הרווארד סימן 1
IBM Automatic Sequence Controlled Calculator שכונה סימן 1 על ידי אוניברסיטת הרווארד, שבשבילה נבנה על ידי חברת יבמ, היה המחשב הספרתי האוטומטי הגדול הראשון בארצות הברית. יש הרואים בו את המחשב הראשון בעולם ("מתחרים" נוספים על התואר הם Z1, ואחריו Z3 של קונראד צוזה, ABC של ג'והן אטאנסוף וקליפורד ברי, קולוסוס, ועוד).
המחשב תוכנן על ידי הווארד אייקן, נבנה על ידי יבמ, נשלח לאוניברסיטת הרווארד בפברואר 1944, ונמסר רשמית ב-7 באוגוסט 1944.
השוואה למחשבים מוקדמים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שם המחשב | מדינה | שנה | ספרתי | בינארי | טכנולוגיה | בר-תכנות | שלמות טיורינג | הערות |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מנוע אנליטי (צ'ארלס בבג') | אנגליה | 1830 - 1870 | כן | לא | מכני (הנעה על ידי מנוע קיטור) | כן (כרטיסים מנוקבים) | לא | המחשב תוכנן על ידי בבג', ואפילו נכתבה עבורו תוכנה, אבל נשאר על הנייר ולא נבנה מעולם |
| מחשב אתנסוף ברי | ארצות הברית | 1937−42 | כן | כן | שפופרות | לא | לא | המחשב עבד, אך לא הגיע לפעולה אמינה, ונזנח ב-1942 כאשר אתנסוף נלקח למאמץ המלחמתי |
| Z1 (קונראד צוזה) | גרמניה | 1937 | כן | כן | מכני (הנעה על ידי מנוע חשמלי בהספק של 1KW) | כן (סרט צלולואיד) - הזנת נתונים ידנית | לא ברור | המחשב ביצע חישובים בנקודה צפה, ונבנה מחלקים שעובדו ידנית על ידי צוזה, אך לא הגיע לפעולה אמינה, ונהרס בהפצצות בעלות הברית על ברלין ב-1943. צוזה בנה רפליקה (עובדת) שמוצגת כיום במוזיאון |
| Z3 (קונראד צוזה) | גרמניה | 1941 | כן | כן | אלקטרומכני (ממסרים) | באופן מלא, על ידי סרט צלולואיד, הזנת נתונים מסרט צלולואיד שני | כן | המחשב מימש תיכון לוגי כמעט זהה ל-Z1, בטכנולוגיה שונה, וביצע חישובים שעזרו בתכנון אווירונאוטי. מידת התועלת הייתה מוגבלת בגלל הדיוק המוגבל של הייצוג המספרי. גם מחשב זה נהרס בהפצצה ב-1943. |
| קולוסוס | בריטניה | 1944 | כן | כן | אלקטרוני (שפופרות) | חלקית, על ידי חיווט מחדש, הזנת נתונים מסרט נייר | לא | המחשב עסק בפיצוח צפנים. כ-10 מחשבים נבנו עד תום המלחמה. בגלל הסודיות, ככל הידוע כולם הושמדו, כולל התוכניות. רפליקה עובדת נבנתה על ידי מוזיאון בלצ'לי פארק ומוצגת בו, אם כי לא ידוע עד כמה השחזור מדויק. |
| הרווארד סימן 1/IBM ASCC | ארצות הברית | 1944 | כן | לא | אלקטרומכני (ממסרים) | באמצעות סרט נייר. הזנת נתונים מסרט שני | כן | מחשב זה היה בסדר גודל יותר גדול מ-Z3 בגודל פיזי, משקל, מספר הממסרים, וצריכת הספק. וחישב בדיוק של 23 ספרות עשרוניות (לעומת 22 ביט של Z3 - בערך 7 ספרות עשרוניות). מעבר לכך, המפרט של שני המחשבים דומה להפתיע, בגודל הזיכרון, ביצועים, הזנת נתונים, וקלט פלט. |
| ENIAC | ארצות הברית | 1946 | כן | לא | שפופרות | חלקית, על ידי חיווט מחדש | כן | המחשב היה גדול ומורכב בהרבה מכל המחשבים שקדמו לו |
מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Cruz, Frank da (אוגוסט 2004). "The IBM Automatic Sequence Controlled Calculator". Columbia University Computing History. בדיקה אחרונה ב-1 באוקטובר 2006.
- Campbell-Kelly, Martin; Aspray, William (1996). Computer: A History of the Information Machine. Basic Books. ISBN 0-465-02989-2.
