ז'אן ברוסה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ז'אן ברוסה
Jeanne Brousse
Jeanne Maurier (Brousse) circa 1942.png
לידה 12 באפריל 1921
פייר דה קיורטיל, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 19 באוקטובר 2017 (בגיל 96)
אנסי, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפתצרפת  צרפת
מקצוע לוחמת בתנועת ההתנגדות הצרפתית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • חסידת אומות העולם (1973)
  • אבירה בלגיון הצרפתי (2004)
  • אביר במסדר הדקל האקדמי (2008)
  • אבירות במסדר ההצטיינות הלאומי (1997)
  • צלב לוחם המחתרת המתנדב (1976) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ז'אן ברוסהצרפתית: Jeanne Brousse;‏ 2 באפריל 1921 - 19 באוקטובר 2017) ידועה בתור ז'אנט, הייתה פקידה צרפתייה בפריפקטורה של אנסי, צרפת[1], אשר הוכרה על ידי יד ושם כחסידת אומות עולם.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ז'אן מורייה נולדה בשנת 1921 בפייר דה קיורטיל, וגדלה באנסי. אביה ז'ון מורייה היה יצרן גבינות ששירת ונפצע במלחמת העולם הראשונה ועבד באנסי. אמה מארי, הייתה עקרת בית. ז'אן רצתה ללמוד להיות אחות בפריז, אך בעקבות פרוץ מלחמת העולם השנייה, לא התאפשר לה לעשות זאת, והיא נשארה באנסי[2].

פעילות בתקופת השואה להצלת יהודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנסי, בירת מחוז הוט סבואה (Haute-Savoie), הייתה תחת שלטון איטלקי בנובמבר 1942. מדיניות השלטון האיטלקי הייתה אז הומנית וליברלית בשטחים שכבשה, ויהודים רבים מצאו מקלט באנסי. בספטמבר 1943 הועברה השליטה על האזור לגרמניה הנאצית, והיהודים שחיו באנסי נחשפו לסכנה מיידית[3].  באותו זמן עבדה ברוסה בפריפקטורה, וידעה על מעצרים עתידיים של יהודים באזור. היא הייתה בקשר קבוע עם המחתרת הצרפתית, והיה ביכולתה להזהיר את אלו שעמדו להיעצר או להיות מגורשים. מכיוון שהכירה את כל ראשי הכפרים, היא הצליחה לארגן מקומות מחבוא בשביל יהודים וילדים יהודים בפרט. היא גם סייעה לבודדים ולמשפחות שלמות לחצות את הגבול לשווייץ. היא סיפקה ליהודים במחבוא מוצרים הכרחיים, ובהם, מסמכי תעודה מזויפים, תלושי מזון, שמיכות ופרטי ביגוד שקשה להשיגם[4].

לאחר המלחמה והשואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי המלחמה, הרב הנרי שילי, שבשנות ה-50 היה יושב הראש של האקדמיה הרבנית בפריז, העיד על חלקה של ברוסה בהצלת חייו וחיי משפחתו. הוא סיפר כי היא סיפקה להם מסמכים מזויפים ולאחר הכיבוש הנאצי, ארגנה לילדיו מקום מסתור[4].

אחרי ששוחרר האזור מהשליטה הגרמנית ב-1944, התחתנה ברוסה עם ז'אן ברוסה שהיה עובד ממשלה מקומי. היא שירתה כסגנית נשיא הוועדה הצרפתית של יד ושם למספר שנים החל מ-1987, והשתתפה בדיונים ציבוריים בנוגע לשואה. ז'אן בעלה נפטר ב-2003. בתם קלודי מתה בנעוריה והיו להם שני בנים. בנוסף לארבעה נכדים ושלושה נינים. ברוסה נפטרה בגיל 96 ב-19 באוקטובר 2017[2].

הכרה והנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברוסה הוכרה כחסידת אומות עולם על ידי יד ושם ב־4 למאי 1973. ב-2005 זכתה לעיטור לגיון הכבוד הצרפתי. ב-2006 נחרט שמה באנדרטה לזכר השואה בפריז[2].  

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ז'אן ברוסה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Jeanne Maurier Brousse, apjn.org, ‏6 במאי 2006
  2. ^ 1 2 3 Hanna Diamonds, Jeanne Brousse obituary, The Guardian, ‏16 בנובמבר 2017
  3. ^ Emily Langer, ‘I was determined . . . that the greatest number of those who came to me could be saved.’, The Washington Post, ‏27 באוקטובר 2017
  4. ^ 1 2 Maurier FAMILY, Yad Vashem, The Righteous Among The Nations