שמורת טבע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svg המונח "שמורה" מפנה לכאן. לערך העוסק בקפלי עור דקים המכסים את העיניים, ראו עפעף.
המכתש הקטן, אחת משמורות הטבע בישראל

שמורת טבע היא חבל ארץ שהוכרז כמקום מוגן מפני שינויים אשר עלולים לשנות את אופי החי, הצומח והדומם בו. שמורת טבע מיועדת בעיקר לשמר מצב קיים, של צמחים, בעלי חיים ותצורות נוף, המותאמים לסביבה של השמורה המסוימת. שמורת הטבע שומרת על המאזן האקולוגי ומגנה על אוכלוסיית החי והצומח המקומי מפני פגיעה - לרוב של בני האדם - כגון: ציד, קטיפת פרחי בר, עיבוד חקלאי, בנייה, תעשייה מזהמת ועוד. לשמורות טבע יעוד נוסף: הן מהוות "ריאות ירוקות" למדינה, וככל שמחריף הזיהום הסביבתי, חשיבותן עולה וגוברת. בנוסף, לשמורות הטבע גם תכלית תיירותית וחינוכית ובשל כך מצויים בהן מסלולי טיול מסומנים ושילוט הדרכה. חוקים מיוחדים אוסרים על פגיעה בכל המצוי בשמורת טבע: ערכי טבע מוגנים וחיות בר.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילתן של שמורות הטבע באחוזות הציד הגדולות שהחזיקו מלכים ואצילים שלאיש לא הייתה רשות להיכנס אליהן - מלבד כמובן בעליהן. ההבנה כי יש צורך בשימור הטבע התעוררה רק בעת החדשה, משהחלו להתייחס לטבע כאל ערך בפני עצמו ונוכחו לדעת כי עשרות מינים של בעלי חיים כבר נכחדו. שמורת הטבע הראשונה בעולם הייתה, ככל הנראה, קטע מיער פונטנבלו (Fontainebleau) שליד פריז, שקבוצת ציירים הצליחה (ב-1858) להגן עליו באמצעות צו. ב-1864, בעיצומה של מלחמת האזרחים של ארצות הברית - חתם לינקולן על חוק, שהעניק לעמק יוסמיטי מעמד של שמורת טבע. גם במקרה זה, כמו בזה של יער פונטנבלו, הסתפקו היוזמים במניעת השמדת האתר, בלי להבטיח אמצעים לשמירה ושימוש בו. ב-1870 לאחר שנערך סקר בשטח המוכר כיום כפארק לאומי ילוסטון, נהגה הרעיון של פארק לאומי כפי שאנו מכירים אותו כיום. עורכי הסקר החליטו לפעול לשימור המקום לטובת כלל הציבור, וב-1872 החליט הקונגרס האמריקני להעניק למקום מעמד של פארק לאומי. בארצות שונות, קיימים כיום סוגים שונים של שטחים מוגנים. הסיווג בישראל: שמורת טבע, גן לאומי, שמורת נוף, יער קק"ל ואתר לאומי. בארצות אחרות, קיימים גם מרחבים ביוספריים מוגנים, הכוללים שטחי חקלאות.

שמורות טבע בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – שמורות טבע בישראל, שמורות טבע ימיות בישראל, שמורות טבע עירוני בישראל

שלטונות המנדט הבריטי חוקקו את פקודת הציד שנועדה להגן על חיות הבר ולהסדיר את נושא הציד. בראשית שנות ה-50 של המאה ה-20, עם הכוונה לייבש את אגם החולה, החלו חובבי הטבע במאבק אשר נועד לשמר את מערכת הטבע הייחודית של החולה. תוצאת המאבק הייתה הקמתה של שמורת הטבע הראשונה בארץ, שמורת החולה, וכן הקמתה של החברה להגנת הטבע. בעשר השנים הראשונות לקיומה עסקה החברה להגנת הטבע בפקוח בשטח, בהקמת בתי ספר שדה ובהסברה.

בשנת 1963 חוקקה הכנסת את חוק הגנים הלאומיים ושמורות הטבע לפיו קמה רשות שמורות הטבע ב-1 בינואר 1964. תפקידה העקרי של הרשות הוא להקים ולנהל את שמורות הטבע בישראל ולאכוף את חוק להגנת חיית הבר. ב-1998 אוחדה הרשות עם רשות הגנים הלאומיים לגוף אחד - רשות הטבע והגנים.

בישראל יש 375 שמורות טבע המשתרעות על-פני שטח של כ- 5,317 קמ"ר. כל שמורה מאפיינת בתי גידול, נופים וחבלי ארץ ייחודיים, או מכילה מינים נדירים של חי, צומח ותופעות גאולוגיות. מספרן המדויק של שמורות הטבע בארץ משתנה כתוצאה מתהליכים להכרזת שמורות טבע חדשות לאורך השנים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עמנואל הראובני, קום התהלך בארץ - מדריך שמורות טבע בישראל, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1985
  • האנציקלופדיה העברית כרך ו1 עמוד 642, הוצאת מסדה.