התמוטטות עצבים
התמוטטות עצבים הוא מושג עממי שכולל בתוכו מספר גדול ומגוון של מצבים. המכנה המשותף של מצבים אלו - הופעה של תסמינים קשים בתחום הנפשי, הרגשי או החשיבתי בצורה פחות או יותר פתאומית, אשר מלווים בקריסה נפשית הכוללת ירידה בכל התחומים - ברמה התפקודית, בהיבט הבין-אישי ובתחום התעסוקתי. הביטוי איננו בשימוש רפואי מקצועי ואין מונח קליני רפואי מקביל.
מצבים
[עריכת קוד מקור | עריכה]תחת המושג התמוטטות עצבים, יכולים להיכלל מצבים נורמטיביים ומצבים שאינם נורמטיביים. מצבים נורמטיביים – סיטואציות בהן הסימפטומים הם של התמוטטות עצבים, אולם מדובר במצב נורמטיבי, שלרוב אינו דורש התערבות רפואית. מצבים לא נורמטיביים, פתולוגיים – מוכרים כאבחנות פסיכיאטריות.
- דוגמאות למצבים נורמטיביים
- תגובת אבל.
- תגובה להודעות אשר קשורות במצב הבריאותי של אדם.
- תגובה לאירוע מפחיד שקרה לאיש קרוב.
- תנודות רגשיות בגיל ההתבגרות.
- דוגמאות למצבים לא נורמטיביים
- הפרעת הסתגלות – כאשר בנסיבות חיים חדשות אדם מתקשה להסתגל לאורך זמן, ומפתח דיכאון, חרדה, ירידה תפקודית, חוסר שינה וסימפטומים נוספים. התופעה מוכרת כהפרעה פסיכיאטרית.
- תגובת לחץ אקוטית – מצבים פתאומיים יותר, אשר מופיעים כתגובה לאירוע בחייו של אדם. (לדוגמה: אירועי טרור, אירועים מסוימים בצבא וכו). מתפתחת תמונה קלינית דרמטית ופתאומית בעקבות האירועים האלה, ונדרש טיפול מיידי. במקרה שהסימפטומים ממשיכים או חוזרים בעתיד – הדבר נחשב הפרעת דחק פוסט טראומתית.
- תגובה פסיכוטית קצרה – בדרך כלל כתגובה פסיכוטית לאיזושהי התרחשות שאצל רוב האוכלוסייה נחשבת לנורמלית – (לדוגמה: פרידה מבן/בת זוג, גיוס וכדומה). בוחן המציאות במקרה הזה אינו תקין (יש מחשבות שווא), והמצב דורש טיפול תרופתי אנטיפסיכוטי.
סיבות נפוצות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ישנן מספר סיבות נפוצות בין המקרים של התמוטטות עצבים:
- התעללות קשה.
- תקופת אבטלה ארוכה.
- קשיים יוצאי דופן בהתנהלות המקצועית או הלימודית.
- נדודי שינה קשים.
- אובדן של קרוב משפחה.
- שימוש בסמים פסיכואקטיביים.
- הצקות חברתיות חוזרות ונשנות.
- דחייה קשה.
טיפול
[עריכת קוד מקור | עריכה]המונח התמוטטות עצבים הוא רחב וכולל תחתיו מגוון של סיטואציות – חלקן נורמליות וחלקן אינן נורמליות. לכן, חשוב לעשות את האבחנה הנכונה. בעת הטיפול יש להתחשב בשני היבטים:
- הסימפטומים המיידים, וטיפול בהם.
- ניסיון להבין מהי הבעייתיות המיוחדת של אותו בן אדם, כיצד ניתן למנוע את הישנות המקרה בעתיד. (לדוגמה: ליווי פסיכולוגי, להבין מהן נקודות החולשה של האדם וכיצד ניתן לחזק אותן).
