ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/ערביי א"י עד 48'/נייטרליות

עריכה ניטרלית

נדמה לי שרוב מה שצריך להיאמר כאן כבר כתוב בדף ויקיפדיה:נקודת מבט נייטרלית - אבל אני לא בטוח שהוא מסודר מספיק טוב. כאן אנסה לסכם בעיקר דברים שנדמה לי שהם רלוונטיים למיזם ערביי א"י - כללים הנוגעים לכתיבה ניטרלית בערכים רגישים פוליטית.

1. מקורות מקורות מקורות - כדי שהכתיבה בוויקיפדיה תהיה נייטרלית ותייצג את הידע האקדמי של ימינו, כל פיסת מידע שמוסיפים לערכים צריכה להיות מגובה היטב במקורות אמינים ומתאימים. סמן טוב למקור מתאים הוא מקור שיצא בהוצאה אקדמית רצינית ונכתב על ידי מי שנחשב בר-סמכא בתחום. מקור לא מתאים הוא הודעה בפורום, אתר מטעם ארגון אינטרסנטי, או ספרים שיצאו בהוצאה עצמית.
   יש דיונים רבים בוויקיפדיה בנוגע לסוגיות הללו, של מה נחשב למקור אמין, ואין הכרעה סופית או כלל ברור, בין השאר מכיוון שבנושאים פחות שנויים במחלוקת מקורות שכאלה (ספרי הוצאה עצמית, אתרים מטעם) מתקבלים לעיתים, בהיעדר מקור אחר או מכיוון שאין כל מחלוקת על התוכן עצמו. בערכים מעוררי מחלוקת, כמובן שחשוב להסתמך אך ורק על מקורות ברמת אמינות ומהימנות גבוהה.
2. פרשנויות של החוקרים - אין כלל ברור לנושא, אבל עד כמה שאפשר להסיק מתקדימים - תיאור של עובדות שמסתמך על עיון במסמכים אפשר להביא בערך, תוך ציון המקור בהערת שוליים. לעומת זאת, את הערת המחבר שכוללת פרשנות משלו באירועים - צריך להביא בערך תוך ייחוס מפורש לדובר.
3. תיאור פולמוס - יש טענות שלגביהן קיים פולמוס בין חוקרים שונים, ראובן טוען א' ואילו שמעון טוען ב'. במקרה כזה הגישה האנציקלופדית היא לספר על המחלוקת בערך - הכוונה לכתוב ממש בערך, תוך ציון שמות החוקרים או האסכולות אליהן הם שייכים, ועדיף כמובן, בצירוף של מקור חיצוני, שלישי, לדברים. כמובן שגם אם אתם מסכימים עם טענתו של ראובן, אין לנסח בערך ניסוח ממנו משתמע שעמדתו עדיפה (לדוגמא, פירוט נימוקיו של ראובן תוך השארת נימוקיו של שמעון סתומים, או הצגתם בצורה נלעגת ; ואפילו דקויות כמו כתיבת "ראובן קבע א', ואילו שמעון טען ב' ", וכן הלאה). עוד נקודה, די ברורה, היא שאם המחלוקת היא בין כמה חוקרים ידועים ונחשבים, לבין חוקר "אופוזיציונר" בלי הכרה של ממש, כדאי לייצג את המחלוקת בצורה שתבהיר זאת (או אף להשמיט לחלוטין את דעתו של החוקר השולי).
4. ניסוח - בהמשך לסוף הסעיף הקודם - כמובן שכל עובדה ניתן להציג במספר אופנים, וחלקם יבטאו היטב את דעתו של המחבר על מה שאירע באמת. אני לא חושב שיש מה להכביר מילים, וגם באמצעי התקשורת כיום קל למצוא דוגמאות להבדלים במילים בהן הם בוחרים לתאר את המאורעות. לפעמים השאלה מי התוקפני בסיטואציה ומי המתגונן, תלויה בעיני המתבונן. כך גם בשאלה האם מאן דהו נרצח, נהרג, או נפל על משמרתו. חשוב מאוד לעשות מאמץ ולבחור מילים, לנסח משפטים ולחבר פסקאות שיהיו מדוייקים לאור המקורות ולא יסגירו את דעתו של המחבר על העובדות. השאיפה היא להגיע למצב בו לא תיתכן מחלוקת של ממש לאור המקורות, כל מי שיביט במה שכתוב בערך יסכים שהניסוח מעביר את העובדות כפי שהן מובאות במקור.
5. ויקיפדיה האנגלית ואתרי הנכבה - ויקיפדיה האנגלית יכולה לשמש שער, מבוא, למידע שצריך להופיע בערך העברי ולמקורות אליהם יש לגשת. בשום פנים ואופן ויקיפדיה האנגלית לא יכולה להוות מקור בעצמה, גם אם מביאים שם ציטוט מפורש של חוקר - עליכן למצוא את הספר המתאים ולחזות במידע המקורי בעצמכן. כנ"ל ביחס לאתרי הנכבה למיניהם - אתר הנכבה און ליין, אתר ארגון זוכרות וכיוצא באלה.
6. דף שיחה - בהמשך לסעיף הקודם - אם אתן סבורות שיש בהם מידע חשוב ומעניין ולא מצאתן את מקורו, או שהמקור אינו זמין, אפשר להשאיר הודעה בדף השיחה של הערך המתאים, אולי יבוא יום אחד מי שימצא את המקור לטענה, או שיפריך אותה. בכלל, כל שאלה או בעיה עם מה שכתוב בערך כדאי להעלות וללבן בדף השיחה.
7. מוניטין - כל עריכה שלכן נבחנת ונשארת בארכיונים לתמיד (לפחות לזמן בלתי מוגבל). כדאי להתנהג בהתאם ולערוך בצורה ראויה, שקופה ותקינה. כמובן שכך תרוויחו מוניטין, הערכה ואמון הקהילה בעבודתכן ובשיקול דעתכן.