ז'אן-בטיסט סימאון שארדן
 | |
| לידה |
2 בנובמבר 1699 פריז, ממלכת צרפת  |
|---|---|
| פטירה |
6 בדצמבר 1779 (בגיל 80) פריז, ממלכת צרפת |
| שם לידה |
Jean-Baptiste Simeon Chardin |
| מקום לימודים |
Académie de Saint-Luc |
| שנות פעילות | 1724 - 1779 (כ־55 שנים) |
| הושפע על ידי |
Pierre-Jacques Cazes |
| יצירות ידועות |
הקו, המזנון, תכונות המוזיקה, המדע והאמנות |
| בן/בת זוג |
Marguerite Pouget |
| צאצאים |
Pierre Jean-Baptiste Chardin |
  | |
ז'אן-בטיסט סימאון שארדן (בצרפתית: Jean-Baptiste-Siméon Chardin; 2 בנובמבר 1699 - 6 בדצמבר 1779) הוא צייר צרפתי הנחשב בעיני רבים לאמן הרוקוקו הגדול ביותר של המאה השמונה עשרה. שארדן ידוע ביכולתו לתפוס טבע דומם, ובסגנון הציור העדין שלו. שארדן נולד, חי ומת בפריז. נושאי ציוריו, בדרך כלל חפצי בית פשוטים או תמימותם של ילדים, הופכים את הציורים שלו לחסינים בפני הזמן, והוא נערץ בעולם גם כיום.
חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
אביו של שארדן היה נגר, ושארדן הבן נאלץ, ללא השכלה פורמלית, לחנך את עצמו. הוא הושפע רבות מהסגנון הריאליסטי של הציירים במאה השבע עשרה. שארדן נתמך על ידי האריסטוקרטים שבצרפת, ובהם לואי החמישה עשר למרות ציוריו הלא-קונבנציונליים (באותם ימים) של הבורגנות המתפתחת.
ב-1728 התקבל שארדן לאקדמיה המלכותית הצרפתית לפסלים וציירים. כיום מוצגים ציוריו במוזיאון הלובר ובמוזיאונים גדולים אחרים. עבודתו הפכה לפופולרית בקרב הציבור לאחר שתחריטים זולים של ציוריו החלו להימכר. בשנותיו האחרונות החל שארדן לעבוד עם צבעי פסטל.
