הפרעת הסתגלות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הפרעת הסתגלותאנגלית: Adjustment Disorder) היא קבוצה[1] של 6 הפרעות נפשיות תגובתיות, כלומר כאלו המתרחשות בעקבות אירוע או סדרת אירועים מעוררי דחק נפשי. ספקטרום הפרעות ההסתגלות כולל את ההפרעות הבאות: הפרעת הסתגלות עם מצב רוח דיכאוני, הפרעת הסתגלות עם חרדה, הפרעת הסתגלות עם תערובת של מצב רוח דיכאוני וחרדה, הפרעת הסתגלות עם הפרעות שליטה בדחפים, הפרעת הסתגלות עם הפרעות שליטה בדחפים וברגשות והפרעת הסתגלות לא ספציפית. קבוצת הפרעות זו נמצאת בפרק אחד עם הפרעות הקשורות לטראומה נפשית ודחק (PTSD ועוד).[1] הפרעת הסתגלות יכולה להתפתח על רקע של מגוון רחב מאד של סוגי גורמי דחק (סטרסורים), חלקם קשורים לאירוע בודד וחלקם מתמשכים.

אבחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרעת הסתגלות
שם בלועזית Adjustment Disorders
תחום בריאות הנפש
ICD-10
(אנגלית)
F43.20 - F43.25
DSM-5
(אנגלית)
309.0, 309.24, 309.28, 309.3, 309.4, 309.9

לפי ה DSM 5, אבחון של הפרעת הסתגלות מהרשימה שלעיל מחייב לעמוד בקריטריונים הבאים:[1][2]

א.התפתחות של סימפטומים התנהגותיים או רגשיים כתגובה לסטרסור או סטרסורים ברי זיהוי שהתרחשו בטווח זמן של עד שלושה חודשים מהופעת התסמינים.

ב. הסימפטומים וההתנהוגיות הללו הם בעלי משמעות קלינית כפי שמעיד אחד התסמינים הבאים או שניהם:

  1. תחושת מצוקה שהיא חסרת פרופורציה לאינטנסיביות ולגודל האיום / הסטרסור. יש להביא בחשבון את ההיבט התרבותי העשוי להשפיע על האופן בו הסימפטומים באים לידי ביטוי.
  2. פגיעה משמעותית בתפקוד החברתי התעסוקתי או בתפקודים אחרים.

ג. ההפרעה קשורת הדחק אינה תואמת ל'קריטריונים של הפרעה נפשית אחרת ואינה מהווה ביטוי חיצוני של הפרעה נפשית אחרת.

ד. הסימפטומים אינם מייצגים אבל נורמלי

ה. כאשר גורם הדחק או תוצאותיו הסתיימו או נפסקו, הסימפטומים אינם נמשכים יותר מ-8 חודשים.

סוגי הפרעות הסתגלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הפרעת הסתגלות עם מצב רוח דיכאוני: מצב רוח ירוד, נטייה לדמוע, חוסר תקווה, משתלטים
  • הפרעת הסתגלות עם חרדה: עצבנות דאגה, או חרדת נטישה משתלטים
  • הפרעת הסתגלות עם תערובת של מצב רוח דיכאוני וחרדה: השתלטות צירוף של תסמיני דיכאון וחרדה.
  • הפרעת הסתגלות עם הפרעות שליטה בדחפים: התמונה הקלינית כוללת הפרעות שליטה בדחפים
  • הפרעת הסתגלות עם הפרעות שליטה בדחפים וברגשות: יש חרדה, ו/או דיכאון כמתואר לעיל וכן הפרעה בשליטה בדחפים.
  • הפרעת הסתגלות לא ספציפית: קטגוריה זו נועדה לתמונה קלינית שלא מתאימה לאף אחד מהנ"ל

שכיחות ואפידמיולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרעות הסתגלות הן הפרעות שכיחות אם כי ישנה שונות רבה בין תרבויות שונות. השכיחות נעה בין 5% ל 20% (כתלות בסוג ההפרעה).[1] בבתי חולים פסיכיאטריים זו האבחנה השכיחה ביותר במקרים רבים ושיעורה עומד על כ 50%.[3][4][5]

גורמי סיכון פרוגנוסטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פליטים בכלא ביוון.
פליטים בכלא ביוון, דוגמה לקבוצת סיכון להתפתחות הפרעות הסתגלות

גורמים סביבתיים: אנשים עם נסיבות חיים קשות (חיים בעוני, חיי פליט וכדומה) והתנסויות קשות (קורבנות אלימות למשל, אנשים שחוו אובדנים וכדומה), נמצאים בסיכון מוגבר לפתח הפרעות הסתגלות[1].

מהלך ההפרעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרעות הסתגלות מתפתחות בשלושת החודשים שחלפו מאז האירוע מעורר המצוקה והיא נמשכת שישה חודשים לאחר אירוע זה. אם הסטרסור הוא אירוע יחיד ואקוטי (למשל פיטורים מעבודה, סיום קשר רומנטי[6], וגם אירועים חמורים יותר כמו תאונת דרכים או אסון טבע). התסמינים יופיעו בדרך כלל תוך ימים מהאירוע, ויימשכו לא יותר ממספר חודשים. אם האירוע מעורר המצוקה הוא בעל אופי מתמשך, לדוגמה הגירה לארץ אחרת, התסמינים יימשכו זמן רב יותר ועשויים ללבוותכלול תסמינים דיכאוניים, תסמיני חרדה או שילוב של שניהם יחד, או קושי בשליטה בדחפים. ש אופי מתמשך.

תמונה קלינית[עריכת קוד מקור | עריכה]

התמונה הקלינית של הפרעות ההסתגלות משתנה בהתאם לסוג ההפרעה הספציפי. היא יכולה לכלול הפרעות התנהגות, דיכאון, חרדה או שילובים שלהם. בחלק מהמקרים (ככל הנראה יותר בבני נוער מאשר במבוגרים) ישנה אפשרות להתפתחות של נטיות אובדניות.[7][8] עם זאת אין לכך איזכור ב DSM או ב ICD.

סוגיות בין תרבותיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

התמונה הקלינית בהפרעות הסתגלות יכולה להיות שונה בין תרבות לתרבות. יש תרבויות בהן מקובל יותר להחצין רגש ויש שפחות. לכן התמונה מבחינת עוצמת התסמינים יכולה להשתנות מתרבות לתרבות כך שנראה הבדל בין ילידי המזרח הרחוק וילידי ארצות הברית למשל.[9]

פרוגנוזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרוגנוזה במרבית המקרים טובה וההחלמה תהיה ספונטנית במרבית המקרים. עם זאת בחלק מהמקרים (13-18%) עלולה להתפתח הפרעת דיכאון מז'ורי, או הפרעת שימוש בחומרים פסיכואקטיביים. כ-8% עלולים לקבל אבחנה של הפרעת אישיות אנטיסוציאלית.[10]

תחלואה נלווית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרעות הסתגלות יכולות להופיע עם מרבית ההפרעות הנפשיות הידועות. עם זאת האבחון בהפרעה נוספת אפשרי רק אם הסימפטומים של הפרעת הסתגלות אינם מתארים באופן שלם את הסימפטומים שהתפתחו נוכח הסטרסור. כך למשל אדם יכול לפתח הפרעת הסתגלות בעקבות פיטורין מעבודה ובאותו זמן הוא יכול להיות מאובחן עם הפרעה טורדנית כפייתית. בנוסף הפרעות הסתגלות מהוות תחלואה נלווית שכיחה לתחלואה גופנית.[1]

מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנו ניסיון לאתר גורמי סיכון ומצד שני גם גורמים הקשורים לחוסן נפשי, המשפיעים על הסיכוי לפתח הפרעת הסתגלות. כיוון אחר של מחקר הוא בדיקת ההשלכות הפסיכולוגיות של מגוון מצבים רפואיים כמו שבץ, התקף לב ועוד. זאת מתוך ניסיון להבין מי נמצא בסיכון גדול יותר לפתח סימפטומים של הפרעת הסתגלות ומי פחות.[11] קבוצה אחרת של מחקרים בודקת את מאפיינים ביולוגיים של הפרעות נפשיות תגובתיות ובהן גם הפרעת הסתגלות, באמצעות דימות תהודה מגנטי תפקודי (fMRI) זאת במטרה לעמוד על המכנים המשותפים בין הפרעת הסתגלות להפרעות תגובתיות אחרות כמו הפרעת דחק פוסט טראומטית, והפרעת דחק אקוטית.[12]

אבחנה מבדלת[1][עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרעת דיכאון מז'ורי: אם לאדם יש סימפטומים המתאימים להפרעת דיכאון מז'ורי הוא לא יקבל אבחנה של הפרעות הסתגלות[13].

הפרעת דחק פוסט טראומטית: הסטרסור בהפרעת הסתגלות אינו חמור כפי שנדרש בקריטריון A בהפרעת דחק פוסט טראומטית. גם הזמן שעבר מהאירוע ועד הופעת התסמינים שונה בהפרעת דחק פוסט טראומטיים. לבסוף בהפרעת דחק פוסט טראומטית קיימים תסמיני חודרנות שאינם קיימים בדרך כלל בהפרעת הסתגלות. לבסוף, הפרעת הסתגלות שונה מההפרעות הטראומטיות (ASD, PTSD) בסימפטומים. הסימפטומים בהפרעת הסתגלות לא יכללו תופעות של חודרנות (Intrusive Thoughts) כפי שקיימים בשתי ההפרעות הנ"ל וכן לא יכללו דיסוציאציה כפי שיכולה להיות קיימת ב ASD.

הפרעת אישיות: ישנם דפוסי אישיות שיכולים לגרום לפגיעות רבה יותר להפרעות הסתגלות (למשל הפרעת אישיות נמנעת). כמו כן יש מקרים בהם אנשים עם הפרעת אישיות כזו או אחרת עשויים להציג תמונה קלינית הדומה לזו של הפרעת הסתגלות גם בלי שעברו אירוע מעורר מצוקה. הדרך להבחין בין המצבים היא באמצעות תשאול של האדם על עברו. תישאול כזה יאפשר להבין אם התמונה הקלינית הנוכחית התפתחה בעקבות אירוע מעורר מצוקה או לא.[13]

גורמים פסיכולוגיים המשפיעים על גורמים רפואיים: החמרה במצב רפואי כרוני, או קבלת אבחנה חדשה, יכולים לגרום להתפתחות של הפרעת הסתגלות בחלק מהאנשים.

תגובות מצוקה נורמטיביות : כשדברים רעים קורים לאנשים רוב בני האדם מתרגזים במידה כזו או אחרת. זו אינה הפרעת הסתגלות. המצב הפתולוגי של הפרעת הסתגלות כולל תגובה לא פרופורציונלית לאירוע המתמשכת עד כמה חודשים לאחר האירוע.

טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטיפול בהפרעות הסתגלות עשוי להיות קשור לסטרסור שגרם להתפתחות ההפרעה. למשל כאשר מדובר באבל בעקבות פטירת אדם, מקובל לתת ייעוץ אבל[14]. אם האדם פיתח הפרעת הסתגלות עקב כניסה למשטר של דיאליזה למשל, הוא עשוי לקבל תמיכה נפשית שתסייע לו להתמודד עם המצב החדש. בחלק מהמקרים תמיכה כזו היא חלק אינטגרלי מהטיפול שהאדם מקבל בעקבות הבעיה הרפואית.

סוגים אחרים של טיפול כוללים קשיבות (Mindfulness) קבוצתי, טיפול פסיכודינמי קצר מועד[15], וכן טיפול מרחוק באמצעות האינטרנט[16].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שרה מק'נמרה, כיצד נעזור לצעירים להתמודד עם לחץ ומתח, הוצאת אח, 2013
  • Carta, M. G., Hardoy, M. C., & Balestrieri, M. (2013). Adjustment Disorder. International Handbook of Psychiatry: A Concise Guide for Medical Students, Residents, and Medical Practitioners, 443-460.‏
  • Jon Kabat-Zinn, Full catastrophe living : using the wisdom of your body and mind to face stress, pain, and illnes, Bantam Books trade paperback 2013

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 1.6 American Psychiatric Association, Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders (DSM–5), WDC: American Psychiatric Association, 5, 2013, פרק Trauma - and stressor related Disorders, עמ' 286-289
  2. ^ James J. Strain, Encyclopedia of Psychopharmacology, Springer Berlin Heidelberg, 2015, עמ' 36–39. (באנגלית)
  3. ^ Anja Mehnert, Sigrun Vehling, Katharina Scheffold, Natalie Ladehoff, Prävalenz von Anpassungsstörung, Akuter und Posttraumati­scher Belastungsstörung sowie somatoformen Störungen bei Krebspatienten, PPmP - Psychotherapie · Psychosomatik · Medizinische Psychologie, 63, 2013/12, עמ' 466–472 doi: 10.1055/s-0033-1347197
  4. ^ L. González, B. Pecino, C. Gomez, M. Anibarro, Descriptive study of adjustment disorders in a mental health unit., European Psychiatry, Abstract of the 25th European Congress of Psychiatry, 41, 2017-04-01, עמ' S607 doi: 10.1016/j.eurpsy.2017.01.956
  5. ^ Louis Jacob, Alexandra Spiess, Karel Kostev, Prevalence of depression, anxiety, adjustment disorders, and somatoform disorders in patients with age-related macular degeneration in Germany, GMS German Medical Science, 15, 2017-02-09 doi: 10.3205/000245
  6. ^ Andrea Horn, Andreas Maercker, Anpassung an ein belastendes Ereignis im Paar: Depressionen beim Partner als Risiko für das Auftreten von Anpassungsstörungen, PPmP - Psychotherapie · Psychosomatik · Medizinische Psychologie, 65, 2015/08, עמ' 296–303 doi: 10.1055/s-0035-1545310
  7. ^ Laia Ferrer, Teresa Kirchner, Suicidal tendency in a sample of adolescent outpatients with Adjustment Disorder: Gender differences, Comprehensive Psychiatry, 55, 2014-08-01, עמ' 1342–1349 doi: 10.1016/j.comppsych.2014.04.017
  8. ^ Fei-Hsiu Hsiao, Yu-Ming Lai, Yu-Ting Chen, Tsung-Tsair Yang, Efficacy of psychotherapy on diurnal cortisol patterns and suicidal ideation in adjustment disorder with depressed mood, General Hospital Psychiatry, 36, 2014-03-01, עמ' 214–219 doi: 10.1016/j.genhosppsych.2013.10.019
  9. ^ Phillip D. Akutsu, Bahareh Abhari, Adjustment disorders in Asians and Asian Americans, Asian Journal of Psychiatry, This issue includes a Special Section on Classification of Psychiatric Disorders, 7, 2014-02-01, עמ' 68–70 doi: 10.1016/j.ajp.2013.12.002
  10. ^ Laura Weiss Roberts‏,Joseph B Layde‏,Richard Balon‏, International Handbook of Psychiatry: A Concise Guide for Medical Students, Residents, and Medical Practitioners, World Scientific, 2014, פרק 18 Adjustment Disorders, עמ' 443-460
  11. ^ Alex J. Mitchell, Bhavisha Sheth, John Gill, Motahare Yadegarfar, Prevalence and predictors of post-stroke mood disorders: A meta-analysis and meta-regression of depression, anxiety and adjustment disorder, General Hospital Psychiatry, 47, 2017-07-01, עמ' 48–60 doi: 10.1016/j.genhosppsych.2017.04.001
  12. ^ Hui Li, Yuning Lin, Ji Chen, Xiaoyang Wang, Abnormal regional homogeneity and functional connectivity in adjustment disorder of new recruits: a resting-state fMRI study, Japanese Journal of Radiology, 35, 2017-04-01, עמ' 151–160 doi: 10.1007/s11604-017-0614-2
  13. ^ 13.0 13.1 Anne M. Doherty, Faraz Jabbar, Brendan D. Kelly, Patricia Casey, Distinguishing between adjustment disorder and depressive episode in clinical practice: The role of personality disorder, Journal of Affective Disorders, 168, 2014-10-15, עמ' 78–85 doi: 10.1016/j.jad.2014.06.034
  14. ^ J. William Worden, PhD ABPP, Grief Counseling and Grief Therapy, Fourth Edition: A Handbook for the Mental Health Practitioner, Springer Publishing Company, 2008-08-11. (באנגלית)
  15. ^ Kramer, U., Pascual-Leone, A., Despland, J. N., & de Roten, Y., One minute of grief: Emotional processing in short-term dynamic psychotherapy for adjustment disorder., Journal of consulting and clinical psychology, 83(1), עמ' 187
  16. ^ Andreas Maercker, Rahel C Bachem, Louisa Lorenz, Christian T Moser, Adjustment Disorders Are Uniquely Suited for eHealth Interventions: Concept and Case Study, JMIR Mental Health, 2, 2015-05-08 doi: 10.2196/mental.4157