הצהרת ונציה
הצהרת ונציה (אנגלית: The Venice Declaration) היא הצהרה של תשע מדינות השוק האירופי המשותף (הגוף שקדם לאיחוד האירופי) בנושא המזרח התיכון שניתנה ב-13 ביוני 1980 בוונציה. בהצהרה נאמר שהסוגיה הפלסטינית אינה רק בעיית הפליטים הפלסטינים אלא מדובר בעם הזכאי לזכות הגדרה עצמית, על אש"ף להיות מקושר למשא ומתן על הסדר שלום, על ישראל לסגת מהשטחים שכבשה במלחמת ששת הימים, ושההתנחלויות עומדות בניגוד לחוק הבינלאומי.
הצהרת ונציה הייתה הסכמה ראשונה של מדינות השוק האירופי המשותף על מדיניות בנושא המזרח התיכון. היא נתקבלה בלחצה של צרפת, תוך פשרה בינה לבין מדינות אחרות בנושא אזכור אש"ף. בעוד צרפת דרשה שההצהרה תקרא לשיתוף אש"ף בשיחות שלום, הולנד בקשה את השמטת ההתייחסות לאש"ף. בפשרה שהושגה נקבע הנוסח שקורא לכך שאש"ף יהיה מקושר לשיחות[1].
ההצהרה זכתה לגינוי מצד ארצות הברית שהתנגדה לשיתוף אש"ף בגלל מעורבותו בפעילות טרור[2]. כמו כן, ההצהרה עוררה זעם רב בישראל על חד צדדיותה ונקיטת עמדה מצד אירופה בסכסוך הישראלי-פלסטיני. ראש ממשלת ישראל, מנחם בגין, הגדיר את ההצהרה בושה וממשלת ישראל פרסמה הודעה הדוחה את ההצהרה ככניעה נוסח הסכם מינכן ומגנה את האיחוד האירופי על אימוץ העמדה של אש"ף, אותו כינתה הממשלה "האס אס הערבי". ראש האופוזיציה שמעון פרס אמר שהעמדה הצרפתית בהצהרת ונציה קיצונית יותר מהעמדה המצרית ואמר שההצהרה אינה יותר מפיסת נייר אשר אינה משפיעה על המציאות האמיתית[1]. אש"ף גינה את ההצהרה מפני שלא הכירה בו במפורש ולא תמכה בהקמת מדינה פלסטינית[3].
הדעות חלוקות לגבי תרומות ההצהרה. דו"ח שהוגש לבית הלורדים הבריטי בשנת 2007 טוען שהצהרת ונציה הקדימה את זמנה, הובילה להכרה הישראלית באש"ף במסגרת הסכמי אוסלו, ומאוחר יותר, בשנת 2002, לאימוץ העיקרון של שתי מדינות לשני עמים על ידי ארצות הברית[2]. לעומת זאת, אחרים טוענים שההצהרה עודדה את אש"ף להמשיך בדרך הטרור ובסרבנותו להכיר במדינת ישראל[3].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הצהרת ונציה, אתר הכנסת
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 Rory Miller, The PLO Factor in Euro-Israeli Relations, 1964-1992, in Efraim Karsh, Israel: Israel in the international arena, page 130
- ^ 1 2 THE EU AND THE MIDDLE EAST PEACE PROCESS, CHAPTER 2: THE HISTORICAL PERSPECTIVE
- ^ 1 2 Rory Miller, The PLO Factor in Euro-Israeli Relations, 1964-1992, in Efraim Karsh, Israel: Israel in the international arena, page 131