התאולוגיה השיעית
התאולוגיה של המוסלמים השיעים, מכילה חמישה עקרונות יסוד אשר עליהם בנויה אמונתם.
עמודי האמונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
חמשת עקרונות היסוד אשר עליהם בנויה התאולוגיה של המוסלמים השיעים, הם:
יְחִידוּת (תווחיד)[עריכת קוד מקור | עריכה]
יחידות (בערבית: توحيد) הוא המאפיין הראשי של המונותאיזם, והוא מסמל דבר אשר הוא אחד ויחיד. באסלאם, המושג מייצג את העבודה שהאל הוא אחד ויחיד, ושאין עוד כמוהו, ושאין עוד אחד אשר ראוי לעבוד אותו מלבדו[1].
ההפך מיחידות הוא שיתוף (בערבית:شرك), משמעותו האסלאמית היא למעשה כל סוג של עבודה זרה אשר מוקדשת לאל אחר מלבד אללה, או כל אמונה שמצרפת שותפים לאללה, כגון ילדים, הורים, בנות זוג, וכו'[2].
השיתוף הוא למעשה הגרסה האסלאמית של הפוליתאיזם והעבודה הזרה[3].
היחידות, אשר נקראת לפעמים "ייחוד", מורכבת מארבעה אלמנטים עיקריים[4].
יחידות במהות[עריכת קוד מקור | עריכה]
על פי התאולוגיה האסלאמית של השיעים, יחידותו של אללה במהותו באה לידי ביטוי בכך שאללה הוא אחד ויחיד בישותו, ואין לו שותפים או רכיבים אשר מרכיבים את ישותו, ואין אף ישות שדומה לו במהותו וישותו. הוא שלם ומושלם, ואינו מורכב מפרטים, איברים או רכיבים[5].
יחידות בתכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
יחידות אללה בתכונותיו מבססת למעשה את התפיסה האסלאמית שאללה אינו דומה לשום דבר בתכונותיו, ואין שום דבר בכל הבריאה אשר דומה לו. למשל: אללה רחמן, אך רחמנותו אינה כרחמנותם של בני האדם[6].
יחידות בריבונות ובמעשים[עריכת קוד מקור | עריכה]
על פי התפיסה האסלאמית, אללה הוא הריבון היחיד של כל היקום, וכל מעשיו אינם כמעשיהם של ברואיו. הוא הריבון העליון, ולא ניתן לקחת ממנו את עליונותו וריבונותו, והוא אינו חולק אותה עם אף אחד ועם שום דבר. כמו כן, כל דבר אשר הוא עושה, הוא עושה באופן עצמאי, ללא צורך בעזרה מאף אחד, והוא אינו מתעייף לעולם כאשר הוא עושה[7].
יחידות באלוהות ובעבודה[עריכת קוד מקור | עריכה]
האמונה האסלאמית מבססת את האמונה שאללה הוא האלוהים האחד והיחיד, ושאין צורך לעבוד אף אחד מלבדו, ושאין זה ראוי לעבוד אחרים מלבדו[8].
הצדק (אלעדל)[עריכת קוד מקור | עריכה]
בערבית: العدل.
המוסלמים השיעים מאמינים בכך שקיימים דברים שהם טובים ודברים שהם רעים, ושאללה מצווה על בני האדם לעשות את הדברים הטובים ואוסר עליהם את הדברים הרעים. על פי יסוד הצדק, אללה פועל על פי מודל ותכלית שבני האדם לא יכולים להבין במלואם, אך שעל האדם לשאוף להבינם ככל האפשר. מפאת היסוד הנ"ל, מאמינים השיעים בפרט והמוסלמים בכלל, שאין מקום לשאול את אללה מדוע הוא עושה דברים כפי שהוא עושה, מפני שכל פעולותיו הן צודקות, והוא לעולם לא יקפח איש ולא יעשה עוול לאף אחד[9].
הנבואה[עריכת קוד מקור | עריכה]
יסוד הנבואה (בערבית: النبوة) גורס כי אללה מינה ושלח שליחים ונביאים כדי שיעבירו אל האנושות את המסר שהוא, אללה, רוצה שהם יכירו[10].
על פי היסוד הזה, הנביא או השליח נשלחים כדי להעביר את המסר, בעוד שהאימאם מופקד של השמירה וההגנה על המסר הזה. כחלק מהאמונה בנבואה, מאמינים המוסלמים, הן השיעים והן הסונים, שהנביא מוחמד הוא אחרון הנביאים והשליחים, ושהמסר שלו הוא המסר הסופי של אללה לאנושות, ושלא יהיו עוד נביאים או שליחים אחרי הנביא מוחמד[11].
מנהיגות (אימאמה)[עריכת קוד מקור | עריכה]
בערבית: إمامة.
על פי תפיסת התאולוגים המוסלמים השיעים, אללה בחר ומינה מנהיגים מסוימים להוביל, להנהיג ולהדריך את האנושות, ובכך שהנביא מוחמד מינה למעשה את יורשיו הרוחניים לפני מותו. על פי החדית' על שנים עשר היורשים, הנביא מוחמד אמר שהמנהיגות האסלאמית נמצאת בשבט שלו, ושאחריו יגיעו 12 אימאמים צדיקים וטהורים אשר ימשיכו את דרכו[12].
אף על פי שקיימת מחלוקת בנוגע למספר האמיתי של המנהיגים, האמונה הכי נפוצה היא שקיימים שנים עשר אימאמים צדיקים, שמתוכם אחד עשר נפטרו, בעוד שהאימאם ה-12 עדיין חי וקיים[13].
נאמר שלאחר עריכת טקס הלוויה של אביו (האימאם ה-11), נעלם האימאם האחרון, ושהוא חי עד היום בסתר, עד שיום אחד הוא ישוב אל האנושות, יביא קץ לעוול ולטירנות, וימלא את העולם בצדק ורוחניות.
יום התחייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המוסלמים מאמינים ביום שבו היקום כולו יגיעו אל הקץ שלו, ולאחר מכן אללה יקים את כל האנושות לתחייה, וישפוט את בני האדם על המעשים שלהם. את אלה שעשו את הטוב הוא יכניס לגן עדן נצחי, ואת אלה שעשו רע הוא ישלח לגיהנום[14].
יסודות נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]
נוסף על חמשת היסודות הנ"ל, ניצבים בבסיס התאולוגיה של המוסלמים השיעים גם האמונה במלאכים (בערבית:الملائكة) והאמונה בספרי הקודש (בערבית:الكتب السماوية)[15].
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Halm, Heinz, 1942-, The shiites : a short history, 2nd ed., updated and enl, Princeton: Markus Wiener Publishers, 2007
- ^ Nasr, Seyyed Hossein., Islamic philosophy from its origin to the present : philosophy in the land of prophecy, Albany: State University of New York Press, 2006
- ^ A Shia Islamic Encyclopedia - The Shiapedia, theshiapedia.com (באנגלית) (ארכיון)
- ^ Free Islamic Books and Multimedia by Scholars. Browse 2,100+ resources | Al-Islam.org, Al-Islam.org (באנגלית)
- ^ Corbin, Henry., History of Islamic philosophy, London: Kegan Paul International, 1993
- ^ Momen, Moojan., An introduction to Shiʻi Islam : the history and doctrines of Twelver Shiʻism, New Haven: Yale University Press, 1985
- ^ Expectation of the millennium : Shiʻism in history, Albany: State University of New York Press, 1989
- ^ Wollaston, Arthur N. (Arthur Naylor), 1842-1922., The Sunnis and Shias, [United States].: Kessinger Publishing, 2005
- ^ Lakhani, M. Ali., 1955-, The sacred foundations of justice in Islam : the teachings of ʻAlī ibn Abī Ṭālib, Bloomington, Ind.: World Wisdom, 2006
- ^ Rogerson, Barnaby., The heirs of Muhammad : Islam's first century and the origins of the Sunni-Shia split, Woodstock: Overlook Press, 2007
- ^ Shiʻism : doctrines, thought, and spirituality, Albany: State University of New York Press, 1988
- ^ Muṭahharī, Murtaz̤á., Fundamentals of Islamic thought : God, man, and the universe, Berkeley: Mizan Press, [1985]
- ^ Halm, Heinz, 1942-, Shiʻism, 2nd ed, Edinburgh: Edinburgh University Press, 2004
- ^ Subḥānī, Jaʻfar., Doctrines of Shiʻi Islam : a compendium of Imami beliefs and practices, London: I.B. Tauris, 2001
- ^ Campo, Juan Eduardo, 1950-, Encyclopedia of Islam, New York: Facts On File, 2009