הרמוני המונד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרמוני המונד
Harmony Hammond
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 8 בפברואר 1944 (בת 80)
שיקגו, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת מינסוטה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם ספרותי זרם אמנות פמיניסטית, אמנות פמיניסטית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • מלגת גוגנהיים (1991)
  • Anonymous Was A Woman Award (2014)
  • פרס שדולת הנשים למפעל חיים בתחום האמנות (2014) עריכת הנתון בוויקינתונים
www.harmonyhammond.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרמוני המונדאנגלית: Harmony Hammond; נולדה ב-8 בפברואר 1944 במדינת אילינוי, שבארצות הברית) היא אמנית, סופרת ופעילה חברתית פמיניסטית זוכת מלגת גוגנהיים לאומנות ופרס למדא לספרות.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המונד נולדה ב-8 בפברואר שנת 1944 במדינת אילינוי, שבארצות הברית. היא למדה ציור בקולג' והתחתנה עם אומן בשם סטיבן קלובר.[1] הזוג עבר ממינסוטה לניו יורק בשנת 1969, כמה חודשים אחרי שהתרחשו בעיר מהומות סטונוול. זמן קצר לאחר המעבר המונד נפרדה מבן זוגה וגילתה שהיא בהריון עם בת. בשנת 1972, המונד יסדה עם 19 נשים אחרות את גלריית A.I.R (אנ') שמנוהלת על ידי נשים ועדיין פועלת. ב-1976 היא עזרה לייסד הוצאה לאור בשם "Heresies: A Feminist Publication on Art & Politics".[2]

בשנת 1973 המונד יצאה מהארון כלסבית, שבע שנים לפני שיחסי מין חד מיניים הוכרזו כחוקיים במדינת ניו יורק, ובשנת 1978 היא אצרה תערוכה בשם "A Lesbian Show", שהייתה מוקדשת ליצירות של אומניות לסביות.[2] מאז 1984, המונד חיה ועובדת בצפון מדינת ניו מקסיקו שבארצות הברית והיא הייתה מורה באוניברסיטת אריזונה בין 1989 ל-2006.[3]

בנוסף על האומנות שלה, המונד כתבה ספרים: ב-1984 יצא לאור ספרה הראשון: "Wrappings: Essays on Feminism, Art and the Martial Arts", שהכיל בתוכו מאמרים שהיא כתבה בין 1973 ל-1983. בשנת 2000 המונד הוציאה לאור ספר בשם “Lesbian Art in America: A Contemporary History” שסקר היסטוריה של אומנות לסבית באמריקה. ספר זה הוא הראשון מסוגו ועד היום הספר המקיף היחיד בנושא.[2] עבודתה של המונד מיוצגת על ידי Alexander Gray Associates בניו יורק ושם היו לה שלוש תערוכות סולו – ב-2013, 2016 ו-2018. עבודותיה הוצגו בתערוכות בגלריות ומוזיאונים נחשבים בכל רחבי העולם. כיום עבודותיה מוצגות בתערוכה בשם "Harmony Hammond: Material Witness, Fifty Years of Art" במוזיאון אולדריץ' לאומנות עכשווית בריג'פילד (אנ'), קונטיקט.[3]

המונד התאמנה באמנויות הלחימה אייקידו וטאי–צ'י, ואף לימדה אייקידו.[2] יש לה בת אחת בשם טניה (Tanya).[4][1]

יצירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

באומנותה המונד שואפת לתת במה לנשים בכלל ולנשים לסביות בפרט בעולם האומנות ומוכיחה שגם אומנות אבסטרקטית יכולה להיות טעונה במסרים פוליטיים. ברבות מיצירותיה אלמנטים גם של פיסול וגם של ציור.

  • "Presence" – נוצר ב-1971–1972, צורות דמויות אדם בערך בגודל אנושי שעשויות משכבות של בדים צבועים, תלויות מהתקרה באמצעות חבלים.
  • "Floorpieces" – יצירה מ-1973, סדרה של מיצגי רצפה, "שטיחים" עגולים העשויים טבעות קלועות של בד צבוע שמצאה המונד בפחי אשפה. כל מוצג הוא בעובי של כ-5 סנטימטרים ובקוטר של כמטר וחצי. קליעת השטיחים והעבודה שעשתה המונד בבד מיוחסות לתפיסה הישנה של "עבודת נשים".
  • "Inappropriate Longings" – נוצר ב-1992, אבוס מתכת מלא בעלים מתים שניצב לפני ציור על קנווס המחולק לשלושה חלקים: החלק ימני צבוע בחום, האמצעי אדום, השמאלי בחלקו מוזהב ובחלקו האחר דוגמה של פרחים. על הציור המחולק לשלוש חרוטות המילים "Goddamn dyke" ("לסבית ארורה"). היצירה הזאת נעשתה באותה שנה בה הועבר תיקון לחוקה בקולורדו שמנע מחברי הקהילה הגאה הגנה מפני אפליה, ייתכן שבתגובה לכך ולפשע שנאה נגד הקהילה שהתרחש בזמן העברת החוק.[2]

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המונד זכתה בעשרות פרסים וחברויות אקדמיות על עבודתה האומנותית ועל פעילותה החברתית, ביניהם:

  • מלגת גוגנהיים לאומנויות – מלגה המוענקת מדי שנה מאז 1925 לממוצע של 175 אומנים מתוך כ-3,000 מועמדים על הוכחת יכולות יוצאות דופן בתחומי האומנות. המונד זכתה במלגה זו בשנת 1991.
  • פרס למדא לספרות – פרס המוענק מדי שנה לכותבים בנושא קהילת הלהט"ב החל מ-1988, המונד זכתה בפרס בשנת 2001.
  • The College Art Association Distinguished Feminist Award - פרס המוענק מדי שנה החל מ-2007 לאומן אחד שקידם שוויון מגדרי באומנות ולמלומד אחד שעשה זאת. המונד זכתה בפרס בשנת 2013.[3]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 Meredith Mendelsohn, Harmony Hammond: Material Witness, Five Decades of Art, The Brooklyn Rail
  2. ^ 1 2 3 4 5 Holland Cotter, Harmony Hammond’s Art Is Bold and Prickly as Ever, The New York Times, ‏Aug. 8, 2019
  3. ^ 1 2 3 HARMONY HAMMOND
  4. ^ Sharmistha Ray, A Trailblazing Lesbian Artist Gets Her Due, Hyperallergic, ‏June 29, 2019