תאגיד השידור הישראלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
כאן
IPBC LOGO KAN.svg
הסמליל של התאגיד מאוגוסט 2016
פרטי הערוץ
מדינה ישראל
קטגוריה כללי, חדשות
חבילה YES ו-HOT
תאריך השקה הקמתו: 2015
עליתו לאוויר: 15 במאי 2017 (בתכנון)
בעלות תאגיד השידור הישראלי
שפה עברית
משרד ראשי טלוויזיה: גבעת שאול, ירושלים
רדיו: תל אביב
אזור קליטה ישראל
http://www.kan.org.il/

תאגיד השידור הישראלי (בעבר: תאגיד השידור הציבורי) המציג עצמו במותג כאן[1] הוא תאגיד סטטוטורי ישראלי שהוקם בשנת 2015 מכוח חוק השידור הציבורי הישראלי, לשם החלפתה של רשות השידור, שהחוק מורה על סגירתה. מועד תחילת פעילותו של התאגיד, שנקבע ל-31 במרץ 2015, נדחה פעמים אחדות, והמועד הנוכחי הקבוע בחוק הוא 30 באפריל 2017. מנכ"ל התאגיד הוא אלדד קובלנץ והיו"ר הוא גיל עומר.

במרץ 2017 פעל ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לסגירת התאגיד, מול התנגדותו של שר האוצר, משה כחלון. השניים הגיעו לפשרה לפיה הפעלת התאגיד תידחה ל-15 במאי, ללא חטיבת החדשות, שתוקם מאוחר יותר כגוף נפרד.

הקמת התאגיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

החלטה על סגירת רשות השידור[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך השנים חלה הידרדרות חמורה במעמדה ובתפקודה של רשות השידור. ועדות ציבוריות[2] אשר בחנו את הגורמים למצבה הקשה קבעו שהוא נובע בין היתר ממספר עובדיה הגדול, מעלויות שכרם הגבוהות, מהסכמי שכר קשיחים ומן החוק, שמקשה לנהלה במקצועיות וללא פניות בסביבה רבת ערוצי תקשורת. מחברי הדוחות המליצו בין היתר על שינויים מבניים ברשות ועל שינויים בחוק.[3]

ביולי 2013 שכר שר התקשורת, גלעד ארדן, חברת ייעוץ חיצונית לבחינת עתיד רשות השידור, על מנת להחליט האם נכון לסגור את הרשות.[4] לאור הנתונים הוקמה "ועדת לנדס" וזו פרסמה את החלטותיה בראשית מרץ 2014. לפי הסיכומים שהתקבלו, תבוטל אגרת הטלוויזיה החל מ-1 באפריל 2015 ובמקום רשות השידור יוקם גוף שידורים חדש.[5][6]

הליכי חקיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לגיבוש החקיקה הנדרשת הקימה הכנסת את הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק השידור הציבורי, בראשות חברת הכנסת קארין אלהרר. הוועדה החלה את דיוניה ב-11 ביוני 2014 וקיימה מספר ישיבות רב בזמן קצר על מנת לאפשר את סיום הליך החקיקה עד תום מושב הכנסת בחודש יולי, דבר שעורר ביקורת מצד כמה מחברי הכנסת.[7] ב-9 ביולי אושר נוסח הצעת החוק והיא הועברה למליאת הכנסת לקריאה שנייה ושלישית, שם אושר ב-29 ביולי 2014 חוק השידור הציבורי,[8][9] המורה על הקמת תאגיד השידור הישראלי ועל סגירת רשות השידור.[10] אחד מסעיפי החוק החדש קובע שרבע מעובדי הגוף החדש יגיעו מרשות השידור ומהטלוויזיה החינוכית.[11]

גיוס עובדים ומינויים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספטמבר 2014 החל לפעול אתר האינטרנט של תאגיד השידור הישראלי ובו מכרזים לאיתור סמנכ"לים ולמיתוג.[12] בו בזמן החלה בניית הדירקטוריון של הגוף החדש, ובמקביל נמשך תהליך סיום עבודתם של עובדים ותיקים ברשות השידור.

במרץ 2015 פורסם כי אלדד קובלנץ מונה לעמוד בראש תאגיד השידור הציבורי החדש.[13] יו"ר דירקטוריון התאגיד הוא גיל עומר. דוברת התאגיד היא העיתונאית גילי שם טוב. לתאגיד הצטרפו מספר עיתונאים, בהם אריה גולן, אסתי פרז ומלאכי חזקיה מרשת ב'.

ב-7 ביוני 2016 מונתה שלומית אברהם גלוברזון למנהלת חטיבת החדשות.[14] עוד באותו יום מונה לתפקיד מנהל רשת ב' עומר בן רובי, שב-15 השנים האחרונות מילא תפקידי ניהול ועריכה בכירים בגל"צ. למנהל רשת ג' מונה יובל גנור, שכיהן בין השנים 2008–2011 כמנהל רדיו 88FM ומשנת 2012 ערך מהדורות חדשות בקול ישראל וערך והגיש תוכניות ויומני אקטואליה ברשת ב'. כן הוחלט כי משה מורד ימשיך בתפקידו כמנהל רדיו 88FM תחת התאגיד החדש.

נכון לנובמבר 2016 גויסו כ-600 עובדים לשורות התאגיד, רובם אנשי מנהלה, כספים וטכנולוגיה. תקציב כוח האדם שהועמד לטובת גיוס עובדים מאפשר גיוס של עד 912 עובדים.[15]

עיכובים בפירוק רשות השידור[עריכת קוד מקור | עריכה]

המועד שנקבע לפירוק הרשות (31 במרץ 2015) נדחה, והוחלט כי הרשות תפורק עד אוקטובר 2015.[16] ב-14 ביולי 2015 נדחה הפירוק פעם נוספת, עד ל-31 במרץ 2016.[17] ב-8 במרץ 2016 נדחתה סגירת רשות השידור פעם נוספת, ל-1 באוקטובר 2016.[18]

ביולי 2016 הסכימו ראש הממשלה ושר התקשורת, בנימין נתניהו ויו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, לפעול לדחיית מועד פירוק רשות השידור והפעלת התאגיד לתחילת 2018.[19] הסכמה זו עוררה התנגדות, משום שיש שראו בה פגיעה בעובדי התאגיד[20] וניסיון לבטל את הקמתו של התאגיד. בדיון בוועדת השרים לחקיקה העירה שרת התרבות והספורט, מירי רגב: "מה שווה התאגיד אם אנחנו לא שולטים בו? השר צריך לשלוט, מה נעמיד כסף ואז הם ישדרו מה שהם רוצים?"[21]

בהסכמה נוספת, בין נתניהו ושר האוצר משה כחלון, נקבע לפעול לדחיית שידורי התאגיד ל-30 באפריל 2017, אלא אם יודיע התאגיד כי מוכן לשידור מ-1 בינואר 2017.[22] ב-25 באוקטובר 2016 אכן הודיע התאגיד כי יעלה לשידור ב-1 בינואר 2017.[23] בדצמבר 2016 סיכמו נתניהו וכחלון שהתאגיד יתחיל לשדר ב-30 באפריל 2017.[24][25]

במרץ 2017 פעל נתניהו לסגירת התאגיד, מול התנגדותו של כחלון. השניים הגיעו לפשרה לפיה הפעלת התאגיד תידחה ל-15 במאי, ללא חטיבת החדשות, שתוקם מאוחר יותר כגוף נפרד, על בסיס עובדי החדשות של רשות השידור.[26]

אולפני התאגיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחוות דעת שפרסם במאי 2016 קבע המשנה ליועץ המשפטי לממשלה אבי ליכט כי:

"תכליתו של החוק היא ברורה - הקמת משדר ציבורי חדש, עצמאי, יעיל, רלוונטי ומצטיין. הצורך הבוער להתחיל בשידורי התאגיד החדש, והיעדר חלופה מתאימה בתוך העיר ירושלים, מכריעים את הכף לטובת פרשנות אשר תאפשר את תחילת השידורים לתקופה זמנית מחוץ לעיר ירושלים. ללא פרשנות זו לא ניתן יהיה לקיים את תכליתו העיקרית של החוק הקמת - התאגיד ושיפור השידור הציבורי".[27]

בהתאם לחוות הדעת, שנכתבה לאחר שהנהלת התאגיד לא מצאה מקום מתאים לתאגיד בשטחה של ירושלים, כפי שנדרש בחוק השידור הציבורי הישראלי, נקבע כי התאגיד יחל לפעול באופן זמני מאולפני ערוץ 9 שבמודיעין, הפרוסים על שטח כולל של 4,500 מ"ר.[28] במקביל, חתם התאגיד על הסכם הבנות לרכישת משכן קבע בשכונת גבעת שאול שבירושלים. בהקשר זה נקבע, כי מתחם רוממה, בו מוקמה רשות השידור, אינו מתאים לצורכי התאגיד. ביולי 2016 רכש התאגיד מבנה קבע באזור התעשייה גבעת שאול בירושלים.[29]

סניף הרדיו של התאגיד הוקם בתל אביב.[30] משרדי התאגיד שוכנים במבנה לשעבר של אתר החדשות ynet שממוקם בצומת הרחובות יגאל אלון ונח מוזס.

במאי 2016 החל התאגיד בהפקה של שידורי ניסיון, המוצגים בדף הפייסבוק שלו, תחת שם זמני - "התאגיד".[31] בסרטונים, על נושאים שונים בחברה הישראלית, משולבים שדרני התאגיד, ביניהם בן המגזר החרדי אלימלך זילברשלג, השדרנית המוסלמית הראשונה המופיעה עם כיסוי ראש מלא סמאח ותד, ואחרים. אחר כך נפתח גם דף טוויטר, ובהמשך נפתחו ערוצים נוספים בסנאפצ'ט, ביוטיוב ובאינסטגרם, במטרה לשנות את התדמית המיושנת שאפיינה את רשות השידור ולפנות לקהל צעיר ומגוון יותר מבעבר.[32] באוגוסט נפתח אתר אינטרנט חדש המכיל מספר תחנות רדיו פעילות.

תקציב[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקציב ההקמה של התאגיד עומד על סכום של 350 מיליון ש"ח: 120 מיליון שקל הם לצורך הצטיידות, 28 מיליון לשכר עבודה, 14 מיליון לתפעול השוטף, 128 מיליון עבור נדל"ן ו־60 מיליון שקל עבור רכש תוכן.

מאפייני "כאן"[עריכת קוד מקור | עריכה]

סעיף 7 לחוק מאפיין את פעילות התאגיד:

(א) תאגיד השידור הישראלי יקיים שידורים ויספק סוגי תוכן שונים באמצעים חזותיים, קוליים וכתובים, בטלוויזיה, ברדיו ועל גבי רשת האינטרנט.
(ב) התוכן שיספק תאגיד השידור הישראלי יהיה עצמאי, יופנה לכלל אזרחי מדינת ישראל ותושביה, ישקף ויתעד את היותה של מדינת ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית, את ערכיה ואת מורשת ישראל, וייתן ביטוי הוגן, שוויוני ומאוזן למגוון ההשקפות והדעות הרווחות בציבור בישראל.
(ג) תאגיד השידור הישראלי יספק תוכן חדשותי ותוכן בענייני היום, באופן מקצועי, הגון, אחראי, עצמאי, ביקורתי, נטול פניות ואמין, בשקיפות ותוך הפעלת שיקול דעת עיתונאי ונאמנות לאמת העובדתית ולחובת הדיווח לציבור.
(ד) תאגיד השידור הישראלי יספק תוכן מגוון הפונה לילדים ולנוער, ויקדם יצירה של תוכן ערכי, חינוכי ולימודי לילדים ולנוער.
(ה) תאגיד השידור הישראלי יספק תוכן הפונה למגוון האוכלוסיות והזרמים בחברה הישראלית, ובכלל זה שידורים בשפה העברית, שידורים בשפה הערבית לאוכלוסייה הערבית בישראל ושידורים בשפות נוספות הרווחות בחברה הישראלית.
(ו) במילוי תפקידיו כאמור בסעיף זה יפעל תאגיד השידור הישראלי –
 (1) להרחבת ההשכלה והדעת;
 (2) לקידום התרבות, היצירה האיכותית הישראלית המקורית, והמוזיקה הישראלית;
 (3) לקידום החדשנות בתחום תוכן השידורים והפצתם ובטכנולוגיות השידור;
 (4) לטיפוח ולקידום השפה העברית

מבנה "כאן"[עריכת קוד מקור | עריכה]

האורגנים של תאגיד השידור הישראלי הם המועצה והמנהל הכללי.

מועצת התאגיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

מועצת התאגיד מורכבת מ-12 נציגי ציבור והיא הגוף האמון על קביעת מדיניות התאגיד, לרבות מדיניות השידורים הכוללת, אישור לוחות השידורים והתקציבים שלו, מינוי המנהל הכללי, ופיקוח על הדרג הניהולי ועל ביצוע המדיניות שנקבעה. המועצה אחראית גם לאשר את המבנה הארגוני של התאגיד, את מדיניות ההעסקה ואת שיא כוח האדם, ולדון בהצעת התקציב ובתוכנית העבודה השנתיות של מנכ"ל התאגיד ולאשר אותן.

מינוי חברי המועצה הוא באחריות של שר התקשורת ובאישורו. מינוי חבר מועצה הוא לתקופה של ארבע שנים, אולם, שר התקשורת, בהמלצת ועדת האיתור, רשאי להאריך את כהונתו לתקופה אחת נוספת. הרכב המועצה כולל לפחות 6 נשים ולפחות חבר אחד הנמנה עם האוכלוסייה הערבית, לרבות האוכלוסייה הדרוזית והצ'רקסית, לפי המלצת ועדת האיתור, כמתואר בחוק. ב-13 וב-16 באפריל 2016 אישר שר התקשורת וראש הממשלה, בנימין נתניהו, על פי המלצת ועדת האיתור בראשות השופט עזרא קמא, את חברי המועצה, ובראשם גיל עומר.

המנהל הכללי של תאגיד השידור הישראלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנכ"ל התאגיד מתמנה לתפקידו על ידי מועצת התאגיד. לשם כך, הוקמה ועדת איתור מיוחדת, בראשות השופט עזרא קמא, סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים לשעבר. החוק קובע במפורש את איסור הזיקה, האישית או העסקית, בין מנכ"ל התאגיד לבין מי משרי הממשלה, עסקנים פוליטיים או מפלגתיים. מנכ"ל התאגיד ממונה לתקופה של ארבע שנים, וניתן להאריכה בעוד תקופה אחת נוספת, בלבד. בין תפקידיו, להיות אחראי לניהול השוטף, לשמש כעורך הראשי של השידורים, להעביר את לוחות השידורים לאישור המועצה, להגיש הצעות תקציב ותוכנית עבודה שנתיות ולהגיש דו"חות פעילות חצי-שנתיים. סמכויותיו כוללות ייצוג של התאגיד, חתימה על מסמכים ועסקאות וקבלת עובדים לתאגיד.

לתאגיד מונה מנהל כללי זמני, אלדד קובלנץ, על ידי ועדת איתור, לתקופה של עד שנתיים מיום תחילת השידורים, וזאת במקביל להליך מינוי המנהל הכללי. עיקר עיסוקו של המנהל הכללי הזמני הוא הקמת התשתית הנדרשת לתחילת פעילות התאגיד עד ליום תחילת השידורים, וכל פעולה אחרת הנדרשת לשם ההיערכות לשם כך. החל מיום תחילת השידורים ועד לתום תקופת כהונתו, ימלא המנהל הכללי הזמני את כל התפקידים המוטלים על המנהל הכללי.

חטיבת החדשות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חטיבת החדשות של "כאן" הוקמה על מנת לספק תוכן חדשותי לדיגיטל, לטלוויזיה ולתחנות הרדיו של התאגיד. התוכן המיוצר בחטיבה שודר באתר התאגיד ובעמוד הפייסבוק של החדשות, הנקרא כאן ועכשיו. להקמת החטיבה הוקצב תקציב של 160 מיליון ש"ח (לעומת תקציב של 90 מיליון ש"ח של כל אחת מחברות החדשות המסחריות), והתכנון היה שבחטיבה יעבדו כ-450 עיתונאים, כולל צלמים ואנשי הפקה (בהשוואה לכ-350 עובדים שמועסקים בחדשות 10, ובהיקף דומה בחברת החדשות של ערוץ 2). בפשרה בין ראש הממשלה נתניהו לשר האוצר כחלון, שהושגה במרץ 2017, הוסכם לבטל חטיבה זו.

חטיבת הדיגיטל[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך הקמת התאגיד לא היו לו אפיקי שידור רגילים, מפני שהשידור בערוצי הרדיו והטלוויזיה עדיין בוצע על ידי רשות השידור. התאגיד הוקם בתקופה בה נפוצה צריכת תוכן בכלל וחדשות בפרט באמצעות בפלטפורמות דיגיטליות כגון VOD, באמצעות האינטרנט, ובפלטפורמות ניידות. התאגיד נקט בעקרון של דיגיטל ואינטרנט תחילה, והשתמש באינטרנט כערוץ ההפצה הראשון של התאגיד. החלטה זו הביאה משמעויות פרקטיות על ההצטיידות, המבנה הארגוני, כוח-האדם והתוכן עצמו. לאור עיקרון זה הפצת התכנים של התאגיד באינטרנט החלה באמצע 2016.

חטיבת הדיגיטל של התאגיד מורכבת משני אגפים:

  • אגף יצירת תוכן - אחראי על יצירת תוכן מותאם לרשתות החברתיות השונות
  • אגף מוצרים - אחראי על בניית הפלטפורמות הדיגיטליות ותפעולן

בין המוצרים של החטיבה:

  • אתר ראשי - האתר מהווה בסיס לפעילות הדיגיטלית של "כאן" ומכיל: כתבות תוכן, קטעי וידאו, תחנות רדיו דיגיטלי וצרכי מנהלה (דרושים, מכרזים, חופש המידע ועוד).
  • תחנות הרדיו – מספר תחנות רדיו דיגיטליות המשדרות 24/7, הניתנות להאזנה באתר הראשי, ומתוכננות בעתיד להיות זמינות להאזנה באפליקציה ייעודית.
  • בלוג הקמה - הבלוג מלווה את תהליך הקמת תאגיד השידור ומספק הצצות לנקודות ציון לאורך התהליך.
  • פודקאסטים
  • אתר האולימפיאדה 'כאן ריו' - סיכום ימי האולימפיאדה בדגש על פעילות הישראלים בה בצורה גרפית, קצרה ועניינית.
  • משחק כלכלי - משחק "כאן הכסף" המנגיש לאזרחים את תקציב המדינה בצורה יצירתית וחווייתית.
  • עמודי תוכן ברשתות החברתיות: עמוד הפייסבוק הרשמי של כאן ועמוד החדשות כאן ועכשיו; חשבון טוויטר; ערוץ יוטיוב; פרופיל אינסטגרם; עמוד לינקדאין.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתרים רשמיים

כתבות

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תאגיד השידור הציבורי חושף את שמו: "כאן"
  2. ^ הוועדה לבדיקת רשות השידור בראשותו של האלוף (מיל') רפאל ורדי משנת 2000; ועדת השידור הציבורי בראשות פרופ' חיים בראשית משנת 2000; הוועדה לרפורמה בשידור הציבורי בראשות מר רענן דינור משנת 2005 ועוד.
  3. ^ מתוך דוח מבקר המדינה 2011, פרק רביעי - גופים העוסקים בתחום השידור, עמ' 395
  4. ^ אופיר דור, חברת ייעוץ חיצונית תכריע אם רשות השידור תיסגר, באתר כלכליסט, 23 ביולי 2013
  5. ^ לי-אור אברבך, ‏ארדן: אגרת הטלוויזיה תבוטל בתוך שנה, תוקם רשות שידור חדשה, באתר גלובס, 6 במרץ 2014
  6. ^ לי-אור אברבך, ‏הממשלה אישרה את סגירת רשות השידור וביטול האגרה, באתר גלובס, 4 במאי 2014
  7. ^ דוד אברהם‏, ח"כ גילאון בביקורת על ועדת אלהרר: "הדיונים מתקיימים רק בשביל הפרוטוקול", באתר וואלה! NEWS‏, 18 ביוני 2014
  8. ^ חוק השידור הציבורי, התשע”ד-2014
  9. ^ חוק השידור הציבורי, התשע”ד-2014, ס"ח 2471 מ-11 באוגוסט 2014
  10. ^ גילי איזיקוביץ, הכנסת אישרה את חוק רשות השידור החדש, באתר הארץ, 29 ביולי 2014
  11. ^ סרטונים מצנח זהב לעובדי רשות השידור, באתר nana10‏, 29 ביולי 2014; מתוך תוכנית הבוקר "אורלי וגיא"
  12. ^ תאגיד השידור הישראלי
  13. ^ לי-אור אברבך, ‏אלדד קובלנץ ינהל את הקמת רשות השידור החדשה, באתר גלובס, 8 במרץ 2015
  14. ^ נתי טוקר, המינוי המפתיע בתאגיד השידור: שלומית אברהם-גלוברזון תנהל את חטיבת החדשות, באתר TheMarker‏, 7 ביוני 2016
  15. ^ גאולה אבן מצטרפת לתאגיד השידור, באתר ynet, 15 בנובמבר 2016
  16. ^ נתי טוקר, עשרות מיליוני שקלים יוזרמו לרשות השידור תמורת פרישת עובדים ופינוי קרקעות, באתר TheMarker‏, 30 ביוני 2015
    צו השידור הציבורי (דחיית תחילתו של החוק) (מס' 2), התשע"ה-2015, ק"ת 7527 מ-30 ביוני 2015
  17. ^ אלכסנדר כץ, כפי שפורסם באייס: מתווה אקוניס אושר - רשות השידור תיסגר ב-31 במארס 2016, באתר אייס, 19 ביולי 2015
  18. ^ אלירן מלכי, חוזרים למועד המקורי: תאגיד השידור צפוי להיפתח בראשית אוקטובר, באתר כלכליסט, 16 במרץ 2016
  19. ^ נתי טוקר, נתניהו וניסנקורן מנסים לקבור את תאגיד השידור: סיכמו על דחייה של שנה ורבע בהקמתו, באתר הארץ, 18 ביולי 2016
  20. ^ נתי טוקר, ארגוני היוצרים חדרו לבית ההסתדרות: "ניסנקורן דורך עלינו", באתר TheMarker‏, 21 ביולי 2016
    נועה פרייס‏, "מוכרים אותנו. מחסלים את השידור הציבורי בישראל", באתר וואלה! NEWS‏, 21 ביולי 2016
  21. ^ אלירן מלכי, מירי רגב: "מה שווה התאגיד אם אנחנו לא שולטים בו?, באתר כלכליסט, 31 ביולי 2017
  22. ^ נתי טוקר, נתניהו וכחלון סיכמו: הקמת התאגיד תידחה בשבעה חודשים - בעלות של רבע מיליארד שקל, באתר הארץ, 25 ביולי 2016
  23. ^ אלכסנדר כץ, נערכים לבלום את ביטן: כנס חירום למען השידור הציבורי, באתר אייס, 26 באוקטובר 2016
  24. ^ משה גורלי ועמרי מילמן, משיכת זמן או שרה"מ התקפל? "התאגיד יעלה ב־30 באפריל", באתר כלכליסט, 12 בדצמבר 2016
  25. ^ שחר אילן, חוק התאגיד אושר בכנסת; יעלה לשידור ב-1 במאי, באתר כלכליסט, 3 בינואר 2017
  26. ^ עמרי מילמן, נתניהו וכחלון הודיעו רשמית: נאמץ את מתווה הפשרה - תוקם חברת חדשות נפרדת לתאגיד, באתר כלכליסט, 30 במרץ 2017;
    נתי טוקר, הדיל לחיסול תאגיד השידור: כך זה ייראה, באתר TheMarker‏, 30 במרץ 2017;
    יקי אדמקר‏, ניצחון נתניהו – ותבוסת עובדי התאגיד: המרוויחים והמפסידים מהמתווה, באתר וואלה! NEWS‏, 30 במרץ 2017
  27. ^ נתי טוקר, אבי ליכט: "הצורך הבוער בשידור ציבורי מאפשר להתחיל לשדר מחוץ לירושלים", באתר TheMarker‏, 5 במאי 2016
  28. ^ נתי טוקר, סופית: תאגיד השידור הציבורי יחל את שידוריו ממודיעין, באתר TheMarker‏, 10 במאי 2015
  29. ^ אלירן מלכי ואביב גוטר, תאגיד השידור רכש מבנה קבע בירושלים תמורת 100 מיליון שקל, באתר כלכליסט, 27 ביולי 2016
  30. ^ עבודות תשתית באולפני הרדיו החדשים בת"א
  31. ^ נועה פרייס‏, כאן מתחילים שידורינו: התאגיד הציבורי התחיל לשדר - בפייסבוק, באתר וואלה! NEWS‏, 30 במאי 2016
  32. ^ נתי טוקר, המרוץ נגד הדד-ליין של שידורי המהפכה, באתר TheMarker‏, 24 ביוני 2016