ויקיפדיה:הטילדה הרביעית/15/Golf Bravo
| |||
|
אודה שבעקבות אחת ההצבעות שבהן השתתפתי לבחירת ערך מומלץ התגנבו הרהורים נוגים ללבי באשר לרשימת המאמרים המומלצים שאנחנו גאים להציגם בחלון הראווה שלנו. כתבתי מספר מאמרים שהקהילה בחרה לעטרם בתואר "מומלץ", ולכן אני מרשה לעצמי להעמיד סימן שאלה קטן לאחר המלצה זו. בעבר היו ניסיונות להעלות מעט את הרף לבחירת ערכים מומלצים (ניסיונות שאף אני תרמתי להם), כך הועלה מספר התומכים הדרוש להמלצה. אולם, אני בספק אם עשינו די. בטרם נחליט על שינוי השיטה, יש לשאול: האם אכן הערכים המומלצים היום עומדים בקריטריונים שבחרנו? האם אנו מצוידים בכלים לבדוק את מהימנות המאמרים העומדים לבחירה? האם כל ערך העומד לבחירה, אכן עומד בבדיקה עניינית באשר להיקף המידע הנמצא בו? האם אנו עושים די כדי לבדוק אם הערך מדויק מבחינה עובדתית וכולל הפניות למקורות חיצוניים רלבנטיים, המאששים את נכונות העובדות הכתובות בו? להתרשמותי, אין בוויקיפדיה העברית "מסה" מספקת של כותבים קבועים, כך שביניהם קיימים די "מומחים", בתחומי ידע מגוונים, כדי לבסס המלצה על יסוד קריטריונים של דיוק והיקף מידע מספק. אין לנו את הכלים הדרושים כדי לגבש המלצה אמיתית על רוב הערכים העולים כיום להצבעה.
תחושתי היא כי אותו "סרט כחול", נטע זר בתרבותנו, המזכיר לי לעתים שלא ברצוני תחרויות יופי לבעלי חיים בירידים חקלאיים בארצות הברית, הפך למטרה בפני עצמה למספר כותבים כאן. לעתים אלה יעשו הכול כדי "להעביר" את הערך בהצבעת ההמלצה כולל "נידנודים" חוזרים למתנגדים להמלצה כדי לשנות הצבעתם, גיוס קולות, וכד'. הכול, חוץ מאשר שיפורים אמיתיים ויסודיים הנחוצים לעתים בערך שכתבו. חלק מן הערכים הנושאים את "הסרט הכחול" לא היו ראויים להמלצה ביום שבו עוטרו וחלקם עד היום לא נקראו בידי מומחה ראוי לשמו, אדם בעל ידע וניסיון להכריע האם ערך עומד בקריטריונים של דיוק המידע ומידת היקפו. אני מציע כי כדי שערך אכן יהיה ראוי להמלצה מן הפן העובדתי, מן הראוי שיקרא לפחות בידי מומחה אחד בתחום הידע שבו עוסק ערך זה. מומחיות בתחום ידע כלשהו איננה נרכשת, בדרך כלל, בזכות קריאה או כתיבה בוויקיפדיה לבדה. מומחיות בתחום ידע מתגבשת בשתי דרכים עיקריות ובשילוב ביניהן. האחת, על ידי לימוד עיוני מסודר של תחום ידע מסוים, בין באופן פורמלי ובין באופן בלתי פורמלי. כך למשל תוכניות לימוד במוסדות להכשרה מקצועית, או מוסדות להשכלה גבוהה. השנייה, על ידי עיסוק מעשי ממושך באותו תחום המאפשר לעוסק בו לצבור ידע בדרך של התנסות מגוונת באותו תחום עשייה. השלישית, על ידי שילוב בין השתיים, דהיינו לימוד עיוני (פורמלי, או בלתי פורמלי) ויישום מעשי לאורך זמן של תחום הידע הזה, המדגים בקיאות מדוקדקת בתחום הידע. אף שוודאי קיימים גם מומחים עלומי שם, אשר מעולם לא זכו להכרה ציבורית, הדרך הטובה ביותר לזהות מומחה בתחום ידע מסוים הוא בבירור ההכרה במומחיותו. הכרה היכולה להתבטא בתעודות רשמיות כגון תארים אקדמאיים, תעודות מקצוע ותעודות מומחיות אחרות, או בהכרה בלתי פורמלית שזכה לה המומחה בקרב חבריו לאותו תחום ידע. כדי להכריע האם ערך אכן עומד בתנאי המצוינות העובדתית, עלינו להפנותו לקריאת מומחה אחד לפחות בתחום ידע זה. כך למשל, אם יבוא יום והערך בולאות יזכה לעדנה ויהיה מועמד להמלצה, לא יעלה על הדעת כי שמונה, או עשרה, או אפילו מאה ויקיפדים - אשר ידיעתם בתחום זה מסתכמת בחוויות ילדות של |
השריית בולים בקערת מים פושרים, פרישתם על מגבת ואיסופם בשלושה אלבומים המעלים מזה שנים אבק בארון - יבואו ויכריעו האם הערך מדויק ומקיף דיו. לצורך הכרעה זו, חובה שהערך יקרא על ידי בולאי מומחה, אשר היקף ידיעותיו זכו להכרה בתחום תחביבו. האם היה מישהו מבין המצביעים על הערכים רוי אורביסון, TGV, צפלין, הכתרת מלכי בריטניה, או הרכבת המנדטורית, יכול לטעון למומחיות בתחום הידע שבו עוסקים ערכים אלה? אני אסתכן ואומר כי בין העורכים הקבועים כאן, יש רק מעטים ביותר היכולים להתהדר בתואר "מומחה" בתחום כלשהו. יותר מכך, חלק ניכר מן הערכים המומלצים אשר נבחרו כאן עד היום, לא עברו בדיקת "מומחה" בתחום שבו הם עוסקים. כיוון שאנחנו מתייחסים ברצינות למפעל הידע הזה - ויקיפדיה העברית - עלינו להתייחס ברצינות כפולה לאותם ערכים שעליהם אנו שמים חותמת מצוינות אנציקלופדית ויש לדעתי לשנות באופן מהותי את מערכת ההמלצות שלנו. מתברר שאפשר לעשות זאת גם אחרת. אחד הדיונים כאן (וחבל שאינני זוכר למי לייחס את ההפניה החשובה הזו) הביא לתשומת לבי את המערכת המקבילה בוויקיפדיה הגרמנית, בה קיימות שתי דרגות להמלצה על ערך. הנמוכה יותר מכונה "שווה קריאה" (גרמנית: lesenswert) והגבוהה: "מצוין" או "מעולה" (גרמנית: exzellent). בעוד שבערכים "שווי הקריאה" לא נעשתה בדיקה ממצה של מידת היקף הערך ובמידה מסוימת גם דיוקו, בערכים אשר נמצאו "מעולים" נעשתה בדיקה מקיפה באשר לעמידת הערך בכל הקריטריונים, ככל שהנסיבות מתירות. אני מציע לשקול לאמץ דגם עבודה זה, אף שאימוצו בוויקיפדיה העברית יהיה קשה יותר מאשר בוויקיפדיה הגרמנית. הוויקיפדיה הגרמנית, וכך אולי עוד שתיים או שלוש ויקיפדיות אחרות, הן ויקיפדיות "מבוססות" בכך שצברו מספר עורכים קבועים גדול דיו כדי לכלול ביניהם מומחים במגוון תחומי ידע. כך ניתן להתבסס על כוחות מבית כדי לבדוק את ההיבטים העובדתיים שבערכים "המבקשים" להיות מעולים. לא כך מצבנו! לכן, עלינו בשלב ראשון, להבחין בין מועמדים להמלצה שהם מתורגמים מאחת הוויקיפדיות המבוססות, שם זכו כבר להמלצה, לבין ערכים שלא זכו ל"תו איכות" בוויקיפדיה גדולה אחרת, בטרם תרגומם לעברית. אף בערכים מומלצים מתורגמים יש לעשות מאמץ לבחון את היקף המידע, דיוקו ואמינותו, וכן מאמץ מיוחד בבדיקת איכות התרגום ודיוקו, אולם יש בסיס להנחה שבעת תהליך ההמלצה הקודם שעבר ערך זה, נבדקו כבר היבטים אלה בידי מומחים בתחום. מנגד, ערכים שלא קיימות לגביהם אינדיקציות ברורות באשר לאיכותם העובדתית (כמתואר מעלה), אין מקום להופכם לערכים מומלצים מדרג ראשון (דהיינו "מעולים") בטרם יעברו בדיקה כזו בידי מומחה אחד לפחות. השינוי המוצע עשוי לצמצם באופן משמעותי את מספר הערכים עליהם ניתן יהיה לומר בצדק כי הם "מעולים". מנגד, אימוץ מדיניות כזו תעודד פניית עורכים וכותבים מן הוויקיפדיה העברית, למומחים חיצוניים, בבקשה שינדבו מזמנם לקריאת ערכים הנכתבים כאן. ערוץ נוסף לביקורת איכות על הערכים הנכתבים כאן, ודאי תועיל לכולנו ותחזק את אמינותו ומעמדו של המפעל הזה. |
||
