ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/יהדות אתיופיה/טיוטות/חסידים ראשונים
טיוטת הערך הבא מקורה בתרומה אלמונית וראויה להימחק. לדעתי יש בנושא הערך חשיבות למיזם, מאחר והוא מעיד על המאבקים בארץ ישראל הכבושה תחת ממלכת יוון. יהודי ממלכת אקסום הצליחו להתקיים לצד ממלכות יוון, רומי וביזנטיון.
על החסידים הראשונים במהדורה האנגלית של ויקיפדיה[עריכת קוד מקור]
חוות דעת על הטיוטה הקיימת[עריכת קוד מקור]
- הערך הזה צריך להמחק. אף מילה בו אינה מבוססת. הוא מחקר מקורי מתחילתו ועד סופו. למחקר לא ידוע על קבוצה מוגדרת שכזו, ואי אפשר על סמך הגדרה שנמצאת פעם אחת במשנה ומתייחסת לאנשים צדיקים באשר הם, להפוך אותה לכת פוליטית עם אג'נדה מסוימת. ברי"א • שיחה • הרפטולוגיה, נבוביים ופיקולוגיה מצפים לך! • י"ז באייר ה'תשס"ח • 09:15, 22 במאי 2008 (IDT)
הטיוטה השגויה הקיימת[עריכת קוד מקור]
{{הבהרת חשיבות עם זמן|זמן=18.05.2008}} {{לשכתב|סיבה=אין ציון מקורות לערך; דרוש להציג את התמונה הכללית של המחקר, על כל דעותיו. מקצתו נראה כתאוריות מקוריות}} חסידים ראשונים הוא כינויה של קבוצת יהודים אדוקים בדתם בהתקופה ההלניסטית, שהתקיימה בין המאה ה-2 לפנה"ס לבין המאה ה-4 לפנה"ס.
היסטוריה[עריכת קוד מקור]
כיבוש האימפריה הפרסית על ידי אלכסנדר מוקדון, גרמה להפצת התרבות ההלניסטית בממלכת יהודה והשפיעה השפעה עמוקה על העם היהודי, שבא במגע ישיר עם התרבות הזרה. מספר רבי שררה ובכללם גם כהנים, סגלו לעצמם עד מהרה את דרכי היוונים והתרשלו בקיום המצוות והמנהגים של הדת היהודית או זנחו אותם לגמרי. המוני העם הושפעו פחות מן התרבות היוונית, אך גם בקרבם הייתה התרופפות רבה של הקשר עם המסורת היהודית, וכן נטייה לקבל השפעות זרות. החסידים נלחמו במגמה זו, דבקו בכל כוחם בדת היהודית והתנגדו בחריפות להכנסת התרבות ההלניסטית, בהיותם משוכנעים כי אלה יביאו לעבודת אלילים ולפריעת מוסר. על כן היו החסידים הקורבנות הראשונים של הרדיפות הדתיות בימי מלכותו של אנטיוכוס הרביעי. כאשר הניף מתתיהו הכהן ממודיעין את נס המרד, הצטרפו רבים מן החסידים אליו,והשתתפו בקרבות שנהלו החשמונאים שהביאו לשחרורה של ירושלים ולחידוש העבודה בבית המקדש. אך לאחר שאנטיוכוס החמישי הכיר בחופש דתי ליהודים, ראו החסידים שהשיגו את מטרתם, ולא השתתפו יותר עם החשמונאים ששאיפתם הייתה לזכות בעצמאות מדינית.
לאחר מינויו של אלקימוס ככהן גדול בשנת 162 לפנה"ס, העדיפו החסידים אותו על יהודה המכבי כראש העם. אקלימוס איבד את תמיכת החסידים לאחר שטבח ברבים מהם. לאחר מכן, לא התנגדו החסידים יותר ליונתן הוופסי ושמעון התרסי אחי יהודה המכבי שנטלו לעצמם את הכהונה הגדולה. במקביל, הטבח גרם להתמעטות מספר החסידים ולהילמות הכת.
משערים שהחסידים הם אבותיהם הרוחניים של הפרושים, שנתארגנו כמפלגה בימי המלך החשמונאי יוחנן הורקנוס.
הזכרת החסידים במשנה ובגמרא[עריכת קוד מקור]
החסידים הקפידו מאוד על קיום המצוות והחמירו על עצמם בדינים, כמו שכתוב במסכת ברכות "אין עומדין להתפלל אלא מתוך כבד ראש. חסידים הראשונים היו שוהים שעה אחת ומתפללים, כדי שיכונו את לבם למקום..."(ברכות ה,א). במשנה ובגמרא כונו החסידים בשם "חסידים ראשונים" וגם כונו הרבה פעמים בשם "אנשי מעשה".