וילי ראושניץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
וילי ראושניץ
אין תמונה חופשית
לידה 22 באוגוסט 1925 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 4 במאי 1994 (בגיל 68) עריכת הנתון בוויקינתונים
ספורט
ענף ספורט כדורמים עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

בנימין "וילי" ראושניץ (22 באוגוסט 1925 - 4 במאי 1994) היה מאמן כדורמים ישראלי, שופט הכדורמים הבינלאומי הראשון בישראל,[1] מאמן נבחרת ישראל בכדורמים, שחקן ומאמן הפועל חיפה בכדורמים, מאמן קבוצות הכדורמים של הפועל קריית טבעון והפועל גוש זבולון ומזכיר הפועל נהריה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראושניץ נולד בווינה, אוסטריה, לקרול, רפד במקצועו, יהודי בעל אזרחות צ'כוסלובקית ולתרזה (שרה) ילידת וינה אף היא, שהתגיירה לפני נישואיה. הוא שחה בקבוצת הכח וינה. בשנת 1938, לאחר האנשלוס, גורש עם משפחתו לברטיסלאבה שבסלובקיה, שם השתייך לנבחרת הלאומית בכדורמים, על אף שבאותה העת לא היה מקובל לקבל יהודים. מרבית חברי הקבוצה לא ידעו על יהדותו, אך אחד מחברי הקבוצה הלשין עליו, ולכן הוא נאלץ להימלט מביתו ולהסתתר בגנים ציבוריים. קודם לכן נלקח אביו מביתו ונשלח למחנה ריכוז ממנו לא חזר בחיים. ראושניץ נתפס ונשלח למספר מחנות ריכוז ובהם אושוויץ.

בתום מלחמת העולם השנייה והשואה, ולאחר תקופת החלמה, נרתם ראושניץ לפעילות בעליה ב', למשימות של איתור נאצים והסגרתם לשלטונות, וכן למשימות של הברחת נשק וכסף מצ'כוסלובקיה עד איטליה לצורך העברתם בדרך הים מאיטליה לישראל.

לאחר שעלה לארץ ישראל נישא ראושניץ ב-27 בפברואר 1950 לאווה. בהתחלה הזוג התגורר במחנה "סנט לוקס" שבקריית אליעזר, חיפה באוהל אחד שהכיל 30 אנשים. משם עבר למעברת כורדני ובשנת 1956 עבר לדירה בשכונת "עמידר" בנהריה.

בתחילה עבד בקטיף בפרדס ליד רעננה ואחר כך בעבודת סבלות בנמל חיפה. בהמשך עבד כמציל בבריכת השחייה של הפועל חיפה. בהמשך עבד במועצת פועלי עכו עד אשר קיבל את העבודה במועצת פועלי נהריה כמזכיר הפועל עד ליציאתו לגמלאות בשנת 1991.

במקביל לעבודתו במועצת הפועלים הוא אימן שחייה וכדורמים. בהתחלה הוא שיחק ואימן את קבוצת הפועל חיפה, אחר כך את קבוצת הפועל קריית טבעון ואת הפועל גוש זבולון. במשך שנים רבות אימן גם את נבחרת ישראל.

במסגרת עיסוקיו הספורטיביים נשלח ראושניץ גם לחו"ל הן כמאמן נבחרת ישראל בכדורמים, הן כשופט כדורמים בינלאומי[2][3] והן כמזכיר הפועל נהריה.

אימן את נבחרת ישראל בכדורמים למכביות החמישית (1957) השישית (1961)[4].

ראושניץ נפטר ב-4 במאי 1994 בגיל 68 לאחר מחלה קשה שארכה כ-6 שנים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]