סלובקיה

הרפובליקה הסלובקית
Slovenská Republika

דגל סמל
הבירה ברטיסלאבה
לחצו כדי להקטין חזרה לחצו להגדלה
מוטו לאומי	אין
המנון לאומי	ישנו ברק מעבר לטטרה המנון
ממשל
משטר	דמוקרטיה פרלמנטרית
ראש המדינה	נשיא סלובקיה
נשיא סלובקיה	פטר פלגריני
ראש הרשות המבצעת	ראש ממשלת סלובקיה
ראש ממשלת סלובקיה	זוזנה צ'פוטובה
שפה רשמית	סלובקית
עיר בירה	ברטיסלאבה 48°9′N 17°7′E (והעיר הגדולה ביותר)
רשות מחוקקת	המועצה הלאומית של הרפובליקה הסלובקית
גאוגרפיה
יבשת	אירופה
שטח יבשתי	49,035 קמ"ר (131 בעולם)
אחוז שטח המים	זניח
אזור זמן	UTC +1
היסטוריה
הקמה	פירוק צ'כוסלובקיה
- תאריך	1 בינואר 1993
ישות קודמת
דמוגרפיה
אוכלוסייה (הערכה 1 בפברואר 2026)	5,456,189 נפש (123 בעולם)
צפיפות	111.27 נפש לקמ"ר (104 בעולם)
אוכלוסייה לפי גיל 0 10 20 30 40 50 60 70 80 בגיל 0–14 15.76% בגיל 15–24 9.91% בגיל 25–54 43.31% בגיל 55–64 12.48% בגיל 65 ומעלה 18.54%
כלכלה
תמ"ג (2024)	141.78 מיליארד דולר (61 בעולם)
תמ"ג לנפש	25,984 דולר (61 בעולם)
מדד הפיתוח האנושי (2023)	0.880 (44 בעולם)
מדד ג'יני	24.1 (1 בעולם)
מטבע	אירו‏ (EUR)
בנק מרכזי	הבנק הלאומי של סלובקיה
שונות
חגים לאומיים	חג המולד חג ההתגלות אחד במאי ראש השנה האזרחית יום כל הקדושים יום המאבק לחרות ודמוקרטיה יום שישי הטוב יום קיריל ומתודיאוס הקדושים יום שני של פסחא ערב חג המולד יום סטפן הקדוש
סיומת אינטרנט	sk
קידומת בין־לאומית	421
www.slovakia.com
(למפת סלובקיה מוגדלת)   ברטיסלאבה טרנבה טרנצ'ין ניטרה ז'ילינה באנסקה ביסטריצה פרשוב קושיצה צ'כיה פולין אוק. רו. הונגריה א ו ס ט ר י ה סלובקיה (למפת סלובקיה רגילה)   ברטיסלאבה טרנבה טרנצ'ין ניטרה ז'ילינה באנסקה ביסטריצה פרשוב קושיצה צ'כיה פולין אוק. רו. הונגריה א ו ס ט ר י ה סלובקיה

סלובקיה (בסלובקית: Slovensko, [ˈslɔʋenskɔ], סְלוֹבֶנְסְקוֹ), המכונה כיום הרפובליקה הסלובקית (בסלובקית: Slovenská Republika, [ˈslɔʋenskaː ˈrepublika], סְלוֹבֶנְסְקָה רֶפּוּבְּלִיקָה) היא ארץ ומדינה ללא מוצא לים במרכז אירופה. המדינה גובלת בפולין בצפון, בהונגריה בדרום, בצ'כיה בצפון מערב, באוסטריה בדרום-מערב, ובאוקראינה במזרח. סלובקיה הוכרזה בשנת 1968 כחלק של צ'כוסלובקיה הפדרטיבית, והייתה למדינה עצמאית לאחר פירוק צ'כוסלובקיה בשנת 1993. בשנת 2004 הצטרפה סלובקיה לברית נאט"ו ולאיחוד האירופי.

היסטוריה

כתובת רומית בטרנצ'ין מתקופת האימפריה הרומית

מסביבות שנת 450 לפני הספירה התיישבו הקלטים בסלובקיה ובנו יישובים בין השאר בברטיסלאבה ובליפטוב. מטבעות כסף הנושאים שמות של מלכים קלטים הם הממצא הארכאולוגי הכתוב הקדום ביותר שנמצא בסלובקיה. משנת 6 לספירה נבנו עמדות קדמיות של האימפריה הרומית לאורך הדנובה בתוך סלובקיה. באותו זמן התגוררו בחלקים אחרים של סלובקיה שבטים גרמאנים אשר כונו על ידי הרומאים ברברים. בין השנים 20–50 לספירה התקיימה ממלכה בשם "וואניוס" של השבט הגרמאני קוודי במערב ומרכז סלובקיה.

השבטים הסלאבים התיישבו באזור מן המאה החמישית. בשנים 623–658 התקיימה במערב סלובקיה ממלכתו של סאמו, השלטון העצמי הסלובקי הראשון. במאה השמינית נוסדה המדינה הסלאבית הראשונה, נסיכות ניטרה, שמרכזה היה בעיר ניטרה שבמערב סלובקיה. נסיכות ניטרה התרחבה עם השנים וכללה בשיאה את רובה של סלובקיה ושטחים של הונגריה. בשנת 833 הובסה נסיכות ניטרה על ידי נסיכות מוראביה, והממלכה המשותפת כונתה מורביה הגדולה. אף על פי שלהלכה היו מאוחדות, זכו שליטי נסיכות ניטרה, שהיו מוראבים לאוטונומיה רבה על גבול העצמאות. החל מהמאה ה-11 סופחה סלובקיה לממלכת הונגריה ועקב פיתוחה היחסי לקחה חלק מוביל בממלכת הונגריה. למשך קרוב למאתיים שנה נוהלה סלובקיה כחבל אוטונומי בשם נסיכות ניטרה בתוך הממלכה ההונגרית. בתקופה זאת האוכלוסייה של ממלכת הונגריה התערבבה, כאשר סלובקים התיישבו בחלק הצפוני של הונגריה וגרמנים, ולאכים והונגרים התיישבו בסלובקיה. בשנת 1241 פלשו המונגולים לסלובקיה והביאו לרעב גדול שהוביל למות חלק ניכר מאוכלוסיית סלובקיה.

כאשר האימפריה העות'מאנית כבשה חלקים מהונגריה, עברה בירת ממלכת הונגריה לבראטיסלבה. עזיבת העות'מאנים את הונגריה במאה ה-18 הביאה לירידת קרנה של סלובקיה. בתחילת המאה ה-19 נכנסה סלובקיה יחד עם ממלכת הונגריה לתוך האימפריה האוסטרית. במהלך אביב העמים בשנים 1848–1849, תמכו הסלובקים בקיסר אוסטריה, בתקווה לפרוש מהחלק ההונגרי (ממלכת הונגריה) של האימפריה האוסטרית, ולהצטרף לחלק האוסטרי, אולם הדבר לא עלה בידם. עם הקמת האימפריה האוסטרו-הונגרית בשנת 1867 נכללה סלובקיה בממלכת הונגריה. בשנים הבאות הסלובקים סבלו ממדיניות דיכוי שנועדה להטמיע את הסלובקים בתוך העם ההונגרי. בתי הספר התיכוניים בסלובקיה נסגרו בשנים 1874–1875, והשפה ההונגרית נכפתה על הסלובקים.

לאחר מלחמת העולם הראשונה פורקה האימפריה האוסטרו-הונגרית וב-1918 צורפה סלובקיה למוראביה ובוהמיה ליצירת צ'כוסלובקיה. צ'כוסלובקיה התקיימה עד שנת 1939. בעקבות הסכם מינכן ובוררות וינה הראשונה בשנת 1938, לחצו הסלובקים וקיבלו אוטונומיה מצ'כוסלובקיה. בעקבות איומים מצד הנאצים לספח את החלק הסלובקי להונגריה החליטה ההנהגה הסלובקית להכריז על עצמאות ב-14 במרץ 1939. עקב כך איים היטלר בפלישה צבאית, תוך הבטחה שאם צ'כוסלובקיה תתפרק, יזכו הצ'כים לאוטונומיה מוגבלת במסגרת הרייך הגרמני. יום לאחר הכרזת העצמאות כבשו הגרמנים את צ'כיה ואת הבירה פראג.

השלטון החדש בסלובקיה היה דיקטטורה פשיסטית שהנהיגו הנשיא יוזף טיסו וראש הממשלה וויטייך טוקה. כגרורה של גרמניה הנאצית הצטרפה סלובקיה לפלישה הנאצית לפולין ב-1939 וכן לפלישה לברית המועצות ב-1941. נוסף על כך התחייבה לפני הנאצים לחקוק קודקס חוקים אנטישמי בסגנון חוקי נירנברג, ובעקבותיו גורשו למעלה משני שלישים של יהדות סלובקיה למחנות הריכוז הנאציים. בסוף אוגוסט 1944 החלו הנאצים בפלישה צבאית לסלובקיה, וזו גרמה לפרוץ המרד הסלובקי. המרד דוכא לקראת סוף אוקטובר אותה שנה. בעקבות התקדמות הצבא האדום ודחיקת הוורמאכט מערבה כוננה מחדש בתחילת אפריל 1945 צ'כוסלובקיה (באופן זמני בקושיצה) כמדינה דמוקרטית.

אולם בשנת 1948 הפכה תחת הכיבוש הסובייטי למדינה קומוניסטית המקורבת לברית המועצות. השלטון הקומוניסטי הופל במהפכת הקטיפה בשנת 1989. בשנת 1992 הוביל ראש הממשלה ולדימיר מצ'יאר מהלך של הפרדה מן הרפובליקה הצ'כית. במהלך זה פוצלה המדינה הפדרלית של צ'כיה וסלובקיה בדרכי שלום באופן רשמי ב-1 בינואר 1993. ב-1 במאי 2004 הצטרפה סלובקיה לאיחוד האירופי.

פוליטיקה

פרק זה טעון עדכון. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לעדכן אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

סלובקיה היא דמוקרטיה פרלמנטרית עם מערכת רב-מפלגתית. הבחירות האחרונות לפרלמנט נערכו ב-30 בספטמבר 2023. ראש הממשלה מאז ספטמבר 2023 הוא רוברט פיצו. בחודש מאי 2024 נורה על ידי אלמוני בצאתו מישיבת הממשלה. ב-30 במרץ 2019 נבחרה זוזנה צ'פוטובה לנשיאת המדינה והיא מכהנת בתפקיד זה למן 15 ביוני אותה שנה.

חוקה

חוקת הרפובליקה הסלובקית היא החוקה אשר נחתמה ב-3 בספטמבר 1992 בטירת ברטיסלאבה לאחר אישור המועצה הלאומית הסלובקית ב-1 בספטמבר 1992. החוקה היא אוסף חוקים – מסמלי המדינה ועד זכויות האזרח, הגנה על מיעוטים, כלכלה, ממשל ומערכת משפט.

ממשל

הרשות המבצעת במדינה היא ממשלת סלובקיה שבראשה עומד באופן רשמי הנשיא אשר נבחר לתקופה של חמש שנים ולו סמכויות מוגבלות. ראש ממשלת סלובקיה ממונה על ידי נשיא סלובקיה ומגיע מן המפלגה הגדולה ביותר או בעל התמיכה הרבה ביותר בפרלמנט והוא למעשה זה שעומד בראש הרשות המבצעת. הנשיא ממנה את השרים בהמלצת ראש הממשלה והפרלמנט.

הרשות המחוקקת הוא הפרלמנט ובית הנבחרים שנקרא המועצה הלאומית של הרפובליקה הסלובקית של סלובקיה, המונה כ-150 חברים שנבחרים לתקופה של ארבע שנים בבחירות דמוקרטיות ויחסיות. המועצה היא שמאשרת שינויים לחוקה, מחוקקת חוקים ומאשרת את התקציב.

הרשות השופטת בסלובקיה היא מערכת בתי המשפט ובראשה בית המשפט העליון ששופטיו נבחרים על ידי המועצה הלאומית.

ישנן כמה ערכאות במערכת המשפט בסלובקיה – הערכאה הנמוכה היא בית משפט מחוזי, הגבוהה ממנה היא בית משפט אזורי, ואילו הסמכות השיפוטית העליונה היא בית המשפט העליון.

מפלגות

סלובקיה היא מדינה דמוקרטית שבה פועלת מערכת רב-מפלגתית. המפלגות אשר מיוצגות במועצה הלאומית של הרפובליקה הסלובקית הן:

• כיוון – המפלגה הסוציאל-דמוקרטית – 83 מקומות
• האיחוד הנוצרי והדמוקרטי הסלובקי – המפלגה הדמוקרטית – 11 מקומות
• מפלגת העם – התנועה למען דמוקרטיה סלובקית – 11 מקומות, חברה בקואליציה
• התנועה הנוצרית דמוקרטית – 16 מקומות, חברה בקואליציה. יאן פיגל עומד בראש המפלגה.
• עצמאיים – 16 מושבים
• מוסט – היד – 13 מושבים
• חירות וסולידריות – 11 מושבים

שלטון מקומי

ערך מורחב – מחוזות סלובקיה

סלובקיה מחולקת מנהלית לשמונה מחוזות (kraje) עם אוטונומיה רבה שנקראים על פי הערים הראשיות שבהן ומתחלקים ל-79 מחוזות משנה.

1. מחוז ברטיסלאבה
2. מחוז טרנבה
3. מחוז טרנצ'ין
4. מחוז נ'יטרה
5. מחוז ז'ילינה
6. מחוז באנסקה ביסטריצה
7. מחוז פרשוב
8. מחוז קושיצה

צבא וביטחון

ערך מורחב – הכוחות המזוינים של סלובקיה

סלובקיה הצטרפה לנאט"ו ב-29 במרץ 2004.

כלכלה

ערך מורחב – כלכלת סלובקיה

בניין הבנק המרכזי של סלובקיה עם תאורה בצורת מטבע האירו לציון הצטרפותה של סלובקיה לגוש האירו בינואר 2009

כלכלת סלובקיה היא מהמצליחות במזרח-מרכז אירופה. בין השנים 2006–2008 השיגה סלובקיה את אחוזי הצמיחה הגבוהים ביותר ממדינות האיחוד האירופי במרכז ובמזרח אירופה. ב-2006 היה שיעור הצמיחה 8.9%, וב-2007 10.4%. האבטלה ירדה משיא של 19.2% בשנת 2001 לפחות מ-8% בתחילת 2008, בעוד הממוצע במדינות האיחוד האירופי עמד על כ-10%.

המדינה התגברה על רוב הקשיים שעומדים בפני כל מדינה שמשנה את כלכלתה מכלכלה ריכוזית לכלכלת שוק בעלת שוק פתוח. בשנת 2001 ביצעה הממשלה התקדמות גדולה בייצוב כלל-משקי ורפורמות מבניות נרחבות. מרבית ההפרטה המדינית כמעט הסתיימה, המערכת הבנקאית נמצאת כמעט כולה בידיים פרטיות (בעיקר בידי תושבי חוץ), והשקעות החוץ ממשיכות לגדול. מאז ביצוע הרפורמות צמח התמ"ג לנפש במונחי כוח קנייה (PPP) של סלובקיה מדי שנה, ובשנת 2007 היה גבוה מ-20 אלף דולר.

בינואר 2009 הצטרפה סלובקיה לגוש האירו והחליפה את המטבע הלאומי, הקורונה הסלובקית, באירו. ב-28 במאי 2008 נקבע שער החליפין על 30.126 קורונות ל-1 אירו.

מאז שנת 1991 החל להתפתח בסביבות העיר קרומפכי אתר סקי בינלאומי. ענפי הייצור בסלובקיה כוללים מגזר חקלאי המייצר בעיקר דגנים, פירות, ענבי יין, טבק ומגדל בקר, חזירים, כבשים, עופות לשחיטה וביצים. התעשייה הסלובקית מיצרת בעיקר טקסטיל, הנעלה, ברזל, פלדה, אבץ ופלסטיק. יש במדינה אוצרות טבע כגון גז טבעי, נפט, פחם חום, ליגניט, ברזל ועץ.

נכון לשנת 2006 התאפיין סחר החוץ ביבוא בשווי של 41.84 מיליארד דולר, בעיקר של נפט גולמי, גז טבעי וחומרי גלם אחרים. מנגד ייצאה סלובקיה סחורות בשווי 39.64 מיליארד דולר למדינות צ'כיה, גרמניה, פולין, אוסטריה, איטליה, בריטניה ורוסיה.

גאוגרפיה

סלובקיה ממוקמת במרכז אירופה וגובלת עם הונגריה בדרום, אוסטריה במערב, צ'כיה בצפון מערב, פולין בצפון ואוקראינה במזרח.

מפה טופוגרפית של סלובקיה

רוב שטחה של המדינה הוא הררי, בעיקר בחלקה הצפוני שבו נמצאים הרי הקרפטים, המתחילים בברטיסלאבה ונמשכים עד לחבל טרנסילבניה ברומניה. הפסגות הגבוהות ביותר נמצאות ברכס הרי הטטרה, שהם חלק מרכס הקרפטים. רכס הטטרה הוא רכס אלפיני, המתאפיין בפסגות גבוהות, עמקים צרים ואגמים קרחוניים. להרי הטטרה כמה רכסי משנה, ובהם: הרי הטטרה המערביים (Západné Tatry), הרי הטטרה הגבוהים (Vysoké Tatry) ובליאנסקה טטרי.

דרום המדינה מתאפיין בשפלה, המשתרעת לאורך נהר הדנובה בדרום-מערב המדינה. זהו הנהר הגדול ביותר בדרום סלובקיה, והוא מגיעה אליה מאוסטריה, זורם בה לאורך 172 ק"מ וממשיך להונגריה. נהר ואך (Váh), שהוא פלג של הדנובה, הוא הנהר הארוך ביותר במדינה. הוא נובע בהרי הטטרה, זורם לאורך 403 ק"מ ונשפך אל הדנובה.

דמוגרפיה

"הכנסייה הכחולה" בברטיסלאבה, בירת סלובקיה

בסלובקיה חיים בסביבות 5.5 מיליון נפש. התפלגותם האתנית: 80.7% הם סלובקים; 8.5% הם הונגרים, המיעוט האתני הגדול במדינה והם מתרכזים בעיקר בדרומה ובמזרחה. באזורים אלו הם מהווים רוב בחלק מהנפות, אך גם בעיירות נוספות בקרבת הגבול עם הונגריה (למשל שאהי). מיעוטים אתניים אחרים הם צוענים (2%), צ'כים (0.6%), אוקראינים, גרמנים, פולנים ואחרים.

הגיל החציוני במדינה הוא 41. תוחלת החיים הממוצעת היא 77 שנים. ממוצע הילודה הוא 1.5 צאצאים לאישה.

החוקה הסלובקית מבטיחה את חופש הדת. ההתפלגות הדתית במדינה היא כדלקמן: מרבית האוכלוסייה, כ-66%, הם קתולים, 8.9% מן האוכלוסייה הם פרוטסטנטים (לותרנים), 0.9% נוספים הם אורתודוקסים יוונים, 2% הם קלוויניסטים. 24% אינם משייכים את עצמם לשום דת.

במדינה חיים כ-2,300 יהודים, לעומת אוכלוסייה מוערכת של כ-120,000 יהודים שחיו באזור לפני מלחמת העולם השנייה.

הערים הגדולות של סלובקיה אומדן רשמי מתאריך 1 בינואר 2022
	דירוג	שם	מחוז	אוכלוסייה	דירוג	שם	מחוז	אוכלוסייה
ברטיסלאבה קושיצה
	1	ברטיסלאבה	ברטיסלאבה	475,577	11	פריבידזה	טרנצ'ין	44,355	פרשוב ז'ילינה
	2	קושיצה	קושיצה	227,458	12	זבולן	באנסקה ביסטריצה	40,239
	3	פרשוב	פרשוב	83,897	13	פובז'סקה ביסטריצה	טרנצ'ין	38,125
	4	ז'ילינה	ז'ילינה	81,940	14	נובה זמקי	ניטרה	37,270
	5	ניטרה	ניטרה	77,610	15	מיכאלובצה	קושיצה	36,253
	6	באנסקה ביסטריצה	באנסקה ביסטריצה	75,317	16	ספישסקה נובה וס	קושיצה	35,138
	7	טרנבה	טרנבה	63,194	17	קומארנו	ניטרה	32,643
	8	טרנצ'ין	טרנצ'ין	54,458	18	לוויצה	ניטרה	31,440
	9	מרטין	ז'ילינה	51,769	19	הומנה	פרשוב	30,925
	10	פופרד	פרשוב	49,430	20	ברדיוב	פרשוב	30,579

בסלובקיה אחוז התושבים אשר גרים ביישובים עירוניים, הוא הנמוך באיחוד האירופי ובין הנמוכים באירופה. רק 54% מהאוכלוסייה גרים ביישובים עירוניים.

חינוך

בשנת 1461 הקים מתיאש הוניאדי מלך הונגריה אוניברסיטה בבראטיסלבה, אך האוניברסיטה לא האריכה ימים.

בית ספר יסודי בפזינוק/בזין (הו'), 1914

בסלובקיה חייבים הילדים בתשע שנות חינוך חובה. רוב בתי הספר שייכים למבנה לימודים של תשע שנות חינוך יסודי (עד 1990 שמונה שנים) וארבע שנות לימוד תיכוני. עם זאת ישנם בתי ספר על פי מבנה של ארבע שנות לימוד יסודי ושמונה שנות לימוד בגימנסיה. הגימנסיות הן בתי ספר סלקטיביים המקבלים רק מועמדים בעלי יכולות גבוהות המוכוונים להכנת התלמידים ללימודים אקדמיים. חלק מן הגימנסיות הן בעלות דגש לנושא מסוים דוגמת שפות או מתמטיקה. שבוע הלימודים הוא בן חמישה ימים, מיום שני עד יום שישי. לפני שנות השמונים התקיימו לימודים גם בשבת. חופשת הקיץ מתקיימת בחודשים יולי ואוגוסט. התלמידים לומדים כשישה שיעורים של 45 דקות ביום לימודים. תעודות עם ציונים בין 1 (הגבוה ביותר) ל-5 (הנמוך ביותר) מוענקות פעמיים בשנה. מקובל בסלובקיה להעניק ציונים גבוהים יחסית למדינות מערב אירופה.^{[דרוש מקור]}

תוכנית הלימודים כוללת לימודי סלובקית של כשעה ביום (למעט בבתי ספר של המיעוטים ההונגריים והאוקראיניים, הלומדים את שפתם), לימודי חשבון של כשעה ביום, ולימודי שפה זרה של כארבע שעות שבועיות. עד שנת 1990 נלמדה רוסית בתור שפה זרה, אולם עם נפילת הקומוניזם החל לימוד גרמנית ובהמשך אנגלית. לימודים נוספים כוללים שש שעות מדעים, שעתיים היסטוריה, שעתיים גאוגרפיה, שעתיים חינוך גופני ושעת לימודי דת. בחלק מבתי הספר יש שיעורי ציור, חקלאות ומוזיקה, אולם בתי ספר רבים מוותרים על שיעורים אלו בגלל מחסור במשאבים. חלק ניכר מן הילדים לומדים אומנות בבתי ספר יסודיים לאומנות המלמדים אחר הצוהריים.

עד שנת 1990 היו מבחני בגרות כלל-מדינתיים בסלובקית, שפה זרה ומתמטיקה. לאחר מכן, בין השנים 1990–2005, היו מבחנים בית ספריים בלבד. החל משנת 2005 הוכנסו שוב מבחנים כלל-מדינתיים.

רוב בתי הספר שייכים למדינה המספקת חינוך חינם, כולל השאלה של ספרי לימוד. קצת יותר מ-5% מבתי הספר הם פרטיים, רובם כנסייתיים.

ראו גם

• יהדות סלובקיה
• פירוק צ'כוסלובקיה
• יחסי ישראל–סלובקיה
• יחסי האיחוד האירופי – סלובקיה
• דואר סלובקיה - החברה האחראית על מתן שירותי הדואר בסלובקיה

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של סלובקיה
• אתר ממשלת סלובקיה
• מועצת התיירות הסלובקית
• Slovakia.com מדריך של סלובקיה
• מסלולי טיול מפורטים ביותר בסלובקיה
• מידע פוליטי-חברתי על סלובקיה, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה
• שרי ראובני, מרכז היהודים בסלובקיה והמועצה היהודית בהונגריה: דמיון ושוני, באתר יד ושם
• מאיר בלייך, מעבר להרי הטטרה: טיול בסלובקיה, באתר nrg‏, 29 באוקטובר 2011
• דוד אברהם‏, סלובקיה: רוצו לפני שכולם יציפו אותה, באתר וואלה, 29 ביוני 2013
• כרמית ספיר ויץ, הרי הטטרה: טבע פראי בלב אירופה, באתר nrg‏, 30 ביוני 2013
• זיו ריינשטיין, ברוכה הבאה לעולם התיירות: לגלות את סלובקיה, באתר ynet, 8 ביולי 2013
• כרמית וייס, ‏כתבות והמלצות לטיול בסלובקיה, באתר GoTravel
• נוית זומר, שווייץ של מזרח אירופה, באתר ידיעות אחרונות, 2 ביולי 2017
• סלובקיה, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

סלובקיה – תבניות ניווט