ויקטור מילר
 | |
| לידה |
29 במרץ 1829 פרנקפורט  |
|---|---|
| פטירה |
21 בדצמבר 1871 (בגיל 42) מינכן, הקיסרות הגרמנית |
| מקום קבורה |
בית הקברות המרכזי של פרנקפורט |
| בן או בת זוג |
Ida Müller |
  | |
ויקטור מילר (בגרמנית: Victor Müller; 29 במרץ 1829 – 21 בדצמבר 1871) היה צייר גרמני.[1]
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
החל בלימודיו האמנותיים בבית הספר לאמנות בפרנקפורט, המשיך אותם באנטוורפן ובסופו של דבר נסע לפריז (1849), שם שהה 11 שנים, תוך שהוא לומד בחריצות את השיטות והסגנון של תומא קוטור (אנ'), אז'ן דלקרואה וגוסטב קורבה. הוא הפך לחסיד של קורבה, שהטכניקה שלו הייתה ההפוכה מזו של קוטור, הוא אימץ, ובעקבות זאת סייע לקידומה בגרמניה.[2]
בשנת 1858 הוא חזר לפרנקפורט, שם עד מהרה משך תשומת לב עם סדרת תמונות, ריאליסטיות בסגנונן ובעלות קסם צבעוני רב, אך בקושי הבינו את עבודתו, בציבור באותה תקופה, היה רגיל למגמה הסנטימנטלית של בית הספר בדיסלדורף. לכן, הוא עבר למינכן בשנת 1866, שם היה סיכוי גבוה יותר שיעריכו את גישתו המהפכנית בציור כמו ב"נימפת העץ הנרדמת" (1863) שהכין עבור טירת קרונברג בטאונוס. הוא צייר סדרה של סצינות מתולדות הברון הרטמות פון קרונברג.
בעקבות עבודות אלה נוצרו עבודותיו "המלט עם הורציו בחצר הכנסייה", "אופליה ליד הנחל", "רומיאו ויוליה", ויצירתו האחרונה והלא גמורה, "פאוסט בטיול" . בין שאר עבודותיו ניתן למנות את "נימפת העץ". התמונה האחרונה שסיים הייתה "נערת פרחים".
כל יצירותיו מתייחדות באופי ספרותי או פיוטי הפונה לפאר כמו סוג של מוזיקה לירית, אם כי הצביעה לעיתים נראית על סף הרשלנות.
הוא נישא לאידה שולדרר, אחותו של הצייר אוטו שולדרר בשנת 1868.
מורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]
השפעתו כקולוריסט נבעה לא רק מהכנסת אלמנט הטון לציורי בית הספר במינכן, אלא גם מהתפיסה האמיתית יותר של דמויות היסטוריות והתבוננות יותר מעמיקה בטבע בקרב דור האמנים הצעיר.
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
ברטה פון רדוביץ -
משפטו של פריס -
רומאו ויוליה -
דיוקן נשי
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Gilman, D. C.; Peck, H. T.; Colby, F. M., eds., Müller, Victor, The New International Encyclopædia
- ^ Otto Scholderer, Digital Collection (באנגלית)