לדלג לתוכן

אנג'לה בורדט-קוטס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בורדט-קוטס בציורו של ויליאם צ'ארלס רוס, 1847
הברונית בורדט-קוטס מרעיפה כספים מתוך קרן שפע; שער כתב העת Hornet,‏ 1872

אנג'לה ג'ורג'ינה בוּרדֶט-קוּטס (Angela Georgina Burdett-Coutts;‏ 21 באפריל 1814, לונדון, אנגליה – 30 בדצמבר 1906, לונדון, אנגליה) הייתה נדבנית בריטית שנודעה במפעלי הצדקה שלה, ובמיוחד בתמיכתה בהקניית השכלה ופתרונות דיור לבני דלת העם.

קורות חייה ופועלה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנג'לה בורדט-קוטס הייתה בתם של פרנסיס בורדט (אנ'), פוליטיקאי טורי רדיקלי ושל סופיה קוטס (Coutts), יורשתו של בנקאי לונדוני עשיר. אנג'לה בורדט-קוטס השתמשה בעושרה המופלג, שאת רובו ירשה מידי סבתהּ החורגת (אנ'), כדי לממן מפעלי צדקה למיניהם והייתה לשם דבר בנדיבותה. בורדט-קוטס התמקדה בשיפור תנאי החיים של חסרי היכולת ובמערכות החינוך הציבורי, בעיקר בשכונות האיסט אנד של לונדון. היא חברה לצ'ארלס דיקנס בייסוד Urania Cottage – מעון מקלט לנשים במצוקה, בעיקר לחילוצן ממעגל הזנות.[1] רבות מהן נשלחו לאדלייד, בירת אוסטרליה הדרומית, ובורדט-קוטס תרמה סכומים גדולים לביצור הכנסייה האנגליקנית שם.[2] בורדט-קוטס תמכה, כאביה לפניה, בחיזוק הכלכלה האירית המדולדלת אחרי משברי הרעב הגדול.[3] בין היתר הייתה פעילה בחברה למניעת אכזריות כלפי בעלי חיים (אנ') ודחפה להקמת מתקני מי שתייה במקומות ציבוריים. במקרים רבים תרמה בסתר ובשל כך דבק בה הכינוי "Lady Unknown" (גבירה אלמונית).

חלק נכבד מן המימון שנדרש לסקר ירושלים של צ'ארלס וילסון ב-1864–1865 הגיעה מתרומתה.[4] כוונתה הייתה להביא לפתרון הקשיים באספקת מים נאותים לתושבי העיר. עוד קודם לכן, ב-1850, תמכה בהקמת בית המומרים הפרוטסטנטי בירושלים.[5]

לאות הוקרה על מפעלי הצדקה שלה העניקה לה המלכה ויקטוריה ב-1871 תואר אצולה.[6] בורדט-קוטס הייתה הראשונה ב-1872 בשורת הנשים יקירות העיר לונדון. ב-1874 הייתה ליקירת העיר אדינבורו. ב-1888, עם ייסוד מסדר ג'ון הקדוש, הייתה לאישה הראשונה שצורפה אליו כעמיתה.

בורדט-קוטס, שחיי החברה שלה היו ענֵפים ופעלתניים מאוד, דחתה בעקביות הצעות נישואין רבות. על פי השמועה ביקשה להינשא לידידהּ הקרוב ארתור ולסלי, הדוכס הראשון מוולינגטון, למרות הפרש הגילים ביניהם. ב-1881, והיא בת 66, נישאה לוויליאם להמן אשמיד ברטלט (אנ'), יליד ארצות הברית ובוגר אוניברסיטת אוקספורד, שהיה צעיר ממנה ב-37 שנים ושימש כמזכירהּ.[7] לבני הזוג לא היו צאצאים, ואחרי מותה ניהל את עיזבונהּ והמשיך לתמוך במפעלי הצדקה שלה.

בורדט-קוטס מתה בגיל 92 ונקברה ב-7 בינואר 1907 ברוב טקס בכנסיית וסטמינסטר.[8]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Clara Burdett Patterson, Angela Burdett-Coutts and the Victorians, London: John Murray, 1953
  • Edna Healey, Lady unknown: the life of Angela Burdett Coutts, London: Sidgwick & Jackson, 1978, 1984
  • Diana Orton, Made of gold: a biography of Angela Burdett Coutts, London: Hamish Hamilton, 1980

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שלט האצולה של הברונית אנג'לה בורדט-קוטס
"בעלה של הברונית"; קריקטורה מאת לסלי וורד בכתב העת ואניטי פייר, מרץ 1881, ארבעה שבועות אחרי נישואיה של בורדט-קוטס
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אנג'לה בורדט-קוטס בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ דיקנס הקדיש לה את ספרו מ-1844 Martin Chuzzlewitr
  2. ^ סרטונים "Angela Burdett-Coutt – "Lady Unknown
  3. ^ Frances Clarke, "Coutts Angela Georgina Burdett", Dictionary of Irish Biography, 2009
  4. ^ על תרומתה של בורדט-קוטס למיפוי ירושלים באתר הקרן לחקר ארץ ישראל
  5. ^ יהושע בן אריה, עיר בראי תקופה: ירושלים במאה התשע-עשרה – העיר העתיקה, הוצאת יד יצחק בן-צבי, תשל"ז, עמ' 17, 101, 294
  6. ^ בורדט-קוטס הייתה הברונית הראשונה Suo jure – בזכות עצמה, לא בתוקף ירושה ולא בתוקף נישואין
  7. ^ לפי תנאי הירושה נאלצה למסור שני שליש מהונהּ לאחותה בעקבות הנישואין למי שאינו אנגלי במקורו, וההפחתה פגעה ביוזמות הצדקה שלה; בעלה, שאימץ את שם משפחתה הכפול, השתמש בהון שהועמד לרשותו לקידום מיזמים כלכליים, היה פעיל פוליטי וכיהן ב-1885 ועד מותו ב-1921 כחבר הפרלמנט הבריטי מטעם המפלגה השמרנית
  8. ^ על אנג'לה ג'ורג'ינה בוּרדֶט-קוּטס באתר כנסיית וסטמינסטר