הקומדיה היוונית העתיקה של אריסטופאנס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – אריסטופאנס, קומדיה

הקומדיה היוונית התחלקה לשלוש תקופות, הקומדיה היוונית העתיקה, הקומדיה היוונית התיכונית והקומדיה היוונית החדשה. הקומדיה היוונית העתיקה מתוארכת למאה החמישית לפנה"ס. מתקופה זו, לידינו הגיעו רק 11 מחזותיו של אריסטופאנס.

מאפייני הקומדיה העתיקה של אריסטופאנס[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ג'אנר ריאליסטי עם יסוד פנטזי שההסתברות התממשותו היא אפסית. למשל במחזה צפרדעים הירידה לשאול.
  2. דרישות נמוכות - מאחר שהקומדיה התפתחה בשלב מאוחר בחגיגות, הדרישות ממנה היו קטנות. כנראה מאחר שהיה זמן מוגבל להצגת ההצגות. למשל מחזאי היה צריך להציג קומדיה אחת בלבד.
  3. אלמנטים קומיים: בדיחות לשוניות ומשחקי מילים
    • היפוך קומי – המוטיב שקיים לאורך כל הקומדיות הוא ההיפוך. למשל במחזה העננות, האב שרצה לשלוח את בנו לבית ספר, הולך לבסוף בעצמו לבית הספר. בנוסף, אופי הדמויות בדרמות היווניות השתנה בהתאם לאופי המחזה. למשל דיונסוס בטרגדיה הבקכאות מתואר כאל חזק וכל יכול ואילו במחזה הצפרדעים מתואר כאל פחדן שלא שלט בצרכיו אל מול הסכנה.
  4. לשון גסה - הומור גס. למשל אריסטופאנס היה ידוע כמי שמתעסק בחלקי הגוף התחתונים.
  5. מגוון רחב של נושאים (לכן יש פרולוגוס בקומדיה) להבדיל מהטרגדיה שעסקה רק בנושאים מהמיתוס היווני בלבד. מאותה סיבה, מגוון הנושאים בטרגדיה היה מוגבל מלכתחילה ואף ישנם שלושה מחזות על אותה היצירה. למשל על פילוקטטס נכתבו המחזות הבאים: פילוקטטס (סופוקלס), פילוקטטס בטרויה (סופוקלס), פילוקטטס (אייסכילוס),פילוקטטס (אוריפידס).עם זאת נעשו פארודיות על האלים ופארודיות על סצנות מתוך טרגדיות, רובם בידי אוריפידס. הקומדיה העתיקה עסקה גם בעניינים פוליטיים אקטואליים לתקופה, להבדיל מהטרגדיות שעלילתן תמיד הייתה ביחס לעבר ואולי תזכורת בעקיפין להווה. אולם מרגע שאתונה נקלעה לקשיים ונכנעה במלחמה לספרטה במלחמה, הדמוקרטיה התרופפה, ובהתאם לכך והקומדיה נחלשה ונעשתה פחות פוליטית.
  6. שבירת האשליה הדרמטית - יש בקומדיה התייחסות אל הקהל, ישנו חלק בקומדיה שבו העלילה נפסקת והמקהלה פונה לקהל גם בעניינים הלא קשורים לעלילה.
  7. הירוס גאמוס (Hieros gamos מילולית: "הנישואים הקדושים") - בבסיס הקומדיה עומד בסיס קדושת הנישואים. פעמים רבות הקומדיה מסתיימת בנישואים שפותרים את סיבוך העלילה. הנישואים הקדושים היו התשתית הפולחנית של החגיגות שלתוכה נכנסו הקומדיות.
  8. המבנה הדרמטי של הקומדיה היה רופף - לא היה מבנה הדוק, מוגדר וחוקיתי. ייתכן בשל היותה קומדיה מסוג דרמטי חדש. מבנה רופף זה היה בניגוד לדרישות אותם העמיד אריסטו למחזה מוצלח. חלקי המחזה כמו האגון והפרבסיס יכלו להתמקם בנקודות שונות במחזה. ניתן אף לשנות את סדרן ללא שתשתנה מהות הרעיון.
  9. ישנו דגש על הפוליס ופחות על האדם הקטן. הנושאים נגעו בעיקר בעניינים החשובים לכלל ולא לפרט.

חלקי המחזה:

  1. הפארודוס החלק בו נכנסה המקהלה.
  2. הפרולוגוס - החלק בו מציגים את הנושא והדמויות: קטע קליל שבנוסף להצגת הדמויות, מורכב מבדיחות מרובות שלרוב אינן קשורות לעלילה, ומטרתן להכניס את הקהל לאווירה.
  3. אגון (עימות) - בקומדיה זוהי סצנת של עימות בין שתי דמויות. למשל במחזה הצפרדעים, מתעמתים אוריפדס ואייסכילוס מי הוא המחזאי הטוב ביותר.
  4. הפרבסיס - פנייה ישירה לקהל וקטיעת הרצף העלילתי. החלק הראשון בפרבסיס הוא מילות חנופה לקהל וניסיון לשכנעו להצביע עבור ההצגה. החלק השני הוא הבעת דעה בנושא פוליטי-אקטואלי שמקושר לעלילה בעקיפין.