מוסלמים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ערכי אסלאם
אסלאם
Mosque02.svg
פורטל אסלאם
מונחים בסיסיים · כל הערכים
חמשת עמודי האסלאם
שהאדה (העדות)
אלצלאהתפילה) • אלזכאהצדקה)
צוםאלחאג'עלייה לרגל)
פלגים עיקריים
אסלאם סוניאסלאם שיעי
אישים מרכזיים
מוחמדח'ליף ושושלות הח'ליפים
נביאי האסלאםאימאם שיעי
מהדיבני לוויתו של מוחמד
ערים קדושות
מכהאל-מדינהירושליםנג'ףכרבלאכופהכאט'מיהמשהדסאמרא
חגים
הג'רהלוח השנה המוסלמיעיד אל-פיטרעיד אל-אדחאעשוראאארבעיןלילת אל-קאדר
מבנים
מסגדמינרטמחראבכעבהאדריכלות איסלאמית
תפקידים דתיים
אייתולהמרג'עאימאםמולאקאדימופתימואזין
טקסטים וחוקים
קוראןחדית'תפסירסונה
פיקהפתווהשריעה
אסכולות השריעה
חנפיתחנבליתג'עפריתמאלכיתשאפעית
אסכולות הכלאם
אשעריהג'בריהמאתורידימורג'יאהמֻעתזילה
פלגים שיעים
אתנ'א עשריהאיסמאעיליהזיידים
פלגי הח'וארג'
צאפרייםאזארקהאבאדיה
תנועות
סופיותוהאביהסלפיה
אסלאמיזםאסלאם ליברלי
פלגים אחרים
אומת האסלאםחמשת האחוזיםהמסוריםאחמדיםזקריעלווים*

* השתייכותם לאסלאם שנויה במחלוקת

אמונות קשורות
באביזםבהאאיםיזידיםסיקיזם
נשים מוסלמיות במרוקו
אישה מוסלמית עוטה רעלה בתימן. התפשטות הנוהג לדרוש מנשים לכסות את פניהן ברעלה נחשב להקצנה בעולם המוסלמי בכלל ובארצות ערב בפרט.

מוסלמים הם המאמינים באסלאם, דת שהחלה להתפתח במאה השביעית בחצי האי ערב תחת הנהגתו של מוחמד. מספרם הכולל של המוסלמים מוערך על פי אומדנים שונים ב-1.4 - 1.6 מיליארד,[1][2][3][4] ובכך הם מהווים את הקהילה הדתית השנייה בגודלה בעולם.[5][6] מרבית המוסלמים חיים במזרח התיכון, בצפון אפריקה, דרום אסיה ודרום מזרח-אסיה. רק כ־20 אחוזים מהם חיים בארצות ערב.

פלגים עיקריים בקרב המוסלמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – זרמים ואסכולות באסלאם

האסלאם נחלק לשני פלגים עיקריים: סונה (سُنّة), הנחשבת לאורתודוקסיה של האסלאם וכוללת כ־80 אחוזים מהמוסלמים, והשיעה (شيعة היא המילה הערבית לסיעה), שהתפצלה מהסונה עקב חילוקי דעות על הנהגת האסלאם לאחר מות מוחמד וכוללת כ־15 אחוזים מהמוסלמים. בנוסף קיימים פלגים נוספים (כ־5 אחוזים מהמוסלמים) כמו האבאדיה (الاباضية) (אשר כונה בטרם הרפורמה שעבר "ח'וארג'", الخوارج).

באסלאם הסוני עצמו יש 4 אסכולות המהוות את הזרם המרכזי, וכן עוד כמה זרמי משנה כמו הווהאבים, שהיא סיעה מייסודו של מחמד אבן עבד אל-והאב (16911787), השלטת בערב הסעודית ומפרשת את האסלאם באופן רדיקלי ואת ההלכה המוסלמית באופן מילולי, הסלפיה אשר רוב חבריה נחשבים כבעלי אידאולוגיה ג'יאהדיסטית, הסוּפיוּת (בערבית: تصوّف, תַצַוֻף'), שהיא זרם מיסטי יחסית, ומקפיד יותר על הכוונה מאשר על המעשה.

העולם המוסלמי בימינו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז תקופת הרנסאנס עבר העולם המערבי, בפרט במערב אירופה, תהליך של חילון, שכלל, בין היתר, ניתוק של מוסדות הדת ממוסדות השלטון (מה שמכונה "הפרדת הדת מהמדינה"). תהליך זה החל להשפיע על העולם המוסלמי רק במאה ה-19, בעיקר עקב השפעתו של השלטון האירופי הקולוניאליסטי. השפעת החילון התבטאה בסופו של דבר בהקמת מדינות לאום בעלות שלטון חילוני במזרח התיכון, באסיה ובאפריקה במהלך המאה ה-20 (בעיקר בשנות הארבעים ובשנות השישים של המאה). אחת המדינות הראשונות שעברה תהליך זה היא טורקיה. בשנות העשרים נערכו בה "רפורמות אטאטורק" שכללו, בין היתר, ביטול של הח'ליפות, דבר אשר השפיע על כלל המוסלמים במדינה. בניגוד לאירופה, שבה רעיון הפרדת הדת מהמדינה מקובל כיום כמעט ללא עוררין, בעולם המוסלמי עדיין שורר מאבק חריף בין מצדדי החילוניות לאנשי דת. מאז סוף שנות ה-70 של המאה ה-20 הקצין מאבקם של הזרמים הדתיים הרדיקליים, במיוחד האסלאמיזם, בשלטון החילוני במדינות רבות בעלות אוכלוסייה המשתייכת ברובה לדת האסלאם, בעיקר עקב שחיתות שלטונית, חוסר יציבות, ומצב כלכלי קשה.

במדינות כגון פקיסטן, סודאן וניגריה שורר מאבק בין קבוצות מוסלמיות לבין קבוצות שאינן מוסלמיות (הינדיות, נוצריות ואחרות) על מידת ההשפעה של האסלאם במדינה. באלג'יריה התפתח מאבק עקוב מדם בין קיצוניים מוסלמים לאוכלוסייה חילונית, המושפעת מתרבותה של צרפת. באיראן התחוללה בשנת 1979 המהפכה האיראנית, שבעקבותיה הודח השאה הפרסי, מוחמד רזה שאה פהלווי. את פהלווי, שביסס את שלטונו על לאומיות פרסית חילונית ונתמך על ידי מדינות המערב, החליף מנהיג מוסלמי שיעי קיצוני - האימאם האייתוללה ח'ומייני. בערב הסעודית שורר סטטוס קוו, שעל-פיו ההלכה האסלאמית לפי הפרשנות הווהאבית (פרשנות קיצונית בדרך-כלל) מכתיבה את חיי היומיום בממלכה, אולם אנשי הדת אינם מתערבים בענייני חוץ וביטחון, שמנוהלים על ידי השלטון המלוכני. לפרשנות הווהאבית של ההלכה האסלאמית יש כיום השפעה רבה על מוסלמים בכל רחבי העולם, בעיקר בשל כוחה הכלכלי הרב של ערב הסעודית. הדבר גורם להקצנה במדינות מוסלמיות אחרות, ואף מערער את הלגיטימיות של השלטון בערב הסעודית עצמה.

מסוף שנות השבעים החל הזרם הפונדמנטליסטי האסלאמיסטי להסתמן כזרם חזק ומוביל באסלאם. הוא התחזק כמעט בכל מדינה בעלת אוכלוסייה מוסלמית וקנה לו תומכים בדרכים שונות, במיוחד באמצעות הקמת והפעלת שירותי רווחה שונים: בתי ספר, מרפאות, מפעלי הזנה וכיוצא באלה, הממומנים באמצעות אגודות צדקה. התמיכה שזרם זה זוכה לה מסייעת לו בשאיפה לעצב מחדש את פניה של המדינה על פי תפיסותיו הדתיות. על רקע זה אפשר לראות את המהפכה האסלאמית באיראן ואת פעילות האחים המוסלמים (אל-אח'ואן אל-מסלמון) במצרים ובישראל. חלק מהארגונים האסלאמיים מזרם זה אחראים לטרור אסלאמי ופעולות אלימות, כגון ההתנקשות בנשיא מצרים אנואר סאדאת, ניסיון ההתנקשות ביורשו חוסני מובארכ, פיגוע מכוניות תופת באינדונזיה, פעילות ארגון הטרור הפלסטיני חמאס בישראל, השתלטות תנועת טליבאן וארגון הטרור אל-קאעידה על אפגניסטן, והשתלטות ארגון הטרור השיעי חזבאללה על דרום לבנון.

באפגניסטן של הטליבאן פוצצו את פסלי בודהה בבמיאן שהיו קיימים אלפי שנים, בעקבות דין איסור עשיית פסלים ועבודת אלילים. הוטלו הגבלות חמורות על נשים, ביניהן איסור להסתובב ללא גבר או להתאפר, וסנקציות אכזריות כלפי אלו שלא נשמעו לחוקים, כעקירת ציפורני נשים שנצבעו בלכה. תחת משטר זה הוצאו אנשים להורג על עבירות קלות יחסית. גם באיראן, משטרות הלכה סובבו בין האזרחים והשליטו את הלכות האסלאם, ובהן ניפוץ אסלות שירותים שהיו מכוונות לכיוון מכה, ומעצר ועונש מלקות לנשים שצבעו את שפתותיהן בליפסטיק. פעולות אלה אינן נגזרות מן ההלכה המוסלמית באופן ישיר, אלא הן ביטוי להקצנה בפרשנות הניתנת לדיני ההלכה המוסלמית. באיראן חלה התמתנות ניכרת במהלך שנות ה-90 בכל הקשור לחובות הדתיות המוטלות על כלל האזרחים. שלטון הטליבאן זכה לגינויים גם מצד אנשי דת מוסלמים. חלק מאנשי הדת במצרים ראו אף בהחמרות הנהוגות בזרם הווהאביה המקובל בערב הסעודית החמרות-יתר שאינן רצויות.

בעקבות הוצאת הספר "פסוקי השטן" ובו סאטירה על הנביא מוחמד ועל שליט איראן, אייתוללה ח'ומייני, בידי הסופר ההודי סלמאן רושדי בשנת 1989, הוציא ח'ומייני פסק הלכה הקורא להרוג אותו.

בשנות ה-2000 החל גל טרור אסלאמי נגד מדינות שונות. שיאו של גל הטרור היה בפיגועי 11 בספטמבר בארצות הברית, בהם נרצחו כ-3,000 איש. ארגון הטרור אל קאעידה קיבל אחריות והשתמש באסלאם כדי להצדיק את הפיגועים. במקביל, נפוצו ברחבי העולם המוסלמי פסקי הלכה המתירים פיגועי התאבדות נגד לא-מוסלמים, ובייחוד נגד אזרחים ישראלים (זאת בעקבות פריצת האינתיפאדה השנייה) ואמריקנים. גל פיגועי ההתאבדות הקשים, והקצנתן של קהילות המהגרים המוסלמים באירופה (ראו פרשת תאו ואן גוך למשל), הביאו במערב להתפשטות תחושה של חשש מדת האסלאם, ונטען כנגדה שזו דת של אלימות הקוראת לטרור אסלאמי ורצח של חפים מפשע, ושואפת לחיסול המערב וחירויות האדם. כל אלה, וכן הכרזתו של נשיא ארצות הברית ג'ורג' ווקר בוש על מלחמה בטרור, כמו גם המלחמות באפגניסטן (2001) ובעיראק (2003), היוו רקע להתעוררות רעיון התנגשות הציוויליזציות (מלחמה כוללת בין הציוויליזציה היודו-נוצרית לבין הציוויליזציה האסלאמית). חכמי דת מוסלמים מתונים נאבקים בקיצונים המנצלים את האסלאם להצדקת הטרור ומגנים את פיגועי ההתאבדות וההתקפות נגד חפים מפשע בשם האסלאם. בנוסף, הם מבקשים לקרוא למעשי הטרור שמבצעים קיצונים מוסלמים בשם "אסלאמיזם" ולא "טרור אסלאמי", על מנת למנוע האשמת האסלאם כולו בטרור.

במקביל, איש הדת הטורקי פטהוללה גילן יסד תנועה אסלמית מתונה הדוגלת בשילוב דת וטכנולוגיה. כתב העת "אקונומיסט" כינה את גילן "אחד האישים המוסלמיים החשובים בעולם"‏[7]

מוסלמים בקהילות המוסלמיות בעולם (לפי מדינות)[עריכת קוד מקור | עריכה]

העולם המוסלמי
  • אינדונזיהFlag of Indonesia.svg  אינדונזיה כ-220 מיליון מוסלמים
  • פקיסטןFlag of Pakistan.svg  פקיסטן כ-174 מיליון מוסלמים
  • הודוFlag of India.svg  הודו כ-161 מיליון מוסלמים
  • בנגלדשFlag of Bangladesh.svg  בנגלדש כ-145 מיליון מוסלמים
  • מצריםFlag of Egypt.svg  מצרים כ-78 מיליון מוסלמים
  • ניגריהFlag of Nigeria.svg  ניגריה כ-78 מיליון מוסלמים
  • טורקיהFlag of Turkey.svg  טורקיה כ-74 מיליון מוסלמים
  • איראןFlag of Iran.svg  איראן כ-74 מיליון מוסלמים
  • אלג'יריהFlag of Algeria.svg  אלג'יריה כ-34 מיליון מוסלמים
  • מרוקוFlag of Morocco.svg  מרוקו כ-32 מיליון מוסלמים
  • סודאןFlag of Sudan.svg  סודאן כ-32 מיליון מוסלמים
  • אפגניסטןFlag of Afghanistan.svg  אפגניסטן כ-28 מיליון מוסלמים
  • אתיופיהFlag of Ethiopia.svg  אתיופיה כ-28 מיליון מוסלמים
  • רוסיהFlag of Russia.svg  רוסיה כ-27 מיליון מוסלמים
  • ערב הסעודיתFlag of Saudi Arabia.svg  ערב הסעודית כ-26 מיליון מוסלמים
  • עיראקFlag of Iraq.svg  עיראק כ-26 מיליון מוסלמים
  • האיחוד האירופיFlag of Europe.svg אירופה כ-23 מיליון מוסלמים
  • תימןFlag of Yemen.svg  תימן כ-22 מיליון מוסלמים
  • סוריהFlag of Syria.svg  סוריה כ-21 מיליון מוסלמים
  • ניז'רFlag of Niger.svg  ניז'ר כ-13 מיליון מוסלמים
  • מאליFlag of Mali.svg  מאלי כ-13 מיליון מוסלמים
  • סנגלFlag of Senegal.svg  סנגל כ-12 מיליון מוסלמים
  • תוניסיהFlag of Tunisia.svg  תוניסיה כ-10 מיליון מוסלמים
  • לובFlag of Libya.svg  לוב כ-7 מיליון מוסלמים
  • צ'אדFlag of Chad.svg  צ'אד כ-6 מיליון מוסלמים
  • ירדןFlag of Jordan.svg  ירדן כ-6 מיליון מוסלמים
  • לבנוןFlag of Lebanon.svg  לבנון כ-2 מיליון מוסלמים
  • ארצות הבריתFlag of the United States.svg  ארצות הברית כ-6 מיליון מוסלמים
  • הרשות הפלסטיניתFlag of Palestine.svg  הרשות הפלסטינית כ-3 מיליון מוסלמים
  • ישראלFlag of Israel.svg  ישראל כמיליון מוסלמים
  • קנדהFlag of Canada.svg  קנדה כמיליון מוסלמים
  • בחרייןFlag of Bahrain.svg  בחריין כמיליון מוסלמים
  • סך הכול במדינות אלה כמיליארד ו-384 מיליון מוסלמים‏[8].

לפי יבשות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. אסיה (+רוסיה) כ-738 מיליון מוסלמים
  2. המזרח התיכון (+איראן, טורקיה ומצרים) כ-334 מיליון מוסלמים
  3. אפריקה כ-265 מיליון מוסלמים
  4. אירופה כ-23 מיליון מוסלמים
  5. צפון אמריקה כ-7 מיליון מוסלמים

הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדינות החברות בארגון
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי

הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי הוקם בשנת 1969, ברבאט שבמרוקו, במפגש מתואם של ראשי המדינות האסלאמיות, וכיום הוא מונה 57 מדינות חברות (כולל הרשות הפלסטינית), ובהן 22 מדינות ערב השייכות לליגה הערבית. מטה הוועידה נמצא בג'דה שבערב הסעודית.

המדינות החברות בו החליטו פה אחד לשתף פעולה ביניהן מבחינה כלכלית ומבחינת משאבים כדי להשיג בצורה הטובה והברורה ביותר מספר מטרות בעלות חשיבות מרובה: הקטנת ה"אסלאמופוביה" של המערב, שימור המקומות הקדושים לאסלאם וסיוע לפלסטינים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מוסלמים בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ The Future of the Global Muslim Populationعدد المسلمين في العالم اليوم والتقديرات لعددهم في المستقبل.
  2. ^ World’s Muslim population more widespread than you might think
  3. ^ worlds-muslim-population-.
  4. ^ global religious landscape muslim (באנגלית)
  5. ^ "Executive Summary". The Future of the Global Muslim Population. Pew Research Center. Retrieved 22 December 2011. 
  6. ^ features.pewforum.org/muslim-population/?sort=Pop2030
  7. ^ האקונומיסט, How far they have travelled,בגיליון 6 במרץ 2008
  8. ^ לפי הערכה אחרת יש בעולם 1.57 מיליארד מוסלמים[1]