הרעב הסובייטי (1932–1933)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רקע וגורמים לרעב:

המשטר הסובייטי בראשות סטלין בברית המועצות כפה על האיכרים קולקטיביזציה של החקלאות.

התוכנית נועדה להחליף את החקלאות הביזורית בחוות קטנות שהשתמשה באמצעים פשוטים ובסיסיים בלבד, בחקלאות ריכוזית המאורגנת בקולחוזים וסובחוזים, המשתמשת באמצעים מודרניים, בחוות גדולות, כך שניתן יהיה לייצר אוכל באופן יעיל יותר.

הגורל הכלכלי של האיכר הסובייטי נשלט מעתה בידי הממשלה . היא קבעה מראש את מכסת יבול התבואה של הקולחוז ואספה אותו בכוח תמורת פיצוי חומרי מזערי .

מכאן ואילך הותר לקולחוזניקים ( חברים בקולחוז ) למכור באופן פרטי רק תוצרת חקלאית שגודלה בחלקה קטנה בחצרם. המטרה המוצהרת של המדיניות הייתה החדרת מודרניזציה .

בפועל הייצור צנח. התכנית גרמה להרס מעמד איכרים שלם, ירידה דרסטית ברמת החיים של האוכלוסייה כולה, והאוכלוסייה הכפרית במיוחד, להתנגדות אלימה לשלטון בקרב מעמד זה, ולרעב הגדול באזורים אלה ב1932-1933.[1]

מפת אזורי הרעב. באזורים שחורים יותר, המצב היה חמור יותר

הרעב הסובייטי בשנים 1932‏-1933 השפיע על כל האזורים מפיקי התבואה בברית המועצות: אוקראינה, צפון הקווקז, אזור הוולגה, דרום הרי אורל, מערב סיביר וקזחסטן. באוקראינה רעב זה מכונה הולודומור ויש רבים הרואים אותו כרצח עם. על פי הערכות שונות מתו ברעב זה ברחבי ברית המועצות בין 5 ל-8 מיליון איש[2]. באוקראינה 3.2 מיליון (הולודומור), צפון הקווקז - 2.61 מיליון, הוולגה התחתונה - 2.74 מיליון, בשטח קזחסטן כ-1-2.5 מיליון (לפי הערכות שונות) ובסיביר - 1.1 מיליון.

הרעב לא היה תוצאה של תופעות טבע, אלא של מדיניות של הממשל הסובייטי כלפי החקלאים.[דרוש מקור]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יונתן דקל-חן, מחנה משותף? : קואופרציה בהתיישבות היהודית החקלאית ברוסיה ובעולם, 1941-1880, יד טבנקין, 2008
  2. ^ R.W. Davies and S.G. Wheatcroft, The Years of Hunger: Soviet Agriculture, 1931-1933
P La Liberte.png ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.