ויליאם ברודי

ויליאם ברודי
William Brodie
לידה	22 בינואר 1815; Banff, הממלכה המאוחדת
פטירה	30 באוקטובר 1881 (בגיל 66); אדינבורו, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד
מקום קבורה	בית קברות דין
מקום לימודים	קולג' אדינבורו לאמנות
תקופת הפעילות	1852–1880 (כ־28 שנים)
הושפע על ידי	לורנס מקדונלד

ויליאם ברודי (באנגלית: William Brodie; ‏ 22 בינואר 1815 – 30 באוקטובר 1881) היה פַּסָּל סקוטי שעבד באדינבורו.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוא היה בנו של ג'ון ברודי, בעל ספינה במחוז אברדין, ואחיו הבכור של אלכסנדר ברודי (1830–1867), שגם הוא היה פסל. כשהיה כבן שש עברה משפחתו לאברדין. ויליאם ברודי היה חניך של שרברב, למד בזמנו הפנוי במכון לאמנות באברדין, והתנסה בפיסול דמויות של אנשים ידועים. עד מהרה החל ליצור דיוקנאות על מדליונים קטנים שמשכו את תשומת ליבו של הכלכלן וההיסטוריון ג'ון היל ברטון (אנ'). ברטון עודד אותו לנסוע לאדינבורו בשנת 1847. שם למד ברודי במשך ארבע שנים בקולג' אדינבורו לאמנות (אנ') והחל לפסל בקנה מידה גדול יותר. בין היתר יצר פסל ראש של אחד מפטרוניו הראשונים, לורד ג'פרי (אנ').

בערך ב-1853 הוא נסע לרומא, שם השתלם אצל הפסל לורנס מקדונלד (אנ'), ובסיועו של האחרון עיצב את "קורינה, המוזה הלירית", יצירה שמפעלי קופלנד (אנ') שיעתקו במיניאטורות ארבע שנים מאוחר יותר. ברודי נבחר לחבר באקדמיה המלכותית הסקוטית (RSA) ב-1857, וב-1859 כובד בדרגת עמית כבוד שלה. ב-1876 מונה למזכיר ה-RSA, תפקיד שמילא עד מותו.

ברודי הציג באקדמיה המלכותית, 1850–1881, ובאקדמיה המלכותית הסקוטית, 1847–1881; בתערוכה הגדולה של 1851 הציג את קבוצת "נל הקטנה והסבא שלה" (דמויות מספרו של דיקנס, "בית ממכר עתיקות").

ברודי נפטר בביתו באדינבורו ב-30 באוקטובר 1881. הוא נקבר עם אשתו ובתו בבית הקברות דין מתחת לאנדרטה פשוטה של גרניט שעליה כד, שלא כמו המונומנטים הגדולים. הכד נושא גילוף של זחל שנולד מחדש כפרפר, סמל יווני המצביע על אמונה בגלגול נשמות או בחיים לאחר המוות.