השקיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
השקיה בשיטת ההצפה בארצות הברית

השקיה היא פעילות חקלאית שבה מובאים מים אל הצמחים, לשם גידולם או לשם קיומם. השקיה נחוצה כאשר מי הגשמים ביחידה החקלאית אינם מספיקים. ההשקיה מאפשרת קיום חקלאות אינטנסיבית.

אופן ההשקיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

את ההשקיה ניתן לחלק לארבעה תת-סוגים של פעילויות:

  • הכנת המים לשם הובלתם ולצורך השימוש בהם (שאיבה, התפלה, טיהור, טיוב וכו').
  • אגירת המים לשם וויסות השימוש או לשם שימוש במועד מאוחר יותר (בבריכות, באגמים טבעיים ומלאכותיים, על ידי החדרה לתת-הקרקע).
  • הובלת המים, ממקום למקום ועד ליחידה החקלאית (ידנית: באסל ודליים; בעזרת כוח הכבידה: בתעלות, באמות מים; בלחץ מים: בעזרת צינורות, משאבות ומשאבות דחף; וכו').
  • הבאת המים אל הצמח בתוך היחידה החקלאית (ידנית במשפך, בהתזה מצינור גמיש, בהצפה, בתלמים, בהמטרה, בטפטוף וכו').

שיטת ההשקיה הקדומה העיקרית, בממדים גדולים, הייתה השקיה באמצעות הצפה של מי נהר, כדוגמת ההשקיה בנהר הנילוס.

השקיה עילית של אוכמניות

במערכת השקיה מתקדמת יותר מובילים מים ממקור קיים לשדות, באמצעות צינורות ותעלות. במערכות השקיה מתקדמות רבות משתמשים בשיטות של אגירת מים באופן מלאכותי לצורך השקיה.

קיומה של משאבה מקדם בצורה משמעותית את ההשקיה, שכן היא אינה תלויה בתנועתם הטבעית של המים. מכשיר נוסף המשנה את אופי ההשקיה הוא ממטרה, המתיזה מים על פני שטחים חקלאיים גדולים.

בישראל פותחה שטחה חסכונית הנקראת השקיה בטפטוף ומונעת פגיעה אפשרית בצמחים הקיימת בשיטות אחרות. פגיעה כזו יכולה להיגרם בשל מרווחי זמן גדולים בין פעולת השקיה אחת לשנייה בהם הצמחים עלולים להיות שרויים ללא מים. בעבור חקלאים חסרי אמצעים בסביבה יבשה פתוחה שיטת ההשקיה בטפטוף בעזרת כוח המשיכה, בה מכל המים ממוקם במקום גבוה. שיטה זו נחשבת לשפוטה וזולה ומתאימה לחלקות קטנות. בזכות כך היא משדרגת את איכות היבולים במדינות עניות, עד כדי מעבר מחקלאות קיום לשיווק.

על-מנת להשקות יחידות חקלאיות קטנות, כדוגמת ערוגה, אדנית וכיוצא בזה, משתמשים לעיתים בכלים עדינים יותר כגון משפך.

השקיית עזר[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר מדובר על גידולי בעל, הכוונה לגידולים (בעיקר עצים ודגנים) הגדלים ללא השקיה כלל.

לעיתים, יש צורך בהשקיה נקודתית או בהשקיה חד-פעמית. השקיה זו נקראת השקיית עזר. בנטיעות מטרתה לאפשר התפתחות נאותה של מערכת השורשים, אשר תשמש בהמשך את העץ לצורך השגת מים.

בדגנים, בעיקר בחיטה, השקיית עזר נועדה להשלים במידת הצורך (כלומר אם לא יורדים מספיק גשמים או שאינם יורדים בעתם) את כמות המים שמקבלים השיבולים למנת המים האופטימלית הרצויה לחיטה. ניתן להשקות עם הנביטה, או מיד אחריה במטרה לתת לשיבולים מזון להתפתחותן, פרקי זמן אחרים בהם ניתן להשרות הם בעת ההשתבלות, או בשלב התמלאות הגרעינים בשיבולת במטרה לאפשר את השלמת התפתחות החיטה ויצירת יבול במלוא הפוטנציאל שלה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]