אברדין
| |||
התיאטרון המלכותי באברדין | |||
מדינה | הממלכה המאוחדת | ||
---|---|---|---|
אומת הבית | סקוטלנד | ||
מחוז | אברדין סיטי | ||
תאריך ייסוד | 1175 | ||
שטח | 186 קמ"ר | ||
אוכלוסייה | | ||
‑ בעיר | 200,680 (2016) | ||
‑ צפיפות | 1,089 נפש לקמ"ר (2005) | ||
קואורדינטות | 57°09′09″N 2°06′36″W / 57.1526°N 2.11°W | ||
אזור זמן | UTC | ||
http://www.aberdeencity.gov.uk | |||
אברדין (באנגלית: Aberdeen, בגאלית סקוטית: Obar Dheathain) היא עיר נמל בצפון-מזרח סקוטלנד, הממלכה המאוחדת.
היא העיר השלישית בגודל אוכלוסייה מבין ערי סקוטלנד, וב-2005 הוערכה אוכלוסייתה ב-202,370 תושבים. העיר שוכנת בחופה המזרחי של סקוטלנד, ונהנית מרצועת חוף ארוכה ורחבה. לעיתים מכונה אברדין גם "עיר הגרניט" או "העיר הכסופה עם החולות הזהובים", זאת בשל מבנים רבים בעיר אשר נבנו באבן גרניט אפורה, אשר משקעי מינרל המיקה בה מנצנצים בצבע כסף. מאז שנתגלה נפט בים הצפוני מול חופי אברדין מכונה העיר לעיתים גם "בירת הנפט של אירופה".
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ישנן עדויות להתיישבויות פרה-היסטוריות באזור אברדין, בשפך הנהרות די (Dee) ודון (Don) כבר לפני כ-8,000 שנה.
המקום נותר יישוב קטן במשך שנים רבות עד שבשנת 1179 קיבלה רשות לביצוע מסחר (צ'רטר) מהמלך ריצ'רד לב הארי. ב-1319 החלה העיר להתפתח כלכלית בעקבות הצ'רטר המורחב שהוענק לה עם הכרזתו של רוברט הראשון, מלך סקוטלנד מבית ברוס עליה כעל עיר בעלת חשיבות לכתר המלוכה (royal bourgh). אברדין החלה לשגשג והפכה לעיר עצמאית כלכלית. במהלך מלחמות העצמאות הסקוטיות הייתה אברדין תחת שלטון אנגלי. רוברט הראשון שחרר אותה ב-1308 תוך כדי הריסת הטירה המגינה על העיר והריגת חיל המצב האנגלי שהופקד לשמור על העיר. אדוארד השלישי, מלך אנגליה שרף את העיר עד היסוד ב-1336, אך לאחר מכן שיקם את הריסותיה ואף הרחיב וביצר את העיר. העיר החליפה ידיים עוד מספר פעמים במלחמות שניהלו סקוטלנד, אנגליה ואירלנד במאה-ה-17. ב-1647 נפטרו כרבע מתושבי העיר ממגפת אבעבועות שחורות. אברדין הלכה וצמחה כמרכז כלכלי חשוב ועצמאי. חוסנה הכלכלי איפשר לפרנסי העיר לרצף את רחובותיה, לבנות בה מבני ציבור ולפתח את הנמל. ההשקעות הכבדות הביאו את אברדין לסף פשיטת רגל בשנת 1817 אך שנים של שגשוג הרחיקו סכנה זו ואפשרו לעיר להמשיך ולהתפתח. במהלך המאה ה-19 פותחו בעיר תשתיות של תאורה בגז, מים זורמים ומערכת ביוב סגורה אשר שיפרו רבות את איכות החיים בה. אברדין למעשה התפתחה כשני כפרים נפרדים, אברדין הישנה על שפך נהר הדון ואברדין החדשה על שפך נהר הדי. בפועל מדובר בעיר אחת אף על פי שתושבי אברדין הישנה שומרים במקצת על בדלנותם.
מקור השם
[עריכת קוד מקור | עריכה]אברדין הישנה שוכנת במקומה המשוער של ההתיישבות הראשונה באזור, שנקראה "אברדון" (ניתן לתרגם שם זה לעברית בתור "בשפך הדון"). משמעה של התחילית aber היא זרימה משותפת לנחל הדון ולים. שמה הנוכחי, "אברדין", מתייחס לכך שהעיר יושבת בין שני נהרות. משמעה של התחילית aber במקרה זה היא זרימה משותפת לנהר הדי ולנהר הדון. לעיתים נטען כי מקור השם בגאלית הוא "העיר היושבת על פי שני הנהרות".
גאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מזג האוויר באברדין קריר אך ממוזג. הטמפרטורה הממוצעת בה היא 8 מעלות צלזיוס (5-11 מעלות בחורף ו9-16 מעלות בקיץ). בסך הכול יורדים בעיר כ-750 מ"מ גשם במשך כל חודשי השנה. החודשים הגשומים ביותר הם אוקטובר-נובמבר.
העיר מוקפת במצוקים של סלע, בעיקר גרניט, שהפכו לחומר הבניה המועדף על האוכלוסייה בתקופה הוויקטוריאנית. מצוקים אלה מעניקים לשולי העיר גם נופים ייחודיים ואתרי טיפוס מצוקים פופולריים. ברצועת האדמה המחברת בין השפך של נהר הדי ונהר הדון התפתח חוף חולי כתוצאה מחומרי הסחיפה שמביאים הנהרות עמם.
העיר, המאחדת בתוכה את אברדין הישנה, אברדין החדשה, וודסייד והטירה המלכותית של טורי, משתרעת על 185 קמ"ר. היא פרושה על מספר גבעות, ושלוש מהן אף מונצחות בסמל העיר (גבעת הטירה, גבעת כנסיית סנט קת'רין וגבעת טחנת הרוח). ניתן לזהות את אברדין כעיר שצמחה באופן קלאסי מהטירה על ראש הגבעה ומשם התרחבה באופן הדרגתי.
ערים תאומות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רגנסבורג, גרמניה (מ־1955)
- קלרמון-פראן, צרפת (מ־1983)
- בולוואיו, זימבבואה (מ־1986)
- סטוונגר, נורווגיה (מ־1990)
- הומל, בלארוס (מ־1990)
- אטיראו, מחוז אטיראו, קזחסטן
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של אברדין (באנגלית)
- אברדין, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)