ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/פתחיה מרגנסבורג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מסעו המשוער של פתחיה

פתחיה בן יעקב מרגנסבורג (נדפס גם רגנשבורג או רטיסבון), נוסע יהודי מפורסם בן המאה ה-12. ערך מסע מגרמניה לבבל ולארץ ישראל וביקר בכל הקהילות היהודיות בדרך. אחיו של ר' יצחק הלבן, בעל התוספות.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור]

אחיו היה רבי יצחק הלבן מבעלי התוספות. בשנת 1175 לערך[1] החליט פתחיה לצאת למסע לארץ ישראל ובבל. הסיבות שהניעוהו לנסוע אינן ידועות בבירור, אך ככל הנראה רצונו היה להשתטח על המקומות הקדושים. הוא יצא קודם כל לפולין וביקר אחר-כך ברוס של קייב, קרים, ממלכת הכוזרים, גאורגיה, ארמניה, כורדיסטן, בבל, סוריה וארץ ישראל.

בספרו של פתחיה מוזכרים בהרחבה רק מסעותיו בארץ ישראל, בבל וסוריה. ככל הנראה לא הוא כתב את ספרו, אלא יהודה בן שמואל החסיד, לפי תיאור מסעותיו.

בבבל התרשם מאוד מצורת הלימוד בישיבות בבל וממעמדן הנכבד של הקהילות, שבראשן המשיכו לעמוד ממשיכי הגאונים. פתחיה אף זכה להמלצה מממשיכי גאוני בבל, שבכל אשר ילך היהודים המקומיים יראו לו את קברי הצדיקים. כשהגיע לארץ ישראל גילה מצב שונה מאוד מהקהילה בבבל. פה נשארו יהודים מעטים אחרי מסעי הצלב, ואפילו בירושלים, אליה הגיע לפני שנת 1187, גילה רק יהודי אחד, צבע במקצועו, שנשאר בהיתר מיוחד מהצלבנים, שהשתמשו בשירותיו. בין הקהילות היהודיות בארץ-ישראל, נוסף על ירושלים, הוא מונה גם את חברון, עכו וטבריה. מידע רב אפשר למצוא בסיפוריו גם לגבי קברי הצדיקים והמקומות הקדושים שבהם המחבר מתמקד. חלק מתיאוריו בנושא זה שימשו חוקרים בדורות מאוחרים יותר לגילויים מחדש של קברי צדיקים. משום מה, ספרו של פתחיה לא מזכיר את חזרתו לגרמניה אחרי ביקורו ביוון. ככל הנראה התיאור אבד, או שפתחיה לא ייחס לו חשיבות. ככל הנראה חזר פתחיה למולדתו לא יאוחר משנת 1217, שנת פטירתו של ר' יהודה החסיד, שכתב כאמור חלק מספרו של פתחיה; משערים כי גם אחרים ערכוהו.

ההוצאה הראשונה של ספרו בדפוס ראתה אור בשנת 1595 בפראג, בשם "סיבוב". הספר יצא ב-24 מהדורות מאז ותורגם לכל השפות העיקריות של אירופה.

תיאוריו, סיפוריו וציוניו משמשים עד היום מקור אמין וחשוב לחקר חיי היהודים במזרח בעת ההיא. בארץ ישראל משמש ספרו כבסיס לחקר ידיעת-הארץ בתקופתו. עדותו על המקומות הקדושים ועל ערים בארץ משמשת חוקרים בתחומי ידיעת הארץ השונים.

בכמה ערים בארץ קרויים רחובות על שמו.

ספר המסעות של פתחיה מרגנשבורג[עריכת קוד מקור]

ספר המסעות של ר' פתחיה בן יעקב מרגנשבורג נדפס בלמעלה משלושים מהדורות שונות ואף תורגם ללשונות לעז.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור]

  1. ^ גרינהוט תיארך את שנת היציאה ל-1178, גרץ הביא את השנה 1187 או 1174, ובדעה האחרונה החזיקו חוקרים נוספים.


קטגוריה:יהודים ויהדות בימי הביניים קטגוריה:ארץ ישראל: נוסעים יהודים קטגוריה:עולים לרגל לירושלים קטגוריה:רגנסבורג: אישים קטגוריה:נפטרים ב-1225 קטגוריה:כותבי ספרי מסע בארץ ישראל