הפנים הקטנות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הפנים הקטנותאנגלית: The Small Faces) הייתה להקת רוק בריטית מהאיסט אנד בלונדון שפעלה במחצית השנייה של שנות ה-60 וזכתה למספר להיטים. בסוף שנות השישים החלה הלהקה להופיע תחת השם "הפנים", עם רוד סטיוארט כסולן.

על הלהקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלהקה הוקמה ב-1965 על ידי רוני ליין, ג'ימי ווינסטון וקני ג'ונס שהופיעו כשלישייה. השלושה חיפשו סולן ומצאו את סטיב מאריוט, שעבד בחנות למוזיקה. מאריוט היה בילדותו שחקן והופיע במחזמר אוליבר ובתוכניות טלוויזיה, ובשנת 1963 הקליט את השיר "Give Her My Regards", שלא הצליח להיכנס למצעדים. השם "הפנים הקטנות" נבחר כיוון שלא היו מספיק גבוהים ושאיפתם להיות "פנים" בסגנון "מוד". הלהקה השיגה חוזה הקלטה בחברת "Decca" והלהיט הראשון שלה, "Whatcha Gonna Do About It" נכנס לעשרים הגדולים. וינסטון הוחלף על ידי איאן מקלאגאן. הלהיט הבא שלהם נכתב על ידי סטיב מאריוט ורוני ליין ולא נכנס למצעד.

הלהיט השלישי של הלהקה העלה אותה על הדרך להצלחה. שלא כמו להיטיהם הקודמים, היה "Sha La La La Lee" להיט פופ מסחרי והגיע למקום השלישי במצעד הבריטי. בניגוד ללהיט זה, את הלהיטים הבאים כתבו שוב מאריוט וליין ואחד מהם, "All or Nothing", כבש את פסגת המצעד הבריטי. בשלב זה נתקלה הלהקה בבעיות. חברת Decca רצתה לנצל את ההזדמנות ולהוציא להיט שיכבוש את המצעדים והוציאה לשוק סינגל דמו של השיר "My Mind’s Eye", ללא ידיעת הלהקה. למרות מבוכת הלהקה, הגיע הלהיט למקום הרביעי. לאחר להיט בינוני נוסף עברה הלהקה להקליט בחברת "Immediate" של אנדרו אולדהם. Decca הוציאה לאחר מכן שיר נוסף, בהסכמת הלהקה, אולם הוא לא נכנס למצעד.

הלהיטים שהוקלטו בחברה החדשה היו מתוחכמים יותר. "Here Comes the Nice" הגיע למקום ה-12, אך היה זה הלהיט הבא, "Itchycoo Park", שהחזיר אותם לכותרות כשהגיע למקום השלישי בבריטניה והיה הלהיט הראשון שלהם במצעד האמריקאי. הלהיט הזה נכנס פעם נוספת לעשרת הגדולים במצעד הבריטי בשנת 1975. במהלך ההופעות באותה תקופה, התמוטט סטיב מאריוט ומספר הופעות בוטלו. אחרי שהתאושש, הוציאה הלהקה את "Tin soldier" ואחריו הקליטה את הלהיט הענק שלהם "Lazy Sunday" שהגיע למקום השני. הלהיט, שהושר על ידי מאריוט בניב קוקני, נכתב על שכניו של מאריוט שהתלוננו תדירות על הרעש שהוא גורם. מיד לאחר מכן הוציאה הלהקה את האלבום "Ogden’s Nut Gone Flake" שזכה להצלחה גדולה ושהה שישה שבועות במקום הראשון במצעד האלבומים הבריטי.

לאחר אלבום זה דעכה ההצלחה של הפנים הקטנות. שני הלהיטים הבאים שלהם זכו להצלחה בינונית, ובתחילת 1969 עזב סטיב מאריוט את הלהקה. החברים הנותרים צירפו אליהם את רוד סטיוארט כסולן והמשיכו להקליט תחת השם "הפנים" (The Faces). סטיב מאריוט הקים יחד עם פיטר פראמפטון את להקת "Humble Pie" ובשנת 1975 הקים להקת ליווי משלו והחל בקריירת סולו שלא המריאה. קני ג'ונס שימש כמתופף של להקת המי החל משנת 1978 לאחר שהמתופף הקודם, קית' מון, נפטר כתוצאה ממנת יתר.

אלבומי הלהקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • The Small Faces #3UK 06/66
  • Small Faces (different album) #21UK 07/67
  • There are but four Small Faces #178US 03/68
  • Ogden’s nut gone flake #1UK #159US 06/69
  • The autumn stone 03/69

להיטי הלהקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Whatcha gonna do about it #14UK 10/65
  • I’ve got mine 11/65
  • Sha la la la lee #3UK 03/66
  • Hey girl #10UK 05/66
  • All or nothing #1UK 09/66
  • My mind’s eye #4UK 12/66
  • I can’t make it #26UK 03/67
  • Patterns 05/67
  • Here comes the nice #12UK 07/67
  • Itchycoo Park #3UK #16US 09/67
  • Tin soldier #9UK #73US 01/68
  • Lazy Sunday #2UK 05/68
  • The universal #16 08/68
  • Afterglow (of your love) #36UK 03/69