וזיריסטן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מפת האזור, בירוק מסומן אזור וזיריסטן

וזיריסטן (בפרסית: وزیرستان, "ארץ הווזיר") הוא אזור הררי, המשתרע על פני 11,585 קמ"ר, ונמצא באזור צפון-מערב פקיסטן וגובל באפגניסטן. האזור מאוכלס כולו על ידי פשטונים, והשפה המדוברת בעמק היא שפת הווזירוולה משפות הפשטו. האזור נמצא בשטחים שבטיים המנוהלים על ידי השלטון הפדרלי, ונחשב מחוץ לארבעת מחוזות המדינה.

וזיריסטן כוללת את האזור ממערב ומדרום מערב לפשאוור, כשנהר טוצ'י מצפונה ונהר גומאל מדרומה. אזור זה היה בריבונות שבטית עצמאית עד 1893, כשהיה מחוץ לאימפריה הבריטית. פלישת השבטים לשטח הבריטי היוותה בעיה מתמדת עבור הבריטים, והובילה למשלחות עונשין תכופות בין 1860 ל-1945. האזור הפך לחלק מפקיסטן בשנת 1947.

מסיבות מנהליות, וזיריסטן מחולקת לשני תת-שבטים - צפון וזיריסטן ודרום וזיריסטן עם אוכלוסיות הכוללות (נכון ל-1998) כ-361,246 וכ-429,841 בני אדם בהתאמה. לתת-השבטים יש מאפיינים שונים ברורים, אולם שניהם שייכים לשבט וזיר ומדברים בשפה משותפת - הווזירוולה. הלוחמים הווזיריים ידועים כלוחמים אימתניים, ומוכרים בשל מריבות הדמים התכופות שבהם הם מעורבים.

השבטים של וזיריסטן נשלטים על ידי הגברים זקני הכפר הנפגשים בג'ירגה השבטית (מעין פרלמנט). מבחינה חברתית ודתית, וזיריסטן הוא אזור שמרני מאוד. הנשים נשמרות בקפידה, וכל בית חייב להיות בראשותה של דמות גברית. נוכחות הטליבאן באזור מהווה בעיה המדאיגה את הקהילה הבינלאומית, במיוחד מאז המלחמה באפגניסטן.