ויקיפדיה:הטילדה הרביעית/11/טור אישי מאת השמח בחלקו

טור אישי השמח בחלקו
עיר מעצם הגדרתה, בדומה לוויקיפדיה האנציקלופדיה החופשית, היא ישות המתרחבת ומתפתחת באופן מתמיד ונבנית לאורך זמן על ידי אינסוף אנשים המטביעים בה את חותמם הצנוע. מתוך השוואה בין התפתחותן של ערים להתפתחותה של ויקיפדיה, אפשר ללמוד רבות על הכיוון אליו מועדות פנינו כגוף ההולך וצובר תאוצה. לימודי האורבאניזם מתייחסים אל העיר כאל ישות ביולוגית בעלת רקמות המתחדשות כל הזמן תוך כדי צמיחה. הדבר בא לדוגמא לידי ביטוי במרכז עיר ההולך וגובה תוך כדי הריסת בניינים נמוכים ישנים ובניית חדשים גבוהים יותר, בעוד ששכונות חדשות מחוץ למרכז העיר נבנות וגדלות. ערי ימי הביניים באירופה היו מוקפות חומה. החומה, שסיפקה הגנה, אילצה את העיר לצמוח בתוך עצמה. חוסר האפשרות להתרחב אל השדות הפתוחים גרם לכך שהבנייה בעיר הלכה ומיצתה את השטח הכלוא בחומות ביעילות גדולה יותר מכל טיפוס עיר אחר במהלך ההיסטוריה. רק מדי כמה דורות, אחרי שמוצו יותר מ-100% משטחי העיר, הגדילה העיר את היקף חומותיה וכך יכלה העיר לגדול גם לצדדים. צפיפות האוכלוסין, מושג בעל קונוטציה שלילית לרוב, הייתה גבוהה ואיפשרה את תיפקודה של העיר כמכונה משומנת היטב שבה כל האנשים נמצאים במרחק הליכה זה מזה ואפשרויות המסחר הן מרובות. הגבלת גודלה של העיר חייב את אוכלוסייתה למצות את השטח המוגבל, ובכך נוצרו מרחבים אנושיים אופטימליים בעלי איכות עירונית מקסימלית באופן יחסי לשטח. המרקמים העירוניים שנשתמרו מימי הביניים הם הקסומים ביותר הקיימים היום בין הנופים העירוניים, וכיום הם גם מושכים אליהם תיירות. קסמם של מרחבים עירוניים אלו נובע בין השאר מכך שערים אלו נבנו באיטיות רבה על ידי הרבה מאוד אנשים עד שהגיעו לתצורתן – הפוך מהערים המודרניות כמו ברזיליה (ואצלנו הערים ערד ומודיעין) שתוכננו בפרק זמן קצר מאוד על ידי מספר אנשים קטן. ויקיפדיה, מבחינה זו, נבנית על ידי אנשים רבים אך בזמן קצר יחסית. מהמאות ה-16 וה-17 המשיכו הערים לצמוח ולהתרחב ללא חומות וגם קצב גידול האוכלוסיה הלך וגדל. גישות חדשות בתכנון ערים התפתחו והולידו "ערי גְרִיד" שבהן ניתן לשבץ מבנים רבים על גבי רשת רחובות מובנית. רוב המרקמים של הערים האירופאיות שמחוץ לגרעין העתיק הם כאלה, ודוגמאות קיצוניות עוד יותר הן רשתות הרחובות המפורסמות של ערים כגון ברצלונה וניו יורק. במאה ה-20, עם התפתחות המכונית הפרטית, קם הסוג החדש של הערים – ערי הפרברים. הערים האמריקאיות עברו תהליך פרבור והפכו כמעט כולן לכאלה החל משנות ה-50. עם הקטנת חשיבותו של המרחב הפיזי בזכות המכוניות והכבישים המהירים, כמו גם התפתחויות טכנולוגיות בתחום התקשורת, הפכה העיר ממקום בגודל קילומטרים בודדים לישות רחבה המשתרעת על פני עשרות קילומטרים. הדרך היחידה לנוע במרחבים אלו היא המכונית הפרטית, משום שגם התחבורה הציבורית מאבדת מיעילותה באופן זה. מבחינה זו, המטרופולינים האמריקאים הגדולים והמפוארים (מלבד יוצאי דופן בודדים) עשויים להיות הצלחות כלכליות מרשימות, אך הדבר בא על חשבון אוכלוסיות חלשות הנסחבות שעות ביום בתחבורה ציבורית לא-ידידותית ובעיקר על חשבון "ספינת החלל כדור הארץ", שהנפט אוזל בה ושמימיה מאפירים.	אני, על רקע אחד מערכיה המומלצים של פריז, כפי שהציב אותי שם מת'נייט בית ישן של אחוזת בית גדל להיות גורד שחקים מפואר ברחוב יהודה הלוי	ישראל גם היא פרברית למדי ומרכזי ערים איכותיים חסרים בה מאוד. ריבוי הקניונים בצמתים ואיכותם הירודה של מרכזי הערים האופייניים בארץ הם תוצאה של הגישה הפרברית, אשר מונהגת בישראל מיום הקמתה. כאשר תפישת התיכנון הארצית היא התפרסות על שטחיה הפתוחים הרבים של הארץ (למרות שהגישה ההפוכה היא הנכונה) והעדפת הקמת ישובים פרבריים חדשים על כל חלקה ירוקה בגליל על פני חיזוק מרכזי ערי הפיתוח – אין פלא שכך אנו נראים. אז אנו ממשיכים לנסוע בפקקים לעבודה ולקניון, ולהתלונן על כל מה שרק אפשר. ויקיפדיה היא למעשה עיר המוקפת שדות בור אינסופיים, בה לעולם לא יהיו פקקי תנועה, לא משנה מה יהיה גודלה. ההיצע האינסופי של שטח הוזיל כמובן את מחירי הנדל"ן, אך איכות הבנייה במגרשים – זו השאלה המהותית שבה אנו צריכים לעסוק. אילו, מסיבות היפותטיות כלשהן, ויקיפדיה היתה מוגבלת ל-20,000 ערכים בלבד, בדומה לעיר בימי הביניים, לא הייתה ברירה לוויקיפדים אלא להתמקד באיכות במקום בכמות. בוויקיפדיה בעלת 20,000 ערכים היו נכתבים כנראה, בפרק זמן זהה לפרק הזמן שבו קיימת ויקיפדיה המוכרת לנו, כ-4,000 ערכים מומלצים. אבל תמיד יהיה קל יותר להשיג בחינם מגרש בקצה העיר ולבנות עליו את אחוזת החלומות מאשר לשפץ בניין היסטורי מוזנח במרכז העיר ולבנות בצמוד אליו, על אותו המגרש, אפילו גורד שחקים לתפארת (לכולם, אגב, אני ממליץ לבקר בתל אביב בבניין בנק לאומי ברח' יהודה הלוי 36 ובשדרות רוטשילד בבית השגרירות הרוסית – כך צריכה להיראות התחדשות עירונית). ויקיפדיה כיום נראית יותר כמו פרברי לוס אנג'לס ופחות כמו קלוז'-נאפוקה, אורבייטו או דוברובניק. לו הייתי צריך לתאר שוב את ויקיפדיה כעיר, הייתי מצייר עיר עצומה בשטחה בעלת מתווה בנייה מוזר ביותר: בית אופרה מפואר ולצידו שוכן, במרכז העיר, מוסך מלוכלך המתמחה בפחחות. בית העירייה הוא אחד הבניינים היפים בעיר אך כנשכנסים אליו ועולים לקומה הרביעית רואים שבמקום גג מתחו ניילון נצמד, כי אחרי החורף מישהו אמור לבוא ולסדר אותו. האטליז הוא מבנה מרשים וגדול ממדים, ושוכן לצד המוזיאון העירוני שנבנה מאחורי המחסן של חנות הנעליים. הסנדלר היחף ומנהל הבנק השמן הם שכנים בדו-משפחתי ולשניהם בתים גדולים ומרשימים, אך מעבר לרחוב בנו להם קניון; מאז פתיחתו של הקניון העצום בגודלו שכולל אך ורק חנויות תקליטים (וגם הן מוכרות אך ורק אלבומי הבי-מטאל וסימפוניות רומנטיות), איש כבר לא הולך לקנות בשוק ירקות ודגים. כל אחד יכול לפרש את עיר הוויקיפדיה אחרת ולהמשיך ולהוסיף כמובן דימויים משלו. כל כרך גדול התחיל ככפר קטן. כשהתיישבו כמה הולנדים באי שקט ביבשת החדשה, הם לא שיערו שיום אחד האי ייראה כמו מנהטן של היום. דוד המלך ודאי לא צפה את ההיסטוריה המורכבת של ירושלים ואת כל שכבות הבנייה בעיר שצמיחתה ממשיכה גם היום. ויקיפדיה לעולם לא תיעלם. היא עוד תשתנה ותתפתח, אבל המידע שיש בה לא ייעלם לעולם. מישהו חשב פעם כיצד תיראה ויקיפדיה, העיר חסרת הגבולות, בעוד עשר, עשרים ואולי 100 שנה? האם היא תיראה כמו פרבריה האינסופיים וחסרי הזהות של לוס אנג'לס, האם תיראה כמו פריז לאחר תוכניתו של אוסמן, כמו שכונות מערב ראשון לציון, או שמא תיראה כמו העיר העתיקה של ירושלים?
	אילו ויקיפדיה, בדומה לעיר ימי-ביניימית, היתה מוקפת חומה המגבילה את מספר הערכים ל-20,000, סביר שהיו נכתבים בה 4,000 ערכים מומלצים באותו פרק זמן שוויקיפדיה שלנו קיימת.