לדלג לתוכן

ז'אן ד'איבלין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ז'אן ד'איבלין
לידה 1215
Peristerona Lefkosias, קפריסין עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 7 בדצמבר 1266 (בגיל 51 בערך)
ניקוסיה, קפריסין עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Kalamaria of Barberon עריכת הנתון בוויקינתונים
עוצר ממלכת ירושלים
1254–1256
(כשנתיים)
John of Arsuf
John of Arsuf
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
שלט איבלין
מכתב ששלח אחיו של מלך ארמניה (אנ') ב-7 בפברואר 1248 אל גיסו ז'אן ד'איבלין

ז'אן ד'איבלין, רוזן יפו ואשקלון (1215 – דצמבר 1266) היה משפטן נודע ומחבר כרוניקות ידוע מממלכת ירושלים. ז'אן היה בנו של פיליפ ד'איבלין, פקיד ממשל בכיר בחצרו של מלך קפריסין.

משפחתו הייתה חלק ממשפחת איבלין הגדולה שהיגרה לקפריסין בעקבות כיבוש האי על ידי הצלבנים בסוף המאה ה-12 בעת מסע הצלב השלישי. ז'אן נאלץ להגר מהאי אחרי מריבה בין משפחתו לפרידריך השני בשנת 1229.

ז'אן השתתף בקרב בין האיבלינים לנציגו של פרדריך בשנת 1232 והיה שותף לניצחון הבארונים המורדים. ככל הנראה היה שותף להסכם הפשרה שהושג בין פרידריך לבין האצולה הארץ ישראלית בשנת 1241. אחרי 1246 בראשית מסע הצלב השביעי הפך לרוזן יפו ואשקלון ושליט רמלה. בשנת 1249 השתתף בכיבוש דמיטה בעת מסע הצלב השביעי ונפל בשבי המוסלמים כשהאחרונים שחררו את העיר מידי הצלבנים. נפילה בשבי לא שללה את חירותו ועד מהרה הוא יצא לחופשי.

הוא היה בין המחברים של האסיזות של ירושלים.

בשנות ה-50 של המאה ה-13 התרחשה מלחמה בין ג'נובה לוונציה בעכו בגלל ענייני מסחר. על מנת לייצב את המצב קראו ז'אן ובוהמון השישי מאנטיוכיה(אנ') למלכת קפריסין לפרוש את חסותה על ארץ ישראל. המלחמה הסתיימה בניצחון ונציאני וכתוצאה מכך ג'נובה נאלצה לעזוב את עכו. ז'אן לא ניצל את מעמדו הבכיר בממלכה ולא התערב במלחמה בין הממלוכים למונגולים.