ונציה (כדורגל)

ונציה
Venezia
מידע כללי
כינוי	Arancioneroverdi (כתומים-שחורים-ירוקים)
תאריך ייסוד	1907
אצטדיון	פיירלוג'י פנצו,; סנט'אלנה,ונציה איטליה ; (תכולה: 7,450)
יו"ר	ג'ו טאקופינה
מאמן	ג'ובאני סטרופה
ליגה	סרייה ב'
	www.veneziafc.it
תלבושת

מועדון כדורגל ונציה (באיטלקית: Venezia Football Club) הוא מועדון כדורגל איטלקי המייצג את העיר ונציה שבאיטליה. בעונת 2025/2026 המועדון משחק בסרייה ב', הליגה השנייה בחשיבותה באיטליה.

הקבוצה הוקמה לראשונה בשנת 1919 תוך איחוד מספר קבוצות של העיר. היא שיחקה בליגות שונות באיטליה, מהן 13 עונות בסרייה א'. בשנת 1941 הקבוצה זכתה בגביע איטליה.

במהלך המאה ה-21 הקבוצה הכריזה כמה פעמים על פשיטת רגל ובכל פעם הקימו אותה מחדש תוך זמן קצר.

היסטוריה

בשנותה הראשונות

14 בדצמבר 1907 הוקמה הקבוצה בוונציה על ידי כ-20 חובבים באמצעות מיזוג של מחלקות הכדורגל של שני מועדוני ספורט ונציאניים: אגודת ההתעמלות הלחימה וקוסטנטינו רייר. משחקה הראשון של ונציה נערך ב-22 בדצמבר 1907, נגד ויצ'נצה, והסתיים בתוצאה 1-1.

ונציה השתתפה בליגה הבכירה של איטליה בפעם הראשונה באליפות איטליה בכדורגל בשנת 1909. כקבוצה היחידה ממחוז ונטו, ונציה הועלה ישירות לחצי הגמר נגד המנצחת בבית לומברדיה, אינטר מילאנו, והפסידה במשחק הראשון 7-1 ובמשחק הגומלין 11-2.

ונציה השתתפה בליגה הבכירה של איטליה, מעונת 1910/11 ועד עונת 1914/15, שהייתה העונה האחרונה ששיחקה לפני כניסתה של איטליה למלחמת העולם הראשונה.

בעונת 1911–12, ונציה זכתה בבית ונטו-אמיליאן והגיעה לגמר הארצי מול פרו ורצ'לי, שם הפסידה 7-0 במשחק הראשון ו-6-0 במשחק השני.

ב-7 בספטמבר 1913 נפתח קמפו ספורטיבו קומונלה די סנט'אלנה, באי סנט'אלנה, שלימים ייקרא אצטדיון פיירלואיג'י פנצו, יחד עם יציע ליותר מ-500 צופים. ונציה הפסידה במשחק הראשון לגנואה, 7-0.

בעונת 1914/15 העפילה ונציה לחצי הגמר, וסיימה במקום הרביעי בבית א', לפני שהעונה הושעתה עקב המלחמה.

לאחר מלחמת העולם הראשונה

באפריל 1919, הוחלט לשנות את שם המועדון ל-אגודת הכדורגל ונציה. באירוע זה, תרמה הממשלה להשקתו המחודשת של מועדון הלגונה תרומה יוצאת דופן של 40,000 לירות, כפיצוי על השימוש במגרש הספורט כבסיס צבאי.

בעונת 1921/22, ונציה ירדה לליגה השנייה.(אנ') בעונת 1926/27 חזרה לפרימה דיוויזיה,(אנ') אולם לאחר הקמת הדיוויזיה הלאומית כליגה הבכירה החדשה,(אנ') הפרימה דיוויזיה הפכה לרמה השנייה של הכדורגל האיטלקי.

בעונת הפרימה דיוויזיה 1927/28, ונציה סיימה במקום השני בבית א' אחרי אטאלנטה, והתקבלה אוטומטית לדיוויזיה הלאומית בהחלטה של התאחדות הכדורגל האיטלקית, שהרחיבה את הליגה ל-32 מועדונים, עם שתי בתים של 16 מועדונים כל אחת.

בעונת 1928/29 של הדיוויזיה הלאומית, ונציה סיימה במקום ה-11 בבית ב' ונשרה לסרייה ב', שהחלה לפעול בעונת 1929/30. ונציה סיימה במקום ה-7 בסרייה ב' באותה עונה.

בקיץ 1930, ונציה שונה שמה ל-אגודת הספורט סרניסימה, וגם צבעי המועדון שונו עם אימוץ האדום של דגל הרפובליקה של ונציה, בעוד שאריה סן מרקו הוצב על החזה. במאי 1931, לרגל תחרות ההתעמלות הבינלאומית לנשים, האצטדיון הוונציאני של סנט'אלנה נקרא על שם טייס מלחמת העולם הראשונה פיירלוג'י פנצו.

לאחר חמש עונות רצופות בסרייה ב' מאז 1929/30, הקבוצה סיימה אחרונה בבית ב' בעונת סרייה ב' 1933/34 והייתה אמורה לרדת ליגה, אך היא שמרה על מקומה בליגה כתוצאה מהרחבה מ-26 ל-32 קבוצות בעונה שלאחר מכן.

העלייה לסרייה א'

ב-1 באוגוסט 1934, חזר המועדון לשמו הקודם התאחדות הכדורגל של ונציה (אם כי עם התוספת, שהייתה בלתי נמנעת באותה תקופה, של התואר פשיסטי) וצבעיו המסורתיים שחור וירוק.

בעונת הסרייה ב' של 1934/35, ונציה סיימה במקום ה-11 וירדה לסרייה ג'. אך שהותה של ונציה בסרייה ג' הייתה קצרה, שכן סיימה בראש הטבלה בעונת 1935/36 ועלתה חזרה לסרייה ב'. ונציה הגיעה גם לשלב 32 של גביע איטליה, לאחר שניצחה את פדובה, פיומאנה, ופיסטוייזה, לפני שהודחה על ידי לאציו 2-0. בעונה שלאחר מכן, ונציה הגיעה לשמינית הגמר של הגביע האיטלקי, שם הפסידה למילאן 2-0, בעונת 1936/37 בסרייה ב' שרדה שובר שוויון בירידה עם פרו ורצ'לי, מסינה וקטניה כדי לשמור על מקומה בליגה.

בשנת 1937, עם התמנות ארנלדו בנאטי כנשיא המועדון, ונציה החלה בתקופה של עלייה. בעונת 1937/38 בסרייה ב', ונציה סיימה במקום השמיני בטבלה. בעונת 1938/39 של סרייה ב', ונציה סיימה במקום השני ועלתה לסרייה א', לאחר שניצחה את אטאלנטה 0-1 ביום האחרון של העונה ותפסה את המקום השני במקומה.

תור הזהב

עם חזרת הקבוצה לסרייה א' לאחר היעדרות של 12 שנים, התחזקה הקבוצה בשחקנים חדשים, בעונת 1939/40 בסרייה א', ונציה סיימה במקום העשירי בטבלה. בשנת 1940, ונציה שכרה את ג'ובאני בטיסטה רבופו כמאמן וחיזקה עוד יותר את הסגל עם הגעתו של אציו לויק ממילאן, שיצר שותפות מפורסמת עם ולנטינו מאזולה בוונציה. למרות שסיימו במקום ה-12 בעונת 1940/41 בסרייה א' ונציה המשיכה וזכתה בגביע איטליה בעונת 1940/41 - הגביע הראשון של המועדון. ונציה ניצחה את אודינזה בשמינית הגמר, את בולוניה ברבע הגמר, ואת לאציו בחצי הגמר, ופגשה את רומא בגמר. לאחר תיקו 3-3 ברומא, ונציה ניצחה במשחק הגומלין באצטדיון פנצו 0-1.

בשנה שלאחר מכן, ונציה ניסתה להתמודד על הסקודטו. בעונת 1941/42 בסרייה א', ונציה סיימה במקום השלישי עם 38 נקודות. המקום השלישי נותר התוצאה הטובה ביותר של ונציה אי פעם בסרייה א'. בגביע איטליה של 1941/42, ונציה ניצחה את פיזה בשמינית הגמר ואת בולוניה ברבע הגמר, אך הפסידה למילאן בחצי הגמר 2-1.

בעונת 1942/43 בסרייה א' ונציה סיימה במקום ה-14 בטבלה ונאלצה לנצח את בארי בשובר שוויון על הירידה כדי להישאר בסרייה א'. אך בגביע איטליה של אותה שנה, ונציה הגיעה לגמר השני שלה בתוך שלוש שנים. בגמר, ונציה הפסידה לטורינו 4-0.

לאחר עונת 1942/43, תחרויות כדורגל באיטליה הושעו עקב מלחמת העולם השנייה.

לאחר מלחמת העולם השנייה

לאחר המלחמה ונציה הוקמה מחדש תחת השם אגודת הכדורגל ונציה. באיטליה, הכדורגל חודש עם אליפות איטליה 1945/46, ונציה התקשתה וסיימה במקום ה-13 בעונת 1945/46. גם בעונת 1946/47 סיימה באותו מקום וירדה לסרייה ב'. במקביל, ארנלדו בנאטי עזב את תפקיד הנשיאות. לאחר נקודת השיא בתולדות המועדון, החלה תקופה של אי ודאות.

לאחר שסיימה במקום הרביעי בסרייה ב' בעונת 1947/48, בעונת 1948/49, וסיימה במקום השני, נקודה אחת בלבד לפני ויצ'נצה. ועלתה בחזרה לסרייה א' ונציה התמודדה עם אי ודאות כלכלית חמורה, עד כדי כך שבעונת 1949/50 בסרייה א' הקבוצה נוהלה על ידי המועצה מקומית. ונציה סיימה במקום האחרון עם 16 נקודות בלבד.

לאחר החזרה לסרייה ב', ונציה סיימה במקום השישי בעונת 1950/51. בעונת 1951/52, ונציה ירדה לסרייה ג', והיא בילתה ארבע עונות בליגה השלישית, לפני שעלתה חזרה לסרייה ב' תחת המאמן קרלו אלברטו קוואריו.

למרות ששיחקה עדיין בסרייה ב', ונציה רשמה הישג מרשים בגביע איטליה של 1958/59, והדיחה את רומא וטורינו בדרכה לחצי הגמר, שם הפסידה לאינטר, ולאחר מכן הפסידה במשחק על המקום השלישי מול גנואה. בסוף העונה, המאמן קרלו אלברטו קוואריו הודח, וונציה נמנעה בקושי מירידה נוספת לסרייה ג' בעונת 1959/60, ושרדה בשובר שוויון.

בעונת 1960/61 בסרייה ב', קרלו אלברטו קוואריו הוחזר לתפקיד המאמן. ונציה סיימה בראש הטבלה וחזרה לסרייה א' לאחר היעדרות של 11 שנים.

בעונת 1961/62 בסרייה א' למרות שהקבוצה פתחה את העונה בצורה איטית, ונציה סיימה במקום ה-12, כשהיא רשמה ניצחונות על יובנטוס ומילאן. אבל בעונת 1962/63, ונציה סיימה במקום ה-17 בטבלה ושוב ירדה לסרייה ב'.

לאחר שלוש עונות בסרייה ב', בעונת 1965/66 עלתה ונציה לסרייה א' לאחר שסיימה במקום הראשון. אך בעונת 1966/67 בסרייה א', ונציה ירדה חזרה לסרייה ב', ולא זכתה לראות שוב את הליגה הבכירה במשך יותר מ-30 שנה. בעונת 1967/68 שלאחר מכן, ונציה ירדה לסרייה ג'.

בשנים הבאות ונציה שקעה בליגות הנמוכות כמו סרייה ג', וסרייה ד' עד שנות השמונים.

1987 - 2005

לקראת עונת 1986/87, ונציה נרכשה על ידי איש העסקים מאוריציו זמפריני, אשר הוביל את המועדון במשך 16 העונות הבאות. לאחר עונתו הראשונה כמאמן, זמפריני מיזג את ונציה עם מועדון היבשת א.ק. מסטרה, ששיחק גם הוא בסרייה C2. שם המועדון שונה ל-התאחדות הכדורגל של ונציה בנובמבר 1989. עם המיזוג, צבעי המועדון השתנו מ-ירוק-שחור ל-כתום-שחור-ירוק. בנוסף, משחקי הבית של הקבוצה הועברו מאצטדיון פנצו בוונציה לאצטדיון פרנצ'סקו באראקה במסטרה.

בעונת 1987/88, ונציה עלתה לליגה השלישית בפעם הראשונה מאז עונת 1976/77. במהלך שתי העונות הבאות, הקבוצה השתפרה בהתמדה, ובנתה את דרכה לקראת חזרה לסרייה ב'.

בעונת 1990/91, ונציה, תחת המאמן אלברטו זאקרוני, עלתה חזרה לסרייה ב' לאחר היעדרות של 23 שנים. בפלייאוף על המקום השני, ונציה ניצחה את קומו 1-2, כאשר 7,000 אוהדים מוונציה וממסטרה נכחו במשחק בצ'זנה. בשל קיבולת לא מספקת באצטדיון ברקה במסטרה עבור סרייה ב', ונציה חזרה לאצטדיון פנצו בוונציה, שיפצה והרחיבה את האצטדיון, ובכך ביטלה את מסלול האתלטיקה. ונציה בילתה את שבע העונות הבאות בסרייה ב'.

עלייה לסרייה א'

בעונת 1997/98 בסרייה ב', ונציה, תחת המאמן וולטר נובלינו, סיימה במקום השני בטבלה ועלתה חזרה לסרייה א' לאחר היעדרות של 31 שנים.

בעונת 1998/99 בסרייה א', במהלך המחצית הראשונה של העונה, ונציה הייתה בתחתית הטבלה. אך נקודת מפנה הגיעה בינואר עם הגעתו של שחקן ההשאלה הצעיר אלבארו רקובה מאינטר מילאן. ונציה השלימה את הקאמבק וסיימה במקום ה-11, ארבע נקודות מעל אזור הירידה.

בעונת 1999/2000 בסרייה א', ונציה סיימה בסופו של דבר במקום ה-16 ונשרה לסרייה ב'. בגביע איטליה של 1999–2000, ונציה הדיחה בין היתר את אודינזה ופיורנטינה בדרכה לחצי הגמר, שם הפסידה לבסוף ללאציו.

בעונת 2000/01 בסרייה ב', ונציה חזרה לסרייה א'. בעונת 2001/02 בסרייה א', ונציה סיימה במקום האחרון וירדה בפעם השנייה בשלוש שנים.

ירידה ופשיטת רגל

בעונת 2002/03 בסרייה ב', ונציה סיימה במקום ה-15 ובעונה הבאה במקום ה-20, ושרדה פלייאוף ירידה לאחר ניצחון 2-1 על בארי בסיכום התוצאה. אך לא ניתן היה להציל את מצבו הכלכלי של המועדון. בסוף עונת 2004/05 בסרייה ב', ונציה ירדה ליגה והוכרזה כפושטת רגל.

הקמות ופשיטות רגל

בקיץ 2005, המועדון נוסד מחדש בשם מועדון הכדורגל ונציה והתקבל לסרייה ד'. בעונת 2005-06 ונציה עלתה לסרייה ג', ובילתה שם את שלוש העונות הבאות, אך המועדון הוכרז שוב כפושט רגל בסוף עונת 2008-09.

בקיץ 2009, כאשר ונציה הייתה בסכנה להפוך לעיר ללא מועדון כדורגל, פיקח ראש העיר מאסימו קצ'ארי(אנ') באופן אישי על הקמת מועדון חדש. ב-27 ביולי 2009, המועדון נוסד מחדש בשם מועדון הכדורגל יוניונה ונציה, שהוכר כיורשו הלגיטימי של הקבוצה הקודמת, והתקבל לסרייה ד'. ונציה זכתה בסרייה ד' בעונת 2011-12, ועלתה לסרייה ג' בעונת 2012-13. אך החזיקה מעמד רק שתי עונות בליגה השלישית לפני שפשטה את הרגל בפעם השלישית בתוך 10 שנים.

ונציה FC

בספטמבר 2015, קבוצת משקיעים אמריקאים הקימה את הקבוצה מחדש בשם ונציה FC בעונת 2015/16, ונציה עלתה מסרייה ד' לסרייה ג'.

ביוני 2016, ונציה שכרה את פיליפו אינזאגי כמאמן. בעונתו הראשונה של אינזאגי, לאחר ניצחון על פארמה ונציה זכתה באליפות סרייה ג' ועלתה לסרייה ב'.

בעונת 2017/18 בסרייה ב', המועדון היה מועמד לעלייה לסרייה א', והצליח לסיים במקום החמישי בטבלה. זה היה סיומו הגבוה ביותר מזה 12 שנים בסרייה ב' מאז שסיימו את עונת 2001/02 במקום הרביעי, אז עלו לסרייה א'. בסיבוב הראשון של פלייאוף העלייה לסרייה א', ונציה ניצחה את פרוג'ה 3–0 ועלתה לחצי הגמר, בחצי הגמר הפסידה הקבוצה לפאלרמו בתוצאה כוללת של 2–1.

בעונת 2020/21 בגביע איטליה הגיע הקבוצה עד שלב שמינית הגמר בו הפסידה 2-0 לאטאלנטה

בסיום עונת 2020/21 העפילה הקבוצה מסרייה ב' לסרייה א' לאחר 19 שנות היעדרות, אך סיימה במקום האחרון בעונה וירדה בחזרה לסרייה ב'.

בתום עונת 2023/24 ונציה ניצחה את פאלרמו וקרמונזה ועלתה חזרה לסרייה א' לאחר שתי עונות בסרייה ב'.

בעונת 2024/25 בסרייה א' סיימה במקום ה-19 מתוך עשרים וירדה לסרייה ב'.

בעונת 2025/26 בגביע איטליה הגיעה הקבוצה עד שלב שמינית הגמר בו היא צפויה להתמודד מול אינטר מילאנו.

סגל השחקנים

נכון ל-17 בספטמבר 2025

מס'		עמדה	שם
1	סרביה	שוער	פיליפ סטאנקוביץ'
2	לוקסמבורג	בלם	סייד קוראץ׳
3	בלגיה	בלם	יואל שינגטיאנה
4	קרואטיה	בלם	ברטול פרנג׳יץ׳ (בהשאלה מוולפסבורג)
5	סורינאם	מגן	רידג'סיאנו האפס
6	ארצות הברית	קשר	ג'אנלוקה בוסיו (קפטן)
7	צ'כיה	חלוץ	דניאל פילה
8	איטליה	קשר	עיסא דומבויה
9	איטליה	חלוץ	אנדראה אדורנטה
10	אקוודור	חלוץ	ג'ון יבואה
16	איטליה	בלם	מיכאל ונטורי
17	גינאה	קשר	שייח קונדה
18	צרפת	קשר	אנטואן היינו
19	איסלנד	קשר	ביארקי ביארנסון

מס'		עמדה	שם
20	בלגיה	מגן	ריצ'י סגראדו
21	איטליה	קשר	מתיה קומפאניון (בהשאלה מיובנטוס)
22	איטליה	שוער	אלסנדרו פליזארי
23	איטליה	שוער	מתאו גרנדי
24	איטליה	קשר	נונזיו ללה
30	אוסטריה	בלם	מיכאל סבובודה
32	גאנה	קשר	אלפרד דאנקן
33	קרואטיה	מגן	מרין סברקו
37	נורווגיה	קשר	אמיל בוהינן (בהשאלה מגנואה)
48	צרפת	בלם	אחמד סידיבה
71	ספרד	קשר	קיקה פרס
80	ספרד	חלוץ	אנטוניו קסאס
99	איטליה	קשר	אלסנדרו פיטרלין (בהשאלה מיובנטוס)