ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/ערכים שנוצרו באנציקלופדיה היהודית/הפרעת היקשרות

הפרעת היקשרות (באנגלית: Attachment disorder) הוא מונח רחב יחסית אשר בא לתאר הפרעה נפשית המשפיעה על מצב הרוח, התנהגות, יחסים בין-אישיים, העולה מכשלון ביצירה של קשרים נורמטיביים עם דמות הורה או מורה במהלך הילדות. כשלון כזה יכול להווצר מתחושה חריגה של הזנחה, נטישה, התעללות, פרידה מדמות מרכזית בגילאים של חצי שנה עד 3 שנים, שינויים תכופים בדמות הורה או מורה, חוסר תשומת לב של דמות הורה למאמצי הילד לתקשורת המובילים לחוסר אמון אצל הילד ביכולותיו לצור קשר^[1]. סוג ההיקשרות היציב של אדם נקבעת עד הגיעו לגיל 3. כשלונות מאוחרים יותר מגיל 3 ביצירת קשרים כאלו יכולים לצור מצוקה רגשית אצל ילד, אך לא יגרמו ל"הפרעת היקשרות".

המונח "הפרעת היקשרות" משמש לתאור בעיות רגשיות תפקודיות אצל ילדים קטנים, כמו גם אצל נערים בגיל בית-ספר, בני נוער ובוגרים. הקשיים הנידונים תלויים בגיל הנבדק, והפרעות ההיקשרות משתנים בין מבוגר קרוב אחד למשנהו, כך שנראה שההפרעה תלויה בקשר עצמו והאינטראקציה בין שני האנשים יותר מאשר תכונה אינהרנטית של אופי הנבדק^[2]. אין רשימת סימפטומים אשר יכולה מתאימה בצורה ג'נרית, אולם הפרעת היקשרות בדרך כלל מתייחסת להיעדרות או עוות של יכולות סוציאליות המתאימות לגיל הנבדק. לדוגמא הפרעת היקשרות יכולה אצל ילד קטן להתבטא בחוסר יכולת להיצמד לאימו או אביו בסביבה זרה או שירגיש נח מדי בקרבת אנשים זרים, דוגמא נוספת, עבור ילד בגיל 6, הפרעת היקשרות יכולה להתבטא ב"ידידות מוגזמת" ויחסים לא בריאים עם זרים.

ישנן שתי תיאוריות עיקריות, יחד עם שיטול טיפול, הקשורות לאבחנה של הפרעת היקשרות, ומתקיים דיון ער עליהן ועל הגדרה רחבה יותר של ההפרעה.

התחום הראשון, מבוסס על תשאול מדעי, ניתן למצוא בספרות האקדמאית שנובעת מתאוריית ההיקשרות. הוא מתואר ב-ICD-10 כהפרעת התקשרות ריאקטיבית או RAD או DAD (עבור disinhibited attachment disorder). ב-DSM-IV-TR שני הסוגים נקראים RAD‏^[3].

התחום השני שרוי במחלוקת ונחשב על ידי גורמים ספקניים כפסאודו-מדעי^[4], אך הוא נפוץ בקרב קליניקות טיפוליות ובפרסומים באתרי אינטרנט או ספרים בתחום, אך המדע לא מקבל אותו כמוכח או מבוסס. התחום מסתמך על קביעות שיש עליהן עוררין בקהיליה המדעית המסורתית^[5]. השימוש בקביעות אלו לאבחון וטיפול קשור לתחום הנקרא במספר שמות, ביניהן "תרפיית היקשרות", "יילוד מחדש" (Rebirthing), "תהליך Ever-Green", "תרפיית כווץ" ועוד^[3]^[4].

מקצת סופרים מציעים כי היקשרות, כאספקט של התפתחות רגשית, ניתן לניתוח טוב יותר בעזרת ספקטרום רחב של מושגים, לעומת שתי שיטות שאין ביניהן חפיפה^[6]. ספקטרום כזה נמצא בבחינה אך אינו בשל כבסיס לדיאגנוזה קלינית^[7].

בנוסף, המונח משמש לפעמים לתאר קשיים העולים בתוך קשרים אך אינם נחשבים להפרעה במובן הקליני שלה.

הערות שוליים

^ Fonagy, Peter. Attachment Theory and Psychoanalysis. Other Professional, 2010. Print.
^ Zeanah, 2005
^ ¹ ² Chaffin et al. (2006) p78
^ ¹ ² Berlin LJ, et al. (2005). "Preface". In Berlin LJ, Ziv Y, Amaya-Jackson L, Greenberg MT (eds.). Enhancing Early Attachments: Theory, Research, Intervention and Policy. Duke series in child development and public policy. Guilford Press. pp. xvii. ISBN 978-1-59385-470-6.
^ Prior & Glaser p 183
^ O'Connor & Zeanah, (2003)
^ Chaffin et al. p. (2006)

קטגוריה:מעגל החיים קטגוריה:הפרעות חרדה קטגוריה:הפרעות התנהגותיות ורגשיות שתחילתן בילדות ובגיל ההתבגרות

[1] Fonagy, Peter. Attachment Theory and Psychoanalysis. Other Professional, 2010. Print.

[2] Zeanah, 2005

[Chaffin_et_al._2006_p78-3] ¹ ² Chaffin et al. (2006) p78

[Berlin_et_al.-4] ¹ ² Berlin LJ, et al. (2005). "Preface". In Berlin LJ, Ziv Y, Amaya-Jackson L, Greenberg MT (eds.). Enhancing Early Attachments: Theory, Research, Intervention and Policy. Duke series in child development and public policy. Guilford Press. pp. xvii. ISBN 978-1-59385-470-6.

[5] Prior & Glaser p 183

[6] O'Connor & Zeanah, (2003)

[7] Chaffin et al. p. (2006)

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]