ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/ערביי א"י עד 48'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

המיזם נועד בשלב ראשון לטפל בעיקר בכפרים שנחרבו במלחמת העצמאות - בערכים שלהם ובערכים הקשורים עליהם. בתוך כך, ובפרט בשלב שני, ניתן לטפל גם בערכים על יישובים ערביים בני ימינו באזור.

דגשים:

  • נייטרליות - הנושא רגיש פוליטית - יש לשים לב ולכתוב רק מידע מסומך היטב ובדוק ולהשתמש במקורות אקדמיים.
  • התנהגות - כמובן שמצופה התנהגות ללא דופי
(נא להיכנס לקישורים שמסומנים בכחול ולקרוא את הדפים)


מטרות:

  • להרחיב ערכים קיימים על הקהילות שנחרבו, בכפרים ובערים.
  • לכתוב ערכים חדשים על מושגים מרכזיים באירועי מלחמת העצמאות שנוגעים לעזיבתם של ערביי הארץ (מה שמכונה בפי הפלסטינים "הנכבה")
  • לכתוב ערכים חדשים על יישובים שנחרבו.
  • להרחיב על אירועי מלחמת העצמאות שנוגעים לערבים תושבי הארץ, בערכים המתאימים.
  • בערכי יישובים קיימים - לכתוב בקצרה על יישובים קודמים במקום, אם היו (מה שקרוי "יישובים יורשים").

מטרות עתידיות

  • לכתוב על קרבות מלחמת העצמאות לפי מקורות חיצוניים, ולהיצמד פחות לספרי הנצחה.
  • להרחיב על ההיסטוריה של יישובים ערביים בישראל וביו"ש.
  • לכתוב ולהרחיב ערכים על מושגי יסוד בחברה הערבית בארץ ישראל (מושגים, אישים בעיקר, תרבות, מוסדות וכו').
  • להרחיב על הסכסוך הציוני-ערבי - השפעתו על ערביי א"י והתהליכים אצלם שקשורים בו.

אמצעים:

  • תרגום מויקיאנגלית - כל דובר אנגלית יכול לעזור ולהוסיף ידע המצוי בויקי אנגלית, תוך ציטוט המקורות המתאימים במקרה הצורך. כדאי לשים לב ולבדוק היטב מה מקורן של טענות, בייחוד כאלה שהן שנויות במחלוקת. יש לבדוק במקור הראשוני, ולצטט אותו במדויק בערך, או להעלות בדף השיחה לבירור לפני שמוסיפים לערך. יש לשים לב שבוויקיפדיה העברית אסור לשים מקור בהערת שוליים שלא נקרא אישית על ידי העורך עצמו גם אם המקור מופיע בוויקיפדיה אחרת. האחריות של הכותב היא אישית, הוא לא יכול להסתמך על הבנתם או פרשנותם של עורכים אחרים.
  • אתרי אינטרנט - אתרים שאספו ידע בנושא, בד"כ מסומכים היטב (אתר זוכרות מביא רשימת מקורות למידע ואתר הנכבה אף מצרף הערות שוליים) ויכולים להוות נקודת פתיחה לחיפוש בספרות העיון.
  • ספרים, רבותיי, ספרים - הכלי החשוב והתורם ביותר, מצויים לרוב בספריה העירונית הקרובה.
תוכן עניינים

כללים שימושיים לעריכה[עריכת קוד מקור]

  • אין להכניס לערכים מידע מאתרי אינטרנט ללא מקור חיצוני מהימן. אם אין מקור למידע שהוכנס באתרים לגבי הנתונים שבו, אין להתבסס עליהם, וזאת לפי הכללים של מקורות בויקיפדיה העברית.
  • יש לשים לב שקישור לאתרים חיצוניים נעשה לפי הכללים בדף ויקיפדיה:קישורים חיצוניים. כלומר אין לקשר רק לשם הקישור, אם האתר החיצוני אינו מוסיף מידע מהותי אין לקשר אליו.

גודל אוכלוסיה ושטח אדמה[עריכת קוד מקור]

  • הבריטים עשו מפקד אוכלוסין בשנת 1931. נתונים אלה זמינים לגבי ערכים רבים באנציקלופדיה אריאל של זאב וילנאי. המנדט הבריטי עשה סקר אוכלוסין שטיב המידע בו מהיותו סקר ולא מפקד פחות אמין, אבל מכיוון שזה המקור המהימן ביותר שברשותנו, זה המידע שיש להכניס לערך תוך ציון שמדובר בסקר אוכלוסין תוך הפניה לערך סקר הכפרים 1945 בארץ ישראל. המידע זמין בספר שנכתב על בסיס הסקר ונמצא באתר PalestineRemembered.com. את הקישור לדפי הספר יש לעשות באמצעות תבנית:סקר הכפרים, בתבנית יש קישור לספר. ישנם אתרים המציינים נתוני אוכלוסייה בכפרים נכון ל-1948, שמבוססים על ספרו של סלמן אבו סיתה - Salman Abu Sitta, The Palestinian Nakba 1948, 2000, אבל מכיוון שאבו סיתה אינו היסטוריון, ולא ברור מהיכן נלקחו נתוניו, יש להיזהר בשימוש בנתונים אלה. דיונים בנושא התנהלו במספר דפי שיחה, אולם אין מדיניות ברורה לגבי הכנסת מידע זה לערכים. אם אין מקור למידע שהוכנס באתרים לגבי נתונים אלה, אין להתבסס עליהם, וזאת לפי הכללים של מקורות בויקיפדיה העברית.
  • נתוני שטחים, נתון של גודל שטח נכון לשנת 1945 נמצא בסקר הכפרים שצוין לעיל. יש לציין שמדובר בדונם טורקי (קטן מהדונם המקובל היום בארץ). יש לשים לב שחלק מהשטח המצויין בסקר ליד הכפר הוא בבעלות יהודית, ויש לציין זאת בערך, תוך הפרדה בין אדמה בבעלות יהודית, אדמה בבעלות ערבים, ואדמה ציבורית.

מטלות לביצוע[עריכת קוד מקור]

טיפול בדף המיזם[עריכת קוד מקור]

מיזם - טכני[עריכת קוד מקור]

עניינים טכניים[עריכת קוד מקור]

  • בכתיבת ערכים חדשים על יישובים שנחרבו ב48, יש להשתמש בעמוד המוכן
  • להחליף "[[ערבים|ערבי]]" ל"[[פלסטינים|ערבי]]" (הוחלף בסוף הקטגוריה האלפאביתית).
  • להכין מפה\מפות של היישובים בארץ לפני 1948.
  • הוספת קטגוריות, בעיקר גיאוגרפיות (גליל, מישור החוף...) לערכים.
  • להחליף את המשפט שמופיע בערכים רבים "הכפר התרוקן מתושביו" במשפט המדויק יותר שמתאר את המאורעות - "תושביו עזבוהו..." וזאת מכיוון שתיאור פסיבי של המאורעות הוא לא מדויק ומעורפל - הכפר לא "התרוקן" פתאום, היו אנשים שקמו והלכו. זה תיאור יותר נכון של מה שאירע.
  • להחליף את המשפט "בתיו נהרסו" במשפט "יחידה X\כוחות צה"ל הרסה\ו את הבתים" - בד"כ הבתים לא נהרסו מעצמם, אלא באו חבלנים, הטמינו חומר נפץ והרסו אותם. יש להביא לידי ביטוי עובדה זו בערכים, על סמך מקורות ראויים כמובן.
  • להחליף את הביטוי "מפקד אוכלוסין של 1945" ב"סקר הכפרים 1945 בארץ ישראל", ולשים קישור לתבנית

נתונים מסקר הכפרים 1945 בארץ ישראל, שהוצגו מחדש בספר Hadawi, Village statistics 1945, Classification of Land and Area Ownership in Palestine, Beirut, 1970, ומהספר נסרקו לאתר PalestineRemembered.com.

הערות שוליים

תמונות[עריכת קוד מקור]

  • לצלם המון תמונות בהמון אתרים שונים.
  • להקים קטגוריה מתאימה, כללית, בויקישיתוף ולהכניס אליה תמונות.
  • להקים קטגוריות ספציפיות, לכל כפר בנפרד.
  • להציב בערכים הפניה לויקישיתוף, אם יש תמונות וקטגוריה.

דרישות מקור[עריכת קוד מקור]

  • חרבת עזון - למה עזבו, מי הרס את הבתים ומתי.
  • כופח'ה ואל-מוח'רקה - לפי אתר הנכבה בפקודת המבצע נכתב לגרש, לבדוק ב"לידתה", ולתקן בערכים המתאימים.
  • אשדוד - למצוא את העמוד ב"לידתה".
  • יהודייה - האם יש סימוכין לכך שגורשו? לעדכן לפי התשובה גם בערך יהוד.

הרחבה[עריכת קוד מקור]

  • /טבלת הכפרים - טבלה שמאפשרת לסמן בה עבודה שנעשתה, כדי למנוע עבודה כפולה.

יישובים[עריכת קוד מקור]

קטנים להרחבה[עריכת קוד מקור]
בינוניים להרחבה[עריכת קוד מקור]
גדולים להרחבה[עריכת קוד מקור]
  • לוד - (אנ')
  • ירושלים בתקופת המנדט הבריטי - ישראלוצנטרי - צריך לספר גם את קורות האוכלוסיה הערבית בעיר.
  • פלסטינים - דורש שכתוב והרחבה עצומים! פרק התיאוריות מצומצם מאוד ובעיקר כולל חלק מורחב על התיאוריה ה"ישראלית" (מהיכן השם הזה) לפיה אין ולא היה לאום ערבי.פרק ההיסטוריה מתחיל במנדט הבריטי(!) בלי להזכיר את סקר האוכלוסין העות'מני. וכן הלאה.

אישים[עריכת קוד מקור]

קרבות להרחבה[עריכת קוד מקור]

קרבות שבהם נכבשו כפרים רבים ובמהלכם נמלטו תושבים רבים - בחלק ניכר מהערכים הדברים מוזכרים בחטף ובשוליים. יש בספרים חומר רב בנוגע למעורבותם של התושבים המקומיים בקרבות ובנוגע להימלטותם במהלכם.

חבלי ארץ[עריכת קוד מקור]

  • הגליל - לפרט על הקיום הערבי באזור - מספר כפרים, מספר תושבים, מקורות פרנסה וכו'.
  • ארץ ישראל - פרק ההיסטוריה מאוד יהודוצנטרי, ולא מוזכרים בו כלל תושבים ערבים. להרחיב יריעה.

כללי[עריכת קוד מקור]

  • מדיניות ההבלגה - מלא בציטוטים וחסר כל תוכן. אפשר לספר גם על ויכוחים פנימיים בתוך ההגנה, על פעולות מנוגדות, ועוד הרבה דברים. אני משער שמידע על כך אפשר למצוא בספר קרבנות של בני מוריס.
  • זכות השיבה - יש המון מה להרחיב. לדוגמא באוגוסט 48 עוד דיברו בישראל על "אדמות עודפות" עליהן יוקמו יישובים, על מנת לשמור מקום לפליטים כשישובו.
  • תכנית ד' - להרחיב על הרס הכפרים ועל הסיבות לכך, הסברים לכך יש בספרו של בני מוריס 1948 ובספר שערכה שושנה שטיפטל "תוכנית ד'", על הנוהל להוציא להורג גברים אקראיים מבני הכפר [1], ועל שאלת פקודות המבצע והקשר לכל זה. יש מידע ב"לידתה" של מוריס.
  • לטפל בערך ערביי ארץ ישראל במלחמת העצמאות
  • להרחיב בערכים ההגנה, אצ"ל ולח"י על פעולותיהם שנוגעות לערביי הארץ - (פעולות כנגדם, מודיעין, "לחישות")

ערכים לכתיבה[עריכת קוד מקור]

יישובים לכתיבה[עריכת קוד מקור]

קטנים לכתיבה[עריכת קוד מקור]


בינוניים לכתיבה[עריכת קוד מקור]
גדולים לכתיבה[עריכת קוד מקור]
לא סווגו[עריכת קוד מקור]

צריך להוסיף קישורים לויקי אנגלית.

נפות לכתיבה[עריכת קוד מקור]

אישים לכתיבה[עריכת קוד מקור]

מושגים לכתיבה[עריכת קוד מקור]

יישובים יורשים[עריכת קוד מקור]

  • נתניה - במסגרת כתיבה מחדש של פרק ההיסטוריה צריך להוסיף את סיפוח הכפר\ים באזור (אום חאלד).
  • בשית - יישובים יורשים.
  • ברקה - יישוב יורש
  • רמת גן - לפרט מעט בערך האם על יישובים קודמים בשטח.
  • זירעין - יישובים יורשים
  • מג'דל יאבא - יישובים יורשים
  • ברקה
  • מודיעין-מכבים-רעות - להרחיב את פרק ההיסטוריה ולספר שם על התיישבויות קודמות במקום.

תמונות[עריכת קוד מקור]

בירורים[עריכת קוד מקור]

בנוגע ליישובים יורשים[עריכת קוד מקור]

  • א-דוארה - לאילו יישובים סופחו אדמות הכפר? הם הפכו לבריכות דגים, כנראה שדה נחמיה או עמיר, לברר.
  • צלפון - האם ירש את אדמות בית ג'יז (לפי הערך באנגלית)?
  • האם קריית אתא יושבת על אדמותיו של הושה?
  • זירעין - מהם היישובים היורשים (באתר הנכבה מפורטים "אביטל, יעל, חלק מפרזון, חלק ממיטב"
  • ח'ולדה - מהם היישובים היורשים?
  • מיסכה - האם אדמות הכפר עברו ליישובים הסמוכים?


הוראות פינוי[עריכת קוד מקור]

  • א-דוארה - האם היו שם הוראות שכאלה? מה משמעות "הלוחמה הפסיכולוגית"?
  • ואדי פוכין מה קרה שם ב-48'?

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור]

  • פג'ה - האם מניין האוכלוסייה, שכולל יהודים, כולל את היישובים עין גנים וכפר אברהם (סביר מאוד שכן, צריך להשיג אישור)?

קרבות\התקפות[עריכת קוד מקור]

  • אג'ליל - "למרות הסיכומים בפגישה (מתועדים בארכיון צה"ל) נמלטו תושבי האזור בתחילת אפריל 1948 בשל חשש מהתקפת גורמים יהודיים שפעלו באזור ולא סרו למרות "ההגנה"" - האם למנוסה זו קדמו התקפות?
  • הרצליה - "על-פי עדויות של כמה מהמתיישבים הראשונים בהרצליה, התושבים היהודיים הגיעו לכפרים ושוחחו עם תושביהם לפני פרוץ המלחמה, הללו הודיעו כי היהודים מתחייבים לשמור על שלום הכפרים וכי לא נשקפת סכנה לתושבים. מאמצי המתיישבים היהודיים להשאיר את תושבי הכפרים בבתיהם עלו בתוהו." - האם יש התקפות של האצ"ל באזור שיוכלו להבהיר את הדברים?
  • פג'ה - התקפת האצ"ל מה-17 בפברואר - היש מקורות, מה בדיוק היה במתקפה הזו?

מקורות שימושיים[עריכת קוד מקור]

ברשת[עריכת קוד מקור]

  • מאמר המכיל הרבה מידע על הרס הכפרים בשנות ה-60.

על הכפרים[עריכת קוד מקור]

עברית[עריכת קוד מקור]
  • בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים 1947-1949 (נקרא לעתים בקיצור "לידתה") תשנ"א 1991
  • נגה קדמן, בצדי הדרך ובשולי התודעה, ספרי נובמבר, 2008
  • ‏ד"ר זאב וילנאי, אנציקלופדיה לידיעת הארץ, הוצאת ידיעות אחרונות, 1956
  • ‏דוד גרוסמן, הכפר הערבי ובנותיו, הוצאת יד יצחק בן־צבי ירושלים, 1994
  • יואב גלבר, קוממיות ונכבה : ישראל, הפלסטינים ומדינות ערב, 1948, הוצאת כינרת 2004
  • בני מוריס תיקון טעות : יהודים וערבים בארץ ישראל : 1956-1936 תל אביב : עם עובד, תש"ס 2000
  • בני מוריס, 1948: תולדות המלחמה הערבית-ישראלית הראשונה. עם עובד וספריית ספיר, 2010. יתרונו של הספר שהוא נכתב 20 שנה לאחר ספרו הראשון של מוריס, ומבוסס על מקורות רבים יותר שעמדו לרשותו.
אנגלית[עריכת קוד מקור]

על מלחמת העצמאות[עריכת קוד מקור]

  • ‏עוזי נרקיס, חייל של ירושלים, משרד הביטחון-ההוצאה לאור, תל אביב 1991
  • בני מוריס, קורבנות, הוצאת עם עובד, 2003
  • גבעתי משה, בדרך המדבר והאש – תולדות גדוד 9 (משרד הבטחון, 1994)
  • ספר תולדות ההגנה, הוצאת מערכות, 1973
  • חטיבת גבעתי במלחמת הקוממיות, אברהם אילון, הוצאת מערכות, 1959.
  • בני מוריס 1948 - תולדות המלחמה הערבית-ישראלית הראשונה תל אביב : עם עובד, תש"ע 2010
  • תולדות מלחמת הקוממיות, הוצאת מערכות, 1970.
  • זרבבל גלעד, ספר הפלמ"ח, הוצאת הקיבוץ המאוחד 1953.
  • דוד שחר, מגלות לקוממיות, עידן-הוצאה לאור, 1990.
  • שושנה שטיפטל (עורכת), תוכנית "ד" הכנתה, עיצובה וגיבושה, משרד הביטחון - ההוצאה לאור וארכיון צה"ל, 2008.
  • מאיר פעיל, עצמאות : תש"ח - תש"ט, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1990, עמ' 51-40

משתמשים[עריכת קוד מקור]

משתמשים שכדאי להזמין כשהמיזם יחזור לפעילות:

  1. ^ ראו לדוגמא בערך הונין, וגם ב"לידתה", כפי שמצויין מייד