מצב רוח
מצב רוח הוא מצב רגשי שנמשך פרק זמן מסוים, המשפיע על הדרך שבה האדם חווה את עולמו הפנימי והחיצוני[1].
לרוב מצבי רוח הם חיוביים או שליליים. בהתאם לכך, בשפת הדיבור אנשים נוטים להגיד שיש להם מצב רוח "טוב" או "רע".
הפסיכולוג רוברט ת'אייר טוען כי ניתן לסווג מצבי רוח על פי שני ממדים: אנרגטיות ומתח נפשי[2]. אדם יכול להיות מלא אנרגיות או חסר כוחות ועייף, וכן יכול להיות מתוח או רגוע. על פי ת'אייר, מצב הרוח הטוב ביותר נוצר כשהאדם אנרגטי וגם רגוע, ומצב רוח רע נוצר כשהאדם עייף ומתוח.
יחס לרגש ואופי
[עריכת קוד מקור | עריכה]ההבדל בין מצב רוח לרגש הוא שמצב רוח הוא פחות ספציפי מרגש, פחות עוצמתי, ולרוב לא נגרם באופן ישיר על ידי גירוי או אירוע מסוים אחד. מצב רוח עשוי להימשך מספר שעות או ימים, בעוד רגש ספציפי וברור כגון פחד או הפתעה נמשך לרוב מספר שניות או דקות.
מצב רוח נבדל גם ממזג או תכונות אישיות ואופי של האדם, שנמשכים זמן רב ואף קבועים יחסית לאורך זמן. עם זאת, תכונות כגון אופטימיות או פסימיות יכולות לגרום לנטייה של האדם למצב רוח מסוים, אשר ילך ויתעצם עקב יצירת נטאי מחשבתי.
השפעה על התפקוד
[עריכת קוד מקור | עריכה]מצב הרוח יכול להשפיע על ההתנהגות[3] והתפקוד של האדם.
במחקרים נמצא קשר בין מצב רוח חיובי לבין יכולת למידה, זיכרון[4], יצירתיות[5], שיפוט חברתי[6] ועוד.
מצב הרוח יכול להשפיע על התגובה של האדם לכל גירוי חדש[3].
מצב הרוח משפיע באופן מובהק על התפקוד היומיומי של האדם. מחקרים מראים כי שינויים במצב הרוח, במיוחד בעקבות מחסור בשינה, עלולים לפגוע בתפקודים קוגניטיביים ורגשיים. מטא-אנליזה רחבה שכללה 64 מחקרים מצאה כי אובדן שינה גורם לעלייה במצב רוח שלילי ולירידה חדה במצב רוח חיובי, ולפגיעה ביכולת לווסת רגשות במיוחד בקרב ילדים ובני נוער.[7] ממצאים אלו מקבלים חיזוק ממטא-אנליזה נוספת, שהדגימה כי שינה לא מספקת מעלה בכ-55% את הסיכון להפרעות במצב הרוח, ובעיקר פוגעת במצבים רגשיים חיוביים, תוך הגברת רגשות של כעס, דיכאון וחרדה. [8] מחקרים אלו מדגישים את תרומתו של מצב הרוח לתפקוד תקין.
מצב רוח ותפקוד קוגניטיבי
[עריכת קוד מקור | עריכה]קיים קשר הדדי בין מצב הרוח לבין תפקודים קוגניטיביים כמו זיכרון, קשב ויכולת חשיבה, כאשר שיפור באחד מהם עשוי להשפיע לטובה על האחר. מצב רוח ירוד יכול לפגוע ביכולות מנטליות, ובמקביל ירידה קוגניטיבית יכולה לגרום להחמרה במצב הרוח.
מחקר מטא-אנליזה שבדק אנשים עם ירידה קוגניטיבית קלה (Mild Cognitive Impairment - MCI) מצא כי שילוב של תרגולים קוגניטיביים הכוללים תרגול חשיבתי ועבודה מנטלית, הובילו לשיפור משמעותי במצב הרוח הכללי של המשתתפים וגם בזיכרון ובחשיבה.[9]
מצד שני, יש עדויות לכך שמצב רוח ירוד יכול לפגוע בתפקוד הקוגניטיבי. סקירה של מחקרים מצאה שכאשר אדם מתמודד עם דיכאון או חרדה, במיוחד בשילוב עם בעיות גופניות כמו סוכרת או השמנה, עלול להופיע קושי ניכר בזיכרון, בריכוז ובמהירות עיבוד מידע. שילוב בין מצב גופני ירוד לבין דיכאון או חרדה עשוי לפגוע בתפקוד הקוגניטיבי ובאיכות החיים.[10]
הבעת פנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – הבעת פנים
.jpg)
הבעות פנים נוצרות על ידי תנועת ותנוחת שרירי הפנים ומפורשות על ידי המוח, הן משמשות כערוץ תקשורת בלתי מילולי.
לעיתים קרובות ניתן ללמוד על רגשותיו ומצב רוחו של האדם דרך הבעת פניו[3]. הרגשות הבולטים בסוג תקשורת זה הם עצב-שמחה, ציפייה-הפתעה, קבלה-דחייה, כעס-פחד. יש המוסיפים לכך בוז. משום שמספר רגשות יכולים להתקיים במקביל ובעוצמות שונות, הם יכולים לעורר מגוון עצום של הבעות פנים[3].
שיפור מצב הרוח
[עריכת קוד מקור | עריכה]רבים מנסים לווסת את מצב רוחם ולשפר אותו. לאורך השנים נערכו מחקרים לגבי דרכים שונות באמצעותן מנסים אנשים לשפר את מצב רוחם, כגון פעילות גופנית, קיום יחסי מין, אכילה[11], שימוש בחומרים כגון סמים או אלכוהול, ועוד.
מחקרים מראים שחשיפה לטבע עשויה לשפר את מצב הרוח. גם סביבות מדמות טבע נמצאו כבעלות השפעה חיובית, אך לשהייה בטבע ממשי יש השפעה חזקה יותר.[12]
יש הטוענים גם כי חשיפה לבעל חיים ידידותי מעודדת את השחרור של אנדורפינים המעוררים הרגשה טובה ומשפרים את מצב הרוח של האדם[13].
מצבי רוח שהם בעלי דפוס בעייתי לאורך זמן רב, כגון דיכאון או מאניה, נחשבים הפרעות מצב רוח. הפרעות אלו ניתנות לטיפול תרופתי או פסיכולוגי או בשילוב שניהם, בהתאם לאבחנה.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יוסי אסטרייכר, מזג האוויר ומצב הרוח: מה הקשר בין עצב, שמחה, בריאות וטמפרטורה?, באתר מט"ח
- אולגה רז, תאוריית הקשר: תזונה, מצב הרוח ומערכת החיסון של גופנו, באתר מט"ח
- גלית יצחק-אוגנוב, מצב הרוח של הרופא משפיע על הטיפול שתקבלו, באתר News1 מחלקה ראשונה, 17 בדצמבר 2009
- Do Periods Actually Make Women Moody? Ft. iiSuperwomanii - הסבר על שינויים במצב הרוח במהלך המחזור החודשי (באנגלית)
מצב רוח (פסיכולוגיה), דף שער בספרייה הלאומית- תמי אדיב, האוכל שלכם עושה אתכם עצובים, באתר כללית
- איך ספורט משפר את מצב הרוח והבריאות הנפשית, באתר ויקיחיסון
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ מוניץ, ח' (עורך). (2016). פרקים נבחרים בפסיכיאטריה מהדורה שישית. תל אביב: דיונון.
- ↑ Thayer, R. E. (1989). The Biopsychology of Mood and Arousal, New York: Oxford University Press.
- 1 2 3 4 Baron, R. A., and Byrne, D. (2000). Social psychology. Boston: Allyn and Bacon.
- ↑ J P Forgas, D K Burnham, C Trimboli, Mood, memory, and social judgments in children, Journal of Personality and Social Psychology
- ↑ Baas, M., De Dreu, C., & Nijstad, B. (2008). A meta-analysis of 25 years of mood-creativity research: Hedonic tone, activation, or regulatory focus? Psychological Bulletin, 134, 779-806
- ↑ J P Forgas, G H Bower, Mood effects on person-perception judgments, Journal of Personality and Social Psychology
- ↑ Cara C Tomaso, Anna B Johnson, Timothy D Nelson, The effect of sleep deprivation and restriction on mood, emotion, and emotion regulation: three meta-analyses in one, Sleep 44, 2021-06-01, עמ' zsaa289 doi: 10.1093/sleep/zsaa289
- ↑ Michelle A. Short, Stephen A. Booth, Omar Omar, Linda Ostlundh, Teresa Arora, The relationship between sleep duration and mood in adolescents: A systematic review and meta-analysis, Sleep Medicine Reviews 52, 2020-08-01, עמ' 101311 doi: 10.1016/j.smrv.2020.101311
- ↑ Gelan Ying, Ambar Perez-Lao, Michael Marsiske, Shellie-Anne Levy, Glenn E. Smith, Multimodal cognitive and behavioral interventions for patients with MCI: a systematic review and meta-analysis on cognition and mood, Frontiers in Aging Neuroscience 16, 2024-04-30 doi: 10.3389/fnagi.2024.1390699
- ↑ Kateryna Maksyutynska, Nicolette Stogios, Femin Prasad, Jashan Gill, Zaineb Hamza, Riddhita De, Emily Smith, Angelina Horta, Benjamin I. Goldstein, Daphne Korczak, Ariel Graff-Guerrero, Margaret K. Hahn, Sri Mahavir Agarwal, Neurocognitive correlates of metabolic dysregulation in individuals with mood disorders: a systematic review and meta-analysis, Psychological Medicine 54, 2024-05, עמ' 1245–1271 doi: 10.1017/S0033291724000345
- ↑ Michelle Stacey, Healthy ways to get more energy: a mood scientist reveals some of the best ways to recharge - no-calorie!
- ↑ Matthew H. E. M. Browning, Nathan Shipley, Olivia McAnirlin, Douglas Becker, Chia-Pin Yu, Terry Hartig, Angel M. Dzhambov, An Actual Natural Setting Improves Mood Better Than Its Virtual Counterpart: A Meta-Analysis of Experimental Data, Frontiers in Psychology 11, 2020-09-30 doi: 10.3389/fpsyg.2020.02200
- ↑ Braun, C., Stangler, T., Narveson, J., & Pettingell, S. (2009). Animal-assisted therapy as a pain relief intervention for children. Complementary therapies in clinical practice, 15(2), 105-109.
| רגשות | |
|---|---|
| |
| מצב רוח • אפקט |
