התמוטטות עצבים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

התמוטטות עצבים הוא מושג עממי שכולל בתוכו מספר גדול ומגוון של מצבים. המכנה המשותף של מצבים אלו - הופעה של סימפטומים בתחום הנפשי, הרגשי או החשיבתי בצורה פחות או יותר פתאומית, אשר מלווים בירידה ברמה התפקודית הרגילה, גם בהיבט הבין-אישי וגם בהיבט התעסוקתי. הביטוי איננו בשימוש רפואי מקצועי ואין מונח קליני רפואי מקביל.

מצבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחת המושג התמוטטות עצבים, יכולים להיכלל מצבים נורמטיביים ומצבים שאינם נורמטיביים. מצבים נורמטיביים –סיטואציות בהן הסימפטומים הם של התמוטטות עצבים, אולם מדובר במצב נורמטיבי, שלרוב אינו דורש התערבות רפואית. מצבים לא נורמטיביים, פתולוגיים – מוכרים כאבחנות פסיכיאטריות.

דוגמאות למצבים נורמטיביים:

  1. תגובת אבל.
  2. תגובה להודעות אשר קשורות במצב הבריאותי של אדם.
  3. תגובה לאירוע מפחיד שקרה לאיש קרוב.
  4. תנודות רגשיות בגיל ההתבגרות.


דוגמאות למצבים לא נורמטיביים:

  1. הפרעת הסתגלות – כאשר בנסיבות חיים חדשות אדם מתקשה להסתגל לאורך זמן, ומפתח דיכאון, חרדה, ירידה תפקודית, חוסר שינה וסימפטומים נוספים. התופעה מוכרת כהפרעה פסיכיאטרית.
  2. תגובת לחץ אקוטית – מצבים פתאומיים יותר, אשר מופיעים כתגובה לאירוע בחייו של אדם. (לדוגמה: אירועי טרור, אירועים מסוימים בצבא וכו). מתפתחת תמונה קלינית דרמטית ופתאומית בעקבות האירועים האלה, ונדרש טיפול מיידי. במקרה שהסימפטומים ממשיכים או חוזרים בעתיד – הדבר נחשב הפרעת דחק פוסט טראומתית.
  3. תגובה פסיכוטית קצרה – בדרך כלל כתגובה פסיכוטית לאיזושהי התרחשות שאצל רוב האוכלוסייה נחשבת לנורמלית – (לדוגמה: פרידה מחבר, גיוס וכדומה). בוחן המציאות במקרה הזה אינו תקין (יש מחשבות שווא), והמצב דורש טיפול תרופתי אנטיפסיכוטי.

סיבות נפוצות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנן מספר סיבות נפוצות בין המקרים של התמוטטות עצבים:

טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

המונח התמוטטות עצבים הוא רחב וכולל תחתיו מגוון של סיטואציות – חלקן נורמליות וחלקן אינן נורמליות. לכן, חשוב לעשות את האבחנה הנכונה. בעת הטיפול יש להתחשב בשני היבטים:

  1. הסימפטומים המיידים, וטיפול בהם.
  2. ניסיון להבין מהי הבעייתיות המיוחדת של אותו בן אדם, כיצד ניתן למנוע את הישנות המקרה בעתיד. (לדוגמה: ליווי פסיכולוגי, להבין מהן נקודות החולשה של האדם וכיצד ניתן לחזק אותן).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]