לדלג לתוכן

ז'אק ביילינקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ז'אק ביילינקי
Jacques Biélinky
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 20 ביולי 1881
ויטבסק, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1943 (בגיל 61 בערך)
סוביבור, רפובליקת פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ז'אק ביילנקי (גם ביילינסקי,[1] ובצרפתית: Jacques Biélinky; 20 ביולי 1881 – 1943) היה עיתונאי צרפתי.

ביילינקי, יליד ויטבסק, שרד את פרעות קישינב ב-1903 ונכלא בשל פעילות סוציאליסטית תחת משטר הצאר. ב-1909 היגר לצרפת כפליט פוליטי וב-1927 התאזרח בצרפת. הוא היה מבקר אמנות ובעל טור בעיתון היהודי L'Univers isralite (העולם היהודי),[2] והיה נציג יהודי רשמי, מהמומחים לנושאי קבוצת המהגרים היהודית ממנה הגיע.[3]

בין השנים 1940-1942 ניהל יומן המפרט את חיי היומיום בפריז ואת רדיפת היהודים. בחודשים הראשונים של הכיבוש הבחין במעט רמיזות אנטישמיות. לפיכך הצו מיום 27 בספטמבר 1940 המורה על פרסום כרזה צהובה מול חנויות יהודיות אינו גורם לירידה בנוכחות הקונים הלא יהודים. לאט ראה ביילינקי את תמיכת הפריזאים דועכת. הם נתקלו בקשיי אספקה ובבעיות יומיומיות, ונסוגו לתוך עצמם. יומנו של ביילינקי מאפשר להבין את המצבים האנושיים החבויים מאחורי הטקסטים של החוקים האנטי-יהודיים.

ביילינקי נעצר בלילה שבין 11 בפברואר 1943, במהלך פשיטה שאורגנה על ידי המשטרה הצרפתית, וגורש בשיירה מספר 52 ב-23 במרץ 1943 מחנה הריכוז דראנסי לחלם, ואז למחנה ההשמדה הנאצי סוביבור בפולין.[4]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Serge Klarsfeld. Le Mémorial de la Déportation des Juifs de France. Beate et Serge Klarsfeld: Paris, 1978.
  • Jacques Biélinky, Marie-Anne Camax-Zoegger, Le Triangle, Paris, 1935.
  • Jacques Biélinky, Un journaliste juif à Paris sous l’Occupation. Journal 1940-1942, texte présenté, établi et annoté par Renée Poznanski, Éditions du Cerf Biblis, réédition Paris 2011, מסת"ב 978-2-271-07246-7
  • Rossella Froissart Pezone et Yves Chevrefils Desbiolles (dir), Les revues d’art : formes, stratégies et réseaux au 20eme siècle : La critique d’art dans les revues juives de langue française durant l’entre-deux-guerres : Jacques Biélinky et la part juive de l’École de Paris, Presses universitaires de Rennes, 2011. מסת"ב 978-2753514805

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Voir, Klarsfeld, 1978.
  2. ^ Les articles de Jacques Biélinky dans L’Univers Israélite disponibles en ligne sur Gallica
  3. ^ Jérémy Guedj (2009). "Migration et religion en France, T. 2. Les Juifs français face aux Juifs étrangers dans la France de l'entre-deux-guerres". Les Cahiers de la Méditerranée. נבדק ב-2 באוקטובר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ Jacques Biélinky, « Un journaliste juif sous l'occupation. Journal 1940-1942 », Éditions du Cerf-Biblis