התחנה האקולוגית טמואיאוס

התחנה האקולוגית טמואיאוס
מידע כללי
תאריך הקמה	1990
נתונים ומידות
שטח	8,660 הקטאר, 188 הקטאר, 8,472 הקטאר
מיקום
מדינה	ברזיל
מיקום	ריו דה ז'ניירו
קואורדינטות	23°05′02″S 44°30′50″W / 23.084°S 44.514°W
	(למפת ריו דה ז'ניירו רגילה) ריו דה ז'ניירו סאו גונסלו קאמפוס דוס גויטקאזס פטרופוליס מאקאה אספיריטו; סאנטו; סאו פאולו מינאס ז'ראיס האוקיינוס האטלנטי התחנה האקולוגית טמואיאוס

התחנה האקולוגית טמואיאוס (בפורטוגזית: Estação Ecológica de Tamoios) היא תחנה אקולוגית ימית במדינת ריו דה ז'ניירו, ברזיל. התחנה מוגנת ברמת "la" - שמורת טבע קפדנית. המטרה של התחנה האקולוגית היא שמירה על הטבע ותמיכה במחקר מדעי. התחנה הוכרזה כאזור מוגן ב-23 בינואר 1990 ומנוהלת מאז על ידי מכון צ'יקו מנדס לשימור המגוון הביולוגי.

מיקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

התחנה נמצאת בשטח עיריית פאראטי, מדינת ריו דה ז'ניירו. התחנה ממוקמת במפרץ אילהה גרנדה, ומכילה 29 איים. הנקודה הגבוהה ביותר בה נמצאת בגטבה של 132 מטרים (433 רגל). התחנה מתפרשת על שטח המהווה 4% משטח מפרץ אילהה גרנדה. 96.64% משטח התחנה האקולוגית הוא ימי.

אקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשקעים השנתיים הממוצעים בתחנה האקולוגית הם 2,500 מילימטרים מים. טווח הטמפרטורות בטמואיאוס הוא 19 עד 27 מעלות צלזיוס. המקור העיקרי למים מתוקים בשמורה הוא מפרץ ספטיבה. רכס הרים הנמצא קרוב לשטח הימי של השמורה גורם ללחות גבוהה באוויר ולאקלים לח מאוד בשטחי התחנה האקולוגית. רכס ההרים גורם גם לשיטפונות פתאומיים באזור השמורה.

אקולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השחף הדרום אמריקאי (South American tern) נודד לאיי השמורה בחודשים יוני-אוגוסט. הצמחייה באיים היא חלק מהיער האטלנטי, ומשתנה במידה ניכרת בהתאם לגודל האי, תנאי הקרקע ומידת התערבות בני האדם. הצמחייה עשירה בעצי דקל, עשבים וקקטוסים. ישנם איים הסובלים מכריתת יערות, שריפות, או דייג המשפיעים לרעה על המערכות האקולוגית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא התחנה האקולוגית טמואיאוס בוויקישיתוף