השביתה הכללית בשווייץ 1918
השביתה הכללית בשווייץ ב-1918 התקיימה על אף ששווייץ לא הייתה צד לוחם במלחמת העולם הראשונה, אך המלחמה גרמה נזק כלכלי גם בה. יותר מ-15 אחוזים מהאוכלוסייה סיימה את המלחמה מתחת לקו העוני. הפערים המעמדיים התרחבו, מאחר שהיו כמה מעטים שהרוויחו מהמלחמה. חומרי גלם התמעטו, שיתוף הפעולה הבינלאומי נשבר, והפסקת ייבוא החיטה הביא בשנת 1918 לרעב גדול.
המחאה נגד המצב הכלכלי דוכאה על ידי השלטונות בתקיפות, בין היתר בגלל איום חיצוני. ב-27 ביולי החליטה וועידת הפועלים של שווייץ על הקמת ועד פעולה להכנת שביתה כללית.
ב-5 בנובמבר שלחה הממשלה כוחות צבא לדיכוי הפגנות הפועלים בציריך. ב-8 בנובמבר גירשה הממשלה את הנציגות הסובייטית מברן. יותר ויותר שביתות פרצו בתמיכה בפועלים הנאבקים נגד הצבא בציריך. הוועד שהוקם ביולי נשא ונתן עם הממשלה על הסגת הכוחות הצבאיים מציריך, אך בלחץ הצבא הפסיקה הממשלה את המשא ומתן. הוועד נאלץ לקרוא לשביתה כללית החל מה-11 בנובמבר.
מהלך השביתה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תשע דרישות השביתה היו:
- בחירות חדשות
- זכות בחירה לנשים
- חובת עבודה כללית
- שבוע עבודה של 48 שעות
- ארגון מחדש של הצבא
- הבטחת אספקת מזון לכלל האוכלוסייה
- ביטוח פנסיוני וביטוח נכות
- הלאמה של ייבוא וייצוא
- מחיקת חובות המדינה על ידי ההון של העשירים
בשביתה השתתפו כ-400.000 פועלים. השביתה החזיקה מעמד ארבעה ימים, אך לא התרחבה אל מעבר לשורות הפועלים המאורגנים. ועד השביתה הבין שהקרב נגד הצבא אבוד, לכן הפסיקו את השביתה.
תוצאות השביתה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שיטת הבחירות שונתה לפי דרישת השובתים.
- הונהג שבוע עבודה של 48 שעות
- הצבא אורגן מחדש, בצורה יותר דמוקרטית
- נוסדה קרן לביטוח פנסיוני וביטוח נכות
- זכות בחירה לנשים הונהגה רק בשנת 1971
