הקדש ציבורי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הקדש ציבורי הוא מוסד משפטי, חוקי, המסדיר נכסים המיועדים למימוש למטרות ציבוריות, בעלות אופי הומניטרי, בתחום החינוך, התרבות, המדע, הבריאות, הדת, הצדקה, הביטחון והספורט. על מנת להקים הקדש ציבורי יש צורך במקדיש (בעל הנכס), בנכס (מקרקעין או כספים), ובנאמן. כמו כן צריכה להיות מוגדרת מטרה ציבורית.

רשם ההקדשות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשם ההקדשות היא יחידה הפועלת במסגרת משרד המשפטים ותפקידה להסדיר באופן חוקי את פעילותם הפילנתרופית של תורמים פרטיים, באמצעות רישום ההקדשות ב"פנקס ההקדשות הציבוריים", והפעלת פיקוח על פעולות הנאמנים. רשם ההקדשות פועל בליווי של בתי המשפט. רשם ההקדשות ממונה על ידי שר המשפטים. לתפקיד ימונה עובד מדינה הכשיר לכהן כשופט שלום[1].

רישום ההקדש[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנאמן חייב להודיע לרשם ההקדשות, תוך שלושה חודשים מיום שהיה לנאמן, על קיומו של ההקדש הציבורי[2]. אי מתן הודעה מהווה עבירה פלילית[3]. ההודעה לרשם מוגשת על טופס מיוחד, בצירוף כתב ההקדש המקורי וכתב הסכמה של הנאמן למינויו. פרטי ההקדש יירשמו ב"פנקס ההקדשות" הפתוח לעיון הציבור. הרשם יפרסם "הודעה על רישום הקדש" ברשומות וישלח לנאמן אישור בדבר הרישום.

ניהול ההקדש[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שמירת נכסי ההקדש - נאמן חייב לשמור על נכסי הנאמנות, לנהלם ולפתחם ולפעול להשגת מטרות הנאמנות, באמונה ובשקידה כפי שאדם סביר היה נוהג באותן נסיבות והוא מוסמך לעשות את כל הנדרש לשם מילוי תפקידו.
נאמן של כמה נאמנויות, לא יבצע פעולות ביניהן. נאמן אינו רשאי להאציל מתפקידיו לזולתו, אך אין בכך כדי למנוע העסקת אדם, כדרוש למטרות הנאמנות[4].
  • הפרדת נכסים - על הנאמן להפריד בין נכסי הנאמנות לנכסיו ולהחזיקם בדרך המאפשרת להבחין ביניהם[5].
  • השקעת כספי ההקדש - הנאמן חייב להשקיע את כספי הנאמנות שאינם דרושים לצרכיה השוטפים, בהתאם ל"תקנות הנאמנות (דרכי השקעת כספי הקדש ציבורי), ה'תשס"ד - 2004".
  • דיווח ומתן מידע - הנאמן חייב לנהל את חשבונות הנאמנות ולהגיש לרשם דין וחשבון על ענייני ההקדש במועד ובדרך שקבע שר המשפטים. הנאמן חייב למסור לרשם, לפי דרישתו, מידע והעתקי מסמכים בכל הנוגע לענייני ההקדשה[6].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חוק הנאמנות, תשל"ט-1979, (סעיף 25 לחוק), מתוך אתר פרישה.
  2. ^ סעיף 26 א' לחוק.
  3. ^ סעיף 31 לחוק, (בתוספת פירוט העונשים).
  4. ^ סעיף 10 א'-ד' לחוק.
  5. ^ סעיף 3 ג' לחוק.
  6. ^ סעיף 29 לחוק.