סלובקיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרפובליקה הסלובקית
Flag of Slovakia.svg Coat of Arms of Slovakia.svg
דגל סמל
מוטו לאומי: אין
המנון לאומי: ישנו ברק מעבר לטאטרה
מיקום סלובקיה
יבשת אירופה
שפה רשמית סלובקית
עיר בירה
(והעיר הגדולה ביותר)
ברטיסלאבה
48°9′N 17°7′E
משטר רפובליקה
ראש המדינה
- נשיא
- הנשיא הנבחר
- ראש ממשלה
נשיא
איוואן גשפארוביץ'
אנדרה קיסקה
רוברט פיצו
הקמה

- תאריך
חלוקת צ'כוסלובקיה
1 בינואר 1993
שטח[1]
- דירוג עולמי
- אחוז שטח המים
49,035 קמ"ר 
131 בעולם
זניח
אוכלוסייה[2]‏ (הערכה ליולי 2014)
- דירוג עולמי של אוכלוסייה
- צפיפות
- דירוג עולמי של צפיפות
5,443,583 נפש 
116 בעולם
111.01 נפש לקמ"ר
92 בעולם
תמ"ג[3]‏ (הערכה לשנת 2013)
- דירוג עולמי
- תמ"ג לנפש
- דירוג עולמי לנפש
133,400 מיליון $ 
65 בעולם
24,506 $
58 בעולם
מדד הפיתוח האנושי[4]‏ (2012)
- דירוג עולמי
0.840 
35 בעולם
מטבע אירו ‏‏[5] ‏ (EUR)
אזור זמן UTC +1
סיומת אינטרנט .sk
קידומת בינלאומית 421+
איוואן גשפארוביץ' נשיא סלובקיה הנוכחי
טירה בבויניצה.

הרפובליקה הסלובקיתסלובקית: Slovenská Republika) היא מדינה במרכז אירופה ללא מוצא לים. המדינה גובלת בפולין בצפון, בהונגריה בדרום, בצ'כיה בצפון מערב, באוסטריה בדרום מערב ובאוקראינה במזרח. סלובקיה נוצרה כמדינה עצמאית לאחר פירוק צ'כוסלובקיה בשנת 1993. ב-2004 הפכה סלובקיה לחברה באיחוד האירופי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסביבות שנת 450 לפני הספירה התיישבו הקלטים בסלובקיה ובנו יישובים בין השאר בברטיסלאבה ובליפטוב. מטבעות כסף הנושאים שמות של מלכים קלטים הם הממצא הארכאולוגי הכתוב הקדום ביותר שנמצא בסלובקיה. משנת 6 לספירה נבנו עמדות קדמיות של האימפריה הרומאית לאורך הדנובה בתוך סלובקיה. באותו זמן, התגוררו בחלקים אחרים של סלובקיה שבטים גרמאנים אשר כונו על ידי הרומאים ברברים. בין השנים 20-50 לספירה התקיימה ממלכה בשם "וואניוס" של השבט הגרמאני קוודי במערב ומרכז סלובקיה.

השבטים הסלאבים התיישבו באזור מהמאה החמישית. בין השנים 623-658 התקיימה במערב סלובקיה ממלכתו של סאמו, השלטון העצמי הסלובקי הראשון. במאה השמינית נוסדה המדינה הסלאבית הראשונה, נסיכות ניטרה, שמרכזה היה בעיר ניטרה שבמערב סלובקיה. נסיכות ניטרה התרחבה עם השנים וכללה בשיאה את רובה של סלובקיה ושטחים של הונגריה. בשנת 833 הובסה נסיכות ניטרה על ידי נסיכות מוראביה, והממלכה המשותפת כונתה מורבייה הגדולה. למרות שלהלכה היו מאוחדות, זכו שליטי נסיכות ניטרה, שהיו מוראבים לאוטונומיה רבה על גבול העצמאות. החל מהמאה ה-11 סופחה סלובקיה לממלכת הונגריה ועקב פיתוחה היחסי לקחה חלק מוביל בממלכת הונגריה. למשך קרוב למאתיים שנה נוהלה סלובקיה כחבל אוטונומי בשם נסיכות ניטרה בתוך הממלכה ההונגרית. בתקופה זאת האוכלוסייה של ממלכת הונגריה התערבבה, כאשר התיישבו בחלק הצפוני של הונגריה וגרמנים, ולאכים והונגרים התיישבו בסלובקיה. בשנת 1241 פלשו המונגולים לסלובקיה והביאו לרעב גדול שהוביל למות חלק ניכר מאוכלוסיית סלובקיה.

בשנת 1461 הקים מתיאש הוניאדי מלך הונגריה אוניברסיטה בבראטיסלבה, אך האוניברסיטה לא האריכה ימים.

כאשר האימפריה העות'מאנית כבשה חלקים מהונגריה, עברה בירת ממלכת הונגריה לבראטיסלבה. עזיבת העות'מאנים את הונגריה במאה ה-18 הביאה לירידת קרנה של סלובקיה. בתחילת המאה ה-19 נכנסה סלובקיה ביחד עם ממלכת הונגריה לתוך האימפריה האוסטרית. במהלך אביב העמים בשנים 1848-1849, תמכו הסלובקים בקיסר אוסטריה, בתקווה לפרוש מהחלק ההונגרי (ממלכת הונגריה) של האימפריה האוסטרית, לתוך החלק האוסטרי, אולם הדבר לא עלה בידם. עם הקמת האימפריה האוסטרו-הונגרית בשנת 1867 והכללת סלובקיה בתוכה, סבלו הסלובקים ממדיניות דיכוי שנועדה להטמיע את הסלובקים בתוך העם ההונגרי. בתי הספר התיכוניים בסלובקיה נסגרו בשנים 1874-1875, והשפה ההונגרית נכפתה על הסלובקים.

בעקבות תוצאות מלחמת העולם הראשונה פורקה האימפריה האוסטרו-הונגרית וב-1918 צורפה סלובקיה למוראביה ובוהמיה ליצירת צ'כוסלובקיה. בעקבות הסכם מינכן בשנת 1938 וכיבוש פראג במרץ 1939, הכריזה סלובקיה על עצמאות, אך למעשה הייתה גרורה של גרמניה הנאצית.

לאחר מלחמת העולם השנייה כוננה מחדש צ'כוסלובקיה כדמוקרטיה. אולם בשנת 1948 תחת הכיבוש הסובייטי הפכה להיות מדינה קומוניסטית המקורבת לברית המועצות. השלטון הקומוניסטי הופל במהפכת הקטיפה בשנת 1989. בשנת 1992 הוביל ראש הממשלה ולדימיר מצ'יאר מהלך של הפרדה מהרפובליקה הצ'כית ובעקבותיו פוצלה המדינה הפדרלית של צ'כיה וסלובקיה, בדרכי שלום, באופן רשמי ב-1 בינואר 1993. ב-1 במאי 2004 הצטרפה סלובקיה לאיחוד האירופי.

פוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סלובקיה היא דמוקרטיה פרלמנטרית עם מערכת רב מפלגתית. הבחירות האחרונות לפרלמנט נערכו ב-12 ביוני 2010 והבחירות לנשיאות נערכו בשני סיבובים ב-3 באפריל 2004 וב-17 באפריל 2004. הנשיא המכהן כיום הוא איוואן גשפארוביץ' וראש הממשלה היא איווטה רדיצ'ובה.

חוקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוקת הרפובליקה הסלובקית היא החוקה אשר נחתמה ב-3 בספטמבר 1992 בטירת ברטיסלאבה לאחר אישור המועצה הלאומית הסלובקית ב-1 בספטמבר 1992. החוקה היא אוסף חוקים מסמלי ממדינה ועד זכויות האזרח הגנה על מיעוטים כלכלה ממשל ומערכת משפט.

ממשל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרשות המבצעת במדינה היא ממשלת סלובקיה שבראשה באופן רשמי עומד הנשיא אשר נבחר לתקופה של חמש שנים. ראש ממשלת סלובקיה ממונה על ידי נשיא סלובקיה ומגיע מהמפלגה הגדולה ביותר או התמיכה הגדולה ביותר בפרלמנט והוא למעשה זה שעומד בראש הרשות המבצעת. הנשיא ממנה את השרים בהמלצת ראש הממשלה והפרלמנט.

הרשות המחוקקת הפרלמנט שנקרא המועצה הלאומית של הרפובליקה הסלובקית היא הרשות המחוקקת ובית הנבחרים של סלובקיה אשר מונה כ-150 חברים שנבחרים לתקופה של ארבע שנים בבחירות דמוקרטיות. המועצה היא שמאשרת את החוקה מחוקקת חוקים ומאשרת את התקציב.

הרשות השופטת בסלובקיה היא מערכת בתי המשפט ובראשה בית המשפט העליון השופטים השר נבחרים על ידי הפרלמנט. ישנם כמה ערכאות במערכת המשפט בסלובקיה הערכה הנמוכה היא בית משפט מחוזי והגבוה ממנה בית משפט אזורי והסמכות השיפוטית העליונה בית המשפט העליון.

מפלגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סלובקיה היא מדינה דמוקרטית שבה פועלת מערכת רב מפלגתית. המפלגות אשר מיוצגות במועצה הלאומית של הרפובליקה הסלובקית הן:

שלטון מקומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מחוזות סלובקיה

סלובקיה מחולקת מנהלית לשמונה מחוזות (kraje) שנקראים על פי הערים הראשיות שבהן. המחוזות נהנים מעצמאות רבה וממשל עצמי רב. אותם מחוזות מתחלקים ל-79 מחוזות משנה.

  1. מחוז ברטיסלאבה
  2. מחוז טרנאוה
  3. מחוז טרנצ'ין
  4. מחוז נ'יטרה
  1. מחוז ז'ילינה
  2. מחוז באנסקה ביסטריצה
  3. מחוז פרשוב
  4. מחוז קושיצה
Slovakiakrajenumbers.png

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלכלת סלובקיה היא מהמצליחות במזרח-מרכז אירופה. בין השנים 2006 עד 2008 השיגה סלובקיה את אחוזי הצמיחה הגבוהים ביותר מבין מדינות האיחוד האירופי במרכז ומזרח אירופה. ב-2006 היה שיעור הצמיחה 8.9%, וב-2007 10.4%. האבטלה ירדה משיא של 19.2% בשנת 2001 לפחות מ-8% בתחילת 2008, בעוד הממוצע במדינות האיחוד האירופי עמד על כ-10%.

המדינה התגברה על רוב הקשיים שעומדים בפני כל מדינה שמשנה את כלכלתה מכלכלה ריכוזית לכלכלת שוק בעלת שוק פתוח. בשנת 2001, ביצעה הממשלה התקדמות גדולה בייצוב כלל משקי ורפורמות מבניות נרחבות. מרבית ההפרטה המדינית כמעט הסתיימה, והמערכת הבנקאית נמצאת כמעט כולה בידיים פרטיות (בעיקר בידי תושבי חוץ) והשקעות החוץ ממשיכות לגדול.

מאז ביצוע הרפורמות צמח התמ"ג לנפש במונחי כוח קנייה (PPP) של סלובקיה מדי שנה, ובשנת 2007 היה גבוה מ-20 אלף דולר.

סלובקיה הצטרפה לגוש האירו בתחילת 2009 והחליפה את המטבע הלאומי, הקורונה הסלובקית באירו. ב-28 במאי 2008 נקבע שער החליפין על 30.126 קורונות ל-1 אירו.

ענפי הייצור בסלובקיה כוללים מגזר חקלאי המייצר בעיקר דגנים, פירות, ענבי יין, טבק ומגדל בקר, חזירים, כבשים, עופות לשחיטה וביצים. התעשייה הסלובקית מיצרת בעיקר טקסטיל, הנעלה, ברזל, פלדה, אבץ ופלסטיק. יש במדינה אוצרות טבע כגון גז טבעי, נפט, פחם חום, ליגניט, ברזל ועץ.

נכון לשנת 2006, התאפיין סחר החוץ ביבוא בשווי של 41.84 מיליארד דולר, בעיקר של נפט גולמי, גז טבעי וחומרי גלם אחרים. מנגד יצאה סלובקיה סחורות בשווי 39.64 מיליארד דולר לצ'כיה, גרמניה, פולין, אוסטריה, איטליה, בריטניה ורוסיה.

מאז שנת 1991 החל להתפתח בסביבות העיר קרומפכי אתר סקי בינלאומי.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סלובקיה ממוקמת במרכז אירופה והיא גובלת עם הונגריה בדרום, אוסטריה במערב, צ'כיה בצפון מערב, פולין בצפון ואוקראינה במזרח.

רוב שטחה של המדינה הוא הררי, בעיקר בחלקה הצפוני בו נמצאים הרי הקרפטים, המתחילים בברטיסלאבה וממשיכים עד לחבל טרנסילבניה ברומניה. הפסגות הגבוהות ביותר נמצאות ברכס הרי טאטרה, שהם חלק מרכס הקרפטים. רכס הטאטרה הוא רכס אלפיני, המתאפיין בפסגות גבוהות, עמקים צרים ואגמים קרחוניים. להרי הטאטרה מספר רכסי משנה, ובהם: הרי הטאטרה המערביים (Západné Tatry), הרי הטאטרה הגבוהים (Vysoké Tatry) והרי הטאטרה הנמוכים (Nízke Tatry).

דרום המדינה מתאפיין בשפלה, המשתרעת לאורך נהר הדנובה בדרום-מערב המדינה. הדנובה הוא הנהר הגדול ביותר בדרום סלובקיה, ומגיע אליה מאוסטריה, זורם בה לאורך 172 ק"מ וממשיך להונגריה. נהר Vah, שהוא פלג של הדנובה, הוא הנהר הארוך ביותר במדינה, ומתחיל בהרי הטאטרה וזורם לאורך 403 ק"מ.

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסלובקיה חיים כמעט 5.5 מיליון נפש אשר מתפלגים מבחינה אתנית באופן הבא: 85.5% מהאוכלוסייה הם סלובקים, 11% מהאוכלוסייה הם הונגרים, אשר מהווים את המיעוט האתני הגדול ביותר במדינה והם מתרכזים בעיקר בדרומה ובמזרחה. באזורים אלו הם מהווים רוב בחלק מהנפות, אך גם בעיירות נוספות בקרבת הגבול עם הונגריה (למשל סהי). מיעוטים אתניים אחרים כוללים גם את הצוענים (1.7%), צ'כים (1%), אוקראינים, גרמנים, פולנים ואחרים.

החוקה הסלובקית מבטיחה את חופש הדת. על כך ההתפלגות הדתית במדינה היא כדלקמן: מרבית האוכלוסייה, כ-69%, הם קתולים, 7% מהאוכלוסייה הם פרוטסטנטים (לותרנים), 4% נוספים הם אורתודוקסים יוונים, 2% הם קלוויניסטים. לגבי שאר האוכלוסייה, או שאין נתונים או שהם משתייכים לזרמים שונים בנצרות.

במדינה חיים כ-2,300 יהודים מתוך אוכלוסייה מוערכת של כ-120,000 יהודים שחיו באזור לפני מלחמת העולם השנייה.

במדינה זאת כמו ברוב המדינות הסלאביות יש אלמנט כפרי חזק מאוד. כ-45% מהאוכלוסייה חיים בכפרים המונים עד 5,000 איש, ועוד 14% מהאוכלוסייה חיים בכפרים המונים עד 1,000 איש.

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניין בית ספר בדולני קובין

בסלובקיה חייבים הילדים בתשע שנות חינוך חובה. רוב בתי הספר שייכים למבנה לימודים של תשע שנות חינוך יסודי (עד 1990 שמונה שנים) וארבע שנות לימוד תיכוני. עם זאת, ישנם בתי ספר על פי מבנה של 4 שנות לימוד יסודי ושמונה שנות לימוד בגימנסיה. הגימנסיות הם בתי ספר סלקטיביים המקבלים רק מועמדים בעלי יכולות גבוהות. הם מוכוונים להכנת התלמידים ללימודים גבוהים. חלק מהגימנסיות הם בעלי דגש לנושא מסוים דוגמת שפות או מתמטיקה. שבוע הלימודים הוא בן חמישה ימים, מיום שני עד יום שישי. לפני שנות השמונים של המאה ה-20 התקיימו לימודים גם בשבת. חופשת הקיץ מתקיימת בחודשים יולי ואוגוסט בדומה לנהוג בישראל. התלמידים לומדים כשישה שיעורים של 45 דקות ביום לימודים. תעודות עם ציונים בין 1 (הגבוה ביותר) ל-5 (הנמוך ביותר) מוענקות פעמיים בשנה. מקובל בסלובקיה להעניק ציונים גבוהים יחסית למדינות מערב אירופה.

תוכנית הלימודים כוללת לימודי סלובקית של כשעה ביום (למעט בבתי ספר של המיעוטים ההונגריים והאוקראיניים בהם לומדים את שפת האוכלוסייה), לימודי חשבון של כשעה ביום, ולימודי שפה זרה של כארבע שעות שבועיות. עד שנת 1990 היו לומדים רוסית בתור שפה זרה, אולם עם נפילת הקומוניזם עברו ללמד גרמנית וכיום לומדים אנגלית ו/או גרמנית. לימודים נוספים כוללים 6 שעות מדעים, 2 שעות היסטוריה, 2 שעות גאוגרפיה, 2 שעות חינוך גופני ושעת לימודי דת. בחלק מבתי הספר יש שיעורי ציור, חקלאות ומוזיקה אולם בתי ספר רבים מוותרים על שיעורים אלו בגלל מחסור במשאבים. חלק נכבד מהילדים לומדים אומנות בבתי ספר יסודיים לאמנות המלמדים אחר הצהריים.

עד שנת 1990 היו מבחני בגרות כלל מדינתיים בסלובקית, שפה זרה ומתמטיקה. לאחר מכן, בין השנים 1990-‏2005, היו מבחנים בית ספריים בלבד. החל משנת 2005 הוכנסו שוב מבחנים כלל מדינתיים.

רוב בתי הספר שייכים למדינה המספקת חינוך חינם, כולל השאלה של ספרי לימוד. קצת יותר מ-5% מבתי הספר הם פרטיים, רובם כנסיתיים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דירוג שטח - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-5 באפריל 2014
  2. ^ דירוג אוכלוסייה - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-5 באפריל 2014
  3. ^ דירוג תמ"ג - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-5 באפריל 2014
  4. ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2012 בדו"ח 2013 של אתר מינהל הפיתוח של האומות המאוחדות
  5. ^ ‏לפני ה-1 בינואר 2009 - קורונה סלובקית.‏


מדינות אירופה

אוסטריה · אוקראינה · אזרבייג'ן 1 · איטליה · איסלנד · אירלנד · אלבניה · אנדורה · אסטוניה · ארמניה 2 · בולגריה · בלגיה · בלארוס · בוסניה והרצגובינה · גאורגיה 1 · גרמניה · דנמרק · הולנד · הונגריה · הממלכה המאוחדת · הרפובליקה הצ'כית · ותיקן · טורקיה 1 · יוון · לוקסמבורג · לטביה · ליטא · ליכטנשטיין · מולדובה · מונאקו · מונטנגרו · מלטה · מקדוניה · נורבגיה · סן מרינו · סלובניה · סלובקיה · ספרד · סרביה · פולין · פורטוגל · פינלנד · צרפת · קוסובו · קזחסטן 1 · קפריסין 2 · קרואטיה · רומניה · רוסיה 1 · שבדיה · שווייץ


חבלי ארץ "לא מוכרים": אבחזיה · דרום אוסטיה · טרנסניסטריה · נגורנו קרבאך · צפון קפריסין 2


שטחים תלויים: אולנד · אקרוטירי ודקליה 2 · איי פארו · גיברלטר · גגאוזיה · גרנזי · יאן מאיין · ג'רזי · האי מאן · סבאלברד · הרפובליקה האוטונומית קרים


הערות: 1 חלק משטח המדינה נמצא באסיה. 2 מבחינה גאוגרפית נמצאת באסיה, אך נחשבת חלק מאירופה מסיבות היסטוריות.
אירופה
מדינות וטריטוריות סלאביות
אוקראינה · בוסניה והרצגובינה · בולגריה · בלארוס · טרנסניסטריה (בלתי מוכרת) · מונטנגרו · מקדוניה · סלובניה · סלובקיה · סרביה · פולין · צ'כיה · קרואטיה · רוסיה מפת אירופה הסלאבית