הקבוע הסולארי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הקבוע הסולארי הוא עוצמת הקרינה האלקטרומגנטית (הספק ליחידת שטח) שמגיעה מהשמש, במרחק של יחידה אסטרונומית אחת ממנה. מספר זה מייצג את העוצמה הממוצעת של קרינת השמש מחוץ לאטמוספירת כדור הארץ.

הקבוע הסולארי מציין את סך הקרינה מן השמש בכל אורכי הגל, ולא רק את האור הנראה לעין אדם. על פי מדידות שבוצעו בעזרת לוויינים, נמדד ערך הקבוע הסולארי כ-1,367 ואט למטר רבוע.

בפועל, עוצמת הקרינה מהשמש כפי שהיא נמדדת במעטפת החיצונית של אטמוספירת כדור הארץ איננה קבועה, אלא היא משתנה בכ-6.9% במהלך השנה, בגלל האקסצנטריות של מסלול כדור הארץ. לכן עוצמת הקרינה משתנה בין 1,412 ואט למטר רבוע בתחילת ינואר ל-1,321 ואט למטר רבוע באמצע יולי, כתוצאה משינוי מרחקו של כדור הארץ מהשמש.

בכל רגע נתון, כמות האנרגיה הסולארית המתקבלת מהשמש במיקום כלשהו בשטח כדור הארץ תלויה בתאריך, במצב האטמוספירה במיקום הנמדד, ובקו הרוחב שלו על פני כדור הארץ. הערך הנמדד הממוצע בפני השטח של כדור הארץ נע בין 800 ל-1,000 ואט למ"ר. בגרמניה לדוגמה, נמדדו ערכים שנתיים ממוצעים של 950 ל-1,100 ואט למטר רבוע באזורים גאוגרפיים שונים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הקבוע הסולארי בוויקישיתוף