לדלג לתוכן

ויקטור קוקליושקין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ויקטור קוקליושקין
Виктор Михайлович Коклюшкин
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 27 בנובמבר 1945
מוסקבה, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 11 בנובמבר 2021 (בגיל 75)
מוסקבה, רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Shcherbinskoye cemetery עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Виктор Михайлович Коклюшкин עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ברית המועצות, רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
תקופת פעילות 1969–2021 (כ־52 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום כתיבה יצירתית ומקצועית, הפקה לטלוויזיה, סאטירה, television screenwriting עריכת הנתון בוויקינתונים
ילדים Elga Sepp עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה Golden Calf (1999) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ויקטור מיכאילוביץ' קוקליושקיןרוסית: Ви́ктор Миха́йлович Коклю́шкин; 27 בנובמבר 1945, מוסקבה, רוסיה הסובייטית, ברית המועצות12 בנובמבר 2021, מוסקבה, הפדרציה הרוסית) היה סאטיריקן, דרמטורג, תסריטאי, סופר ומנחה טלוויזיה סובייטי-רוסי.[1]

ויקטור קוקליושקין נולד בשנת 1945 במוסקבה, בירת ברית המועצות. הוא סיים את לימודיו במכללת ההוצאה לאור והדפוס ולמד בקורסים הגבוהים לתיאטרון של מכון GITIS.

בשנת 1969, כתב מאמרים עבור עיתון הספרות הנודע. קוקליושקין כתב מונולוגים לבדרנים כמו יפים שיפרין, יבגני פטרוסיאן, קלרה נוביקובה, ולדימיר וינוקור וילנה סטפננקו. היה מחברם של 10 ספרי סיפורים קצרים, נובלות ורומנים, שיצאו לאור בשנת 1972 בפולין, הונגריה, צ'כוסלובקיה, גרמניה ובולגריה. בשנת 1987 הוענק לו פרס ספרותי מטעם מגזין יונוסט.

משנת 2012 ועד מותו בשנת 2021 קוקליושקין היה בעל טור בעיתון הפופולרי "סיבות ועובדות" (Argumenty i Fakty).[2]

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוא היה נשוי פעמיים.

  • מנישואיו הראשונים נולדה לו בת אלגה ספ (נולדה ב-1 ביוני 1972), שנישאה בהמשך למגיש הטלוויזיה ולדימיר סולוביוב.[3]
  • בנו יאן מנישואיו השניים נולד בשנת 1987.[4]

הוא מת ב-12 בנובמבר 2021 מאי ספיקת לב חריפה.[5]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.