לדלג לתוכן

הרי הדסון

הרי הדסון
מידע כללי
על שם ויליאם לברת' הדסון עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה מעל פני הים 749 מ' עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום אזור הברית האנטארקטית,
קואורדינטות 74°20′00″S 99°25′00″W / 74.333333333333°S 99.416666666667°W / -74.333333333333; -99.416666666667
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרי הדסוןאנגלית: Hudson Mountains) הם קבוצת הרים חרוטיים געשיים, המהווים נונאטאקים מעל גיליון הקרח האנטארקטי, במערב ארץ אלזוורת', שבאנטארקטיקה[1].

ההרים מצויים בסמוך ממזרח למפרץ קראנטון ולמפרץ פיין איילנד, בקצה המזרחי של ים אמונדסן[1].

ההרים גובלים בצפונם במדף הקרח קוסגרוב ובדרומם בקרחון פיין איילנד[1].

אורכה של קבוצת ההרים 112 קילומטרים[1].

שיא גובה ההרים 749 מטרים מעל פני הים[2].

בשנת 1974 נצפה קיטור באזור[2], וכן בהתבסס על תצלומי לווין משנת 1985 מהם ניתן להניח שאירעה התפרצות געשית[2], יש הסוברים כי מדובר בהרי געש פעילים[2].

גילוי ומיפוי ההרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההרים התגלו על ידי חברי השירות האנטארקטי של ארצות הברית בטיסות שיצאו מאוניית צי ארצות הברית בר (USS Bear) פברואר 1940[1].

היקף שטח הרים מופה בהתבסס על תצלומי אוויר שצולמו על ידי צי ארצות הברית במסגרת מבצע קפיצה לגובה בדצמבר 1946[1].

ההרים מופו על ידי הסקר הגאולוגי של ארצות הברית בהתבסס על תצלומי אוויר שצולמו על ידי צי ארצות הברית בשנת 1966[3].

שמם של ההרים ניתן להם על ידי הוועדה המייעצת לשמות אנטארקטיים[1].

ההרים נקראו על שמו של קפטן ויליאם לוורת' הדסון (William L. Hudson)[1], רב החובל של אוניית צי ארצות הברית פיקוק (USS Peacock), שהפליגה מצפון לאזור במרץ 1839, במסגרת משלחת החקר של ארצות הברית[1].

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Corr, H., & Vaughan, D.(2008). A recent volcanic eruption beneath the West Antarctic ice sheet. Nature Geoscience, Vol. 1(no. 2), p.122-125. doi:10.1038/ngeo106
  • Corr H F J, Vaughan D G, 2008. A recent volcanic eruption beneath the West Antarctica ice sheet. Nature Geosci, 1: 122-125.
  • Craddock C, Bastien T W, Rutford R H, 1964. Geology of the Jones Mountains area. In: Adie R J (ed) Antarctic Geol, Proc 1st Internatl Symp Antarctic Geol, Amsterdam: Elsevier, p 172-187.
  • Dort W, 1972. Late Cenozoic volcanism in Antarctica. In: Adie R J (ed) Antarctic Geol and Geophys, IUGS Ser-B(1): 645-652.
  • LeMasurier W E, 1972. Volcanic record of Cenozoic glacial history Marie Byrd Land. In: Adie R J (ed) Antarctic Geol and Geophys, IUGS Ser-B(1): 251-260.
  • LeMasurier W E, Thomson J W (eds), 1990. Volcanoes of the Antarctic Plate and Southern Oceans. Washington, D C: Amer Geophys Union, 487

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]