor Parfitt and Nethanel Fisher (eds.), Becoming Jewish: New Jews And Emerging Jewish Communities in Globalized Jewish World, Cambridge Scholars Publishing 2016, 353-368.
"Zion and Zionizm In Reform Liturgy", Lawrence Englander and Stanley David (eds.), Fragile Dialogue: The New Voices of Liberal Zionism, New York: CCAR Press, 2017, 155-174 [15]
"Use of the Discarded Past to Create the Future: Renewal and Incorporation of the Old Eretz-Israel Rite in Contemporary Prayer Books“, Jewish Studies Quarterly 23 (2016), 345-373.
"Reform Liturgy: Then and Now“, Dana Even Kaplan (ed.), Life of Meaning, New York: CCAR Press, 2017, 349-368, [16]