תאגיד השידור הישראלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
כאן
IPBC LOGO KAN.svg
סמל התאגיד מחודש מאי 2017
פרטי הערוץ
מדינה ישראל
קטגוריה כללי, חדשות
סוג ציבורי
תאריך השקה הקמתו: מרץ 2015
עלייתו לאוויר: 15 במאי 2017
שפה עברית וערבית
משרד ראשי טלוויזיה: מודיעין
רדיו, דיגיטל ומנהלה: תל אביב
חטיבה ערבית: חיפה
אזור קליטה ישראל
זמינות
חבילה כל פלטפורמות השידור
kan.org.il

תאגיד השידור הישראלי (בעבר: תאגיד השידור הציבורי), תחת המותג "כאן"[1], הוא תאגיד סטטוטורי ישראלי שהוקם בשנת 2015 מכוח חוק השידור הציבורי הישראלי, לשם החלפתה של רשות השידור, שהחוק הורה על סגירתה. התאגיד החל לשדר, בטלוויזיה וברדיו, ב-15 במאי 2017. מנכ"ל התאגיד הוא אלדד קובלנץ, והיו"ר הוא גיל עומר.

המוטו של "כאן" הוא "יש מקום לכולם: דיגיטל. רדיו. טלוויזיה."

תאגיד השידור מפעיל 3 ערוצי טלוויזיה, 8 תחנות רדיו של קול ישראל, ותכנים בדיגיטל כגון פודקאסטים ("חיות כיס", "המדריך לדמוקרטיה"), סדרות רשת ותכני וידאו. התאגיד מנגיש את התוכן במיוצר בפלטפורמות השונות בטלוויזיה, ברדיו, באתר האינטרנט "כאן", ברשתות החברתיות פייסבוק, יוטיוב, ספוטיפיי, אינסטגרם ובאפליקציות המותאמות לטלוויזיות חכמות, לרכב ולנייד. כמו כן, בדומה לרשות השידור, מפעיל גם התאגיד את מוקד התנועה של קול ישראל תחת השם "כאן מוקד התנועה"[2].

במרץ 2017 פעל ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, לסגירת התאגיד, מול התנגדותו של שר האוצר, משה כחלון, על רקע מחלוקות באשר לאנשי התקשורת המועסקים בתאגיד. כפשרה חוקק חוק חדש לפיו הפעלת התאגיד תידחה ל-15 במאי וחטיבת החדשות תפוצל ממנו ותפעל כתאגיד נפרד ("תאגיד החדשות"). בעקבות עתירות שהוגשו בג"ץ עיכב את כניסת החוק לתוקף[3][4][5][6]. בשונה מחלוקת השעות שהתקיימה בערוץ הראשון של רשות השידור, ערוץ "כאן 11" לא חלק שעות שידור עם הטלוויזיה החינוכית בימיו הראשונים, אלא שידר את תוכני התאגיד לאורך כל שעות היום. לאחר הסדר שהושג עם עובדי הטלוויזיה החינוכית, החינוכית שבה לשדר בערוץ 11, אך הפעם בין השעות 12:00 – 17:00. ב-3 באוגוסט 2017 התאגיד הפסיק את שידורי החינוכית ב"כאן 11", על אף ההסדר שהושג, זאת אחרי שעובדי החינוכית העלו שקופית מחאה במהלך השידורים.

ב-2 בנובמבר 2017 ביצע תאגיד השידור הישראלי את השידור הראשון שלו ברזולוציית 4K[7][8] לקראת שידורי מונדיאל 2018.

ב-15 באוגוסט 2018 השיק התאגיד ערוץ חדש לילדים בשם "כאן חינוכית" שהחליף את הטלוויזיה החינוכית הישראלית, בעקבות סגירתה.

ב-2019 יפיק תאגיד השידור את אירוויזיון 2019 שייערך בישראל.

חטיבות התאגיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

צוות של תאגיד השידור משדר מהפגנת המחאה נגד היועץ המשפטי לממשלה, פתח תקווה, ספטמבר 2017

חטיבת טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חדר בקרה של שידורי הטלוויזיה של התאגיד בתל אביב

תאגיד השידור הישראלי משדר החל מ-15 במאי 2017 ב-2 ערוצי טלוויזיה, המשודרים דרך משדרי עידן+, דרך פלטפורמות הטלוויזיה הרב-ערוצית: HOT, yes, סלקום tv ופרטנר TV ודרך אתר האינטרנט של "כאן". ערוץ כאן חינוכית החל לפעול באוגוסט 2018.

ערוצים קבועים של התאגיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערוצים זמניים שפעלו בעבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שמות הנופלים – בחודש אפריל 2018 פורסם כי תאגיד השידור, יחד עם המשרד לביטוח לאומי ומשרד הביטחון יעשו שימוש משותף באופן חד פעמי באפיק 22 של הכבלים והלוויין, אשר שימש את ערוץ 2 עד הפיצול בנובמבר 2017, לצורך הצגת שמות החללים של יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל 2018, זאת מאחר שמכאן מיועד לקהל בערבית. הערוץ הועבר בכל הפלטפורמות[9].
  • כאן 4K – מהווה גרסת 4K למשחקי המונדיאל ששודרו בכאן 11. שידר באפיק 511 באיכות 4K החל מה-14 ביוני, לקראת תחילת מונדיאל 2018 ברוסיה. השידור הראשון בערוץ זה היה טקס פתיחת מונדיאל 2018, ומונדיאל זה היה המונדיאל הראשון ששודר ב-4K בישראל. סיים את שידוריו עם תום המונדיאל ב-15 ביולי.
  • מכאן 33 HD (עידן פלוס בלבד) - ערוץ מכאן 33 באיכות HD. שידר בתקופת מונדיאל 2018, ירד משידור בחודש יולי 2018.

חטיבת רדיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אולפני הרדיו של התאגיד בתל אביב

שידורי הרדיו של התאגיד המשיכו, בשינויים מסוימים, את תחנות הרדיו של קול ישראל כפי שהיו ברשות השידור. חלק מהתחנות נותרו בשם המקורי וחלק שונו. בהמשך מתוכננת גם הקמה של תחנת רדיו לנשים חרדיות ותחנת רדיו לצעירים[דרוש מקור]. תחנות הרדיו בתאגיד הן:

בנוסף תאגיד "כאן" משדר דרך האינטרנט בשבעה ערוצי רדיו דיגיטליים, בשבע סוגות מוזיקה שונות (ים תיכוני, 80-90, קצת אחרת, קלאסי, להיטים, נוסטלגי, שיא הרגש), ואחראי[דרוש מקור] על פרויקט הרדיו החינוכי אשר פעל במסגרת רשות השידור.

חטיבת חדשות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – כאן חדשות

חטיבת החדשות של התאגיד, "כאן חדשות" (בעבר כונתה "כאן ועכשיו", אך הכינוי הוצא משימוש כמה חודשים לאחר העלייה לאוויר) הוקמה כדי לספק תוכן חדשותי לדיגיטל, לטלוויזיה ולתחנות הרדיו של התאגיד. סמנכ"ל החדשות של תאגיד השידור כיום הוא ברוך שי.

חטיבת דיגיטל[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך הקמת התאגיד לא היו לו אפיקי שידור רגילים, מפני שהשידור בערוצי הרדיו והטלוויזיה עדיין בוצע על ידי רשות השידור. התאגיד הוקם בתקופה בה נפוצה צריכת תוכן בכלל וחדשות בפרט באמצעות בפלטפורמות דיגיטליות כגון VOD, באמצעות האינטרנט, ובפלטפורמות ניידות. התאגיד נקט בעקרון של דיגיטל ואינטרנט תחילה, והשתמש באינטרנט כערוץ ההפצה הראשון של התאגיד. החלטה זו הביאה משמעויות פרקטיות על ההצטיידות, המבנה הארגוני, כוח-האדם והתוכן עצמו. לאור עיקרון זה הפצת התכנים של התאגיד באינטרנט החלה באמצע 2016.

חטיבת הדיגיטל של התאגיד מורכבת משני אגפים:

  • אגף יצירת תוכן – אחראי על יצירת תוכן מותאם לרשתות החברתיות השונות.
  • אגף מוצרים – אחראי על בניית הפלטפורמות הדיגיטליות ותפעולן[11].

השירותים שהחטיבה מספקת[12]:

  • אתר אינטרנט – האתר מהווה בסיס לפעילות הדיגיטלית של "כאן" ומכיל כתבות תוכן, חדשות ותחקירים, קטעי וידאו, תוכניות מלאות משידורי ערוץ כאן 11, תחנות רדיו דיגיטלי וצרכי מנהלה (דרושים, מכרזים, חופש המידע ועוד).
  • אפליקציות מובייל – החל מ-2018 תאגיד השידור מפעיל 2 אפליקציות תואמות iOS ואנדרואיד. האחת אפליקציית "כאן" הכוללת חדשות, סדרות רשת, תוכני טלוויזיה ושידור חי, והשנייה בשם "כאן OD" הכוללת ערוצי רדיו רגילים, רדיו אינטרנטי, תוכניות רדיו ופודקאסטים.
  • תחנות הרדיו – מספר תחנות רדיו דיגיטליות המשדרות 24/7, הניתנות להאזנה באתר הראשי וזמינות באפליקציה לאנדרואיד.
  • כאן בלוגבלוג התאגיד ליווה את תהליך ההקמה וההרצה וסיפק הצצות לנקודות ציון לאורך התהליך[13]. עם סיום תקופת ההרצה נעצרה פעילות הבלוג[14].
  • פודקאסטים - פודקאסטים רבים במגוון תחומים.
  • אתר האולימפיאדה "כאן ריו" – סיכום ימי האולימפיאדה בדגש על פעילות הישראלים בה בצורה גרפית, קצרה ועניינית[15].
  • משחק כלכלי – משחק "כאן הכסף" המנגיש לאזרחים את תקציב המדינה בצורה יצירתית וחווייתית[16].
  • עמודי תוכן ברשתות החברתיות השונות.
  • ערוצי יוטיוב - מספר ערוצי יוטיוב המנגישים את תוכני התאגיד וכוללים פרקים מלאים של תוכניות טלוויזיה, סרטוני דיגיטל, הקלטות של הופעות חיות באולפוני הרדיו ותכני ארכיון השידור הציבורי[17]. עם הקמת כאן חינוכית, עברו לניהול התאגיד ערוצי היוטיוב של החינוכית הטלוויזיה הלימודית. לתאגיד השידור 12 ערוצי יוטיוב:
    • ערוץ כאן [18] - סרטונים קצרים, בינהם טורי דעה, סדרות רשת וסדרות דוקו כגון דוקותיים
    • ערוץ כאן 11 [19] - תוכניות מלאות מערוץ כאן 11 בשידורי בכורה וקטעי ארכיון משידורי הערוץ הראשון
    • ערוץ כאן חדשות [20] - תוכן חדשותי דיגיטלי, קטעים מומלצים מתוך החדשות ותוכניות אקטואליה מלאות מערוץ כאן 11
    • כאן מוסיקה [21] - הופעות חיות מהקלטות באולפני הרדיו של מיטב האמנים, בעיקר מהתוכניות ג'אם 88 של תחנת כאן 88 וגימלייב של תחנת כאן גימל
    • כאן כלכלי [22] - סרטונים קצרים על כלכלה הרלוונטית לחיי היומיום בישראל
    • ארכיון השידור הציבורי [23] - קטעי ארכיון ואקטואליה משידורי הערוץ הראשון, ערוץ 33 ותחנות הרדיו של קול ישראל. תוצרי פרויקט הדיגיטציה לשימור, הצלת והנגשת אוצרות העבר של השידור הציבורי
    • חינוכית ראשונים בעולם [24] - תוכניות מלאות מערוץ כאן חינוכית (ולשעבר מערוץ הטלוויזיה החינוכית) וקטעי ארכיון משידורי הטלוויזיה החינוכית הישראלית
    • הארכיון: אוצרות החינוכית [25] - קטעים נדירים והיסטוריים מארכיון החינוכית. תוצרי פרויקט הדיגיטציה לשימור, הצלת והנגשת אוצרות העבר של השידור הציבורי
    • חינוכית ילדים [26] - תוכניות הילדים של הטלוויזיה החינוכית. קלאסיקות מהעבר לצד תוכניות חדשות
    • חינוכית מוזיקה [27] - קליפים שהופקו ברצועות הקליפים של זהו זה! ובתכניות נוספות של הטלוויזיה החינוכית מתחילת שנות השמונים ועד 2018
    • חינוכית תרבות [28] - ארכיון קטעי ראיונות עם גיבורי תרבות ישראליים ופרקים מלאים מתכניות התרבות של החינוכית
    • מכאן[29] - סרטונים קצרים ותוכניות מלאות מערוץ מכאן 33 בשפה הערבית

הנהלת התאגיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראשות התאגיד עומדים המועצה והמנהל הכללי:

מועצת התאגיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

מועצת תאגיד השידור הישראלי היא הגוף המטפל במדיניות התאגיד ופיקוח על יישומה, לרבות מדיניות השידורים הכוללת, אישור לוחות השידורים ותקציביו של התאגיד. המועצה היא זו שבוחרת וממנה את המנהל הכללי, את מבקר התאגיד ואת נציב קבילות הציבור. בנוסף, המועצה מאשרת את מינויים של חברי ההנהלה הבכירה. המועצה אחראית גם לגבש את נוהליו של התאגיד, לאשר את המבנה הארגוני, את מדיניות ההעסקה, את היקף שיא כוח האדם ולדון בתוכנית העבודה השנתית של התאגיד ולאשר אותה.

מועצת תאגיד השידור הציבורי מורכבת מ-12 נציגי ציבור אשר נבחרים על ידי ועדה מקצועית בלתי תלויה בראשות שופט וממונים על ידי שר התקשורת.

ישיבות המועצה מתקיימות בירושלים. החלטותיה עומדות לעיון הציבור בין השאר באתר האינטרנט של תאגיד השידור הישראלי[30].

מינוי חברי המועצה הוא באחריות של שר התקשורת ובאישורו. מינוי חבר מועצה הוא לתקופה של ארבע שנים, אולם, שר התקשורת, בהמלצת ועדת האיתור, רשאי להאריך את כהונתו לתקופה אחת נוספת. הרכב המועצה כולל לפחות 6 נשים ולפחות חבר אחד הנמנה עם האוכלוסייה הערבית, לרבות האוכלוסייה הדרוזית והצ'רקסית, לפי המלצת ועדת האיתור, כמתואר בחוק. ב-13 וב-16 באפריל 2016 אישר שר התקשורת וראש הממשלה, בנימין נתניהו, על פי המלצת ועדת האיתור בראשות השופט עזרא קמא, את חברי המועצה, ובראשם גיל עומר.

המנהל הכללי של תאגיד השידור הישראלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנכ"ל התאגיד מתמנה לתפקידו על ידי מועצת התאגיד. לשם כך, הוקמה ועדת איתור מיוחדת, בראשות השופט עזרא קמא, סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים לשעבר. החוק קובע במפורש את איסור הזיקה, האישית או העסקית, בין מנכ"ל התאגיד לבין מי משרי הממשלה, עסקנים פוליטיים או מפלגתיים. מנכ"ל התאגיד ממונה לתקופה של ארבע שנים, וניתן להאריכה בעוד תקופה אחת נוספת, בלבד. בין תפקידיו, להיות אחראי לניהול השוטף, לשמש כעורך הראשי של השידורים, להעביר את לוחות השידורים לאישור המועצה, להגיש הצעות תקציב ותוכנית עבודה שנתיות ולהגיש דו"חות פעילות חצי-שנתיים. סמכויותיו כוללות ייצוג של התאגיד, חתימה על מסמכים ועסקאות וקבלת עובדים לתאגיד.

לתאגיד מונה מנהל כללי זמני, אלדד קובלנץ, על ידי ועדת איתור, לתקופה של עד שנתיים מיום תחילת השידורים, וזאת במקביל להליך מינוי המנהל הכללי. עיקר עיסוקו של המנהל הכללי הזמני הוא הקמת התשתית הנדרשת לתחילת פעילות התאגיד עד ליום תחילת השידורים, וכל פעולה אחרת הנדרשת לשם ההיערכות לכך. החל מיום תחילת השידורים ועד לתום תקופת כהונתו, ממלא המנהל הכללי הזמני את כל התפקידים המוטלים על המנהל הכללי.

היסטוריה והווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החלטה על סגירת רשות השידור[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך השנים חלה הידרדרות במעמדה ובתפקודה של רשות השידור. ועדות ציבוריות[א] אשר בחנו את הגורמים למצבה הקשה קבעו שהוא נובע בין היתר ממספר עובדיה הגדול, מעלויות שכרם הגבוהות, מהסכמי שכר קשיחים ומן החוק, שמקשה לנהלה במקצועיות וללא פניות בסביבה רבת ערוצי תקשורת. מחברי הדוחות המליצו בין היתר על שינויים מבניים ברשות ועל שינויים בחוק[31].

ביולי 2013 שכר שר התקשורת, גלעד ארדן, חברת ייעוץ חיצונית לבחינת עתיד רשות השידור, על מנת להחליט האם נכון לסגור את הרשות[32]. לאור הנתונים הוקמה "ועדת לנדס" וזו פרסמה את החלטותיה בראשית מרץ 2014. לפי הסיכומים שהתקבלו, תבוטל אגרת הטלוויזיה החל מ-1 באפריל 2015 ובמקום רשות השידור יוקם גוף שידורים חדש[33][34].

חקיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לגיבוש החקיקה הנדרשת הקימה הכנסת את הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק השידור הציבורי, בראשות חברת הכנסת קארין אלהרר. הוועדה החלה את דיוניה ב-11 ביוני 2014 וקיימה מספר ישיבות רב בזמן קצר על מנת לאפשר את סיום הליך החקיקה עד תום מושב הכנסת בחודש יולי, דבר שעורר ביקורת מצד כמה מחברי הכנסת[35]. ב-9 ביולי אושר נוסח הצעת החוק והיא הועברה למליאת הכנסת לקריאה שנייה ושלישית, שם אושר ב-29 ביולי 2014 חוק השידור הציבורי[36], המורה על הקמת תאגיד השידור הישראלי ועל סגירת רשות השידור[37]. אחד מסעיפי החוק החדש קובע שרבע מעובדי הגוף החדש יגיעו מרשות השידור ומהטלוויזיה החינוכית[38].

סעיף 7 לחוק מאפיין את פעילות התאגיד:

(א) תאגיד השידור הישראלי יקיים שידורים ויספק סוגי תוכן שונים באמצעים חזותיים, קוליים וכתובים, בטלוויזיה, ברדיו ועל גבי רשת האינטרנט.
(ב) התוכן שיספק תאגיד השידור הישראלי יהיה עצמאי, יופנה לכלל אזרחי מדינת ישראל ותושביה, ישקף ויתעד את היותה של מדינת ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית, את ערכיה ואת מורשת ישראל, וייתן ביטוי הוגן, שוויוני ומאוזן למגוון ההשקפות והדעות הרווחות בציבור בישראל.
(ג) תאגיד השידור הישראלי יספק תוכן חדשותי ותוכן בענייני היום, באופן מקצועי, הגון, אחראי, עצמאי, ביקורתי, נטול פניות ואמין, בשקיפות ותוך הפעלת שיקול דעת עיתונאי ונאמנות לאמת העובדתית ולחובת הדיווח לציבור.
(ד) תאגיד השידור הישראלי יספק תוכן מגוון הפונה לילדים ולנוער, ויקדם יצירה של תוכן ערכי, חינוכי ולימודי לילדים ולנוער.
(ה) תאגיד השידור הישראלי יספק תוכן הפונה למגוון האוכלוסיות והזרמים בחברה הישראלית, ובכלל זה שידורים בשפה העברית, שידורים בשפה הערבית לאוכלוסייה הערבית בישראל ושידורים בשפות נוספות הרווחות בחברה הישראלית.
(ו) במילוי תפקידיו כאמור בסעיף זה יפעל תאגיד השידור הישראלי –
 (1) להרחבת ההשכלה והדעת;
 (2) לקידום התרבות, היצירה האיכותית הישראלית המקורית, והמוזיקה הישראלית;
 (3) לקידום החדשנות בתחום תוכן השידורים והפצתם ובטכנולוגיות השידור;
 (4) לטיפוח ולקידום השפה העברית.

גיוס עובדים ומינויים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גיוס העובדים בתאגיד השידור נעשה בהנחיית כללי המנהל התקין והמשרות הפתוחות מפורסמות באתר התאגיד. כמו כן, מתפרסמים קולות קוראים ומכרזים. עם זאת, באוגוסט 2018 פורסם כי בתהליך הגיוס של עובדים שונים בתאגיד שולבו שיקולים זרים ובינהם דעות קדומות, הערות גזעניות, ויריבויות אישיות[39][40].

בספטמבר 2014 החל לפעול אתר האינטרנט של תאגיד השידור הישראלי ובו מכרזים לאיתור סמנכ"לים ולמיתוג[41]. בו בזמן החלה בניית הדירקטוריון של הגוף החדש, ובמקביל נמשך תהליך סיום עבודתם של עובדים ותיקים ברשות השידור.

במרץ 2015 פורסם כי אלדד קובלנץ מונה לעמוד בראש תאגיד השידור הציבורי החדש[42]. יו"ר דירקטוריון התאגיד הוא גיל עומר. דוברת התאגיד היא העיתונאית גילי שם טוב. לתאגיד הצטרפו מספר עיתונאים, בהם אריה גולן, אסתי פרז ומלאכי חזקיה מרשת ב'.

ב-7 ביוני 2016 מונתה שלומית אברהם גלוברזון למנהלת חטיבת החדשות[43]. עוד באותו יום מונה לתפקיד מנהל כאן ב' עומר בן-רובי, שב-15 השנים האחרונות מילא תפקידי ניהול ועריכה בגל"צ. למנהל רשת ג' מונה יובל גנור, שכיהן בין השנים 2008–2011 כמנהל רדיו 88FM ומשנת 2012 ערך מהדורות חדשות בקול ישראל וערך והגיש תוכניות ויומני אקטואליה ברשת ב'. כן הוחלט כי משה מורד ימשיך בתפקידו כמנהל רדיו 88FM תחת התאגיד החדש.

נכון לנובמבר 2016 גויסו כ-600 עובדים לשורות התאגיד, רובם אנשי מנהלה, כספים וטכנולוגיה. תקציב כוח האדם שהועמד לטובת גיוס עובדים מאפשר גיוס של עד 912 עובדים[44].

בינואר 2018 הכריז ארגון העיתונאים על סכסוך עבודה בתאגיד על רקע חששות כי ההנהלה מתכננת לפטר עשרות עיתונאים[45]. בהודעה ששלח מנכ"ל התאגיד אלדד קובלנץ לעובדים נאמר כי "אנו מאמינים בחשיבותה של העבודה המאורגנת... נמצאים בקשר הדוק ובהידברות עם ועד הפעולה ומקפידים לעדכן אותו בכל מהלך משמעותי... עם זאת, לא נוכל לאפשר פגיעה ביכולתם של מנהלי התאגיד לקבל החלטות, אשר באות להיטיב ולייעל את העבודה בתאגיד ולהבטיח את קיומו העתידי"[46]. בתגובה לדבריו ענו בוועד העובדים כי "אנחנו ועד הגיוני. אנחנו רוצים לעבוד בגוף בריא, מקצועי ויעיל, גוף שפועל בשקיפות ולפי החוק, ביושר ובהגינות... חבל שההנהלה מצד אחד ממשיכה לנופף בדגל 'בהרצה' כדי לזכות ליחס של חמלה בציבור ובקרב מקבלי ההחלטות – אך מנגד שוכחת שיש גם עובדים בהרצה, ועליהם היא לא חסה"[46].

עיכובים בפירוק רשות השידור[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמליל התאגיד הראשוני שפורסם בעמוד הפייסבוק של התאגיד. היה הסמליל הזמני עד לחשיפת הסמליל והמיתוג הרשמיים.
צילום מסך מיום תחילת השידורים – שקופיות המודיעות על עליית התאגיד לאוויר בשעה 17:00

המועד שנקבע לפירוק הרשות (31 במרץ 2015) נדחה, והוחלט כי הרשות תפורק עד אוקטובר 2015[47][48]. ב-14 ביולי 2015 נדחה הפירוק פעם נוספת, עד ל-31 במרץ 2016[49]. ב-8 במרץ 2016 נדחתה סגירת רשות השידור פעם נוספת, ל-1 באוקטובר 2016[50].

ביולי 2016 הסכימו ראש ממשלת ישראל ושר התקשורת, בנימין נתניהו ויו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, לפעול לדחיית מועד פירוק רשות השידור והפעלת התאגיד לתחילת 2018[51]. הסכמה זו עוררה התנגדות, משום שיש שראו בה פגיעה בעובדי התאגיד[52][53] וניסיון לבטל את הקמתו של התאגיד. בדיון בוועדת השרים לחקיקה העירה שרת התרבות והספורט, מירי רגב:

מה שווה התאגיד אם אנחנו לא שולטים בו? השר צריך לשלוט. מה, נעמיד כסף ואז הם ישדרו מה שהם רוצים?[54]

בהסכמה נוספת, בין נתניהו ושר האוצר משה כחלון, נקבע לפעול לדחיית שידורי התאגיד ל-30 באפריל 2017, אלא אם יודיע התאגיד כי מוכן לשידור מ-1 בינואר 2017[55]. ב-25 באוקטובר 2016 אכן הודיע התאגיד כי יעלה לשידור ב-1 בינואר 2017[56]. בדצמבר 2016 סיכמו נתניהו וכחלון שהתאגיד יתחיל לשדר ב-30 באפריל 2017[57][58].

במרץ 2017 פעל נתניהו לסגירת התאגיד, מול התנגדותו של כחלון. השניים הגיעו לפשרה לפיה הפעלת התאגיד נדחתה ל-15 במאי 2017, וחטיבת החדשות תפוצל ממנו ותפעל כתאגיד נפרד ("תאגיד החדשות")[59][60][61]. ב-11 במאי 2017 אישרה הכנסת את החוק לפיצול חטיבת החדשות מהתאגיד.[62] ב-14 במאי הוציא בג"ץ צו ארעי המעכב את הפיצול. ארגון העיתונאים בישראל פנה לבג"ץ בבקשה לדחות את ההכרעה בנושא עד שתתברר עדותו של עד המדינה שלמה פילבר בסוגיה[63]. ב-26 ביוני 2018 חזר בו ראש הממשלה נתניהו מדרישתו לפיצול התאגיד, לאחר שקיבל את חוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לפיה פיצול התאגיד עלול לפגוע בקיום תחרות האירוויזיון 2019 בישראל[64], ופיצול התאגיד בוטל קודם שמומש[65].

אולפנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניין התאגיד ברחוב כנפי נשרים בירושלים

בחוות דעת שפורסמה במאי 2016 לאחר שהנהלת התאגיד לא מצאה מקום מתאים בשטחה של ירושלים, כפי שנדרש בחוק השידור הציבורי הישראלי, קבע המשנה ליועץ המשפטי לממשלה אבי ליכט כי:

תכליתו של החוק היא ברורה - הקמת משדר ציבורי חדש, עצמאי, יעיל, רלוונטי ומצטיין. הצורך הבוער להתחיל בשידורי התאגיד החדש, והיעדר חלופה מתאימה בתוך העיר ירושלים, מכריעים את הכף לטובת פרשנות אשר תאפשר את תחילת השידורים לתקופה זמנית מחוץ לעיר ירושלים. ללא פרשנות זו לא ניתן יהיה לקיים את תכליתו העיקרית של החוק - הקמת התאגיד ושיפור השידור הציבורי[66].

בהתאם לחוות הדעת, נקבע כי התאגיד יחל לפעול באופן זמני מאולפני ערוץ 9 שבמודיעין, הפרוסים על שטח כולל של 4,500 מ"ר[67]. במקביל, חתם התאגיד על הסכם הבנות לרכישת משכן קבע בשכונת גבעת שאול שבירושלים. בהקשר זה נקבע, כי מתחם רוממה, בו מוקמה רשות השידור, אינו מתאים לצורכי התאגיד. ביולי 2016 רכש התאגיד מבנה קבע באזור התעשייה גבעת שאול בירושלים[68].

סניף הרדיו של התאגיד הוקם בתל אביב[69]. משרדי התאגיד שוכנים במבנה לשעבר של אתר החדשות ynet שממוקם בצומת הרחובות יגאל אלון ונח מוזס.

במאי 2016 החל התאגיד בהפקה של שידורי ניסיון, המוצגים בדף הפייסבוק שלו, תחת שם זמני – "התאגיד"[70]. בסרטונים, על נושאים שונים בחברה הישראלית, משולבים שדרני התאגיד, ביניהם בן המגזר החרדי אלימלך זילברשלג, השדרנית המוסלמית הראשונה המופיעה עם כיסוי ראש מלא סמאח ותד, ואחרים. אחר כך נפתח גם דף טוויטר, ובהמשך נפתחו ערוצים נוספים בסנאפצ'ט, ביוטיוב ובאינסטגרם, במטרה לשנות את התדמית המיושנת שאפיינה את רשות השידור ולפנות לקהל צעיר ומגוון יותר מבעבר[71]. באוגוסט נפתח אתר אינטרנט חדש המכיל מספר תחנות רדיו פעילות.

מעבר התאגיד לירושלים היה אמור להתקיים ב-28 באוקטובר 2018, אולם לאחר מכן בעקבות לחץ העובדים, מעבר תאגיד השידור לירושלים נדחה לנובמבר 2018.[72][73].

תקציב[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקציב ההקמה של התאגיד עמד על סכום של 350 מיליון ש"ח – 120 מיליון לציוד מקצועי, 28 מיליון לשכר עבודה, 14 מיליון לתפעול השוטף, 128 מיליון לנדל"ן ו־60 מיליון לרכש תוכן.

בשנת 2018 צפוי לעמוד תקציב התאגיד על 747 מיליון ש"ח, כאשר הוא מורכב ברובו (650 מיליון) מכסף שמעביר משרד התחבורה מגביית אגרת הרכב (סכום אגרת הרדיו, נכון ל-2017, הוא 161 ש"ח). 315 מיליון ש"ח מתקציבו של התאגיד (42%) מופנה לרכש תוכן בשנת 2018. התקציב שמופנה לרכש התוכן מתחלק כך ש-50 מיליון יושקעו בדרמה, 40 מיליון בתוכן דוקומנטרי, ו-110 מיליון בתרבות, בידור וספורט. 20 מיליון מועברים לחטיבה בערבית ו-15 מיליון לתוכן לילדים ונוער, והחל משנת 2019 יושקעו בתחום זה 40 מיליון ש"ח מדי שנה. עוד דיווחו בתאגיד כי 60 מיליון ש"ח מתקציב ההקמה הועברו להשקעה בהפקות מקור בשנת 2018. תקציב חטיבת החדשות עומד על 160 מיליון ש"ח, מתוכו 25 מיליון לחדשות בערבית ועל פי הערכות 18 מיליון לרשת ב'. כ-220 מיליון שקלים (29.5%) יוקצו להוצאות שכר.

לאחר שלב ה"הרצה"[עריכת קוד מקור | עריכה]

התאגיד הגדיר את פעילותו הראשונית כשלב "הרצה". שלב זה, בו ציינו בכל השידורים, ברדיו ובטלוויזיה, "כאן - בהרצה", הסתיים רשמית בשעה 22:00 של 12 במאי 2018, עת החל שידור שלב הגמר של תחרות האירוויזיון[74].

ב-12 במאי 2018 זכתה ישראל בתחרות האירוויזיון, ועל כן צפוי תאגיד השידור להפיק את אירוויזיון 2019[75]. בעקבות הזכייה הוחלט בממשלה לבטל את פיצול התאגיד, שהטיל בספק את אישור חברותו של התאגיד באיגוד השידור האירופי, הגוף האחראי על האירוויזיון[76].

הפולמוס סביב פעילות תאגיד השידור הציבורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

עוד בטרם תאגיד השידור הציבורי החל לשדר, נשמעו קריאות לסגור אותו. ראש הממשלה בנימין נתניהו ניסה לסגור את התאגיד פעמיים – בסוף 2016 ובתחילת 2017, זמן קצר לפני שהתאגיד החל לפעול, ולשקם את רשות השידור. את הקריאות לסגור את התאגיד ליווה הנימוק כי סגירתו תחסוך כספים למשלם המסים, ובטענה כי רשות השידור התייעלה וניתן למנוע את סגירתה.

ב-15 באוקטובר 2017 העלה השר אריה דרעי הצעה לסגירת תאגיד השידור הישראלי, בטענה כי סגירת התאגיד בין היתר תממן את העלאת קצבאות הנכות[77][78][79][80]. בין היתר נשמעו קריאות כי לתאגיד "1.5% רייטינג"[81]. כמו כן ניסה שר התקשורת איוב קרא לסגור את התאגיד מלבד רשת ב' ולהקים במקומו קרן לעידוד הפקות מקור. תוכניות אלו נגנזו כאשר העלו מנהלי התאגיד תוכנית התייעלות, רייטינג התאגיד עלה בהדרגה במהלך שנת 2017. ניצחון ישראל באירוויזיון 2018 בהפקת התאגיד, וכן "המונדיאל" אליפות העולם ששודרה בערוץ "כאן" באותה השנה, העלו את חשיבותה כתאגיד תקשורת ציבורי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הוועדה לבדיקת רשות השידור בראשותו של האלוף (מיל') רפאל ורדי משנת 2000; ועדת השידור הציבורי בראשות פרופ' חיים בראשית משנת 2000; הוועדה לרפורמה בשידור הציבורי בראשות מר רענן דינור משנת 2005 ועוד.
  1. ^ אלירן מלכי, תאגיד השידור הציבורי חושף את שמו: "כאן", באתר כלכליסט, 31.07.16
  2. ^ דיווחי תנועה באתר תאגיד השידור
  3. ^ יונתן כיתאין, ‏בג"ץ עוצר את פיצול התאגיד: ימשיך לפעול כרגיל עד 15 ביוני, באתר גלובס, 15 במאי 2017
  4. ^ אביב גוטר, המדינה ביקשה דחייה במתן תשובתה לסיבת פיצול התאגיד, באתר כלכליסט, 18 ביוני 2017
  5. ^ יונתן כיתאין, ‏מי מתנגד שהדיון בבג"ץ התאגיד יועבר בשידור חי? התאגיד עצמו, באתר גלובס, 29 ביוני 2017
  6. ^ בג"ץ פיצול תאגיד "כאן" ממשיך להיגרר; דיון ראשון בנובמבר, באתר גלובס, 13 באוגוסט 2017
  7. ^ יונתן כיתאין, ‏בתאגיד "כאן" נערכים לשדר את המונדיאל באיכות 4K, באתר גלובס, 1 בנובמבר 2017
  8. ^ עוברים ל 4K, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 01 בנובמבר 2017
  9. ^ נועה פרייס‏, התגעגעתם? אפיק 22 חוזר - ליומיים, באתר וואלה! NEWS‏, 08 באפריל 2018
  10. ^ אתר כאן פרסית, farsi.kan.org.il
  11. ^ אסף טרפיקנט, מדברים אנליטיקס - מאחורי המספרים של "כאן - תאגיד השידור", ווב אנליטיקס ישראל, ‏24 ליוני 2018
  12. ^ אסף טרפיקנט, מאחורי המספרים של "כאן - תאגיד השידור" עם יאנה רדוצקי, ווב אנליטיקס, ‏24 יוני 2018
  13. ^ בלוג ההקמה
  14. ^ סתיו זיו, כאן נפרדים מהבלוג (עם מתנת סיום אדירה), בלוג כאן תאגיד השידור, ‏13 במאי 2018
  15. ^ אתר האולימפיאדה "כאן ריו"
  16. ^ משחק כלכלי
  17. ^ ערוצי היוטיוב של כאן תאגיד השידור, אתר יוטיוב
  18. ^ ערוץ כאן ביוטיוב
  19. ^ ערוץ כאן 11 ביוטיוב
  20. ^ ערוץ כאן חדשות ביוטיוב
  21. ^ ערוץ כאן מוסיקה ביוטיוב
  22. ^ ערוץ כאן כלכלי ביוטיוב
  23. ^ ערוץ ארכיון השידור הציבורי ביוטיוב
  24. ^ ערוץ חינוכית ראשונים בעולם ביוטיוב
  25. ^ הארכיון אוצרות החינוכית ביוטיוב
  26. ^ חינוכית ילדים ביוטיוב
  27. ^ חינוכית מוזיקה ביוטיוב
  28. ^ ערוץ חינוכית תרבות ביוטיוב
  29. ^ ערוץ מכאן ביוטיוב (ערבית)
  30. ^ הודעות, החלטות וכללים של מועצת תאגיד השידור הציבורי, כאן
  31. ^ "גופים העוסקים בתחום השידור". דוח מבקר המדינה 2011: 395. 12 בדצמבר 2011. ISSN 0334-9713. בדיקה אחרונה ב-28 ביולי 2017. 
  32. ^ אופיר דור, חברת ייעוץ חיצונית תכריע אם רשות השידור תיסגר, באתר כלכליסט, 23 ביולי 2013
  33. ^ לי-אור אברבך, ‏ארדן: אגרת הטלוויזיה תבוטל בתוך שנה, תוקם רשות שידור חדשה, באתר גלובס, 6 במרץ 2014
  34. ^ לי-אור אברבך, ‏הממשלה אישרה את סגירת רשות השידור וביטול האגרה, באתר גלובס, 4 במאי 2014
  35. ^ דוד אברהם‏, ח"כ גילאון בביקורת על ועדת אלהרר: "הדיונים מתקיימים רק בשביל הפרוטוקול", באתר וואלה! NEWS‏, 18 ביוני 2014
  36. ^ חוק השידור הציבורי, התשע”ד-2014, ס"ח 2471 מ-11 באוגוסט 2014
  37. ^ גילי איזיקוביץהכנסת אישרה את חוק רשות השידור החדש, באתר הארץ, 29 ביולי 2014
  38. ^ סרטונים מצנח זהב לעובדי רשות השידור, באתר ערוץ עשר, 29 ביולי 2014 (במקור, מאתר "nana10"); מתוך תוכנית הבוקר "אורלי וגיא"
  39. ^ כך השמיצו בתאגיד את הסמלים הוותיקים של ערוץ 1, באתר הארץ
  40. ^ וואלה ברנז'ה‏, "מסוגל עדיין להסתכל בעיניים של העובדים שלך?"; הרשימות השחורות בכאן נחשפו - והנפגעים מגיבים, באתר וואלה! NEWS‏, 03 באוגוסט 2018
  41. ^ תאגיד השידור הישראלי
  42. ^ לי-אור אברבך, ‏אלדד קובלנץ ינהל את הקמת רשות השידור החדשה, באתר גלובס, 8 במרץ 2015
  43. ^ נתי טוקר, המינוי המפתיע בתאגיד השידור: שלומית אברהם-גלוברזון תנהל את חטיבת החדשות, באתר TheMarker‏, 7 ביוני 2016
  44. ^ גאולה אבן מצטרפת לתאגיד השידור, באתר ynet, 15 בנובמבר 2016
  45. ^ אלכסנדר כץ, סכסוך עבודה בתאגיד השידור: חוששים לגל פיטורים גדול, באתר אייס, 10 בינואר 2018
  46. ^ 46.0 46.1 עובדי התאגיד: ההנהלה מבקשת חמלה אך לא חסה על העובדים, באתר גלובס, 18 בינואר 2018
  47. ^ נתי טוקר, עשרות מיליוני שקלים יוזרמו לרשות השידור תמורת פרישת עובדים ופינוי קרקעות, באתר TheMarker‏, 30 ביוני 2015
  48. ^ צו השידור הציבורי (דחיית תחילתו של החוק) (מס' 2), התשע"ה-2015, ק"ת 7527 מ-30 ביוני 2015
  49. ^ אלכסנדר כץ, כפי שפורסם באייס: מתווה אקוניס אושר - רשות השידור תיסגר ב-31 במארס 2016, באתר אייס, 19 ביולי 2015
  50. ^ אלירן מלכי, חוזרים למועד המקורי: תאגיד השידור צפוי להיפתח בראשית אוקטובר, באתר כלכליסט, 16 במרץ 2016
  51. ^ נתי טוקר, נתניהו וניסנקורן מנסים לקבור את תאגיד השידור: סיכמו על דחייה של שנה ורבע בהקמתו, באתר הארץ, 18 ביולי 2016
  52. ^ נתי טוקר, ארגוני היוצרים חדרו לבית ההסתדרות: "ניסנקורן דורך עלינו", באתר TheMarker‏, 21 ביולי 2016
  53. ^ נועה פרייס‏, "מוכרים אותנו. מחסלים את השידור הציבורי בישראל", באתר וואלה! NEWS‏, 21 ביולי 2016
  54. ^ אלירן מלכי, מירי רגב: "מה שווה התאגיד אם אנחנו לא שולטים בו?, באתר כלכליסט, 31 ביולי 2016
  55. ^ נתי טוקר, נתניהו וכחלון סיכמו: הקמת התאגיד תידחה בשבעה חודשים - בעלות של רבע מיליארד שקל, באתר הארץ, 25 ביולי 2016
  56. ^ אלכסנדר כץ, נערכים לבלום את ביטן: כנס חירום למען השידור הציבורי, באתר אייס, 26 באוקטובר 2016
  57. ^ משה גורלי ועמרי מילמן, משיכת זמן או שרה"מ התקפל? "התאגיד יעלה ב־30 באפריל", באתר כלכליסט, 12 בדצמבר 2016
  58. ^ שחר אילן, חוק התאגיד אושר בכנסת; יעלה לשידור ב-1 במאי, באתר כלכליסט, 3 בינואר 2017
  59. ^ עמרי מילמן, נתניהו וכחלון הודיעו רשמית: נאמץ את מתווה הפשרה - תוקם חברת חדשות נפרדת לתאגיד, באתר כלכליסט, 30 במרץ 2017
  60. ^ נתי טוקר, הדיל לחיסול תאגיד השידור: כך זה ייראה, באתר TheMarker‏, 30 במרץ 2017
  61. ^ יקי אדמקר‏, ניצחון נתניהו – ותבוסת עובדי התאגיד: המרוויחים והמפסידים מהמתווה, באתר וואלה! NEWS‏, 30 במרץ 2017
  62. ^ חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון מס' 8), התשע"ז-2017, ס"ח 2637 מ-14 במאי 2017
  63. ^ נתי טוקר, בגלל עדות פילבר: מנדלבליט לא מתנגד לדחייה בהכרעה בנוגע לתאגיד, באתר TheMarker‏, 11 במרץ 2018
  64. ^ איתמר אייכנר ורן בוקר, כדי לא לפגוע באירוויזיון בארץ: נתניהו התקפל - התאגיד לא יפוצל, באתר ynet, 26 ביוני 2018
  65. ^ חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון מס' 8) (תיקון), התשע"ח-2018, ס"ח 2745 מ-26 ביולי 2018
  66. ^ נתי טוקר, אבי ליכט: "הצורך הבוער בשידור ציבורי מאפשר להתחיל לשדר מחוץ לירושלים", באתר TheMarker‏, 5 במאי 2016
  67. ^ נתי טוקר, סופית: תאגיד השידור הציבורי יחל את שידוריו ממודיעין, באתר TheMarker‏, 10 במאי 2015
  68. ^ אלירן מלכי ואביב גוטר, תאגיד השידור רכש מבנה קבע בירושלים תמורת 100 מיליון שקל, באתר כלכליסט, 27 ביולי 2016
  69. ^ עבודות תשתית באולפני הרדיו החדשים בת"א
  70. ^ נועה פרייס‏, כאן מתחילים שידורינו: התאגיד הציבורי התחיל לשדר - בפייסבוק, באתר וואלה! NEWS‏, 30 במאי 2016
  71. ^ נתי טוקר, המרוץ נגד הדד-ליין של שידורי המהפכה, באתר TheMarker‏, 24 ביוני 2016
  72. ^ ענת ביין-לובוביץ, ועד עובדי תאגיד השידור מנחה את העובדים לסרב למעבר לירושלים, גלובס, ‏18 באוקטובר 2018
  73. ^ ענת ביין-לובוביץ, העובדים לחצו - ומעבר תאגיד השידור לירושלים נדחה לנובמבר, גלובס, ‏23 באוקטובר 2018
  74. ^ נועה פרייס, זה קורה: בתאגיד השידור ייפרדו מתקופת ההרצה במוצ"ש, וואלה! NEWS, ‏9 במאי 2018
  75. ^ מערכת, כפרה עליה: נטע היא המנצחת הגדולה של אירוויזיון 2018, כאן, ‏12 במאי 2018
  76. ^ יונתן כיתאין, טל שניידר, בזכות הזכייה באירוויזיון: נתניהו חוזר בו מפיצול תאגיד השידור, גלובס, ‏26 ביוני 2018
  77. ^ חדשות 2, ‏יוזמה לסגירת התאגיד: "בזבוז כסף", באתר ‏mako‏‏, ‏15 באוקטובר 2017‏
  78. ^ אביב גוטר, נתניהו יוזם סגירה של תאגיד השידור הציבורי, למעט רשת ב', באתר כלכליסט, 15 באוקטובר 2017
  79. ^ יונתן כיתאין וטל שניידר, ‏דרעי הציע לסגור את תאגיד השידור; נתניהו מיהר לתמוך, באתר גלובס, 15 באוקטובר 2017
  80. ^ באתר תאגיד השידור הישראלי: מיכאל שמש, זאב קם ויואב קרקובסקי, דרעי יוזם סגירת תאגיד השידור: "חיסכון של מיליארדים", "כאן ועכשיו", 15 באוקטובר 2017
  81. ^ מורן אזולאי, פרסום ראשון: נתניהו שוב יוזם את סגירת התאגיד, באתר ynet, 15 באוקטובר 2017