האוניברסיטה הפתוחה

האוניברסיטה הפתוחה
Open University of Israel logo.svg
סמליל האוניברסיטה מאז 2016[1]
קריית האוניברסיטה הפתוחה ברעננה
קריית האוניברסיטה הפתוחה ברעננה
אוניברסיטה ציבורית
מוטו הרבה מעבר לתואר
תאריך ייסוד 1974, תחילת לימודים ב-1976
קמפוס רעננה, רמת גן, תל אביב – רמת אביב, ירושלים – מל"י, חיפה – קמפוס הנמל, באר שבע – בית יציב, נצרת, גבעת חביבה (60 מרכזי לימוד בכל הארץ)
בעלי תפקידים
נשיא פרופ' מימי אייזנשטדט
סגן נשיא פרופ' גיא מירון (משנה לנשיאה)
נגיד דורית ביניש
יו"ר (הוועד המנהל) ד"ר אורי ירון
מנכ"ל רות שהם
סגל אקדמי בכיר 107[2]
סטודנטים
כלל הסטודנטים 52,102 (2022)
סטודנטים לתואר ראשון 49,399 (2022)
סטודנטים לתואר שני 2,703 (2022)
מיקום
מיקום ישראל
קואורדינטות 32°11′19″N 34°53′17″E / 32.18872464332128°N 34.88792181015015°E / 32.18872464332128; 34.88792181015015
www.openu.ac.il
טקס פתיחת קמפוס רמת אביב של האוניברסיטה הפתוחה מימין פרופ' אברהם גינזבורג נשיא האוניברסיטה, ודורותי דה רוטשילד (במרכז), 1976
קמפוס האוניברסיטה הפתוחה ברמת אביב בשנת 1976
פרופ' אברהם גינזבורג באחד מטקסי חלוקת התארים הראשונים של האוניברסיטה
הוילה באפקה שבה שכנו משרדי האוניברסיטה הפתוחה בתחילת דרכה, ב-1974
קמפוס האוניברסיטה הפתוחה ע"ש דורותי דה רוטשילד ברעננה (מבט אווירי)
מרחבי הקמפוס ברעננה
מרחבי הקמפוס ברעננה

האוניברסיטה הפתוחה (מכונה בראשי תיבות האו"פ) היא אחת מעשר האוניברסיטאות בישראל המוכרות על ידי המועצה להשכלה גבוהה. ייחודה של האוניברסיטה הפתוחה הוא בקבלת כל אדם בוגר ללימודי תואר ראשון, ללא תנאים מוקדמים כגון תעודת בגרות, ציון בבחינה הפסיכומטרית או עמידה בבחינות קבלה.

שיטת הלימוד באוניברסיטה הפתוחה משלבת הוראה בלמידה מרחוק באמצעות טכנולוגיות וספרים לצד מפגשים פרונטליים למעוניינים. מרכזי לימוד של האוניברסיטה הפתוחה פזורים ברחבי ישראל, כשרבים מסניפיה הם שלוחות במכללות אקדמיות ברחבי הארץ. קבלת התואר באוניברסיטה הפתוחה בדומה למוסדות השכלה השונים מותנית בעמידה בהצלחה בדרישות הקורסים השונים כגון הגשת עבודות הנקראות ממ"נים וסיום בחינה בציון עובר, וכמו כן, נדרשת הוכחת ידיעת השפה האנגלית. עיקר התארים שהאוניברסיטה מציעה הם תארים ראשונים, ויש גם מספר מועט של תחומים ללימודי תואר שני, שדרישות הקבלה אליהם דומות למקובל ברוב האוניברסיטאות האחרות. בשנת 2022 אישרה המועצה להשכלה גבוהה פתיחת לימודים לתואר דוקטור בחינוך – טכנולוגיות במערכות למידה.[3]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1971 הועלתה לראשונה ההצעה לייסד אוניברסיטה פתוחה בישראל במתכונת למידה מרחוק, דוגמת האוניברסיטה הפתוחה הבריטית (אנ'). את ההצעה העלתה ועדה ממכון ויצמן, בראשות פרופסור שניאור ליפסון, אותה מינתה המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג).[4] הרעיון המשיך להתפתח כאשר קרן "יד הנדיב" (קרן רוטשילד) הציעה להקים במימונה "אוניברסיטה לכל" בישראל, על בסיס המלצת ועדת מומחים מטעמה בראשות פרופסור וילבור שראם מאוניברסיטת סטנפורד. ההצעה הוגשה לשר החינוך והתרבות, יגאל אלון, ובהובלתו החליטו הממשלה והמל"ג בשנת 1973 לייסד "אוניברסיטה לכל" בישראל היא ה"אוניברסיטה הפתוחה".[5]

בשנת 1976 החלה האוניברסיטה הפתוחה את פעילותה, מהמטה בשכונת רמת אביב בתל אביב. היצע הקורסים כלל חמישה בלבד ונרשמו אליהם 2,267 סטודנטים. באותה עת הועסקו באוניברסיטה 130 עובדים, מהם 9 חברי סגל אקדמי בכיר, ו-31 חברי סגל הוראה. ב-19 בנובמבר 1995 נחתם הסכם בין האוניברסיטה לבין עיריית רעננה והוחל בפרויקט בניית קריית האוניברסיטה בעיר. טקס הנחת אבן הפינה נערך באוקטובר 2000, ובשנת 2004 הושלמה בניית קריית האוניברסיטה הפתוחה על שם דורותי דה רוטשילד, שם משכנה עד היום.

מערך הלימודים האקדמי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקורסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשונה מאוניברסיטאות אחרות, אין מבנה הלימודים באוניברסיטה הפתוחה מחולק לפי שנים, אלא לפי קורסים שלכל אחד מהם שווי של נקודות זכות (נ"זים). כל הקורסים מותאמים ללמידה עצמית, על בסיס חומרי לימוד וספרים שניתנים לסטודנט ללא תשלום נוסף. לכל קורס יש אתר אינטרנט ייעודי הכולל חומרי לימוד והעשרה, אמצעי עזר טכנולוגיים, פורום להתייעצות עם הסגל האקדמי ודיונים בין הסטודנטים, וכן מידע על צוות הקורס ושעות ההנחיה הטלפוניות. לרשות הסטודנטים עומדים למעלה מ-700 קורסים.

הקורסים מקובצים לפי תוכניות לימוד. חלק מתוכניות הלימוד כוללות מגוון רחב מאוד של תחומי ידע וחלקן תוכניות הבנויות על פי מתכונת דיסציפלינרית ממוקדת, תוכניות לימודים חד-חוגיות או דו-חוגיות, בהן חופש הבחירה מצומצם יותר. בחירת הקורסים ותוכנית הלימודים, נעשית בהתאם להעדפת הסטודנט, בכפוף לתקנון האוניברסיטה.

לכל קורס צוות הוראה הכולל: מרַכזי הוראה - אלה מפעילים את הקורס על כל מרכיביו (הנחיה, מטלות, בחינות, חומרי למידה, תפעול אתר הקורס). איתם ניתן לשוחח בשעות המענה הטלפוני. הם גם הכתובת לשאלות ולבקשות בכל הנוגע למטלות, לבחינות ולבעיות מיוחדות בקורס. בנוסף, ישנם מנחי הקבוצות - תפקידם הוא להנחות את הוראת הקורס במפגשי ההנחיה. יתרה מזאת, הם גם מקיימים שעת הנחיה טלפונית שבועית ובודקים את המטלות שכותבים הסטודנטים בקבוצתם.

אופי ההנחיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלבד ספרי הלימודים, קיימות גם רמות שונות של הנחיה. בחלק מהקורסים יש הנחיה בלמידה מקוונת - מפגשי הנחיה אינטרנטיים אינטראקטיביים, בהם הסטודנטים יכולים להשתתף בשיעור באמצעות הצ'ט או המיקרופון. המפגשים המקוונים מוקלטים וניתנים לצפייה בזמנם החופשי של הסטודנטים. במרבית הקורסים יש גם אפשרות להשתתף במפגשי הנחיה פרונטליים בכיתות, אלה נועדו לסייע לסטודנטים בלימוד חומרי הקורס, אך לא מהווים תחליף ללמידה העצמית. תדירות ההנחיה, מתחלקת לשני סוגים: "הנחיה רגילה", ללא תשלום נוסף, הכוללת 5–6 מפגשים בסמסטר. ו"הנחיה מוגברת", בתשלום נוסף, הכוללת 8–14 מפגשים בסמסטר. בבחירת קבוצת הלימוד וההנחיה, קיימת גמישות במספר קריטריונים: אופי ההנחיה (פרונטלית, מקוונת), שעות הלימוד, ומיקום הקבוצה. מפגש הנחיה נע בין 1.5 ל-3 שעות.

הסמסטר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסגרת הזמן היחידה המחייבת את הסטודנטים באוניברסיטה הפתוחה היא הסמסטר, שכן הלימודים במרבית הקורסים נמשכים סמסטר. עם סיום הסמסטר יש להשלים את חובות הקורס - הכוללים מספר מטלות כתובות במהלך הסמסטר, עליהם ניתן ציון ומשוב - ולצלוח את בחינת הגמר. בהתאם לכך, אין הגבלה על התחלת הלימודים בראשית השנה האקדמית, אלא ניתן להתחיל ללמוד בכל תחילת סמסטר: סתיו, אביב או קיץ. כמו כן, רשאים הסטודנטים להחליט בעצמם על קצב הלמידה והתמשכותה, מה שמאפשר גמישות רבה בשילוב לימודים עם חיי משפחה, מקצוע וכדומה.

כדי להיות זכאי לתואר, יש להשלים את צבירת מלוא נקודות הזכות הנדרשות לאותו התואר (לרוב מדובר ב-120 נ"ז).

מפגשי הנחיה נערכים במרכזי הלימוד של האוניברסיטה הפתוחה ברחבי הארץ. חלק ממרכזי הלימוד מציעים לסטודנטים שירותי ספרייה וציוד עזר, ומשמשים מקום מפגש לסטודנטים (עם המנחים או בלעדיהם).

התארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האוניברסיטה הפתוחה מציעה עשרות אפשרויות לתארים ראשונים ומבחר של תוכניות לתואר שני. התארים הראשונים יכולים להיות כלליים, כמו תואר ראשון במדע הרוח או במדעי החברה, או להיות ספציפיים כמו תואר ראשון בהיסטוריה, או בכלכלה. ברוב תחומי הדעת ניתן ללמוד לתואר חד-חוגי, תואר חד-חוגי עם לימודי חטיבה, או תואר דו-חוגי (שבו מתמקדים בשני תחומי לימוד שונים).

המחלקות האקדמיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

האוניברסיטה הפתוחה מחולקת כיום ל-7 מחלקות אקדמיות:

  • המחלקה להיסטוריה, פילוסופיה ומדעי היהדות
  • המחלקה לספרות, ללשון ולאמנויות
  • המחלקה למתמטיקה ולמדעי המחשב
  • המחלקה למדעי החיים
  • המחלקה לניהול וכלכלה
  • המחלקה לסוציולוגיה, למדע המדינה ולתקשורת
  • המחלקה לחינוך ולפסיכולוגיה

אוכלוסיית הסטודנטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אולם צ'ייס שבקמפוס האוניברסיטה

באוניברסיטה הפתוחה לומדים כ-50,000 סטודנטים לתואר ראשון, לתואר שני וללימודי תעודה.

אפיקי המעבר מאפשרים למעוניינים להתחיל את הלימודים לתואר ראשון ללא דרישות סף של ציון פסיכומטרי או תעודת בגרות. הצלחה במקבץ קורסים בהתאם לדרישות אפיק המעבר מאפשרת למעוניינים לבחור בין השלמת תואר באוניברסיטה הפתוחה לבין מעבר לאוניברסיטה אחרת להשלמת התואר.

אוכלוסיות ייעודיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אופייה הלימודי של האוניברסיטה הפתוחה, מאפשר גמישות לימודים לצורכיהן של קבוצות אוכלוסייה ייעודיות, כגון: דוברי ערבית, חרדים, סטודנטים ממוצא אתיופי, תלמידי תיכון, חיילים בשירות חובה, תלמידים השוהים מחוץ לישראל, בעלי צרכים מיוחדים ואסירים.

בתי ספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הספר לשלטון מקומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הספר נוסד ב-2013 בשיתוף פעולה בין האוניברסיטה הפתוחה למרכז לשלטון מקומי, במטרה לקדם את הרחבת ההשכלה הגבוהה בקרב עובדי הרשויות המקומיות. מאז הקמתו למדו בבית הספר אלפי סטודנטים וסטודנטיות לתואר ראשון במדעי החברה והרוח בשילוב תעודה בלימודי שלטון מקומי. לוקחות בו חלק עשרות רשויות ממג'דל שמס בצפון הארץ ועד אילת בדרומה, בכחמישים קבוצות לימוד.

בית הספר למדיניות ציבורית לעובדי המדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הספר למדיניות ציבורית לעובדי המדינה נפתח ב-2018. הוא מציע לימודי תואר ראשון במדעי החברה והרוח עם תעודה במדיניות ציבורית. התוכנית מיועדת לעובדי המגזר הציבורי ולציבור הרחב. הלימודים מקנים הבנה בהיבטים הפוליטיים, החברתיים, הכלכליים והמשפטיים של המדיניות הציבורית; הסטודנטים מתנסים בקורסים הממוקדים בסוגיות של רגולציה, גלובליזציה, תכנון מרחבי, ולומדים כיצד לכתוב נייר מדיניות.[6] עד כה למדו ולומדים בתוכנית כמה מאות סטודנטים וסטודנטיות.

רשות המחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשות המחקר באוניברסיטה הפתוחה פועלת לקידום הפעילות המחקרית של חברי וחברות הסגל. דיקן המחקר באוניברסיטה הפתוחה ממונה על רשות המחקר, על מכוני המחקר ועל שמירה על אתיקה במחקר.

תפקידה של רשות המחקר הוא לסייע לחוקרים באוניברסיטה הפתוחה לעסוק בפעילות מחקרית, להגיש הצעות מחקר לגופים מממנים תחרותיים ואחרים, לפרסם מאמרים בכתבי עת וספרים. סיוע זה ניתן באמצעות איתור של מקורות חיצוניים למימון מחקרים, הפניית קולות קוראים מתאימים, מתן מענקי מחקר פנימיים ומלגות לתלמידי מחקר, ומימון נסיעות של חוקרים וחוקרות לכנסים מדעיים.

רשות המחקר אחראית לנהל את תקציבי המחקר של החוקרים והחוקרות. הרשות מטפלת בצרכי החוקרים בכל הנוגע לתשתיות פיזיות ולכח האדם הנדרש לביצוע המחקרים ומשקיעה משאבים בתשתיות מחקר (מחשבים עתירי-ביצוע, מעבדות) ובכח אדם הנדרש לביצוע המחקרים (עוזרי מחקר ופוסט-דוקטורנטים). בנוסף לכך חותרת רשות המחקר ליצירת סביבה מחקרית מחוץ לקמפוס תוך גיבוש הסכמים עם מוסדות אקדמיים אחרים לאירוח החוקרים שנדרשים לתשתיות מחקריות ייעודיות, ולקידום שיתופי פעולה בין החוקרים באוניברסיטה הפתוחה לבין עמיתים ועמיתות במוסדות אלה.

ליד רשות המחקר פועלת ועדת היגוי המונה חמישה חברי וחברות סגל אקדמי בכיר, ובראשה עומד דיקן המחקר.

מכוני מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוניברסיטה הפתוחה פועלים שלושה מכוני מחקר החוקרים תחומים המשותפים למחלקות שונות. המכונים מסייעים ליצור ידע מדעי חדש ומאפשרים שיתוף פעולה, לימוד משותף של סוגיות שונות וכן קיום פעילויות עם חוקרים ועם מומחים ומומחיות מהארץ ומחו"ל. ראשי המכונים מתמנים לקדנציה בת שלוש שנים.

המכון לניתוחי מדיניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המכון לניתוחי מדיניות הינו בין-תחומי וייעודו - קידום מחקר בנושאים תאורטיים ויישומיים הנוגעים ליחסי הגומלין המתקיימים בין גיבוש מדיניות ויישומה לבין תהליכים ומנגנונים פוליטיים, כלכליים וחברתיים. המכון מתמקד בניתוחי מדיניות ובבעיות חברתיות עכשוויות.[7]

המכון לחקר חדשנות בטכנולוגיות למידה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המכון לחקר חדשנות בטכנולוגיות למידה עוסק בבדיקת שילובן של טכנולוגיות חדשות במסגרות למידה והוראה. המכון נוסד במטרה לסייע למחקרים של חברי וחברות סגל האוניברסיטה, אשר ייטיבו את ההבנה של תהליכי ההוראה-למידה בסביבות עתירות טכנולוגיה ואת שילובן של טכנולוגיות חדשניות בהוראת קורסים באקדמיה בכלל ובאוניברסיטה הפתוחה בפרט. המכון מרבה לשתף פעולה עם המרכז לשילוב טכנולוגיות בלמידה (שה"ם) של האוניברסיטה הפתוחה.[8]

המכון לחקר היחסים בין יהודים, נוצרים, מוסלמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפקידו הציבורי של המכון הוא להעמיק את ההבנה של שלוש הדתות המונותאיסטיות (יהדות, נצרות ואסלאם) ויחסי הגומלין ביניהן, ולהביא את ממצאי המחקר בפני הקהל הרחב. המכון משתף פעולה עם גופי מחקר בארץ ובעולם ותומך במחקרים הנוגעים לתחומי העיסוק העיקריים של המכון.

שני גופי מחקר נוספים באוניברסיטה הפתוחה הם:

מרכז המחקר באסטרופיזיקה (ARCO)[עריכת קוד מקור | עריכה]

המרכז המחקרי באסטרופיזיקה ממוקם במחלקה למדעי הטבע והחיים. המרכז משמש קורת גג מדעית, מוסדית ומעשית לחקר סוגיות ונושאים תאורטיים, תצפיתיים ואמפיריים בתחום האסטרופיזיקה, הקוסמולוגיה, הכבידה היחסותית וקשרי הגומלין ביניהם.[9]

המעבדה הפתוחה למדיה ולמידע[עריכת קוד מקור | עריכה]

המעבדה הפתוחה למדיה ולמידע משמשת מצע לפרויקטים דיגיטליים רב־תחומיים שבאמצעותם ניתן לקיים שיתופי פעולה בין חוקרים וחוקרות מדיסציפלינות שונות, כדוגמת סוציולוגיה, מדעי המחשב, ניהול, תקשורת, חינוך, פסיכולוגיה ומדעי הרוח הדיגיטליים.[10]

אגודת הסטודנטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוניברסיטה הפתוחה אגודת סטודנטים פעילה. בין הפעילויות של האגודה: המסע לפולין, סדנאות ה"דיבייט", פרויקט "מצדיעים למילואים", שיתוף פעולה עם פרויקט תגלית, שירותי מרתונים לימודיים, קורסי העשרה וייעוץ משפטי חינם לסטודנטים. סמינרים להעצמה נשית שנערכו בבית ברל. מועדונים כמו: מועדון "או"פורטיוניטי" הנותן הזדמנויות ליצירת שיתוף פעולה ופרסום לסטודנטים אמנים ובעלי עסקים קטנים; "או"פלה" לסטודנטים הורים לילדים, "מועדון הנדל"ן" לסטודנטים המבקשים להבין את תחום הנדל"ן בארץ ובחו"ל ולהתמקצע בו וכן מועדון "מודל האו"ם".

בנוסף לכך מתקיימת פעילות ההתנדבותית של סטודנטים: פרויקט "זכור וכבד" למען ניצולי השואה, השתתפות ב"יום המעשים הטובים", פעילויות בבתי חולים עם עמותת "שישי שמח" ו"סחב"ק" – פרויקט הדגל של האגודה שמפגיש בין סטודנטים מתנדבים ומרַכז את הפעילות הקהילתית.

הספרייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריית האוניברסיטה הפתוחה משרתת את הסטודנטים והסגל של המוסד. בספרייה אוסף מודפס של ספרי יעץ ועיון הכולל גם את כל יחידות הלימוד של הקורסים. עיקרו של האוסף הוא אלקטרוני וכולל ספרים וכתבי עת מקוונים. כמו כן, קיים בספרייה אוסף מדיה דיגיטלי עשיר. מופעל שירות סיוע לסטודנטים לחיפושי מידע פנים אל פנים ומרחוק, באמצעות "מרכז יעץ ארצי". מופעלת מערכת השאלה בין-ספרייתית וכן שירות משלוח מאמרים סרוקים וספרים מספריית האוניברסיטה לסטודנטים עד הבית. בשנת תשע"ט הוסבה מערכת הספרייה לתוכנת "עלמא".

המחלקה להערכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחלקה להערכה עוסקת במחקר פנים-ארגוני שמסייע למקבלי ההחלטות ולמובילי תהליכים באוניברסיטה לנווט את דרכם ולשפר תהליכים. המחלקה עוסקת בשלושה תחומים עיקריים: הערכה מעצבת שמלווה תהליכים ומיזמים חדשים, מחקר יישומי שמתמקד בחקר היעילות של תוכניות והשפעתן על מדדי הצלחה שונים וגם בחקר קבוצות סטודנטים (כגון חרדים, יוצאי אתיופיה, לקויי למידה ומגזרי שפה), ובניית מודלים וניתוחים בטכניקות של למידת מכונה ומדע נתונים.

המחלקה מתמחה גם בפיתוח כלי הערכה ומספקת נתונים לגורמי חוץ (כגון מל"ג, ות"ת והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה). המחלקה קולטת סטודנטים לתואר שני בפסיכולוגיה מאוניברסיטאות שונות לעבודה מעשית, במסגרת קורס מחקרי.

המחלקה לפיתוח אקדמי וההוצאה לאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחלקה לפיתוח אקדמי וההוצאה לאור מנהלת ומלווה את תהליכי הפיתוח באוניברסיטה הפתוחה ומפיקה ספרי לימוד ועיון עבור הסטודנטים. הפיתוח מתבצע בצוותים המורכבים מאנשי אקדמיה ולצידם יועצים פדגוגיים וטכנולוגיים, עורכי טקסט ומעצבים גרפיים, במאים ותסריטאים, מומחים ואנשי הוראה.

המחלקה מלווה את צוות פיתוח הקורס: מהרעיון הראשוני והעברתו לחוות הדעת של מומחים בתחום, דרך אישורו אצל הגורמים האקדמיים המוסמכים באוניברסיטה הפתוחה, ועד הוצאתו לאור של חומר הלימוד, לרבות עיצובו הגרפי בצורתו המודפסת והדיגיטלית ופרסום ספרי הקורס.

ההוצאה לאור של האוניברסיטה הפתוחה, למדא לימוד והרחבת דעת, היא מהגדולות ומהוותיקות בארץ. היא מוציאה לאור עשרות רבות של ספרים מדי שנה. ספרי ההוצאה נלמדים במוסדות אקדמיים רבים בישראל.[11]

מרכז שה"ם – המרכז לשילוב טכנולוגיות בהוראה מרחוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרכז שה"ם אחראי על בחינה, פיתוח, יישום והטמעה של פתרונות פדגוגיים מבוססי טכנולוגיה עבור פיתוח קורסים דיגיטליים והוראתם באוניברסיטה. צוותי מרכז שה"ם כוללים מעצבים טכנו-פדגוגים, מאפיינים, מפתחים ומפתחי אינטראקטיב, בודקי תוכנה, מומחים מעולם הווידאו בכלל זה מפעילי אולפן, עורכי וידאו ואפטריסטים, במאים, תסריטאים, ואנשי ונשות טכנולוגיה נוספים בעלי התמחויות מגוונות.[12]

תחומי הפעילות העיקריים הם:

  • פיתוח של סביבת למידה מקוונת בשם אופל (Opal).
  • פיתוח מערכת לקיום בחינות מקוונות וליווי סגל ההוראה ביצירת הבחינות.
  • פיתוח מתודולוגיה פדגוגית לפיתוח קורסים דיגיטליים - ייעוץ פדגוגי וליווי הסגל האקדמי בפיתוח הקורסים הללו ובהקמתם בסביבת הלמידה המקוונת.
  • פיתוח רכיבי למידה אינטראקטיביים במדיה מגוונים.
  • פיתוח מערכת אנליטיקות למידה (Learning Analytics) הכוללת איסוף, מדידה, ניתוח והצגה של דפוסי למידה בסביבת המקוונת. זאת לטובת שיפור ההוראה והלמידה, שיפור התכנים הדיגיטליים באתרי הקורסים ואופטימיזציה של סביבת הלמידה.
  • פיתוח והפעלה של אולפני וידאו חדשניים המיועדים לשידור חי של שיעורים, הרצאות וכנסים מקוונים וכן להפקת סרטונים וקורסים מצולמים.
  • הפקות וידאו מסוגים מגוונים - החל מסרטונים לימודיים ועד למערך שלם של הרצאות מצולמות כשבחלק מהקורסים מחליפות את ספרי הלימוד או פרקים מתוכם.
  • איתור מתמיד של כלים, טכנולוגיות חדשות וגישות פדגוגיות - בחינה שלהם באמצעות ניסויים, התאמה שלהם לצורכי הקורסים והטמעה בקרב הסגל והסטודנטים.

למדא עיון - הוצאת הספרים של האוניברסיטה הפתוחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

למדא עיון - הוצאת הספרים של האוניברסיטה הפתוחה הוקמה בשנת 2013 כבמה לפרסום כתבי יד חדשניים, מבוססי מחקר שנכתבו במקור בעברית. ספרי ההוצאה מציגים תוצרי כתיבה מכל תחומי מדעי הרוח והחברה ומטרתם לעורר שיח ודיון הציבורי בנושאים שונים. כל ספרי ההוצאה עוברים תהליך שיפוט עמיתים מעמיק ומושקעות חשיבה ומלאכה רבה בעריכתם המדעית ובעיצובם.[13]

עד אוקטובר 2018 כיהנה בתפקיד ראשת ההוצאה פרופ' אביבה חלמיש. כיום העורכת הראשית היא פרופ' תמר הרמן. החל מ־2014 למדא עיון מקיימת מדי שנה תחרות שהזוכים בה מקבלים את "פרס קרן גולדברג" (The Joseph and Dorothy Goldberg Charitable Trust) לכתבי יד מצטיינים, מבוססי מחקר, שיש בהם עניין הן לחוקרים הן לציבור המשכיל הרחב, בכל תחומי הדעת.[14][15]

כמו כן למדא עיון פועלת להשגת מענקי פרסום לספרים נבחרים מקרנות שונות שזו מטרתן, דוגמת "מרכז הספר והספריות" ו"מועצת הפיס לתרבות ולאמנות".

לאורך השנים רקמה למדא עיון שיתופי פעולה עם הוצאות ספרים אוניברסיטאיות אחרות, ביניהן הוצאות הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, חיפה ותל אביב. כל ספר הרואה אור במסגרת למדא עיון זוכה למעטפת שיווקית-פרסומית מותאמת לו, מה שהביא בשנים האחרונות לעלייה חדה בכיסוי התקשורתי של ספרי ההוצאה.

הוצאת למדא עיון חברה בהתאחדות המו"לים בישראל.

למדא[עריכת קוד מקור | עריכה]

החזית של "למדא"

למדא היא חנות ספרי הלימוד של האוניברסיטה הפתוחה. החנות עוסקת במכירת ספרים של האוניברסיטה הפתוחה, בחנות ובאתר למדא באינטרנט, לאוניברסיטאות ומוסדות, ללקוחות פרטיים, ולמפיצים וחנויות.

כתבי עת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריאות ישראליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

"קריאות ישראליות" הוא כתב עת אקדמי בעברית, דיגיטלי, רב־תחומי, על החברה הישראלית, המפגיש נשות ואנשי אקדמיה מדיסציפלינות שונות החוקרים את ה"מקום" הישראלי וכותבים על מחקריהם בעברית. עורכות את כתב העת פרופ' תמר הרמן ופרופ' עדנה לומסקי־פדר. גיליון ראשון עלה לאוויר בינואר 2022.[16]

כתב העת מגמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

"מגמות" הוא כתב עת הוותיק ביותר במדעי החברה היוצא בישראל. הוא ראה אור לראשונה בידי מכון הנרייטה סאלד. בשנת 1949. באפריל 2014 נחתם הסכם בין האוניברסיטה הפתוחה ובין מכון סאלד להפקה משותפת של כתב העת מגמות. בשנת 2017 הוקם אתר אינטרנט ודיגיטציה של כתב העת, כך שבאתר מוצגים כעת כל הגיליונות שראו אור משנת 1949. השותפות בין המוסדות הסתיימה בינואר 2021.[17]

מגזין למנהלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האוניברסיטה הוציאה לאור שנים-עשר גיליונות של כתב העת "מגזין מנהלים" בין השנים 2004-2018. המגזין עסק במחקר בתחומי כלכלה וניהול.[18]

אסכולה – כתב-עת למחשבה ולאקדמיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

"אסכולה" יוצא לאור החל מינואר 2018. עד כה ראו אור שבעה גיליונות. 'אסכולה' הוא בעריכת העיתונאי והמרצה לתקשורת אבנר הופשטיין.[19]

המחלקה לגיוס משאבים וקשרי חוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחלקה עוסקת בגיוס כספים מתורמים בישראל וברחבי תבל, למטרת פיתוח תוכניות של האוניברסיטה הפתוחה ומתן מלגות לסטודנטים.

חוג הידידים של האוניברסיטה הפתוחה[20]

אגודת הידידים האמריקאית פועלת מתחילת שנות השמונים. ב-2017 הוקמה אגודת הידידים של האוניברסיטה הפתוחה בבריטניה, ב-2018 הוקמו אגודות ידידים בצרפת ובשווייץ. בנוסף האוניברסיטה נהנית מתמיכה מאמריקה הלטינית החל משנת 2017. ב-2017 הושק חוג הידידים של האוניברסיטה הפתוחה בישראל.

היחידה לקידום עובדי הוראה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היחידה לקידום עובדי הוראה באוניברסיטה הפתוחה מתמקדת בפיתוח מנהיגות חינוכית ובפיתוח מקצועי של מורים ושל בעלי תפקידים שונים במערכות החינוך: בנושאים דיסציפלינריים ובנושאים פדגוגיים בתהליכי הוראה–למידה–הערכה, היא מתבססת על הבסיס האקדמי הקיים באוניברסיטה הפתוחה.

היחידה פועלת במספר נתיבים:

  • הכשרת סטודנטים להוראה כחלק מתוכנית אקדמיה – כיתה, ותוכנית התמחות לבוגרי תעודת הוראה-סטאז'.
  • הכשרה לצורכי קידומם של בעלי תפקידים במערכת החינוך. למשל: הכשרה ופיתוח מקצועי למת"לים (מומחי תפקודי למידה), פיתוח מקצועי לרכזי תקשוב במסגרת תוכנית התקשוב הלאומית, הכשרה להוראת מחוננים הכשרה לפרחי וניהול במסגרת "אבני ראשה".
  • מציאת מענה לצורכיהם של מורים בשנת שבתון - פיתוח אישי ולמודי תעודה.
  • הרחבתו של הידע המקצועי, האקדמי והיישומי של עובדי הדרכה וחינוך.
  • הכשרתם המקצועית של מורים בנושאים שונים.
  • פיתוחם המקצועי של עובדי ההוראה בדרגות הגבוהות של "אופק חדש" ובמסגרת "עוז לתמורה".
  • ביצוע תוכניות הערכה ומחקרים והובלתם של פרויקטים חינוכיים.

אופן העבודה מושתת על למידה מסביבה עתירת טכנולוגיות ושואב מאסטרטגיות למידה ורסטיליות ועל שיכלול דרכי חשיבה דרך תקשוב, סדנאות, סיורים והרצאות; הללו ניתנים בהנחיית מומחים אקדמיים.

מערך לימודי החוץ (מעל"ה)[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעל"ה כולל בתי ספר משטחי ידע שונים בהם ניתן לעבור השתלמויות, העשרה והכשרות מקצועיות כהשלמה לתוכניות אקדמיות בתחומי דעת מגוונים.

אסכולות – בית הספר ללימודים רב-תחומיים ולתרבות הדעת[עריכת קוד מקור | עריכה]

באסכולות ניתן ללמוד קורסים בנושאים: אמנויות ומוזיקה, מדעים וחקר מוח, יהדות, ספרות, פילוסופיה, חוק ומשפט, היסטוריה ואקטואליה, מועדון טרום בכורה בקולנוע ועוד. בבית הספר פועלים שלושה פורומים ותיקים: פורום "ממשל ואסטרטגיה: מודיעין וביטחון לאומי", "הפורום הכלכלי" ו"הפורום המשפטי".[21]

חשיפה - בית הספר לאמנויות התקשורת והדיגיטל[עריכת קוד מקור | עריכה]

חשיפה מקיים מסלולי לימודי מקצועיים בתחום דיגיטל, תקשורת ואמנויות, שחלקם משמשים כנקודות זכות לתואר הראשון. בחשיפה ניתן ללמוד קורסים בשיווק דיגיטלי, מסחר אלקטרוני, לימודי קולנוע, עריכה ופוסט פרודקשן, עיצוב גרפי, אנימציה, משחקי מחשב וטיפול באמנויות.[22]

תפנית – בית ספר למנהלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפנית מכשיר מנהלים במגוון תחומים קורס הכשרת דירקטורים, ניהול משאבי אנוש, מידענות, ייעוץ עסקי ואימון מנטלי. הוא אף מקיים קורסים וסדנאות עם מוסדות וארגונים כמו בנק לאומי ומשרד המשפטים.[23]

דיפלומה – בית הספר ללימודי תעודה והסמכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיפלומה מעניק הכשרה מקצועית במקצועות העיצוב, התיירות והחשבונאות. בחלק מהמסלולים הוא מכין את הלומדים לבחינות ההסמכה של הגופים הרלוונטיים.[24]

דיאלוג – בית הספר לשפות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבית הספר דיאלוג לומדים שפות: אנגלית, צרפתית, ספרדית, סינית, ערבית, גרמנית, יוונית, רוסית ואיטלקית. דיאלוג מקיים קורסים לגופים שונים במשק ומקיים מערך הכשרה לנציגי ישראל בחו"ל במטרה לשפר את ההסברה בשפה האנגלית. כמו כן ניתנים שיעורים פרטיים לקצונת משטרת ישראל, הנהלת רשות המיסים ומשרדי הכלכלה והבריאות.[25]

מירב – בית הספר לרפואה משלימה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הספר מירב עוסק בהכשרת מטפלים ברפואה משלימה כגון: נטורופתיה, רפואה סינית, פסיכותרפיה קוגניטיבית-התפתחותית, NLP, עיסוי, טוינה, ושיאצו. במירב נערכים קורסים למגזר הפרטי ברחבי הארץ.[26]

אקדמיה מקוונת בע"מ[עריכת קוד מקור | עריכה]

אקדמיה מקוונת בע"מ היא חברת בת של האוניברסיטה הפתוחה, שהוקמה בשנת תשע"ה במטרה לספק להשכלה הגבוהה הישראלית שירותי הפקה של משאבי לימוד מקוונים, שיתמכו בהוראה ויסייעו לשפר את הלמידה תוך מינוף הידע, הניסיון והתשתיות של האוניברסיטה הפתוחה. אקדמיה מקוונת הוקמה על רקע ההתעניינות הגוברת בטכנולוגיות למידה באקדמיה בישראל, העניין העולמי ביכולת של טכנולוגיות דיגיטליות לשפר את ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה והמודעות הגוברת למורכבות של נושא החדשנות בטכנולוגיות למידה באקדמיה. אקדמיה מקוונת, יחד עם מרכז שה"ם, עוסקים בניתוח האתגרים בפיתוח קורסים אקדמיים ומאפיינים את טכנולוגיות הלמידה הנדרשות.

אופמופ[עריכת קוד מקור | עריכה]

אופמופ בע"מ, היא חברה למסחור הידע האקדמי בבעלות האוניברסיטה הפתוחה שהוקמה בשנת 2008. במהלך פעילותה של האוניברסיטה נוצר ידע חדש, המהווה קניין רוחני. אופמופ פועלת למסחור והעברת הידע למשק ולתעשייה ויניבו לאוניברסיטה הכנסות שישמשו לקידום יעדיה. אופמופ מטפלת בפטנטים של חברי הסגל האוניברסיטה הפתוחה, ואחראית על פרויקטי מחקר של פיתוח טכנולוגיות טרם העברתן לתעשייה.[27]

הנהלת האוניברסיטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשיאי האוניברסיטה הפתוחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיוקן שם תחילת כהונה סיום כהונה
MaxRowe.jpg מקס רואו 1976 1977
Prof. Abraham Ginzburg - The Open University of Israel - 2013.jpg פרופ' אברהם גינזבורג 1977 1987
Nehemia Levtzion.jpg פרופ' נחמיה לבציון 1987 1992
Menahem Yaari (cropped).jpg פרופ' מנחם יערי 1992 1997
פרופ' אליהו נסים 1997 2003
Girshon ben shachar.jpg פרופ' גרשון בן-שחר 2003 2008
Hagit Messer Yaron.jpg פרופ' חגית מסר-ירון 2008 2013
פרופ' קובי מצר.jpg פרופ' יעקב (קובי) מצר 2013 2018
Mimi Ajzenstadt.jpg פרופ' מימי אייזנשטדט 2018 מכהנת

סגני-נשיא לעניינים אקדמיים באוניברסיטה הפתוחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיוקן שם תחילת כהונה סיום כהונה
Shneor.jpg פרופ' שניאור ליפסון (רקטור) 1974 1975
פרופ' אברהם גינזבורג 1977 1987
Yona peless.jpg ד"ר יונה פלס (סגן הנשיא לענייני תכנון וטכנולוגיה) 1977 1987
Israel Shatzman.jpg פרופ' ישראל שצמן 1979 1984
פרופ' שלום רייכמן 1984 1986
רות בייט מרום.jpg פרופ' רות בייט-מרום 1996 1999
Judith GalEzer.JPG פרופ' יהודית גל-עזר 1999 2005
Ora Limor.jpg פרופ' אורה לימור 2005 2009
Judith GalEzer.JPG פרופ' יהודית גל-עזר 2009 2012
TamarHerman.jpg פרופ' תמר הרמן 2012 2013
Aviad Heifetz.jpg פרופ' אביעד חפץ 2013 2017
Sarah Guri-Rosenblit.jpg פרופ' שרה גורי-רוזנבליט 2017 2019
Prof. Guy Miron - The Open university of Israel - 2020.jpg פרופ' גיא מירון 2019 מכהן

נגידי האוניברסיטה הפתוחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיוקן שם תחילת כהונה סיום כהונה
הברונית דורותי דה רוטשילד 1976 1987
לורד יעקב רוטשילד 1988 1992
לורד קלאוס מוזר (אנ') 1993 2002
Official portrait of Lord Woolf crop 2.jpg לורד הארי וולף 2003 2011
DORIT BEINISCH.jpg דורית ביניש, נשיאת בית המשפט העליון, בדימוס 2012 מכהנת

מנכ"לי האוניברסיטה הפתוחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אהוד אור – 1991–1996
  • גיורא אולמן – 1996–2004
  • דוד קליבנסקי – 2004–2009
  • עמית שטרייט – 2009–2020
  • רות שהם – 2021–מכהנת[28]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הסמליל עוצב במקור על ידי ירום ורדימון ב-1974
    ועודכן, בידי ברוך נאה, ב-2016
  2. ^ מועצת הסגל האקדמי, באתר האוניברסיטה הפתוחה
  3. ^ האוניברסיטה הפתוחה תפתח תוכנית לימודים לתואר שלישי – תואר דוקטור בתחום טכנולוגיות ומערכות למידה, באתר המועצה להשכלה גבוהה, 22 בפברואר 2022
  4. ^ אברהם פלג, אם אין התלמיד יכול להגיע לאוניברסיטה, תבוא זו אליו, מעריב, 9 במרץ 1971; רעיה נבו, לקראת אוניברסיטה פתוחה בישראל, דבר, 18 בדצמבר 1972
  5. ^ בראשית אפריל יוקמו המוסדות של האוניברסיטה הפתוחה, דבר, 13 בפברואר 1974, עמ' 3; חנוך ברטוב, אוניברסיטה לכל אדם, מעריב, יום שישי, אוגוסט 24, 1973; עמוד 15.
  6. ^ פורטל בית הספר למדיניות ציבורית לעובדי המדינה, באתר האוניברסיטה הפתוחה
  7. ^ פורטל המכון לניתוחי מדיניות, באתר האוניברסיטה הפתוחה
  8. ^ פורטל מרכז לחקר חדשנות בטכנולוגיות למידה, באתר האוניברסיטה הפתוחה
  9. ^ מרכז המחקר באסטרופיסיקה (ARCO), אתר רשמי
  10. ^ פורטל המעבדה הפתוחה למדיה ולמידע, באתר האוניברסיטה הפתוחה
  11. ^ פורטל דיקנט הפיתוח וטכנולוגיות למידה, באתר האוניברסיטה הפתוחה
  12. ^ שהם - למידה מרחוק, www.openu.ac.il
  13. ^ למדא עיון - הוצאת הספרים של האוניברסיטה הפתוחה, www.openu.ac.il
  14. ^ פורטל הוצאת הספרים האקדמית, באתר האוניברסיטה הפתוחה
  15. ^ פרס קרן גולדברג לכתבי יד מצטיינים, www.openu.ac.il
  16. ^ קריאות ישראליות, אתר רשמי
  17. ^ אתר כתב העת מגמות
  18. ^ עמוד מגזין למנהלים, באתר האוניברסיטה הפתוחה
  19. ^ מגזין אסכולה
  20. ^ גיוס משאבים וקשרי חוץ, בתוך: דו"ח נשיא לשנה האקדמית תשע"ח (2018-2017), עמ' 53.
  21. ^ אסכולות, באתר האוניברסיטה הפתוחה
  22. ^ פורטל "חשיפה - בית הספר לאמנויות התקשורת והדיגיטל", באתר האוניברסיטה הפתוחה
  23. ^ פורטל "תפנית – בית ספר למנהלים", באתר האוניברסיטה הפתוחה
  24. ^ פורטל "דיפלומה – בית הספר ללימודי תעודה והסמכה", באתר האוניברסיטה הפתוחה
  25. ^ פורטל "דיאלוג – בית הספר לשפות", באתר האוניברסיטה הפתוחה
  26. ^ פורטל "בית הספר מירב", באתר האוניברסיטה הפתוחה
  27. ^ פורטל "אופמופ", באתר האוניברסיטה הפתוחה
  28. ^ ארנולד נטייב, רות שהם היא המנכ"לית החדשה של האוניברסיטה הפתוחה, באתר אייס, 16 בדצמבר 2020